עשרה לקוחות בלבד: מה קרה לרפורמת הענק שבמוקד תיק 4000

כמעט חמש שנים מתנהל המאבק בין בזק למשרד התקשורת והמתחרים סביב רפורמת השוק הסיטוני בטלפוניה ■ בזק טוענת כי הרפורמה כבר יושמה - אף שאין לה משמעות צרכנית ■ האם הגיע הזמן לוותר על פרטי התוכנית ולאפשר לבזק הורדת מחירים כאמצעי לקידום התחרות?

נתי טוקר
נתי טוקר
בניין משרדי בזק
בניין משרדי בזקצילום: AMIR COHEN/רויטרס
נתי טוקר
נתי טוקר

עשרה לקוחות בלבד בשמונה חודשים - זה ההישג המפוקפק בעקבות היישום החלקי של רפורמת השוק הסיטוני בשירותי הטלפון הקווי. מאז אוגוסט 2018 מפעילה בזק את הרפורמה בטלפוניה, ומאפשרת למתחרות למכור בעצמן את שירות הטלפון הקווי של בזק ללקוחותיהן. אמנם היא לא עושה זאת במתכונת שנקבעה במתווה הרפורמה המקורי, אך לטענתה היא עומדת בכל הדרישות המהותיות שנדרשה ליישם. אלא שמתברר שהביקוש לשירות נמוך עד לא קיים, בראש ובראשונה לאור השימוש הגובר בסלולר ובקווים על גבי האינטרנט.

שירות הטלפוניה, שמבוסס על קווי הנחושת בטכנולוגיה שקיימת יותר מ–100 שנה, ורפורמות הקשורות בו, כיכבו בדו"ח מבקר המדינה מ–2017 ומופיעים ביתר חומרה בכתב החשדות שהוגש בשבוע שעבר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. השירות הזה הוא במוקד כמה מהסעיפים שבהם מפרט היועץ המשפטי לממשלה עבור מה בעצם דאג בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ' להבטיח לנתניהו סיקור חיובי באתר וואלה, במסגרת תיק 4000.

לנתון יש גם משמעות לגבי האסדרה הנוכחית. ההתעקשות של משרד התקשורת לפעול נגד בזק בכלים ישנים, ואולי לא רלוונטיים - כולל קנס של יותר מ–11 מיליון שקל שהשית על בזק באחרונה בשל אי־עמידתה, לטענת המשרד, בדרישות הרפורמה, קנס שעליו היא מערערת. לא רק זאת, אלא שלשירות הזה יש השלכה על מהלך דרמטי אחר בשוק התקשורת: ביטול ההפרדה המבנית בין חברת בזק לחברות הבנות שלה – yes, בזק בינלאומי ופלאפון. ביטול חובת ההפרדה המבנית עשוי להיות שווה לבזק מיליארדי שקלים, והוא מעוכב כרגע בעיקר בגלל אי־יישום רפורמת השוק הסיטונאי בתחום הטלפוניה.

אפשר להבין מדוע בזק נלחמה כל כך על שוק הטלפוניה, שכן הוא היה - ועדיין מהווה - מקור הכנסה מרכזי של החברה, וככל הנראה היא רושמת בו את שיעורי הרווח הגבוהים ביותר. בעבודה כלכלית של פרופ' ראובן גרונאו מ–2014, הוערך הרווח העודף של בזק מתחום הטלפוניה הקווית, הנובע ממעמדה כמונופול בשוק, בכ–1.3 מיליארד שקל בשנה.

זו הסיבה שמשרד התקשורת הוביל בעבר, תחת ניהולו של מנכ"ל משרד התקשורת עד 2015, אבי ברגר, מדיניות של יד קשה כלפי בזק וכפה עליה ליישם את רפורמת השוק הסיטוני. הרפורמה חייבה את בזק לאפשר למתחרותיה לעשות שימוש בתשתיות שלה, ולמכור אותן ללקוחותיהן.

אחרי מאבקים רבים, נאלצה בזק ליישם את הרפורמה הזו ב-2015 בתחום האינטרנט - ופרטנר וסלקום החלו למכור את תשתית האינטרנט של בזק ללקוחותיהן. מהלך זה הוכתר בהצלחה, עם יותר מ–600 אלף לקוחות סיטוניים באינטרנט והורדת מחירים משמעותית בענף. בזק גם יישמה בהמשך היבט נוסף של הרפורמה בתחום התשתית הפסיבית - ואיפשרה למתחרים שלה לפרוש את התשתיות שלהם בצינורות שבבעלותה. גם הרפורמה הזו מצליחה, וחברות התקשורת סלקום ופרטנר פורשות סיבים אופטיים באמצעות התשתית הפסיבית של בזק. ואולם בכל הקשור לרפורמה בטלפוניה, בזק נעמדה על הרגלים האחוריות ועד היום מסרבת ליישם אותה במתכונת שאותה דורש משרד התקשורת.

שאול אלוביץצילום: אייל טואג

התפנית הפלילית

למען האמת, הרפורמה בשוק הטלפוניה לא נראתה נחוצה בשלבים הראשוניים. בוועדה הראשונה שהמליצה על יישום השוק הסיטוני, ועדת חייק מ–2011, כלל לא הוגדר שהשוק הסיטוני יכלול את הטלפוניה. רק בהמשך, במסמך מדיניות שחובר בתקופת שר התקשורת, גלעד ארדן, נכנס תחום הטלפוניה לרפורמה, ובזק היתה אמורה לפעול במודל המוכר - ולאפשר למתחרות למכור את התשתית שלה. ואולם בזק סירבה בטענה כי בשל בעיות הנדסיות היא אינה יכולה לחבר בין רשתות הטלפוניה של המתחרות לבין רשת הטלפוניה שלה. מנגד, במשרד התקשורת התעקשו כי בזק יכולה לעשות זאת, וכי אם יש בכך צורך היא יכולה לרכוש מתג חדש בהשקעה לא גבוהה של כ–5 מיליון דולר, שיאפשר את החיבור לחברות המתחרות. ב–2014 ברגר גם הציג חוות דעת הנדסית שבחנה את הנושא, וקבעה כי בזק יכולה ליישם את הרפורמה בטלפוניה, ועתירה של בזק בעניין לבג"ץ נדחתה.

הקרב בין בזק למשרד התקשורת נגע בעיקר לניסיון של המשרד לכפות על בזק ליישם את הרפורמה במודל ההנדסי שאותו גיבש המשרד - ובעיקר ברמת המחירים שנקבעה על בסיס עבודת מחקר כלכלית של חברת הייעוץ פרונטיר ב–2014.

כאן הסיפור מתפתל לכיוון הפלילי. החל בסוף 2014, כשנתניהו נטל לעצמו את סמכויות שר התקשורת, החלה בזק ליהנות מיחס מועדף במשרד - ויישום הרפורמה בטלפוניה המשיך להידחות. בסוף 2015 הציע מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר - כיום עד המדינה בתיק 4000 - מתווה חדש, שלפיו בזק תציע באופן זמני אפשרות אחרת ליישום הרפורמה: מכירה חוזרת (Resale, במקום WholeSale). מודל הריסייל שונה מבחינה הנדסית, משום שבזק היא זו השולטת בקו הטלפון באמצעות המתג שלה, בעוד במודל האולסייל - כפי שנעשה בתחום תשתית האינטרנט - הרשת מופעלת באמצעות המתג של החברות המתחרות. השינוי במודל אינו משמעותי לצרכן, אך כן מעניק לבזק יתרון מסוים: היא זו ששולטת בקו והיא זו שמכירה את הלקוח ואת היקפי השימושים שלו.

פילבר לא רק עיכב את ההחלטה בעניין במסגרת שינוי המודל ודחה את יישום הרפורמה, אלא גם הקפיץ את המחיר שאותו אמורה היתה בזק לגבות. לפי מודל התמחור של השוק הסיטוני, המחיר החודשי שישלמו המתחרות של בזק לחברה היה אמור להיות 7 שקלים, ובנוסף אגורה לכל דקת שיחה. מחיר זה שונה לחלוטין ממודל הריסייל שקידם פילבר - קו ב–16 שקל, ומחיר לדקה של 1.5 אגורות. התנהלות זו של פילבר עומדת כיום במרכז תיק 4000, ולפי כתב החשדות היד המקלה כלפי בזק בתחום הטלפוניה נבעה מהנחיה שהעביר נתניהו לפילבר כחלק מעסקת השוחד לכאורה.

לתחום הטלפוניה היו השלכות רוחביות נוספות. ב–2014 ברגר וסמנכ"ל הכלכלה דאז, הרן לבאות, התנגדו לאישור העסקה הגדולה לרכישת yes על ידי בזק, שאותה ניסה להוביל אלוביץ'. הם התנו אותה בכך שבזק תיישם את רפורמת השוק הסיטוני גם בתחום הטלפוניה. אלא שבסופו של דבר, לפי כתב החשדות, נתניהו חתם על העסקה ללא הצבת התנאים שדרש בעבר הדרג המקצועי - בשל דרישתו של אלוביץ' - ועסקת בזק־yes יצאה לדרך. בנוסף, לפי החשד, פילבר ניסה לקדם את ביטול הפרדה התאגידית בקבוצת בזק - ללא יישום הרפורמה בטלפוניה.

שלמה פילברצילום: אמיל סלמן

הצעת הפשרה והכתף הקרה

בזק של 2018–2019 היא כבר שונה לחלוטין. אלוביץ' בחוץ, כל חברי הדירקטוריון משנים קודמות הוחלפו - היו"ר שלמה רודב והמנכ"ל דודו מזרחי הם אנשים ששמם לא נקשר באירועים הבעייתיים בבזק בשנים קודמות. כחלק מכך, החליטה בזק לנסות לשנות את מערכת היחסים עם הרגולטור ולבוא לקראתו.

כך, באוגוסט 2018 הכריזה בזק וולנטרית שהמחיר שתציע בשוק הסיטוני בטלפוניה יהיה זהה למחיר השוק הסיטוני שנקבע ב–2014 - כלומר, קו טלפון בתשלום חודשי קבוע של 7 שקלים בלבד - ולא לפי המתווה שגיבש פילבר. בבזק סברו כשמאחר שהמחיר זהה למחיר האולסייל בתקנות משרד התקשורת, הרי שהיא עומדת ביישום ההחלטה גם אם אינה עומדת בדיוק במודל שנדרש בתחילה.

אלא שמנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, הודיע בסוף 2018 שהמודל החדש אינו מקובל עליו, וכי לא ייתן עוד דחייה ליישום הרפורמה בטלפוניה. במשרד התקשורת נצמדים להוראות המקוריות מ–2014, וסבורים שמודל הריסייל עדיין מעניק כוח שוק עודף לבזק - שתוסיף לשלוט בשירות ללקוח ויכולה לקבל מידע תחרותי עדיף.

לאחר שבזק לא עמדה בהנחיות משרד התקשורת, בסוף 2018 קנס המשרד את בזק בסכום המקסימלי - 11.2 מיליון שקל, בגין התקופה שבין 31 ביולי 2018 ל–10 בדצמבר 2018. לפי הערכת משרד התקשורת, שווי התועלת שההפרה הניבה לבזק הוא 23 מיליון שקל.

אבי ברגרצילום: אבישג שאר-ישוב

בשבוע שעבר עירערה בזק על הקנס, באמצעות עוה"ד יורם בונן, ברק גליקמן ומיכל ברנדל, והציגה שורת טענות שיש בהן בכדי לעורר תהיות לגבי האפקטיביות של רפורמת השוק הסיטוני בטלפוניה. בזק טוענת בערעור כי אין כל משמעות למתכונת ההנדסית שבה תופעל הרפורמה. לפי החברה, בעבר טענו במשרד כי במתכונת ההנדסית המקורית יש יתרונות ומעלות, אך התברר שמדובר רק בשירות "שולי וזניח" של Mail־To־Fax - ולפי בזק, כיום גם השירות הזה מופעל במתוכנת ההנדסית של ריסייל. בטענות נוספות של בזק נוגעות להליכי קבלת ההחלטות בוועדה הפנימית של משרד התקשורת. למשל, החברה טוענת שהוועדה לא איפשרה לה להציג את עמדתה, וכי התבססה על עמדות מקצועיות של מומחי החברות המתחרות.

בעקבות הקנס בזק תיאלץ להתמודד עם השלכות התנהלותה בתחום הטלפוניה בזירה משפטית נוספת. החברה הודיעה השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז כי היא מסכימה לאישור הבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בטענה כי היא מנצלת את כוחה המונופוליסטי. התביעה הוגשה על ידי שני לקוחות של בזק, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק, שרכשו מהחברה שירותי טלפון נייח ואינטרנט. הם מיוצגים על ידי עורכי הדין שחר בן מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור, רנן גרשט ויעקב שנהב. לטענתם, בזק מנצלת את מעמדה המונופוליסטי בשוק התקשורת ופוגעת בתחרות בתחום הטלפון הקווי. התביעה היא על סכום של 500 מיליון שקל, ותביעה נוספת בעילה דומה בסכום של 250 מיליון שקל, המתייחסת לשנים 2018-2015, הוגשה על ידי אותם תובעים ועורכי דינם.

הרפורמה נכשלה כישלון מהדהד

יו"ר בזק, שלמה רודבצילום: עופר וקנין

אף שלטענת בזק היא מאפשרת למתחרות למכור את שירותי הטלפוניה שלה, הרפורמה נכשלה. כאמור, חברות התקשורת הגדולות, כמו פרטנר וסלקום, כלל לא משווקת את קו הטלפון של בזק. עד כה רק עשרה לקוחות רכשו קו של בזק באמצעות חברות מתחרות קטנות יותר - כך דיווחה בזק באחרונה במסגרת עתירה מינהלית.

הסיבות לכך רבות, אך העיקרית שבהן היא חוסר המוטיבציה של חברות התקשורת למכור קו של בזק - אף שהן יכולות לעשות זאת כיום במודל ההנדסי החלופי. היתרונות המרכזיים בשימוש בקו של בזק הם האפשרות להמשיך ולבצע שיחות גם ללא חשמל ויציבות - שקוסמים בעיקר ללקוחות ותיקים ושמרנים או לכאלה שנזקים לשירותי חירום. אלא שהיתרון הזה כנראה לא משמעותי עבור רוב הצרכנים, ולכן חברות התקשורת לא מנסות לשווק את קו בזק, ובמקום זאת, מוכרות בעסקות טריפל או קוואטרו, קו טלפון ביתי על גבי האינטרנט (VOB) במחיר נמוך מ–10 שקלים. פרטנר למשל, מוכרת קו ביתי הפועל באמצעות סים סלולרי - מודל שככל הנראה משתלם לה יותר מרכישת קו של בזק.

בזק היא עדיין מונופול בתחום, ובסוף 2017 החזיקה ב–53% משוק הטלפוניה למשקי הבית, ובכ–72% משוק הטלפוניה במגזר העסקי. עם זאת, היא רושמת דימום איטי, והכנסותיה יורדות מדי שנה בכ–120 מיליון שקל רק בשל איבוד לקוחות בתחום הטלפוניה - ירידה שמתבטאת ישירות גם בשורת הרווח. כך, ב–2015 היו לבזק 2.1 מיליון קווי טלפון והכנסותיה מתחום הטלפוניה היו 1.47 מיליארד שקל, בעוד ב–2017 לבדה נטשו אותה יותר מ–200 אלף מנויים, וההכנסות מהפעילות ירדו ל–1.24 מיליארד שקל.

כיום יש לבזק כ–1.3 מיליון לקוחות טלפון קווי, בעוד לקו הטלפון של HOT (שכמו קווי הטלפון על גבי האינטרנט זקוק למודם שדורש חשמל) יש כחצי מיליון לקוחות. חצי מיליון לקוחות נוספים מתבססים על שירותי טלפון על גבי האינטרנט של חברות שונות, בעיקר סלקום, פרטנר וגם בזק בינלאומי. לפי הנתונים שהציגה בזק, מספר משקי הבית שבהם אין כלל טלפון קווי עלה לכ–42%, וגם בקרב משקי הבית שברשותם טלפון קווי יש ירידה בשימוש בשירות.

הפתרון האלגנטי: תחרות במחירים

פרישת תשתית סיבים אופטיים של בזקצילום: רונן טופלברג

בזמן אמת, ייתכן שהמאבק ליישום הרפורמה בתחום הטלפוניה בשנים 2014–2015, היה מוצדק, ולאלוביץ' כנראה היו סיבות טובת להיאבק ביישומה. ואולם לפחות בנקודת הזמן הנוכחית המאבק נראה חסר משמעות צרכנית. למרות זאת, במשרד התקשורת מתעקשים ליישם את הרפורמה בהתאם למתווה המקורי. בדיון שהתקיים בדצמבר בוועדה שהשיתה את הקנס על בזק, הסבירה מנהלת אגף הנדסת תקשורת במשרד, אתי שמואלי, את הנימוק להתעקשות על טלפוניה סיטונית: "יש אוכלוסיות רבות שלא מוכנות להחליף את השירות ואת התשתית של בזק". מתנאל מזור, מנהל מחלקה בכיר בייעוץ משפטי, אמר בדיון: "מבחינה תחרותית הריסייל הוא פתרון פחות טוב, הן בשל מידת התלות של הספקיות בבזק והן מבחינת יכולתן לבדל את עצמן".

משרד התקשורת היה יכול לעשות שימוש בכלי אחר - משמעותי הרבה יותר עבור הצרכנים. כיום המחיר שגובה בזק עבור שירותי הטלפוניה מפוקח ונקבע על ידי משרד התקשורת, מאחר שהחברה היא מונופול בתחום. המחיר שנקבע הוא פיקס - כלומר בזק לא יכולה להציע מחיר נמוך ממנו. הפעם האחרונה שבה המשרד הפחית את מחירי הטלפוניה היתה במאי 2018, וההוזלה הממוצעת היתה של 12% במחיר דקות השיחה בלבד, בעוד שאת דמי השימוש הקבועים החודשיים לקו טלפון - בסך 49.50 שקל לחודש, הוחלט להותיר ללא שינוי. לפני כן הוריד משרד התקשורת את מחירי הטלפוניה בבזק רק ב–2011.

האסטרטגיה של משרד התקשורת בשנים האחרונות היא ליצור לחץ שיקטין את נתח השוק של בזק באמצעות הגדלת מספר הלקוחות הסיטוניים של בזק - גם בתחום הטלפוניה. זו הסיבה לכך שמשרד התקשורת אסר לעתים על בזק להציע הצעות אטרקטיביות בתחום האינטרנט לצרכנים. אלא שבתחום השוק הסיטוני באינטרנט מנכ"ל המשרד הנוכחי, כהן, קיבל באחרונה כמה החלטות שהציגו שינוי מדיניות - פחות לחץ להגדלת הנתח הסיטוני ויותר לחץ להגברת התחרות. כהן העניק לבזק אפשרות להציע לצרכנים הצעות שעד כה נאסר עליה להציע. ייתכן כי לאור הכישלון של השוק הסיטוני בטלפוניה, הפתרון הטוב יותר כרגע, גם בתחום זה, הוא לאפשר לבזק להתחרות בקווי הטלפון על גבי האינטרנט - ובעיקר להפחית מחירים לצרכן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"