הצעירים לא פותחים את דו"חות הפנסיה שלהם - וימשיכו לשלם על ביטוח מיותר

שישה חוסכים צעירים הגישו תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח בטענה כי הן היו צריכות לוודא שהעמיתים מודעים לכך שהם יכולים לוותר על ביטוח השארים ■ בית המשפט דחה את התביעה, וקבע שהצעדים שנוקטות חברות הביטוח - מספקים ■ האם הרגולציה פוגעת בחיסכון העתידי של הצעירים?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעירים מבלים בחוף הים. האם מי שלא זקוק לקצבת שארים נדרש לשלם עליה?צילום: MARIA ALEJANDRA CARDONA/רוי

תוחלת החיים עולה, לצד שינויים בשוק העבודה - שמתאפיין במעברים תכופים בין מקומות עבודה - והתוצאה היא פגיעה עתידית בפנסיה. לכן, כל תוספת אפשרית לקצבה, בעיקר בגילים הצעירים, היא משמעותית. אחת מהאפשרויות הפשוטות להגדלת החיסכון לפנסיה היא לוותר על ביטוח שארים, שאינו רלוונטי לחלק מהאוכלוסייה - והיה גם נושא לתביעה ייצוגית שנדחתה באחרונה.  

בתביעה נגד חמש חברות הביטוח הגדולות ובית ההשקעות מיטב דש, אותה הגישו שישה חוסכים צעירים לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, טענו התובעים כי חברות הביטוח צריכות להבהיר בצורה טובה יותר למצטרפים כי נוכח מצבם המשפחתי אין להם טעם לשלם עבור הכיסוי הביטוחי - תשלום שנעשה על חשבון החיסכון.

לטענת התובעים, אין כל היגיון או הצדקה שעמית ללא שארים יבחר במסלול הכולל כיסוי מפני מקרה מוות, ובחירה כזו, שהיא נפוצה יחסית, אפשרית רק במצב שבו הקרן לא הסבירה כנדרש שמדובר בתשלום מיותר. משכך, ביקשו התובעים לקבוע כי מוטלת על חברות הביטוח חובה להסביר לעמיתים אלה שביטוח שארים הוא מוצר ביטוחי חסר כל ערך עבורן, ולוודא שהם הבינו את משמעות הדבר.

בית הדין דחה טענה זו וקיבל את עמדת חברות הביטוח, שגרסה כי הן הבהירו בשפה פשוטה וברורה לעמיתים כי יש להם אפשרות לבטל את ביטוח השארים בכמה מסמכים - בהם טופס ההצטרפות לקרן הפנסיה, תקנון קרן הפנסיה, הדו"ח השנתי, וכן במכתב שנשלח לעמיתים שביקשו לוותר על הכיסוי לפני תום השנתיים - שכן לפי הוראות הרגולציה, למי שבוחר לוותר על כיסוי השארים, הכיסוי חוזר אוטומטית אחרי שנתיים. עוד קבע בית הדין כי אין מקום לחייב אותן בנקיטת צעדים נוספים.

כיסוי שארים נועד להבטיח כי במקרה של מוות, כספי החוסך יגיעו לבן או בת הזוג, ולילדים מתחת לגיל 21 באמצעות קצבאות חודשיות שישולמו להם. זהו אחד משני הכיסויים הביטוחיים המובנים בקרן הפנסיה, כשהשני הוא אובדן כושר עבודה. 

ברירת המחדל עבור מי שמצטרף לקרן הפנסיה היא כיסוי ביטוחי מקסימלי, שכולל כיסוי של 75% במקרה של נכות ו-100% לשארים. המשמעות היא שאם עובד מגיע למצב של אובדן כושר עבודה, הקצבה החודשית שיקבל תהיה 75% מהמשכורת שלו, ובמקרה של מוות - השארים שלו יקבלו קצבה חודשית בסכום של 100% מהמשכורת שלו. לעומת זאת, בהיעדר כיסוי השארים, יקבלו היורשים של העובד במקרה פטירתו רק את הסכום שצבר בקרן הפנסיה, שעשוי להיות נמוך משמעותית, בפרט כשמדובר בחוסך צעיר שנפטר. 

מטבע הדברים, למי שאין שארים - רווקים, גרושים וגרושות, אלמנים ואלמנות וחד־הוריים שהילדים שלהם בני יותר מ–21 - אין טעם בביטוח זה. 

44% לא ידעו מה זה ביטוח שארים 

שאלת כיסוי השארים והיישום שלה על ידי קרנות הפנסיה עלתה לדיון לא אחת, בין היתר במסגרת תביעות ייצוגיות, ולא בכדי - שכן העמיתים שכיסוי השארים אינו רלוונטי אליהם משלמים אותו סתם כך, מבלי שהם מקבלים תמורה כלשהי - והסכומים היו יכולים להיות מופנים לטובת החיסכון הפנסיוני.

התשלום שאין ספק שהוא מיותר עבור חלק מהחוסכים נובע בעיקרו מהחלטת הרגולטור לקבוע את ברירת המחדל כפי שנקבעה, כסוג של פטרנליזם. "האיזון שנקבע על ידי הרגולטור, נקבע נוכח העובדה שעדיף לעמית להיות מבוטח בביטוח שארים אולי ללא קבלת תמורה אל מול מצב שייתכן שלא יהיה לו ביטוח שארים במקרה הנדרש, נוכח שיכחה לעדכן בדבר שינוי הסטטוס שלו", נכתב בפסק הדין שדחה את התביעה הייצוגית.

הדחייה בוצעה על אף עמדת המועצה לצרכנות, שהצטרפה לתביעה כידיד בית המשפט, ולפיה חובת הנאמנות של חברות הביטוח מחייבת אותן לוודא שהעמיתים לא משלמים לשווא סכומים ניכרים בגין ביטוח שאין להם כל צורך בו, חובה שבעידן הטכנולוגי לא קשה לעמוד בה.

את עמדתם תמכו במועצה בסקר שערכו ממנו עלה שחלק גדול מהנשאלים (44%) כלל לא ידעו מהו ביטוח שארים, ומרבית הנשאלים (54%) סברו שאין להם ביטוח שארים. קרוב ל-60% מקרב הנשאלים השיבו שהם לא ביקשו להימנע מרכישת ביטוח שארים

"מנגנון לחוסכים לא מתוחכמים"

"המנגנון של קרן הפנסיה נועד מלכתחילה לחוסכים לא מתוחכמים, ולכן יש בו דמי ניהול נמוכים ומקסימום כיסוי", אומר נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג "פנסיוני".

נדב טסלר

את הסיבה לכך שנדרשת הצהרה של החוסך וקרנות הפנסיה לא יכולות להסתמך על מרשם האוכלוסין כדי לבדוק מה הסטטוס המשפחתי שלו מסביר טסלר בכך שגם ידועים בציבור שהתגוררו יחד במשך שנה יכולים להיחשב כזוג לעניין זה, ויש גם נסיבות נוספות שעשויות לזכות בקבלת קצבת שארים, כמו במקרים של הורות משותפת. 

אלפי שקלים שהיו יכולים להצטבר בחיסכון

אז כמה כסף מפסידים אותם חוסכים? בדוגמה של חוסך עם שכר של 10,000 שקלים שמצטרף לראשונה לקרן הפנסיה בגיל 22 - בגין כיסוי השארים הוא ישלם 24 שקל בחודש, כלומר 288 שקלים בשנה, כך לפי החישוב של טסלר. בת 22 תשלם שליש מכך - 8 שקלים בחודש. עם הגיל הכיסוי הביטוחי מתייקר, כך שבגיל 55 ,למשל, עם אותו שכר תשלם המבוטחת 76 שקל בחודש, והמבוטח שיקבל רק כיסוי חלקי ישלם 78 שקל בחודש - כלומר, 936 שקל פחות בשנה יועברו לטובת החיסכון הפנסיוני שלו. כשמביאים בחשבון את הריבית דריבית, מדובר בסכומים לא מבוטלים שאותם הם יכלו לחסוך. 

משכך, נראה שהחלטת בית המשפט תואמת את המגמה של רשות שוק ההון בשנים האחרונות - להעביר את האחריות על החיסכון הפנסיוני לחוסכים עצמם, ומי שלא יהיה ערני מספיק - ישלם ביוקר. כך, גם התאמת צרכים שנעשית על ידי איש מקצוע, אם נעשית לפני ההצטרפות, עשויה אמנם לסייע לחסוך תשלומים מיותרים. עם זאת, בעידן הדיגיטלי חשוב שגם החוסכים עצמם יהיו עם האצבע על הדופק.

נקודה נוספת שחשוב לשים לב אליה היא תקופת אכשרה של חמש שנים שחלה אם מוותרים על כיסוי השארים. יש אפשרות לשלם סכום סמלי לטובת כיסוי ביטול תקופת אכשרה, כדי שגם בתוך חמש השנים הראשונות יהיה כיסוי מפני מוות ממחלה קיימת. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker