נציבת התלונות בכאן פסלה קמפיין הסברה למתווה הגז; מועצת התאגיד התעלמה

משרד האנרגיה העלה קמפיין בעלות חריגה של 7 מיליון שקל לתמיכה במתווה הגז ■ הקמפיין אושר לשידור ברשות השנייה, אך נציבת תלונות הציבור של כאן סברה כי אין לשדרו מאחר שהסוגיה "שרויה בפולמוס ציבורי" ■ מועצת התאגיד התעלמה: "לא מצאנו בעייתיות"

נתי טוקר
נתי טוקר
קמפיין ההסברה הממשלתי למתווה הגז. ברשות השנייה נטען כי הדיון הציבורי בנושא מוצה
קמפיין ההסברה הממשלתי למתווה הגז. ברשות השנייה נטען כי הדיון הציבורי בנושא מוצהצילום: מתוך היוטיוב של מ?
נתי טוקר
נתי טוקר

הקמפיין הממשלתי היקר למתן לגיטימציה ציבורית למתווה הגז נתקל בהתנגדות: הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, אורלי ממן, קבעה כי התשדיר אסור לשידור, מאחר שהסוגיה שרויה בפולמוס ציבורי. למרות זאת, במועצת התאגיד הוחלט ביוני להמשיך לשדר את הקמפיין ולהתעלם מנציבת התלונות - ואף נעשה ניסיון למנוע ממנה לחשוף את עמדתה.

בחודשים האחרונים העלה משרד האנרגיה קמפיין בעלות גבוהה של 7 מיליון שקל לעידוד התמיכה הציבורית במתווה הגז. המתווה אושר בממשלה בראשות בנימין נתניהו ב–2015, ועסק במאגרי הגז שבשליטת החברות דלק ונובל אנרג'י - ואיפשר בפועל את המשך השליטה המונופוליסטית שלהן בתחום הגז הטבעי בישראל, תוך שילוב סעיף היציבות המעניק לבעלי המאגרים הגנה מפני שינויים עתידיים.

מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץצילום: איה אפרים

המתווה נתקל בהתנגדות רחבה - הן בקרב אזרחים והן בקרב הפקידות המקצועית. כך למשל, הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, התפטר מתפקידו בשל התנגדותו למתווה, ויו"ר רשות החשמל דאז, אורית פרקש־הכהן, הודחה מתפקידה. גם שר הכלכלה לשעבר, אריה דרעי, סירב לחתום על הסעיף שהיה יכול לאפשר את קידום המתווה. בעקבות נחישותו של נתניהו להעביר את המתווה, נערכו הפגנות רבות ברחבי הארץ בסוף 2015.

בקמפיין של משרד האנרגיה מוצגים יתרונותיו של מתווה הגז, כפי שרואה אותם המשרד. בין השאר נטען בו שהמתווה ייתן דחיפה לכלכלה ויתרום לאיכות הסביבה וכי "הגיע הזמן להתחבר לגז הטבעי וליהנות מסיוע וממענקים".

אלא שהעלאת פרסומות מעין זו בסוגיה ששרויה במחלוקת ציבורית אסורה על פי כללי תאגיד השידור הציבורי וגם על פי כללי הרשות השנייה, המפקחת על הערוצים המסחריים. ההיגיון מאחורי הכלל הזה הוא למנוע אפשרות ש"בעל המאה" - בין שהוא גורם פרטי ובין שהוא ממשלתי - יצליח לשלוט בדעת הקהל בנושאים השנויים במחלוקת.

ברשות השנייה למשל, התעקשו באחרונה לפסול תשדיר של האגודה לזכויות האזרח, שעסק בין השאר בנישואים חד־מיניים. גם בשידור הציבורי נקבע כי אין לשלב פרסומות בנושאים שבהם יש פולמוס ציבורי.

תלונה בעניין קמפיין מתווה הגז הוגשה לרשות השנייה ולממונה על תלונות הציבור בתאגיד מטעם תנועת הצלחה, באמצעות עו"ד אלעד מן. בתגובה לתלונה שיגר משרד האנרגיה מסמך "ביסוסים", כלומר העובדות שעליהן התבססו הטענות השונות בקמפיין.

אף שהקמפיין הופץ בעלויות גבוהות באמצעי המדיה הפונים לקהל הרחב, במשרד האנרגיה טענו כי מטרתו אינה להביע תמיכה במתווה הגז, אלא רק לעודד מפעלים להתחבר לתשתית הגז הטבעי. מנגד, טען מן כי מאחורי המסר המוסכם הזה מתחבא קמפיין תדמיתי להכשרת מתווה הגז בדעת הקהל הישראלית, לאחר הביקורת החריפה שהוטחה בו.

הממונה על תלונות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב, קיבל את עמדת משרד האנרגיה וסבר כי "לא מצאנו את התשדיר ככזה שמעביר מסר השנוי במחלוקת, מאחר שהנושא מוצה מבחינת הדיון הציבורי והמשפטי". בעקבות כך, הפרסומות שודרה במלואה בערוצים המסחריים.

"התשדיר מגמד את עמדת המתנגדים"

אלעד מן

בתאגיד השידור הציבורי הדברים התקבלו אחרת. נציבת תלונות הציבורי, ממן, שימשה בעברה אשת יחסי ציבור, אך בסוגיה זו הציגה עמדה נחושה נגד הקמפיין הממשלתי.

בחוות הדעת של ממן, שהגיעה לידי TheMarker, נכתב כי התלונה של מן "מוצדקת ואין ראוי לשדר את התשדיר במתכונתו הנוכחית".

היא נימקה זאת בכך ש"סוגיית מתווה הגז היא אחת הסוגיות הכלכליות־חברתיות הרגישות ביותר שאליה נדרש הציבור בשנים האחרונות. העובדה כי ניתנה פסיקה משפטית בעניינו של המתווה לא מאיינת את הפולמוס והשיח, וניתן להניח כי ככל שיתפתח ויתקדם משק הגז הטבעי ויקנה אחיזה במשק האנרגיה, לצד חשיבותו והשפעתו על המשק הישראלי בכלל, הוא ימשיך ויעמוד לבחינה ושיח ציבורי נרחב".

ממן דחתה את טענת המשרד כאילו מדובר בקמפיין שכל כולו נועד להגביר את המודעות להתחברות לגז טבעי. לפי ממן, המלל בתשדיר "מהווה התייחסות נגיעה ואזכור ישירים לפולמוס שליווה את מתווה הגז". התשדיר גם כולל "אמירות המבליעות בתוכן התייחסות מבטלת לדיון הציבורי, מגמדות את עמדת המתנגדים למתווה ויוצרות את הרושם כאילו 'האמת המקצועית החשובה' נתונה בידי משרד האנרגיה בלבד ורק לה יש להקשיב... התשדיר מדבר על העתיד הכלכלי הוורוד הצפוי המשק לישראלי עם ההתחברות לגז הטבעי, תוך רמיזה שעתיד מבטיח זה נמנע, לפי שעה, רק בשל 'הדיבורים'".

עמדתה של ממן נתמכה על ידי עמדת נציגה מהמחלקה המשפטית של כאן, עו"ד אילת ביגר, שסברה כי "לו התשדיר היה מופנה לייעוץ משפטי מראש, המלצתי היתה לתקן את הנוסח באופן שלא מוזכר המתווה או האמירות בתחילת התשדיר".

לסיכום עמדתה כתבה ממן כי לדעתה אין לשדר את התשדיר במתכונתו הנוכחית, והוסיפה כי "לא לחינם הותקנו כללים לענייני פרסומות ותשדירים ולא לחינם קבע המחוקק בחוק את מוסד נציב קבילות הציבור בגופי תקשורת. בכל הנוגע לסוגיית תוכן ואופן הצגת תשדירים ופרסומות - מטרתם של אלה, לעמוד על משמר הציבור וטובתו, לשמוע את קולו ולשמש לו לפה והכל בנאמנות, יושרה ובכפוף לדין".

צילום: מתוך היוטיוב של מ?

"לא כל דבר פולמוסי ראוי לפסילה"

למרות עמדתה הנחרצת של ממן, ואף שהתאגיד הוא אמצעי שידור שאינו בעל מטרות מסחריות - במועצת תאגיד השידור הציבורי קיבלו ב–26 ביוני החלטה הפוכה. בדיון שהתקיים בוועדת הפיקוח על פרסומות של התאגיד, בראשות היו"ר חמיס אבולעפיה.

הדיון עצמו היה קצר וכלל ארבעה וחצי עמודי פרוטוקול בלבד. חלק נרחב ממנו עסק בסוגיה אחרת של קביעת נוהל לאיסור פרסומות.

סמנכ"לית השיווק והמכירות של התאגיד, עירית שרמן־צמח, אמרה בדיון בין השאר כי התאגיד אישר את שידור הפרסומות לאור העובדה שגם ברשות השנייה אישרו את שידורו קודם לכן. "קיבלנו ביסוסים לכל מיני אמירות", טענה שרמן־צמח בדיון. היא ציינה כי התשדיר כבר ירד מהאוויר, ובכל מקרה "לא מצאנו בעייתיות".

בדיון הציגה ממן את עמדתה, שלפיה התשדיר הוא "תעמולה של משרד האנרגיה, ולא אינפורמציה אובייקטיבית". מנגד, טען עו"ד אביגדור דנן כי עמדת המנכ"ל, אלדד קובלנץ, היא שאין בעיה בתשדיר, וגם לפי עמדתו "לא חשבתי שמטרת התשדיר היא להכריע בנושא פוליטי או אידיאולוגי".

חבר המועצה אבי רט תמך במשך השידור. "אין כאן משהו שנוי במחלוקת... אנחנו לא חוקרי גז. אנו לא בתקופת בחירות ואין רגישות יתר. אין אינטרס כלכלי או פוליטי עכשווי".

ממן התעקשה עמו: "דווקא בגלל מה שאתה אומר, אסור לנו להיות שירות התשדירים של הממשלה". רט הגיב: "וגם לא הצנזור". אבולעפיה צידד בעמדת רט ואמר: "לא כל דבר פולמוסי ראוי לפסילה".

בסוף הדיון קיבלו חברי הוועדה החלטה לאשר את התשדיר, ונעשה ניסיון למנוע מממן להפיץ את חוות דעתה. חברת המועצה מישל קרמרמן אמרה: "אני לא חושבת שיכול להיות שאת תעבירי חוות דעת שונה מהחלטת הוועדה".

דנן הצטרף אליה וטען: "יש אינסטנציה אחרת מטעם התאגיד שמטפלת בסוגיה. אורלי, את לא יכולה להציג עמדה". בתגובה הבהירה ממן כי עליה להעביר את חוות הדעת למתלונן. "אני מייצגת את הציבור, לא אתכם", אמרה ממן.

מנגד, קרמרמן מסבירה כי הפרוטוקול אינו מייצג את כל הנאמר בשיחה. לטענתה, הדברים שנאמרו על ידה (שממן לא תציג את עמדתה; נ"ט) התייחסה לבקשה של ממן עצמה להפיץ אך ורק את חווה דעתה, ללא החלטת הוועדה. לדברי קרמרמן, היא וידאה כי התקיים דיון ראוי, והתעקשה כי עמדת ממן תופץ יחד עם עמדת הוועדה.

מתאגיד כאן נמסר בתגובה: "החוק קובע במפורש שההחלטות בנושא הפרסומות מתקבלות בוועדת לפיקוח על הפרסומות של מועצת כאן. חברי הוועדה קיימו דיון מעמיק ומקצועי, שבסופו התקבלה החלטה לאשר את התשדיר".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?