מאבקים ללא רסן, עלבונות אישיים והתערבות בתוכן: מה קורה בכאן?

טענות לתחקירים שמוסמסו בגלל רגליים קרות, האשמות באי־עמידה בפני לחצים פוליטיים והתערבות בתוכני השידורים — הפרוטוקולים של מועצת תאגיד השידור כאן מציגים תמונה של מאבק שליטה מר שמשפיע על מה שאנו רואים על המסך הקטן

יו"ר מועצת תאגיד השידור הציבורי כאן, גיל עומר (מימין), ומנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ
יו"ר מועצת תאגיד השידור הציבורי כאן, גיל עומר (מימין), ומנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ. הידידות המופלאה ביניהם הסתיימה מהרצילום: אמיל סלמן, אבישג שאר־ישוב, אוהד צויגנברג
שוקי שדה
נתי טוקר
שוקי שדה
נתי טוקר

זה היה אחד המאבקים הפוליטיים החריפים והייצריים ביותר בשנים האחרונות. לאחר שהחוק להקמתו של תאגיד השידור הישראלי "חמק" לבנימין נתניהו כראש ממשלה, הוא ניסה לעשות הכל כדי לרסק אותו. אבל מולו התייצבו שניים: מנכ"ל תאגיד השידור כאן, אלדד קובלנץ, ויו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר. הם ישבו זה לצד זה, שעות על גבי שעות, ונלחמו יחד בכל זירה אפשרית. התיאום ביניהם היה מושלם. שניהם גברים אשכנזים, שמגיעים עמוק מביצת התקשורת המקומית, גל"צניקים לשעבר, עם סט ערכים תואם.

אבל הידידות המופלאה ביניהם הסתיימה מהר. מי שרצה לסגור את תאגיד השידור הציבורי מבחוץ עשוי לגלות כיום כי דווקא יחסים עכורים בין מועצת התאגיד להנהלתו, ובעיקר בין עומר לקובלנץ, פוגעים בתקינות העבודה של תאגיד השידור, שתקציבו השנתי הוא כ–670 מיליון שקל בשנה, מכספי משלם המסים, ועוד כ–60 מיליון שקל מפרסומות. במקרה הזה כל צד משוכנע בצדקת דרכו ובכוונותיו הטובות. אבל בפועל, מאבק אישי מר בין שני משרתי ציבור החליף את מאבק השליטה הפוליטי.

קובלנץ הוא הדמות המזוהה ביותר עם תאגיד השידור הציבורי כאן, וקיבל קרדיט ציבורי נרחב על הצלחת הקמתו. עם זאת, חלו לא מעט כשלים בניהולו, שכללו רשימות שחורות שהכילו ביטויים פוגעניים כלפי עובדי רשות השידור, עזיבות רבות בהנהלה ומינויים תמוהים, כפי שנחשף ב"הארץ" על ידי גידי וייץ והילו גלזר באוגוסט 2018, ולאחר מכן התייחס לכך גם מבקר המדינה בדו"ח שפורסם במאי 2020. ביולי השנה חשפה תמר קפלנסקי ב"הארץ" תחקיר על התעמרות והטרדות מיניות בתאגיד כאן, שלא טופלו כהלכה.

במקביל, ממצאים שהגיעו לידי TheMarker מעלים שאלות לגבי תפקוד המועצה, ובהן השאלה אם עומר לא נגרר לפעולות בעייתיות או התערבות בוטה ואסורה בעבודת ההנהלה. עיון בפרוטוקולים של ישיבות מועצת התאגיד — שהגיעו לידינו בעקבות בקשת חופש המידע של עמותת הצלחה ובשיתוף פעולה עם אתר העין השביעית — מציג דיונים ארוכים סביב שאלות מהותיות, כמו: האם להשקיע מיליוני שקלים בהקמת תחנת להיטים חדשה ברדיו או להגביר את הפנייה לצעירים חרדים? האם להתמקד בתחקירים או במכירת סדרות של החינוכית בחו"ל? עם זאת, מצטיירת ממנו גם תמונה של מאבקים משוחררי רסן על השליטה בגוף הציבורי, הכוללים עלבונות אישיים. בנוסף, עולים חששות להתערבות בתוכן השידורים ושאלות בנוגע לעשרות מיליוני שקלים שנעלמו מהתקציב.

"תחושה של דיקטטורה"

ההתרסקות הגדולה של האידיליה בין עומר לקובלנץ התרחשה במארס 2019, כשמועצת התאגיד הצביעה על מינויו של קובלנץ למנכ"ל קבוע. עומר התנגד ואמר דברים קשים על קובלנץ, כפי שאנו חושפים בראשונה להלן (ציטוטי הפרוטוקלים בכתבה מובאים בקיצורים ושינויים הכרחיים).

עומר: "בעיני לאלדד יש בעיה קשה כמנהל שאמור להוביל אנשים, להנהיג. אלדד לא רואה אנשים, הוא רואה מטרה. הוא נעול בדעה שלו ומוחק ברגע את מי שחולק או מאיים עליו. הוא מדבר אל אנשים באופן מצמית ומשתק. אנשים — ולזכותו ייאמר שלא בדרגות זוטרות — יוצאים ממנו בתחושות קשות עד כדי השפלה ממש. הוא משדר זחיחות וששון אלי קרב... אין כאן סמכותיות אלא תחושה כללית, של רבים מהעובדים תחתיו, של דיקטטורה".

המילים התקיפות הללו הצליחו לסחוף רק מתנגד אחד, פרופ' דוד אלכסנדר — ושבעה חברי מועצה אחרים הצביעו בעד. קובלנץ ועומר נמצאים כיום בסכסוך אישי חריף, וקשה להאמין שגוף ציבורי חשוב כמו תאגיד השידור כאן מתנהל כך.

נקודת השבר ביחסים בין עומר לקובלנץ, מבחינת האחרון, היתה פרסום דו"ח מבקר המדינה במאי 2020. בדו"ח התגלה כי קובלנץ ועומר מסרו גרסאות שונות בנוגע לפרשת הרשימות השחורות.

"דו"ח מבקר המדינה היה מבחינתי שבר ביחסים עם עומר", אמר על כך קובלנץ בישיבה ב–25 במארס. "עד אז לא הייתי אומר שהיתה הרמוניה וזוגיות מושלמת, אבל עבדנו בתיאום מלא. אני חושב שהעבודה המעולה הזו היא חלק מהדברים שהביאו את התאגיד למקום שבו הוא נמצא. באירוע של דו"ח מבקר המדינה לשנינו היו דיווחים סותרים. אני עומד על הדיווח שלי וגם חושב שעומר מאמין שלו. אני לא רוצה לפתוח את זה, אבל זה חלק מהסיבות שמבקר המדינה קצת הרים גבה".

קובלנץ הגיע עם בטן מלאה לישיבה הזאת, לאחר שכמה ימים קודם לכן פירסמה מועצת התאגיד החדשה, שהתחילה לפעול כמה שבועות לפני כן, החלטה שהורתה לבדוק את התרבות הארגונית ואת היחס של הנהלת התאגיד לעובדים.

קובלנץ, לפי הפרוטוקול, זעם על כך שגילה את ההחלטה בתקשורת. לדבריו, "לא יכול להיות שבהחלטות כל כך קיצוניות אין התייעצות מוקדמת עם ההנהלה וגם ההנהלה מגורשת מהדיון. פגעו עד כדי לשון הרע בשמי הטוב ובשם עובדי, עובדים מעולים בתאגיד. אני דורש מהסמנכ"לים שלי המון, וגם דורש מהסמנכ"לים שידרשו מהעובדים שלי המון. זה לא סותר את זה שצריך להיות במקום העבודה נעים וטוב, אבל זה לא יכול להיות קייטנה טיפולית, זה גוף תחרותי. אני מאמין בסביבת עבודה טובה ומכבדת ואני חושב שכרגע האיזון הזה מתקיים. מה שעשיתם הפר את האיזון הזה. אתם מעודדים בינוניות. אתם מביאים את התאגיד הזה חזרה לימי רשות השידור. מנהלים יפחדו לפטר מכיוון שעבודתם תיבדק. אנשים גרועים יישארו, ויתקבעו לכיסאותיהם".

בהמשך הישיבה, אמרה חברת המועצה מיכל רפאלי־כדורי, לשעבר בכירה ב–yes: "הרגשתי בדבריך גם איום וגם מניפולציה... אני מבקשת לדעת למה אתה מושך את הדיון לכיוון רשות השידור. האם זה מקרי? שנינו יודעים, ואף אחד פה לא יזכיר שמות כי זה לא רלוונטי, שטובי אנשי התוכן בטלוויזיה בישראל (לאו דווקא כאלה שבאו מרשות השידור; ש"ש ונ"ט) עבדו בתאגיד והלכו מרצונם. אף אחד לא פיטר אותם".

קובלנץ: "מיכל, אני חלוק עליך. יש שלושה אנשים כאלו בדיוק. לא היה בדברי שמץ של מניפולציה ושמץ של איום".

בישיבה שהתקיימה חמישה ימים לאחר מכן, שוב עלה עניין העובדים, בהקשר לתגובת קובלנץ לפרסום הודעת התאגיד. רפאלי־כדורי: "אני רואה שאלדד בדבריו כותב שההחלטה שלנו פוגעת בשמן הטוב של עובדות ומנהלות מסורות. באיזה אופן אלדד טוען במכתב שלו ובעיתונות שאנחנו פגענו בשמן הטוב של מנהלות — נשים, לא גברים — מסורות בתאגיד. אני מבקשת לקבל תשובה על זה. אני מעולם לא פגעתי בעובדות מסורות בתאגיד. מה בהחלטה שלי פגע בנשים. אני חושבת שזה משפט מניפולטיבי".

קובלנץ: "זו הפעם השנייה בתוך שבוע שמיכל מאשימה אותי במניפולטיביות ללא עוול בכפי, לדעתי. מיכל, לפחות הפעם לא אמרת שצריך להוריד לי את הראש, בניגוד לשתי ישיבות אחרות. אני מבקש שקודם תיתנו לי ולגיתית (רוזן־אליצור, סמנכ"לית משאבי אנוש; ש"ש ונ"ט) לענות, ואז תחליטי אם זה מניפולטיבי או לא מניפולטיבי, ואם צריך לערוף לי את הראש או רק לתלות אותי".

עומר: "אלדד, אף אחד לא אמר שצריך לערוף לך את הראש".

קובלנץ: "גיל, זה נאמר פעמיים".

חברת מועצת תאגיד השידור, מיכל רפאלי־כדורי. "טובי אנשי התוכן בטלוויזיה בישראל עבדו בתאגיד והלכו מרצונם"צילום: רמי זרנגר

בישיבה שהתקיימה לאחר מכן, התנצל קובלנץ בפני רפאלי-כדורי, ואמר כי "הערבוב בין הורדת הראש לבין האמירות שלי היה לא במקום".

"זה נראה יותר כמו מועצה שמנהלת מאשר מועצה שמפקחת"

בסביבת קובלנץ טוענים שעומר, בתפקידו כיו"ר, אחראי לכך שהמועצה רודה בהנהלה. הדברים היו בעייתיים הרבה יותר במועצה הקודמת, שבה היו כמה חברי מועצה שהתבטאו באופן בוטה ותקפו באופן אישי חברי הנהלה. הביקורת על עומר בהקשר זה היא שהוא לא פעל מספיק כדי לעצור את ההתבטאויות הללו.

דוגמה לכך היא המקרה של ברוך שי, מנהל חטיבת כאן חדשות, ששקל להתפטר בעקבת היחס שקיבל מחברי מועצה, וחזר בו לאחר שכנועים מצד קובלנץ ועומר. דוגמה אחרת היא העלבונות שספג בישיבות הללו סמנכ"ל התפעול לשעבר, רן היילפרן, שלבסוף עזב את התאגיד לתפקיד מנכ"ל עיריית הוד השרון. דוגמאות נוספות לכך הן חברת הנהלה שהודיעו לה במהלך הישיבה שהיא מפוטרת — אמירה חסרת כל משמעות, משום שלא היתה למועצה סמכות לפטר אותה — וחברת הנהלה נוספת שיצאה בבכי מאחת הישיבות.

בסביבת קובלנץ מלינים על היחס הקשה של עומר כלפיו. כך לדוגמה, בישיבת מועצה שהתקיימה בפברואר 2021, על רקע דיון בנראות אולפן החדשות של התאגיד, אמר עומר על קובלנץ, הסובל מלקות ראייה: "אני מזכיר לכולם שאלדד עיוור צבעים. הוא עיוור, לא עיוור צבעים". בסביבת קובלנץ אומרים כי "זאת אמירה שלא היתה עוברת בשום מקום".

על פניו, נראה כי המועצה אכן מגלה מעורבות יתר בכל הנוגע לענייני התאגיד. חוק התאגיד קבע שהמועצה היא הגוף המפקח על עבודת התאגיד, אך היא אינה אמורה להתערב בסוגיות שוטפות. ואולם מהאופן התכוף של כינוס ישיבות מועצת התאגיד, זה לא נראה כך. עד סוף אוקטובר 2021 היו 54 ישיבות של המועצה או ועדות המשנה שלה וימי עיון. אם מחלקים את מספר הישיבות למספר ימי העבודה שהיו מתחילת השנה, מדובר בישיבה בכל שלושה ימים וחצי בממוצע. "זה נראה יותר כמו מועצה שמנהלת מאשר מועצה שמפקחת", אומר על כך מקור במשרד האוצר.

מעורבות היתר של מועצת התאגיד באה לידי ביטוי בכמה מישורים. כך לדוגמה, המועצה, באמצעות ועדת התוכן, מאשרת כל הפקת מקור ישראלית. המועצה היא זו שדנה בסכום של ההפקה ובחברה המפיקה. לדברי מקור הבקיא בנושא, אף שהנוהל שהמועצה קבעה הוא בדיקה אם התוכן מתאים לפרמטרים ספציפיים, בדיונים נשמעות גם דעותיהם האישיות של חברי מועצה על הפקות מסוימות. דוגמה נוספת היא החלטה שקיבלה המועצה במארס, שלפיה סיום העסקה או שינוי של כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד יחויבו קודם לכן בדיווח אליה. לדברי אותו מקור, יש חברי מועצה שלא מהססים להתערב כשכתב מועמד לפיטורים, אף שהמנדט של מועצת התאגיד הוא פיקוח בלבד.

סטיות ממנדט הפיקוח של מועצת התאגיד עלו כבר בתחילת הדרך, כאשר בפרשת הרשימות השחורות נמצא כי חברי מועצה התערבו במינויים. בדו"ח מבקר המדינה אף נכתב שעומר התערב לטובת מועמדת לתפקיד הפקה, כשניסה לברר מדוע היא לא עמדה בתנאי הסף לתפקיד (שמו של עומר לא הוזכר בדו"ח). לדברי גורם בהנהלת התאגיד, גם בשנה האחרונה היו מקרים שבהם חברי מועצה הרימו טלפונים כשעובד כלשהו היה מועמד לפיטורים.

נראה כי אי־אפשר להפריד בין סוגיית הפיקוח העודף לבין יחסי קובלנץ ועומר. ביולי, למשל, המועצה קיבלה החלטה שהנהלת התאגיד צריכה להעביר למועצה דיווח על נוכחות חברי הנהלה באתרי התאגיד. החלטה זו היתה מכוונת למעשה כלפי קובלנץ, שנטען כי לא הגיע במשך חודשים למשרדי התאגיד בירושלים, דבר שעומר וחברי הנהלה אחרים לא אהבו, בלשון המעטה. ואולם, מכיוון שאי־אפשר לנסח החלטה באופן אישי כלפי אדם אחד, יצאה הנחיה כללית.

כעבור שלושה חודשים, בישיבת ועדת כוח אדם, נושא זה עלה שוב, הפעם מזווית אחרת. חברי המועצה דנו אם יש דרך טכנולוגית לבדוק את המיקום של הטלפונים של חברי ההנהלה. ההקשר היה אפליקציה שיש להנהלה הבכירה ולכתבים בתאגיד שמאפשרת להם לסמן היכן הם עובדים — מהבית או באחד מאתרי העבודה, בלי אפשרות לראות איזה אתר בדיוק, בירושלים או בתל אביב. אחד מחברי הוועדה הציע לשפר את האפליקציה ולחבר אותה למיקום. בשלב זה התערבה רוזן־אליצור, סמנכ"לית משאבי האנוש, ואמרה שלא צריך לבצע איכון לסמנכ"לים, וההצעה ירדה מהפרק.

השפעת מאבקי השליטה בתאגיד על התכנים שמקבלים הצופים

חשש מרכזי נוגע לכך שהבעיות בהתנהלות התאגיד עלולות לבוא לידי ביטוי על המסך הקטן. בתחילת דרכו של התאגיד היתה מחלקת תחקירים במערך החדשות, אך זו אינה קיימת עוד, ותחום התחקירים מתקיים בעיקר בתוכנית "זמן אמת" שהיא הפקה חיצונית של חברה בבעלות המפיק חיים סלוצקי.

למרות התחקיר המוצלח של חטיבת החדשות של כאן שפורסם השבוע על גל אוחובסקי, באופן כללי ניתן לומר כי מלבד מקרים בודדים, בשנתיים האחרונות תחקירים בולטים ב"זמן אמת" עסקו בפרשיות עבר ביטחוניות שאולי הביאו רייטינג, אך לא נגעו לחיי היום־יום של הצופים. עניין זה עלה גם בישיבת המועצה ב–10 במארס, על ידי רפאלי־כדורי: "האם זה מקרה או לא מקרה ששום תחקיר מהדברים הרציניים האלה לא צופה פני הווה ועתיד, אלא עוסק באנשים שהיו ובאירועים שהיו — ולא תחקירים עכשוויים שמשפיעים על החיים שלנו היום ומטבע הדברים רגישים יותר לעיסוק בהם?"

לפי הפרוטוקול, רפאלי־כדורי הציעה כמה נושאים: "זה יכול להיות זיהום אוויר, זה יכול להיות מתווה הגז, זה יכול להיות — לא עלינו — ענייני ביבי (שעדיין כיהן אז כראש ממשלה; ש"ש ונ"ט), צוללות, גילה גמליאל. תחקירי עומק שיש להם השפעה על החיים שלנו קדימה ולא אחורה".

סמנכ"לית התוכן, טל פרייפלד, הסבירה שיש אילוצים של תחקירים ממושכים שלוקחים זמן ויש סכנה שיאבדו מהרלוונטיות שלהם, אך בהמשך ציינה שני נושאים נפיצים שעליהם התחילו לעבוד בתאגיד ונגנזו. אחד מהם היה תחקיר על מונופול הגז.

פרייפלד: "הגז היה על הפרק ונפל בגלל..."

חברת המועצה דלית שטאובר: "הקורונה".

קובלנץ: "גם וגם".

"סיבות אחרות שאני לא רוצה לפרט עכשיו", אמרה פרייפלד, אך הוסיפה כי "זה לא הצליח — הגז. עבדו עליו, הוצאנו על זה אפילו כסף, וזה נפל באמצע. אני לא יודעת אם בגלל פחדנות או לא, אבל קיבלו רגליים קרות. וגם הצוללות היה על הפרק".

"זמן אמת" עם המנחה אסף ליברמן. מרבית התחקירים בתוכנית עסקו בפרשיות עבר ולא נגעו לחיי היום־יום של הצופיםצילום: מוטי מילרוד

"של מי היו הרגליים הקרות?" שאלה רפאלי־כדורי. "לא שלנו", השיב קובלנץ ולא הוסיף. אתר העין השביעית מפרסם היום כי לתחקיר על מונופול הגז הוקצבו 2 מיליון שקל. הבמאי היה אמור להיות הדוקומנטריסט המוערך דורון צברי, והעורכת היתה אמורה להיות רותי יובל, לשעבר עורכת "מעריב" ובכירה ב"ידיעות אחרונות". גיא רולניק, שותף ביצירת הסדרה, היה אמור גם להגיש אותה (גילוי נאות: מייסד TheMarker), בדומה לפורמט המצליח "מגש הכסף". זהו צוות ששיתף פעולה בעבר בסדרת הדוקו של ערוץ 8 "מגש הכסף". אחרי ויכוחים בין חברת ההפקה לתאגיד, הקשורים לקצב התקדמות הפרויקט וסוגיות של תקצוב, הפרויקט בוטל עם פרוץ משבר הקורונה.

יש אירועים נוספים שבהם למאבק השליטה בתאגיד יכולה להיות השלכה על התוכן שמקבלים הצופים. במארס 2017, לפני שתאגיד השידור כאן עלה לאוויר, הועלה טקסט באתר האינטרנט של כאן, שבו חשף כתב התאגיד באותם ימים, גור מגידו (היום ב–TheMarker), כי בן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי, הוא בעל מניות בחברה אמריקאית שיש לה קשרים עם חברת תינסקרופ, שייצרה את הצוללות בפרשת הצוללות. לפי מידע שהגיע ל–TheMarker, כאשר עלה התחקיר של מגידו לאוויר, שוחח עומר עם גורמים בתאגיד בנוגע לסוגיות של וידוא עובדות וביסוס מסמכים, לכאורה בניגוד לתפקידו כגוף מפקח בלבד.

בנוסף, לפי מידע שהגיע לידינו, במארס 2017, חודשיים לפני עלייתו של תאגיד השידור לאוויר, תוכנן כי גאולה אבן־סער תגיש את המהדורה המרכזית. עומר טען אז בפני קובלנץ שזה לא העיתוי הנכון להוציא הודעה על החלטה כזאת — אף שהודעה כזו היתה מחויבת מבחינת קובלנץ, לקראת עליית התוכנית, ולמרות העובדה שגדעון סער, כיום שר המשפטים, היה אז מחוץ לחיים הפוליטיים — ככל הנראה מתוך חשש שהדבר יגביר את הלחצים הפוליטיים על התאגיד מצד ראש הממשלה דאז, נתניהו.

דוגמה נוספת למעורבות של המועצה בתוכן ובהפקות, היא הודעת וואטסאפ ששלח עומר לקובלנץ שבה עודד אותו להשתתף בהפקת סדרת טלוויזיה על אדולף אייכמן עם חברת MGM. ההודעה נשלחה באוגוסט 2020, חודשיים אחרי שעומר נבחר לתפקיד היו"ר, אך בתקופה שהמועצה לא הייתה פעילה כי לא נבחרו כלל חבריה, לכן באופן רשמי הוא לא היה היו"ר. עומר סיפר במסרון שפגש במקרה את המפיק הישראלי, שאותו הוא מכיר, והוא סיפר לו שההפקה עשויה לזלוג לכיוון ערוץ 8. באותה תקופה הדרגים המקצועיים בתאגיד התנגדו, משיקוליהם שלהם, להשתף בהפקה. לבסוף התאגיד החליט להשתתף בהפקה. בדיעבד התברר ששבעה חודשים לאחר אותו המסרון, אחיו של עומר קיבל הצעה לעבוד באותה ההפקה, כעורך וידאו. באותו היום, פנה עומר ליועצת המשפטית של התאגיד והודיע לה על כך.

לדברי אחד מחברי ההנהלה ששוחחנו עמם, לא נעים להיות מנהל בתאגיד השידור הציבורי, בגלל אופן ההתנהלות של המועצה. כך לדוגמה, באחת הישיבות חבר מועצה הקריא הודעות וואטסאפ אישיות בין אחד המנהלים לבינו.

גאולה אבן־סער. עלה חשש מפני הגברת הלחצים הפוליטיים על התאגיד מצד ראש הממשלה דאז, נתניהו, בעקבות הודעה על מינויה למגישת המהדורה המרכזיתצילום: יוסי אלוני

"יש חוסר באמון בסיסי", אומר חבר הנהלה אחר, "אתה לא מרגיש שאתה מגיע לישיבת מועצת התאגיד, אלא לבית דין שבו מאשימים אותך ומחפשים כל הזמן היכן אתה משקר. במועצה הקודמת זה היה גרוע יותר, חברי המועצה דיברו כמו בשוק ובשפה אלימה, וגם אורחים מבחוץ הרגישו את זה. במועצה הנוכחית, השפה יותר מכובדות ויש פחות צעקות, אבל התחושה היא אותה תחושה — כל הזמן מחפשים אותך".

אירוויזיון במקום ציוד

אף שתקציב התאגיד והחלטות המועצה אמורים להיות שקופים לציבור, אף אחד בציבור לא ידע על הדרמה הגדולה שהתרחשה בישיבת המועצה של התאגיד ב–30 במארס. על הפרק עמד אישור הדו"חות הכספיים ל–2020, דבר שעל פי חוק חייב היה להיות מאושר עד סוף אותו החודש. אלא שעשרה ימים קודם לכן הבינו חברי מועצת התאגיד, במהלך ישיבה, כי 45 מיליון שקל שהופיעו בתקציב התאגיד — "נעלמו". הכסף יועד לקרן בתוך תאגיד השידור הציבורי המיועדת לרכישת ציוד חדש בעת הצורך.

"אני לא יודע אם כולם קלטו מה שנאמר פה. המשמעות היא שהתאגיד עובד על תקציב גירעוני. זו המשמעות האמיתית, כי אנחנו נצטרך את הכסף הזה ולא יהיה לנו אותו. קיבלנו פעם אחת סכום להקמה ולרכישת ציוד. זה לא יחזור", אמר עומר במהלך הישיבה.

מי שגילה את הרישום החשבונאי הבעייתי שנעשה לאורך כמה שנים הוא רו"ח עופר לוי, לשעבר סמנכ"ל כספים בסונול, שנכנס לתפקידו כסמנכ"ל כספים בתאגיד בפברואר 2020. לוי הבין שכספים שהגיעו לתאגיד מהממשלה באופן חד־פעמי, בימי ההקמה, נרשמו כרווחים ולא כקרן ייעודית להפקות או כעודפים, והחליט לשנות את שיטת הרישום החשבונאי. זאת הסיבה שהכסף בקרן לחידוש ציוד, שהופיע בצורה כזו רק בתקציב התאגיד, אך לא במאזן, לכאורה נעלם. זהו למעשה עניין רישומי בלבד, אך במועצת התאגיד הוא חולל מהומה של ממש והביא לביקורת קשה מצד חברי המועצה. "דבר כזה בחברה פרטית לא היה עובר", אמרה על כך רפאלי־כדורי, בישיבה שהתקיימה ב–25 במארס.

רפאלי־כדורי התכוונה גם לעובדה שקובלנץ, שהתוודע לנושא שלושה ימים לפני ישיבת המועצה, לא התריע מספיק זמן לפני הישיבה על הגילוי החדש — עניין שעליו הוא התנצל בתחילת הישיבה. הפרוטוקולים המופיעים בכתבה זו הגיעו לידינו בעקבות בקשת חופש המידע של עמותת הצלחה, בפרויקט משותף עם העין השביעית. הפרוטוקולים נשלחו תחילה כשהם מושחרים כמעט לגמרי (94%), ורק בהמשך הצליחו העמותות לשים את ידן על הפרוטוקולים המלאים.

מקריאה בפרוטוקולים עולה בקיאות מרשימה יחסית של עומר — שבמקביל להיותו יו"ר מועצת התאגיד מכהן כמנכ"ל מוזיאון חולון (בהיקף משרה של 80%), בסוגיות הקשורות לתקציב ולדו"חות כספיים.

מי היה אחראי למחדל הרישום השגוי? לפי כמה מקורות שעמם שוחחנו, רו"ח אורית מסילתי, שכיהנה באותם ימים בתפקיד חברת מועצה, היא זו שהנחתה את מנהלי הכספים בתאגיד לגבי הרישום החשבונאי בדו"חות הכספיים. לכן, לכאורה, יש לה אחריות, לפחות חלקית, לכך שבלי לשים לב התאגיד איבד את כספי הקרן לחידוש ציוד. מידת האחריות של מסילתי עוד לא הובררה, אבל ל–TheMarker נודע כי זה לא מנע מעומר לפעול באופן חשאי ובלי שעידכן את חברי המועצה בעת הדיונים על התקציב. עומר שכר את שירותיה של מסילתי תמורת תשלום מקופת התאגיד והתייעץ עמה כיצד לפתור את הכשל שהתגלה בדו"חות. מסילתי עצמה לא נבחרה פעם נוספת לתפקידה במועצה החדשה (שהחלה לתפקד בתחילת 2021, לאחר שנה שבה לא היתה מועצה לתאגיד).

גורמים בתאגיד תהו כיצד שכר עומר בתשלום את מסילתי — וכלל לא יידע בדבר את הנהלת התאגיד, שנודע לה על כך במקרה. מנגד, בסביבת עומר טוענים שמסילתי אינה אחראית לתקלה, ושכגוף מפקח על הנהלת התאגיד, עומר לא היה חייב לדווח על ההתייעצות עמה.

בסופו של דבר העניין הוסדר והוחלט להוסיף לדו"ח ביאורים שיסבירו שינויים שנעשו באופן רישום הדו"ח לעומת שנים קודמות. מעתה והלאה, כפי שהסביר בכיר בתאגיד, מידי שנה יוקצו 5-3 מיליון שקל, כדי להקים מחדש את הקרן.

המחלוקת על מימון האירוויזיון

אירוויזיון 2019 בתל אביב: ארז טל (מימין), בר רפאלי, זוכה התחרות דאנקן לורנס מהולנד, לוסי איוב ואסי עזרצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

עניין משמעותי נוסף שעליו התכתשו עומר וקובלנץ היה מימון תחרות האירוויזיון ב–2019. באותה עת, לאור דרישת המדינה, התאגיד נטל הלוואה של 70 מיליון שקל, דבר שקובלנץ התנגד אליו בתוקף. במהלך כנס אילת לעיתונות, דרש קובלנץ באופן פומבי כי התאגיד לא יסכים לנטילת ההלוואה וכי המדינה תממן את הסכום. ואולם מועצת התאגיד הצביעה בעד נטילת ההלוואה.

בסביבות קובלנץ טענו השבוע שהיה סיכום מוקדם בין עומר לקובלנץ לגבי התנגדות מועצת התאגיד לנטילת ההלוואה, אך ביום ההצבעה עומר שינה את דעתו, וכי זוהי דוגמה לאופן שבו עומר לא יודע לעמוד בפני לחצים פוליטיים, שהגיעו באותה עת מכיוון שר האוצר דאז משה כחלון ואנשיו. זאת, בזמן שלדעת קובלנץ, אם התאגיד היה מאיים לא לקיים את האירוע היוקרתי, הממשלה היתה מעבירה את הכסף.

כעת, לפי הפרוטוקולים, מתברר כי לסוגיית ההלוואה יש קשר לעניין הקרן להחזרת ציוד. זאת, מכיוון שסכום הגירעון שנוצר — 70 מיליון שקל — ירד מסעיף העודפים במאזן, סעיף ששימש גם את הקרן לקניית ציוד. במקביל, מידי שנה נאלץ התאגיד להחזיר את כספי ההלוואה.

כך הסביר זאת בישיבה ב–30 במארס רו"ח אילן שגב, שנשכר לייעץ בעניין בעיית הרישום שהתגלתה: "ב–2018 סיימנו עם יתרה של 41 מיליון שקל. המועצה הגיעה להחלטות באשר לייעוד חלק מהותי מהסכום הזה לטובת השקעה בציוד חדש. אבל אז הגיע האירוויזיון של 2019, והוא שתה 70 מיליון שקל, מעבר להכנסות שהתקבלו ממנו. קיבלנו הלוואה, וזה כיסה אותנו מבחינה תזרימית. כעת זה יצר גירעון, וההחלטה לקיים את האירוויזיון בצורה הזאת היא בעצם החלטה שבאה על חשבון יתרות שצברנו במהלך השנים".

בהמשך חידד לוי עוד יותר את הקשר בין הקרן לחידוש ציוד לבין האירוויזיון: "אם ניקח מכונת זמן ונעבור לאותה נקודת זמן, אף שהקרן לחידוש ציוד נוהלה רק ברמת התקציב, בעצם זה היה בסדר, כי בדו"ח הכספי קיים עודף של 41 מיליון שקל. בתקציב רשומה קרן לחידוש ציוד. זה לא סותר אחד את השני. הסתירה קרתה רק לפני שבועיים, כשסיימתי לערוך את הדו"חות הכספיים מחדש, ואז הובהר שאין עודפים. היום אין מספיק עודפים לקרן לחידוש ציוד, וזה בגלל האירוויזיון, לצורך העניין".

עוד באותה ישיבה, לפי הפרוטוקול, תיאר עומר שיחה שלו עם שר האוצר כחלון. "המדינה אמרה: 'קחו את ה–70 מיליון כהלוואה'. שר האוצר אמר לי: 'אתם מקבלים הלוואה של 70 מיליון שקל ל–15 שנה. אם תאגיד של 750 מיליון שקל לא יכול להחזיר 5 מיליון שקל בשנה — אתם בצרות צרורות. ואם לא תעשו את זה — אז ציבורית אתם בבעיה קשה'. כלומר, אני מתחיל לחשוב שאולי גם הם לא הבינו שמדובר ביצירת גירעון רישומי. זה לא גירעון תזרימי".

קובלנץ: "אם היינו יודעים את זה, לא היינו לוקחים את זה בכלל. אתה לא היית חותם על זה".

עומר: "אף אחד לא אמר לנו את הדבר הזה".

בסביבת עומר טענו השבוע שהכוונה היתה לא לשיחה אישית בין עומר לכחלון אלא לדברים של כחלון שנאמרו בראיון ברדיו, שאותם שמע עומר.

המתיחוּת בין הצדדים עומדת לעלות שלב

שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, יו"ר ועדת הבדיקה החיצונית לבחינת התרבות הארגונית בתאגידצילום: אליהו הרשקוביץ

ספק אם מערכת היחסים הקשה בין המנכ"ל ליו"ר תשתפר בתקופה הקרובה. למעשה המתיחוּת בין הצדדים עומדת לעלות שלב על רקע הקמת ועדת בדיקה חיצונית לבחינת התרבות הארגונית בתאגיד, בראשות שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה. המועצה הקימה את ועדת הבדיקה בעקבות התחקיר של קפלנסקי ב"הארץ" על התרבות הארגונית בתאגיד.

בתחילת אוגוסט, מיד אחרי מינוי הוועדה, עומד שלח מייל לחברי המועצה שבו כתב כי לפי הסיכום שלו עם פרוקצ'יה, אסור לחברי מועצת התאגיד להיפגש ביחידות עם קובלנץ. כאן מתחילה מלחמת גרסאות: עומר טוען כי המייל הזה יצא בתיאום עם השופטת. מנגד טוען קובלנץ כי פנה אל פרוקצ'יה והיא אמרה לו שההנחיה נוגעת רק לשיחות הנוגעות לעבודת ועדת הבדיקה עצמה.

בשיחה עם פרוקצ'יה, היא אמרה שהיא מודעת למחלוקת, אך סירבה לומר מי מהשניים צודק. "זו מחלוקת מיותרת. גם המנכ"ל וגם היו"ר יודעים מהי עמדתי ואני לא רוצה ליטול חלק במריבות האלה. זה נראה לי מיותר לגמרי. הם רבים על שטויות, יש מספיק דברים כבדי משקל לחלוק עליהם", אמרה.

לדברי עו"ד אלעד מן, מייסד עמותת הצלחה ויו"ר העין השביעית, "ניתן בהחלט להפנות טענות שונות למועצת תאגיד השידור, בייחוד בתקופת הכהונה הראשונה. קיימים לקחים רבים שחשוב ליישם בתקופת המועצה הנוכחית בהיבטים של פיקוח, עיצוב מדיניות והכוונת התנהלות ההנהלה.

"עם זאת, קשה להשתחרר מרושם ברור ומתמשך שעיקר הכשלים נעוצים בהתנהלות ובדרכי פעולה של הנהלת התאגיד והעומד בראשה. נושאי כוח האדם, סביבת העבודה ומשברי הניהול הם מוקד ברור של כשלים מערכתיים חמורים שלא טופלו כהלכה, אף שהדברים היו ידועים תקופה ארוכה, ועוד לפני מינוי המנכ"ל לכהונה קבועה. סטנדרט הגילוי והשקיפות בתאגיד זקוק לשיפור משמעותי. דיוני המועצה הם דיונים בעלי חשיבות רבה ובאמצעותם ניתן לזהות קשיים וכשלים ולקדם ביקורת ציבורית יעילה. גם מסמכים אחרים שנוגעים לעבודת התאגיד אינם נמסרים לציבור באופן תקין, וחשוב לעמוד על מסירתם באופן מלא ככל שניתן. יהיה בכך כדי לאפשר זיהוי בעיות כבר בזמן אמת ועידוד התנהלות אחראית, מושכלת ותקינה יותר מצד כל המעורבים".

כאן: "כל הליקויים שצוינו בדו"ח המבקר תוקנו מזמן"

מתאגיד השידור כאן נמסר: "תחקירים הם נדבך חשוב בלוח השידורים שלנו, כפי שניתן לראות בתחקיר על פרשת הרב ברלנד ובתחקיר על גל אוחובסקי שנחשפו אצלנו. אנחנו פועלים להיות המקום הטבעי שאליו יגיעו חשיפות וסיפורים שמשרתים את האינטרס הציבורי. חטיבת החדשות שמה דגש על תחקירים במגוון נושאים, כולל תחקירי עומק בנושאים שכמעט לא מקבלים ביטוי בערוצים המסחריים, כמו איכות הסביבה וחברות מסחריות רבות עוצמה. השיקולים בהפקה ובשידור תחקירים הם מקצועיים בלבד, שיקולים של הישגיות, איכות וחיסכון בכספי ציבור.

בניין תאגיד השידור כאן בירושלים. "בתאגיד מקפידים על סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לכל עובד"צילום: אוהד צויגנברג

"מנכ"ל התאגיד עמד בלחצים המסיביים שהופעלו עליו מגורמים רבים בעלי כוח והשפעה בתקופת הקמת התאגיד — ושילם על כך מחירים מקצועיים ואישיים כבדים. חוסר הגיבוי של היו"ר, שמציין בעצמו כי המנכ"ל אינו חושש מאיומים גם מגורמים חזקים, מאכזב. השימוש המקטין של היו"ר בלקות הראייה של המנכ"ל אינה עניינית ואינה ראויה.

"בתאגיד מקפידים על סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לכל עובד, וכל התלונות שהגיעו להנהלה נבדקו וטופלו, בכפוף להנחיות נציבות שירות המדינה ובתאום מולה. יש תלונות שהתאגיד ממתין בעניינן חודשים רבים לתשובת הנציבות. כל הליקויים מתקופת ההקמה המורכבת של התאגיד, שצוינו בדו"ח המבקר, תוקנו מזמן. אנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו ארגון לומד שהשכיל להשתפר בכל פעולותיו. אנחנו מתייחסים ברצינות גמורה לכל ביקורת, ומשתפרים כל הזמן.

"הנהלת כאן סבורה שיש מקום לשיפור במנגנוני השקיפות של הארגון. ההנהלה אף סבורה שדיוני המועצה, שהיא מועצה ציבורית, והפרוטוקולים שלה צריכים להיות גלויים ושקופים לציבור, עד כדי כמה ישיבות בשנה שיעברו במרשתת בשידור חי".

מיו"ר מועצת התאגיד, עומר, נמסר: "אין לי כוונה להתפלש בבוץ. כל מי שבקיא בפרטים מבין היטב את מקור הטענות המופרכות, את הסיבה והעיתוי לפרסום. מועצת התאגיד פועלת על פי חוק וחבריה ממלאים את תפקידם נאמנה, שומרים על הקופה הציבורית ודואגים כי ינוהל על פי אמות מידה ציבוריות ולא כחצר ביזנטית. אני בטוח שכל מי שמכיר את היושרה והאמינות של הגורמים המצוינים בכתבה ידע מי אומר אמת ומי משקר.

"לגבי הסיכום בעניין האירוויזיון, מדובר בשקר מוחלט. עמדתי נקבעה אז וגם היום אך ורק משיקולים עניינים וטובת האינטרס הציבורי. מעולם לא הופעל עלי שום לחץ פוליטי לא בעניין זה ולא בשום עניין אחר. איני נוהג לדבר עם פוליטיקאים ואני יכול למנות על כף יד אחת שיחות כאלו בשש השנים האחרונות. זהו שקר מוחלט.

"בעניין טיסנקרופ וגאולה אבן, מדובר בשקר. מעולם לא פניתי ביוזמתי לגבי תוכני חדשות וככל שנעשתה פנייה כזו אני מבהיר כי איני הכתובת לכך. מדובר בעיוות המציאות. למנכ"ל היה ברור לכל אורך הדרך כי אני תומך באופן מלא ונחרץ שגאולה אבן תגיש את המהדורה המרכזית. התנהלותי היתה משיקולים עניינים בלבד וטובת התאגיד. מעולם לא הופעלו עלי לחצים פוליטיים וממילא מעולם לא נכנעתי לכאלו. עמדתי הייתה שהעיתוי ההודעה אינו נכון ואינו מחויב המציאות בלוחות הזמנים וכל מטרתו התגרות של מי שאינו מפספס הזדמנות למריבה טובה. תאגיד השידור חייב לשמור על עצמאות ובשום אופן לא להיות קשור או להיכנע ללחצים פוליטיים, אבל במקביל אסור לו גם להיתפס כשחקן במגרש הפוליטי. כל טענה אחרת הינה שקר.

אולפני הטלוויזיה של התאגיד. "מעולם לא עלתה על ידי מי מחברי הוועדה אפשרות לאיכון"צילום: מוטי מילרוד

"בנוגע להפקת אייכמן, מדובר בהצגת דברים מעוותת. בזמן שלא הייתה מועצה וממילא לא הייתי בתפקיד, נודע לי על ההפקה של אייכמן מהמפיק שלה. הוא סיפר לי שהתאגיד הראה עניין רב בהפקה אך במהלך הדרך הערים קשיים ולכן הם שוקלים להעבירה לערוץ 8. העברתי את המסר לאלדד כי חשבתי שמדובר בנושא חשוב לתאגיד. בעת בה נשלחה ההודעה (כאמור לא הייתי בתפקיד, התאריך מתועד בהודעה) לא היה כלל עורך וידאו להפקה. אחי, (עורך וידיאו מוערך זוכה דוקאביב ופרסי אופיר, שדיווחתי על היותו עורך וידאו לוועדת גילאור) לא שמע עליה ולא ידע מקיומה. משרת עורך וידאו נקבעת רק לאחר שהפקה מאושרת ולא לפני. הניסיון לכרוך את הדברים הוא נבזי ושקרי. ברגע שאחי קיבל הצעה לערוך את התוכנית (כ-7 חודשים לאחר שליחת ההודעה) הוא הודיע לי על כך ובאותו רגע יידעתי את היועצת המשפטית של התאגיד ובכלל זה על ההודעה שנשלחה בעבר.

"בנוגע לעבודת המועצה לקראת דיוני תקציב 2021, מאחר שלא הושלם הרכב המועצה ולא היה בה חבר בעל מומחיות חשבונאית, חשבתי שהדבר הנכון ביותר להתייעץ עם מי שהייתה עד לאותה תקופה בקיאה ומצויה בפרטים. ההתייעצות נעשתה לאחר שקיבלתי לכך אישור מהיועצת המשפטית של התאגיד ולאחר שנחתם הסכם סודיות. יודגש כי הנוהל מתיר ליו"ר המועצה לקבל שירותי ייעוץ. הטענה כי אני צריך לעדכן את המפוקח בהליך הפיקוח היא לא פחות מאבסורד. מאז פיזור המועצה הקודמת ובמשך כמעט שנה לא הייתה כלל מועצה. לפיכך, עם כינוס המועצה היה צורך להשלים מטלות רבות – המוכתבות בחוק ולכסות פערים שבמצב רגיל היו מטופלים שנה קודם לכן– כגון אישור תקציב, אישור תוכניות עבודה, אישור לוחות שידורים ועוד. מספר הישיבות נקבע ומאושר על ידי משרד האוצר ואין חריגה ממנו. ברור לי שיש מי שאינו מרוצה מהעובדה שהוא נמצא תחת פיקוח והיה מעדיף לעשות בכספי הציבור כראות עיניו ללא פיקוח. לוחות שידורים מאושרים על פי חוק ע"י מועצת התאגיד. ההפקות נבחנות על פי פרמטרים קבועים שאושרו משפטית ואיש במועצה אינו מתיימר להיכנס לנעלים של אנשי המקצוע. הפרמטרים שנבחנים הם ברמה הציבורית, בעמידה בחוק ובמדיניות התוכן. לא ייתכן שהבחינה תהיה בדיעבד לאחר שכבר הוצאו הכספים. במצב כזה מדובר בבזבוז אפשרי של כספי ציבור רבים.

"מדובר בהצגת דברים מעוותת. בזמן שלא הייתה מועצה וממילא לא הייתי בתפקיד, נודע לי על ההפקה של אייכמן מהמפיק שלה. הוא סיפר לי שהתאגיד הראה עניין רב בהפקה אך במהלך הדרך הערים קשיים ולכן הם שוקלים להעבירה לערוץ 8. העברתי את המסר לאלדד כי חשבתי שמדובר בנושא חשוב לתאגיד. בעת בה נשלחה ההודעה (כאמור לא הייתי בתפקיד, התאריך מתועד בהודעה) לא היה כלל עורך וידאו להפקה, אחי, (עורך וידיאו מוערך זוכה דוק אביב ופרסי אופיר, שדיווחתי על היותו עורך וידאו לוועדת גילאור) לא שמע עליה ולא ידע מקיומה. משרת עורך וידאו נקבעת רק לאחר שהפקה מאושרת ולא לפני. הניסיון לכרוך את הדברים הוא נבזי ושקרי.

בנוגע להחלטה לגבי דיווח למועצה על סיום עבודה של בעל תפקיד בכיר, המועצה קיימה דיון בהתאם להמלצות מבקר המדינה שפרסם דו"ח חמור על התנהלותו של המנכ"ל בו גם ציין שקיבל תגובות שקריות לפניותיו של המבקר, ובהתאם למידע שהגיע למועצה על בעיות חמורות בניהול התאגיד. המועצה פעלה בליווי יעוץ משפטי למימוש סמכותה על פי חוק לפיקוח על פעולות המנכ"ל, גם אם יש מי שהדברים לא נוחים לו. חודשיים לאחר מכן פורסם תחקיר הארץ שהציג בעיות קשות בניהול התאגיד ובתרבות הארגונית שלו. מכתב מבקרת הפנים שבעצם הודיע שאין באפשרותה למלא את בקשת המועצה לבחון את נושא עזיבת עובדים, הוכיח את שלטון הפחד הקיים בתאגיד, באופן דומה למתואר בתחקיר הארץ. דו"ח מבקר המדינה מצביע על כשלים חמורים של המנכ"ל וכל ניסיון להסית זאת או לטעון טענות אחרות הוא שקוף וברור.

"בנוגע לישיבות ועדת כוח-אדם, מדובר בהצגה שקרית של הדברים. ועדת כוח אדם דנה בנוכחות ההנהלה בתאגיד. לוועדה הסתבר שמנכ"ל כמעט ולא דרך בתאגיד למעלה משנה. הוא מיעט מאד להגיע לתאגיד וניהל אותו מביתו, לא ראה עובדים ולכן לא מילא את תפקידו כראוי. הוועדה סברה שמדובר בכשל ניהולי משמעותי ולכן ביקשה לבדוק את הדברים. לפיכך ובתוקף סמכות הפיקוח של המועצה נדרשה ההנהלה להמציא נתוני נוכחות. מעולם לא עלה על ידי מי מחברי הוועדה אפשרות לאיכון. נהפוך הוא.

"בדיון שנערך על נוכחות ההנהלה באתרי התאגיד, אמרה סמנכ"ל משאבי האנוש שלכתבים וסמנכ"לים יש אפליקציה שבה יש אפשרות לבחור האם עבדו מהבית או מהתאגיד ולכן עלתה הצעה שיוכלו לציין אם הם יושבים בירושלים או בתל אביב. הסמנכ"לית הבינה את הנאמר באופן שגוי והיא זו שהשתמשה במינוח איכון ואמרה כי אין בו צורך. לפיכך הובהר לה מיידית ע"י חברי הוועדה שאין הכוונה לאיכון אלא לציון האם העבודה נעשית בתל אביב או בירושלים. הדברים מגובים בתמלול הדיון וכל טענה אחרת היא שקרית.

"לגבי הנחיית השופטת פרוק'ציה, אין ולא יכולה להיות מחלוקת. נוסח ההודעה שנשלחה לחברי המועצה היה בתאום מלא עם כבוד השופטת פרוקצ'יה. מדובר בטענה שקרית. אכן במועצה הקודמת היו מקרים בהם לצערי חברי מועצה בודדים התבטאו באופן לא ראוי. עשיתי כל שניתן למנוע זאת – הן באופן פומבי והן בשיחות אישיות. השיח של חברי המועצה הנוכחית מול הסמנכ"לים הוא שיח מכבד הנעשה בשיתוף פעולה מלא מול גורמי המקצוע בתאגיד. הטענה האחרונה לא ראויה להתייחסות ומי שמכיר אותי יודע כי אני האחרון שיפגע בבעלי לקויות.

"בנוגע ליחס לא הולם מצד חברי המועצה הקודמת, מדובר בטענה שקרית. אכן במועצה הקודמת היו מקרים בהם לצערי חברי מועצה בודדים התבטאו באופן לא ראוי. עשיתי כל שניתן למנוע זאת – הן באופן פומבי והן בשיחות אישיות. השיח של חברי המועצה הנוכחית מול הסמנכ"לים הוא שיח מכבד הנעשה בשיתוף פעולה מלא מול גורמי המקצוע בתאגיד. הטענה האחרונה לא ראויה להתייחסות ומי שמכיר אותי יודע כי אני האחרון שיפגע בבעלי לקויות.

"בעניין ההתייעצות עם מסילתי, לקראת דיוני תקציב 2021 מאחר ולא הושלם הרכב המועצה ולא היה בה חבר בעל מומחיות חשבונאית, חשבתי שהדבר הנכון ביותר להתייעץ עם מי שהייתה עד לאותה תקופה בקיאה ומצויה בפרטים. ההתייעצות נעשתה לאחר שקיבלתי לכך אישור מהיועצת המשפטית של התאגיד ולאחר שנחתם הסכם סודיות. יודגש כי הנוהל מתיר ליו"ר המועצה לקבל שירותי ייעוץ. הטענה כי אני צריך לעדכן את המפוקח בהליך הפיקוח היא לא פחות מאבסורד".

מרו"ח מסילתי נמסר: "פעלתי באופן המקצועי ביותר. הרישום נעשה בהנחיית ואישור רו"ח המבקר של התאגיד, משרד רואי החשבון EY, ולא היתה בו בעיה. ועדת הכספים בראשותי הקפידה על קיום קרן לחידוש ציוד וקיבלה דיווח מידי שנה על ידי ההנהלה על הסכום שהצטבר בה. במקביל הוגשו בקשות לממש אותה, כך שהטענה מופרכת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"