"אפילו בחדשות רואים סרטונים שלנו. אנשים משתמשים באפליקציה הזו בכל מקום"

הוא בונה על כך שהמשתמשים שנכנסים לצרוך אצלו תוכן יישארו לערוך קניות, נהנה מכך שפוליטיקאים מצלמים באפליקציה סרטונים כדי שיעלו במהדורות החדשות, ורוצה להתחרות בטלוויזיה ישירות. טרוור ג'ונסון עבד 12 שנה בפייסבוק ובאינסטגרם, לפני שנחטף לנהל את השיווק של טיקטוק באירופה ובמזרח התיכון. בראיון איתו הוא מסביר כיצד האפליקציה הצומחת ביותר בשוק תכבוש את הקהל המבוגר

ג'ונסון
טרוור ג'ונסון, ראש יחידת השיווק העסקי בטיקטוק אירופהצילום: מוטי מילרוד
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

באפריל 2021 התוודעו אזרחי ישראל למונח חדש בכלי התקשורת: "טרור הטיקטוק". זה קרה כאשר סרטונים אלימים, המציגים ערבים תוקפים יהודים חרדים בירושלים, הציפו את טיקטוק, זלגו ממנה לטוויטר, אינסטגרם ופייסבוק, ותרמו להסלמה הביטחונית, שהובילה למבצע שומר החומות. מהצד השני תוצאות מחקר שפירסמה השנה ד"ר רונית קמפף, מומחית לתקשורת פוליטית, העלו שטיקטוק מסייעת לגשר בין יהודים לערבים. בזירה עולמית בוערת אחרת, רוסים ואוקראינים משתמשים בחודשים האחרונים בסרטוני טיקטוק לצורך מאבק מורלי — או ניסיונות גישור — במלחמה העקובה מדם בין שתי המדינות.

על רקע אירועים אלה הטענה שמעלה טרוור ג'ונסון, ראש יחידת השיווק העסקי בטיקטוק אירופה, כמעט מפתיעה. ג'ונסון חוזר לאורך כל הראיון שערכנו איתו על מנטרה אחת: טיקטוק אינה רשת חברתית, אלא אפליקציה בתחום הבידור. "הדינמיקה שקיימת ברשתות חברתיות לא מתקיימת בטיקטוק. לא צריך שליוצר תוכן יהיו הרבה לייקים או עוקבים כדי למצוא קהל שירצה לצרוך את התוכן שלו. משתמש פותח את האפליקציה ולעולם לא יודע מה יקבל", אומר ג'ונסון.

רוב החברים שלי פעילים באינסטגרם. אני יוצרת איתם קשר שם, מגיבה להם, יש לנו קבוצות משותפות בהודעות הפרטיות, שבהן אנחנו משתפים תוכן שמעניין אותנו. איך טיקטוק תפתה אותי אליה?

ג'ונסון: "את מדברת על רשת חברתית, וטיקטוק לא שם. טיקטוק היא לא אפליקציה שנועדה לתקשר בה עם החברים שלך, אלא להרחיב את תוכן הבידור שאת צורכת. אלה תרחישי שימוש שונים. אם נסתכל על שווקים כמו צריכת ספורט, אצלנו יש לאוהדים גישה לספורטאים האהובים עליהם, כפי שלא היתה להם קודם. באולימפיאדה האחרונה, שנערכה בטוקיו בזמן סגרי הקורונה, ספורטאים צילמו את עצמם בכפר האולימפי ומשתמשים נחשפו לראשונה לסרטונים של הספורטאים מחוץ למגרשים. שחקני פוטבול מאפשרים הצצה לחיים שלהם ולאחורי הקלעים של המקצוע שלהם, באמצעות טיקטוק. זה מרחיב את עולם הספורט להרבה מעבר למשחק שנערך 90 דקות. אם נלך לעולם אחר, אנשים מקהילות כמו הלהטב"ק או אנשי ארגון 'חיי שחורים נחשבים' (BLM) יכולים לספק דרכנו הצצה לתכנים חדשים".

אבל האפליקציה שלכם מציגה לאנשים לייקים, שיתופים ותגובות. בעיני המשתמשים אין לזה משמעות?

"אנשים פותחים את האפליקציה כדי לגלות תוכן חדש. ברשתות חברתיות אחרות את נחשפת לתוכן לפי האנשים שאת עוקבת אחריהם, החברים שלך או לייקים שעשית. הפיד בטיקטוק, לעומת זאת, מבוסס על תגליות אקראיות. את תראי שם תוכן של אנשים שמעולם לא פגשת בעבר. אם תסמני שהתוכן הזה עניין אותך ואהבת אותו, האלגוריתם יראה לך עוד מאותו תוכן".

"החוויה הסופית של טיקטוק נמצאת מחוץ לפלטפורמה"

ג'ונסון הבריטי, בן 45, הוא האיש המוביל את השיווק ואת תקשורת B2B, אסטרטגיית מותגים ושותפויות עסקיות, של כל השווקים של טיקטוק באירופה. הרקע שלו גדוש ברשתות חברתיות: טרם הצטרפותו לטיקטוק, ג'ונסון היה אחד העובדים הראשונים של פייסבוק בלונדון, שם עבד 12 שנה, שבמהלכן היה אחראי על הקמת 12 משרדים מסחריים ברחבי העולם. בתפקידו האחרון בפייסבוק ניהל את האופרציה של אינסטגרם באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה (EMEA). במסגרת זו הוא הגיע לא מעט לישראל. "אני אוהב את תל אביב, וביקרתי בה הרבה", הוא אומר. "מאז פרוץ הקורונה לא הייתי בחו"ל, וזאת הפעם הראשונה שלי מחוץ ללונדון. יש לי פה צוותים נהדרים — בתמיכה, בשיווק וצוות מסחרי — אבל אני מכיר אותם רק דרך זום, אז באתי. המטרה היא להכפיל עד סוף השנה את הצוות המקומי, והפוקוס שלנו הוא הערוץ העסקי".

טיקטוק היא אפליקציית סרטונים קצרים, שבבעלות ענקית הטכנולוגיה בייטדאנס (ByteDance) — חברה סינית שחוגגת השנה עשור להיווסדה. מדובר בסטארט־אפ שהוא החד־קרן הגדול בעולם: שוויו מוערך ב–300 מיליארד דולר. לבייטדאנס מוצרים נוספים, כמו אפליקציית החדשות טאושיאו (Toutiao) ודו־יין (Douyin) — הגרסה הסינית של טיקטוק. בשנתיים האחרונות ממתינים בזירה הפיננסית בדריכות להנפקת החברה, אף שלא ברור מתי, אם בכלל, היא תתרחש. מבין החברות של בייטדאנס, טיקטוק היא המוצר המוביל. תוך חמש שנים היא נהפכה לאחת האפליקציות הפופולריות בעולם בקרב מילניאלס ובני דור ה–Z, וכיום היא מתרחבת בהדרגה לקבוצות גיל נוספות, ונמצאת בצמרת רשימת ההורדות של חנויות האפליקציות של גוגל ואפל.

צילום מסך מתוך טיקטוק

"כל העולם של ליפסינקינג וריקודים מוחלף אצלנו עכשיו בעולמות תוכן חדשים של אותנטיות ואנושיות. אנחנו רואים שינוי בצריכה של טיקטוק"

טיקטוק היא אמנם אפליקציה צעירה ביחס לפלטפורמות אחרות, אך בזמן שפייסבוק ונטפליקס עוברות שנה קשה, וטוויטר הצליחה לרסן רק במעט את התרסקות מנייתה בזכות העניין שעורר אילון מאסק כשהודיע באפריל שירכוש אותה, קצב הגדילה של טיקטוק במונחים של משתמשים והכנסות מפרסום הוא הגבוה בעולם. לחברה יש כבר 1.2 מיליארד משתמשים פעילים. מבחינת מספר המשתמשים, מעליה נמצאות רק האפליקציות של מטא — פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם. עם זאת, מבחינת מספר ההורדות של האפליקציה — 3 מיליארד בסך הכל עד היום — היא עקפה את פייסבוק ואינסטגרם יחד, הכנסותיה צפויות לשלש את עצמן ב–2022 והיא עוקפת בקלות פלטפורמות כמו טוויטר, שלה חצי מיליארד משתמשים, וסנאפ, בעלת אפליקציית הסרטונים הקצרים סנאפצ'ט, שלה יש אמנם כ–350 מיליון משתמשים, אולם כוכבה דעך.

צילום מסך מתוך טיקטוק

"התחרות היא על הזמן של המשתמש בכל המדיה - כולל טלוויזיה ורדיו. טיקטוק תופסת בתוך העולם הזה מקום מיוחד בעיני"

ההסברים של ג'ונסון להצלחה הזו מעלים את השאלה אם התפישה של טיקטוק, שאינה מקדשת את היחסים בין המשתמשים, עומדת בבסיס הצמיחה שלה. ג'ונסון מסביר שוב ושוב לאורך הראיון כי מטרתה של טיקטוק היא אמנם לגרום למשתמש להישאר כמה שיותר זמן באפליקציה ולראות עוד ועוד סרטונים, אבל היתרון שלה הוא דווקא העובדה שהמשתמש באפליקציה לא נחשף לרשימה של החברים שעוקבים אחרי אותו יוצר או לתגובות שלהם למה שהעלה, כפי שקורה בטוויטר, בפייסבוק ובאינסטגרם. ג'ונסון מדגיש כי המשתמש בטיקטוק לא נחשף לשום פרמטר בנוגע לפופולריות של היוצר, וכי המטרה היא שהמשתמש לא יגיע לטיקטוק לפגוש חברים ולהיות איתם בקשר אלא פשוטו כמשמעו — לראות ועוד ועוד סרטונים — לפי תחומי העניין שאותם מזהה האפליקציה: מוזיקה, גיימינג, כדורגל, DIY (עשה זאת בעצמך), חיקויים משעשעים ועוד.

בהתחשב בדומיננטיות שלה בקרב הקהל הצעיר, הדרך להמשך הצמיחה של טיקטוק בישראל ובעולם עוברת בפנייה שלה לקהל המבוגר. בהתאם, טוען ג'ונסון כי "התפישה היא שזאת אפליקציה לצעירים, אבל כל העולם של ליפסינקינג (התאמת תנועת השפתיים לשיר או הקלטה; ר"ג) וריקודים מוחלף אצלנו עכשיו בעולמות תוכן חדשים של אותנטיות ואנושיות. אנחנו רואים שינוי בצריכה של טיקטוק: מעבר ממוצר שדורש מהיוצר יצירתיות רבה למוצר השייך לעולם יותר בידורי. אנשים משתמשים בטיקטוק כדי לספר סיפורים אנושיים. אנחנו רואים מדי יום אנשים שמייצרים תוכן מגוון: החל בסרטון המסביר איך להשתמש בטבלאות אקסל, דרך סרטון בישולים וכלה בסרטון להבעת תמיכה במועדון ספורט. במסגרת זו אפילו עשינו פרויקט חסות עם מפעל היורו (אליפות אירופה בכדורגל). יש אבולוציה בתמהיל המשתמשים ובדרך שבה אנשים משתמשים בטיקטוק".

פייסבוק התבססה בעולם, בישראל במיוחד, ושתי החברות נמצאות במרוץ שכולל העתקה של פיצ'רים. קשה לכם להתחרות בפייסבוק על נתח השוק של המבוגרים? איך טיקטוק הצעירה יכולה לגבור על פייסבוק?

"אנחנו נמצאים בקטגוריות שונות, ואין באמת תחרות בין האפליקציות. התחרות היא על הזמן של המשתמש בכל המדיה — כולל טלוויזיה ורדיו. טיקטוק תופסת בתוך העולם הזה מקום מיוחד בעיני. הייתי בפייסבוק 12 שנה, בשנה וחצי האחרונים עבדתי באינסטגרם בתפקיד זהה לזה שאני עושה היום בטיקטוק, ואני יודע להגיד שטיקטוק תופסת מקום אחר בחיים של אנשים. סקר גלובלי שערכנו לפני כמה חודשים מצא ש–44% מהמשתמשים שלנו לא משתמשים באינסטגרם. טיקטוק מייצרת קהל אחר".

טיקטוק נתפשת כאפליקציה של תוכן קליל עם ילדים רוקדים ולא עם תוכן רציני ומעמיק, כמו זה שיש בפייסבוק או בטוויטר. איך גורמים להורים שלי, שיש להם אינסטגרם ואפליקציות תוכן אחרות, לגלוש בטיקטוק?

"אנשים מחפשים בטיקטוק יצירתיות והנאה. 74% מהאנשים שהשתתפו בסקר שלנו אמרו שהם גולשים בטיקטוק כדי לקבל בידור, והם משתמשים באפליקציה בכל שעה ביום. עלינו מוטל להראות לאנשים למה טיקטוק שונה. אחד היתרונות שלנו הוא שהפלטפורמה מייצרת תרבות חדשה. אנשים משתמשים באפליקציה בכל מקום. בחדשות רואים סרטונים שמגיעים מטיקטוק — פוליטיקאים יוצרים סרטונים שעולים במהדורת הערב בטלוויזיה. החוויה הסופית של טיקטוק נמצאת מחוץ לפלטפורמה".

טיקטוק לא מכוונת את התותחים הכבדים שלה כדי לגייס עוד משתמשים בישראל. הצרכנים הישראלים הם אמנם מאמצים מוקדמים (Early Adopters) של שירותים וטכנולוגיות, אבל לעומת שווקים כמו אירופה וצפון אמריקה, כמות המשתמשים הפוטנציאלים כאן זעומה. מה שמעניין את טיקטוק בישראל הוא מה שמעניין את כל חברות המדיה שנשענות על פרסום: מותגים וענף ההיי־טק, שלו תקציבי פרסום ושיווק גדולים. הפעילות המקומית של טיקטוק מתמקדת בעיקר בפעילות שיווקית־מסחרית, במטרה להביא חברות ישראליות לפרסם מודעות המיועדות לקהל בינלאומי ומקומי.

אפליקציית טיקטוק בחנות אפלצילום: Brent Lewin - Bloomberg

"כל אחד יכול להיהפך ליוצר תוכן גדול"

הראיון עם ג'ונסון נערך בקומה ה–11 של מגדל המשרדים תוהא בתל אביב, באחד מחללי העבודה שאותם שוכרת טיקטוק, שכבר השתלטה על רוב הקומה. כראש מחלקת השיווק הגלובלית (GBM — Global Business Marketing) של טיקטוק באזור אירופה וישראל, הוא הגיע לישראל לכנס שבו הרצה ללקוחות החברה על יכולותיה השיווקיות של החברה.

"יש לנו מחלקת קריאייטיב, שמייעצת ללקוחות שלנו מה שיטות העבודה הטובות עבורם. הראייה הקריאייטיבית של הקמפיין צריכה לכלול סאונד ומסך מלא. זאת הצעת הגשה אחרת של תוכן ממה שהם התרגלו אליו בפלטפורמות אחרות".

"אם משתמשים פותחים את האפליקציה כדי לקבל בידור, הם גם מוכנים לצרוך תוכן של מותגים. הם לא באים בשביל קניות, אבל עורכים קניות דרך האפליקציה. מסחר מקוון נהפך לחלק גדול מטיקטוק"

תחת אחריותו של ג'ונסון נמצא גם צוות אסטרטגיה מוצרית, B2B, האחראי על תקשורת עם חברות מקומיות. "בשורה התחתונה כל הפעילויות האלה, שמתקיימות גם בישראל, נועדו לתמוך במחלקת המכירות כדי להגדיל הכנסות", הוא מסביר. קשה לפספס את הפעילות המסחרית בטיקטוק. בין הסרטונים מופיעות מודעות שמסומנות כתוכן ממומן (Sponsored), והמשתמשים יכולים ללחוץ עליהן ולהתקדם לרכישה. לעסקים קטנים ובינוניים יש אפשרות לשתף פעולה עם החברה הבת שופיפיי, שבה הם יכולים לבנות חנות ולשתף בטיקטוק את המוצרים. לבסוף קיימת החנות של טיקטוק: החברה מאפשרת למותגים שונים לעשות אינטגרציה בין קטלוג העסק שלהם לעמוד הטיקטוק, ולהציע להם לרכוש מוצרים ישירות מהקטלוג באפליקציה.

"אם משתמשים פותחים את האפליקציה כדי לקבל בידור, הם גם מוכנים לצרוך תוכן של מותגים. הם לא באים בשביל קניות, אבל עורכים קניות דרך האפליקציה. מסחר מקוון נהפך לחלק גדול מטיקטוק", אומר ג'ונסון.

איך מפיקים רווחים מקהל של צעירים, שהם לא צרכנים כבדים?

"אנחנו לא מנטרים קהלים צעירים במיוחד. צעירים כן רוכשים מוצרים שאפשר לעשות עליהם סקייל (מדידה). אנחנו לא מוכרים להם מכוניות ב.מ.וו. כמו בעולם, גם בישראל אנחנו לא חושפים צעירים מתחת לגיל 18 למודעות. יוצרי התוכן הם המרכז שלנו. אנחנו משקיעים בהם ומנסים להרחיב את מנעד היוצרים שלנו".

איך מוצאים יוצרי תוכן גדולים?

"כל אחד יכול להיהפך ליוצר תוכן גדול. יש לנו מרקטפלייס (זירת מסחר) עבור יוצרים שרוצים למסחר את החשבון שלהם, ומותגים ניגשים למרקטפלייס הזה, מחפשים יוצרים לפי קטגוריות תוכן — קולינריה, איפור, פעילות גופנית וכו', או קטגוריות של מיקום, או לפי היקף העוקבים. אנחנו מחברים כך מותגים ליוצרים מקומיים מכל העולם. אחת הרקדניות שליוותה את נטע ברזילי בקליפ לשיר Toy קיבלה הצעות מחו"ל דרך הסרטונים שלה בטיקטוק. זאת ההזדמנות שלהם לצאת מישראל".

איזו מערכת יחסים יש לחברה עם היוצרים?

"יש לנו צוותי ניהול קהילות. אנחנו מזמינים אותם לאירועים, עושים להם סדנאות על כלים חדשים, מלמדים אותם איך למקסם את השימוש, איך לפתח רעיונות".

סרטונים בטיקטוק. האלגוריתם יבחר עוד תוכן דומהצילום: בלומברג

כאב הראש של כל הפלטפורמות

טיקטוק אמנם מתחמקת מהגדרתה כעוד אחת מהרשתות החברתיות, אך המודל העסקי שלה מושך אותה בחזרה לקטגוריה הזו. כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, סנאפ ויוטיוב, גם טיקטוק היא חברת תוכן גולשים (UGC), שנשענת על מודל ההכנסות מפרסום. על פי "וול סטריט ג'ורנל", הכנסותיה של החברה מפרסום ב–2022 צפויות להסתכם ב–11.6 מיליארד דולר.

המודל הזה חושף אותה לזעזועים בגזרת הפרסום הדיגיטלי, והיא רואה היטב את הסדקים שנוצרו בדומיננטיות של גוגל ומטא. הדבר קורה כתוצאה מהיחלשות אפקט הקורונה: קפיצה בתקציבי הפרסום בשנתיים האחרונות וירידה בתקציבים בימים שאחרי המגפה. במקביל, אפל שינתה את הגדרות איסוף המידע באמצעות מכשירי אייפון, ובכך מקשה על גוגל ומטא להעשיר מידע באמצעות מעקב פולשני אחרי המשתמשים גם מחוץ לאפליקציות שלהן.

טיקטוק גם מתמודדת עם האתגר בניהול התוכן העולה בה, כמו הרשתות החברתיות. העובדה שמתוך 1.2 מיליארד המשתמשים של טיקטוק כמחצית הם בני פחות מ–30 לא הופכת את האתגר הזה לקל יותר. כמו כל פלטפורמה שמבוססת על תוכן שמיייצרים המשתמשים, הדבר מביא איתו גם לא מעט כאבי ראש. בחברה מנסים למתג את האפליקציה כפלטפומת תוכן קליל וכיפי, אבל בתוכן מבוסס־משתמשים בלתי אפשרי למנוע העלאה של תוכן לא ראוי. ניתן למצוא בה תכנים אלימים, שיימינג, ביריונות, פייק ניוז וקונספירציות. תופעה מטרידה היא העלאת אתגרים מסוכנים, ומשתמשים כבר מצאו את מותם. מידת ההשפעה של האפליקציה על בריאותם הנפשית של ילדים עדיין לא ידועה.

"אנחנו משקיעים זמן ומשאבים בניסיון לספק למשתמשים פלטפורמה בטוחה. זאת התחייבות. אנחנו מוציאים דו"חות לגבי הסרת תכנים או חשבונות בעייתיים, כולל איך עובדים מנהלי סינון התוכן"

באחרונה הופצו בטיקטוק סרטונים שבהם מידע כוזב על המלחמה באוקראינה, שזכתה גם לכינוי "מלחמת הטיקטוק הראשונה". רשת ה–BBC דיווחה על עשרות תכנים שהופצו בטיקטוק, בהם סרטונים של קרבות ירי בין חיילים, ובהם הכיתוב "שידור חי", אך בחינה שלהם העלתה כי מדובר בסרטונים ישנים, חלקם סצנות מסרטי אקשן.

טיקטוק סירבה לחשוף כמה מודרטורים (אנשי סינון תוכן) דוברי עברית, ערבית ורוסית היא מעסיקה בישראל. לטענתה, המודרטורים הם ישראלים שיודעים לא רק לסנן בשפה העברית, אלא גם להבין שימוש במטבעות לשון, סלנג וקונטקסט תרבותי, כדי לא להסיר סתם סרטונים. "בפלטפורמות הגדולות המפתח הוא מודרטורים והקפדה על תנאי השימוש של החברה", אומר ג'ונסון.

כיצד האלגוריתם שלכם, שחושף אנשים לתוכן על בסיס העניין שהם גילו בסרטונים, יתמודד עם אדם הצופה בסרטונים מפיגועים או עוקב אחרי המלחמה באוקראינה? הוא יקבל סרטונים הכוללים גופות?

"המטרה היא להגן על המשתמשים, ויש לנו שלוש דרכים לעשות זאת: מנגנון דיווח על תוכן בעייתי, שהוא מאוד קל לשימוש; תנאי שימוש ברורים ונחרצים לגבי מה מותר ומה אסור למשתמש לעשות; השקעה בבינה מלאכותית כדי לאתר תוכן בעייתי לפני שאנשים ייחשפו אליו".

ואתם באמת מאמינים שתצליחו לעצור את זה? ההיסטוריה של פייסבוק, יוטיוב וטוויטר מלמדת שזה כמעט בלתי־אפשרי, וברגע שהפלטפרומה גדלה זה קשה יותר.

"אנחנו משקיעים זמן ומשאבים בניסיון לספק למשתמשים פלטפורמה בטוחה. זאת התחייבות. אנחנו מוציאים דו"חות לגבי הסרת תכנים או חשבונות בעייתיים, כולל איך עובדים מנהלי סינון התוכן. נשקיע במערכות ניטור, ואנחנו מתחייבים לשמור על הפלטפורמה בטוחה".

רוצה להשתלט על הטלוויזיה

טיקטוק שואפת להתבגר ולהיות יותר מאפליקציית ריקודים. ג'ונסון חוזר ומדגיש כי החברה עובדת בעוצמה על מיתוג שלה כפלטפורמה שאליה באים אנשים כדי לצפות בתוכן כמו בטלוויזיה, והתחרות שלה היא לא בפייסבוק, טוויטר ויתר הרשתות החברתיות, אלא על הזמן שהמשתמש יבלה בה. לטיקטוק אכן יש תוכנית להשתלט על עוד מסך. לפני כחצי שנה התאימה טיקטוק את האפליקציה שלה לצפייה על גבי מסך הטלוויזיה והאריכה את האורך המרבי של סרטון מחמש לעשר דקות.

מירי מסיקה בראיון לטיקטוק של MTVצילום: ערוץ הטיקטוק של MTV

החברה גם השיקה באחרונה מיזם ייחודי לישראל: פיילוט שבו היא תפיק תוכן מקורי לטלוויזיה באמצעות כוכבי טיקטוק וידוענים ישראלים. טיקטוק ישראל שיתפה פעולה עם ענני סטודיוז, שבבעלות ענקית המדיה הבינלאומית פרמאונט, ובמסגרת זאת הופקו שתי תוכניות, אחת בנושא אוכל והשנייה בנושא מוזיקה, ושתיהן ישודרו בשידור חי באפליקציה ובערוצים MTV ישראל וערוץ האוכל הישראלי. בכל פרק מגיעים שני יוצרי תוכן בטיקטוק, אביה פרחי וגל זהבי, לבתים של סלבס דוגמת נועה קירל, מירי מסיקה, יסמין מועלם, מיקי שמו ועומר מילר, ובמקביל לראיון הם מבשלים או מנגנים יחד. בטיקטוק ישראל מקווים למכור את הפורמט לעוד מדינות בעולם.

התחרות שלכם היא נטפליקס? אנשים לא ירצו לתקשר גם עם חברים שלהם בזמנם החופשי?

"התחרות שלנו היא זמן. אנשים באים לפה לגלות תוכן חדש, באופן ספונטני — את לא יודעת מה תקבלי".

בסופו של דבר המטרה של החברה היא להגדיל הכנסות מפרסום.

"המטרה שלנו היא להגדיל את כמות המשתמשים. אנחנו עושים מוניטיזציה לעצמנו דרך פרסום, אבל בשביל זה צריך פלטפורמה בטוחה שתספק בידור. חברה עושה החלטות גרועות אם היא מציבה לעצמה יעדים רק לפי רווחים. אנחנו מתעדפים השקעה בפלטפורמה ומקבלים החלטות לפי איך להגדיל את כמות המשתמשים והזמן שלהם".

השליטה של פייסבוק וגוגל בפרסום הדיגיטלי כמעט מוחלטת. מאיפה אתם משיגים את הנתח שלכם?

"בעיקר יש הרבה חברות ישראליות צומחות שרוצות להגיע לקהלים מחוץ לישראל. החברות העסקיות הגדולות שאנחנו עובדים איתן מחפשות להגיע לאנשים בשווקים אחרים. למשל, פנתה אלינו סופר־פליי (SuperPlay), חברת גיימינג ישראלית שהשיקה משחק בשם דייס־דרים ורוצה להגיע לקהלים מחוץ לישראל, ויש גם הרבה חברות גיימינג שמחפשות משתמשי קצה, והרבה חברות היי־טק ישראליות שעובדות איתנו".

ישראל מדינה שמרנית מאוד, יותר מהקהל האירופי. איך מוכרים מותגים או עוזרים להם לפתח אסטרטגיה במדינה שיש בה הרבה מתחים וקהל לא קל?

"מה שיפה בטיקטוק הוא שיש בה הרבה קהילות מגוונות, הרבה אנשים שיכולים לספר כל מיני סוגים של סיפורים — בין אם על אוכל ובין אם על ספרים. האפליקציה לומדת מהר מאוד מה מעניין את המשתמש ואיזה תוכן הוא אוהב, ומתאימה לו את התוכן הכי טוב עבורו. לכל אחד יש חוויית משתמש אחרת בגלל תחומי עניין שונים".

טיקטוק נמצאת בבעלות חברה סינית. אחרי שהיו דליפות מידע בפייסבוק, ופריצות של האקרים למאגרי מידע, איך אתה מבטיח למשתמשים ולעסקים ומותגים ישראליים בפלטפורמה שהם לא ייפגעו?

"המנהלים של טיקטוק יושבים בסינגפור ובארה"ב".

ואיפה יושב המידע על המשתמשים שאתם מעבדים ומנתחים?

"מאגרי הנתונים נמצאים מחוץ לסין, והמידע לא מגיע לשם. יש לנו חברה אם סינית בשם בייטדאנס, שהחברה שייכת לה. לחברה יש מהנדסים מעולים, המהנדסים של דו־יין, המקבילה הסינית לטיקטוק. המהנדסים מפתחים מוצרים ומשלבים את הקוד, אבל לא מגיעים למידע".

ומה אם סין תחליט יום אחד שהיא רוצה את המידע? איך שומרים על המשתמשים והמידע שלהם?

"אני לא יכול להבטיח כלום, אני עובד במכירות. הפוקוס שלנו הוא שאנשים ירגישו בטוחים להשתמש בטיקטוק, אנחנו שקופים לגבי האסטרטגיה של החברה — איפה המנכ"ל יושב, ואיך נעשה שימוש במידע של המשתמשים. מעולם לא קיבלנו בקשה מממשלת סין לקבל מידע, וגם אם נקבל — אנחנו מבטיחים שזה לא יקרה".

ומה לגבי צנזורה? באתרים סיניים אי־אפשר למצוא מילים כמו "כיכר טיאננמן" או "הפגנות בהונג קונג". אני יכולה למצוא מידע על הנושאים האלה בטיקטוק?

"אפשר למצוא מידע שלא מפר את תנאי השימוש שלנו. המודרטורים שלנו מנטרים תוכן פוגעני — הם לא מקבלים הוראות לצנזר מידע".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם