העלאת גיל הפרישה: מאוחר מדי, לאט מדי - ועקום כרגיל

תוכנית העלאת גיל הפרישה לנשים אטית כדי טירוף, כי היא תיגרר על פני 11 שנה, על אף שאפשר לסיים אותה תוך שלוש שנים בקלות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פנסיונרית גולשת באייפדצילום: Bloomberg

מכירים את זה שהעירייה מתקנת בור בכביש ומיד מפרסמת הודעת ברכות לעצמה? מכירים את זה שזה קורה באיחור של 10 שנים ו-100 עוברי אורח שכבר שברו את הרגל? בעיקר, אתם מכירים את הרגע שבו יום אחרי הסלילה החגיגית האספלט הטרי כבר מתחיל להתפורר, וברור לכם שהתיקון הבא כבר בדרך?

בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים המותנית, כלומר תוחלת החיים הנמדדת בקבוצת גיל מסוים, של נשים בנות 65 בכמעט שנתיים וחצי. סביר מאוד שעד שתושלם התוכנית השבלולית הנוכחית להעלאת גיל הפרישה, ב-2033 תוחלת החיים המותנית תצמח במספר דומה. המסקנה הפשוטה היא שאם גיל הפרישה הנכון ב-2011, עת החליטה על כך הכנסת, היה 65, אז ב-2033 הוא צריך להיות 70.

קבוצות ייחודיות של נשים הקרובות למעגל העוני מועסקות בעבודות קשות. לקבוצה זו נבנה פתרון הגיוני, והוא טוב לגיל 67 או 68, ממש כפי שהוא טוב לגיל 65.

תוכנית העלאת גיל הפרישה של נשים היא מאוחרת מדי בעשור לפחות. היא הועלתה כבר ב-2011. היא אטית כדי טירוף, כי היא תיגרר על פני 11 שנה, על אף שאפשר לסיים אותה תוך שלוש שנים בקלות.

אם נשים חיות יותר מגברים, ואם במרבית מדינות OECD גיל הפרישה של נשים וגברים הוא כבר זהה, מדוע לא לעשות עבודה כמו שצריך ולהשוות אותו עבור שני המינים? נכון להיום, ישראל היא אחת משתי המדינות עם הפער הגבוה ביותר בגילי הפרישה בין נשים וגברים, למה להמשיך את זה?

ההחלטה תמוהה כי היא התקבלה למרות אינספור המלצות מקצועיות, האחרונה שבהן הוגשה רק לפני כמה חודשים על ידי צוות בראשות פרופ' איתן ששינסקי, ממנה עולה כי יש להתחיל מיד בהעלאת גיל הפרישה של נשים וגברים כאחד מעל ל-67. 

תוצאות הסימולציות שהגיש צוות המחקר של ששינסקי לפני כמה חודשים לביטוח הלאומי, ושאין ספק שקראו אותו גם באוצר, מצביעות על כך שכדי לשמר את עתודות הביטוח הלאומי ולשמר את את קצבאות הפנסיה ברמה מינימלית נדרשת - יש להעלות כבר כעת, בהדרגה, את גיל הפרישה ל-70. כלומר, שהשינוי הנדרש בגיל הפרישה של נשים הוא פי 2.66 מזה שמבוצע בפועל.

פרופ' איתן ששינסקיצילום: אוליבייה פיטוסי

תמוה במיוחד מדוע גם אחרי שחווה עשור של סחבת חסרת כל הגיון מול הכנסת - האוצר לא אימץ את התוכנית המקצועית להוציא את ההחלטה על גיל הפרישה מידיהם של הפוליטיקאים ולהעביר אותה לא לפקידים, אלא למנגנון אוטומטי המתבסס על תוחלת החיים.

ממש כמו שהמשכנתא עולה עם התייקרות המחירים, גיל הפרישה היה עולה ככל בהתאם לתוחלת החיים. יאכלו סלט , יעשו יוגה ויחיו יותר? תידחה גם היציאה לפנסיה. יחזרו לבורקסים? הגיל יותאם. בלי ויכוחים, בלי ועדות בלי פשרות אינסופיות.

כי הרי ברור לכולם שעוד הרבה לפני 2033, שרק אז יעמוד גיל הפרישה על 65, יהיה צריך לעדכן את גילאי הפרישה שוב. למה אי אפשר לסלול את האספלט כמו שצריך כבר בפעם הראשונה?

כמו שכל קבלן של עיריות יודע - אסור לעשות עבודה טובה מדי, אחרת, איך ישלמו לו שוב על תיקונים, כך גם כאן, הקפידו להשאיר תוכנית שהיא "יותר טוב מכלום". שר האוצר הבא יכול לרשום לעצמו שורה ראשונה ב-To Do List שלו.

הכותב הוא ראש תוכנית התואר השני באקטואריה, בית הספר למינהל עסקים, הקריה האקדמית אונו

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker