הספין של נתניהו וביטן להשבת שלטון הפולטיקאים בתקשורת

נתונים שנחשפו אתמול מגלים: נתניהו קבע ביולי שהתאגיד לא ערוך להתחיל בשידורים בלי שום בדיקה מקצועית ■ גם הצעת החוק לסגירת התאגיד של ח"כ דוד ביטן אינה מדייקת בנתונים ■ אם התאגיד ייסגר - עיקר האש תופנה לשר האוצר, משה כחלון

נתי טוקר
נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתי טוקר
נתי טוקר

אתמול קיבלה התנועה לחופש המידע תשובה ממשרד התקשורת לשאלתה אילו מסמכים או התכתבויות היו במשרד לפני ההחלטה לדחות את הקמת התאגיד. התשובה של המשרד מדהימה: אין לנו כלום. אין מסמך, אין חוות דעת. החומר היחיד שנמצא הוא תרשומות ידניות שאחד העובדים ביצע בדיונים, והמשרד סירב להעביר זאת. אף שלא היה שום נתון — נתניהו הצהיר בידענות כי התאגיד אינו ערוך לשידורים.

הפעילות המגמתית הזאת משתלבת היטב עם הצעת החוק שהתפרסמה אתמול, שהגיש ח"כ דוד ביטן (הליכוד) — מי שאמר בעבר כי התקשורת בישראל "חופשית מדי". הצעת החוק של ביטן הופכת את המטאפורה על סתימת פיות למציאות. אלה כבר אינם חוקים שנועדו להגביל את התקשורת או לשלוט במנויים — אלא חוקים שנועדו פשוט לסגור כלי תקשורת בתחילת דרכו ולשלוח עיתונאים ועובדים הביתה. ביטן מבקש להחזיר לשולחן את רשות השידור, זו שנמצאת שנה וחצי בהליכי פירוק לאחר שהסתאבה וביזבזה כספי ציבור, ועניינה אף נמצא כיום בחקירת משטרה.

מאז שחוק תאגיד השידור הציבורי "חמק" לנתניהו במהלך צוק איתן, כדבריו — הוא מנסה לעשות הכל כדי למסמס את הקמתו. נתניהו עיכב את מינוי חברי המועצה, דחה את ההקמה ובעיקר פיזר באמצעות מקורביו שמועות שהתאגיד לא יקום. בכך הוא פגע קשות בניסיונות ההקמה שלו ובמאמצים לגייס עובדים. זו תוכנית סדורה, מתוכננת היטב, שכוללת פגיעה לא רק בשידור הציבורי, אלא בכל כלי התקשורת בישראל — למעט כמובן "ישראל היום" וערוץ 20.

הפגיעה בתאגיד עשויה להתברר כאנושה. זה אינו סתם כלי תקשורת, אלא העתיד של השידור הציבורי שכל כך נחוץ בישראל. אם תאגיד כאן יעמוד במשימותיו, הוא אמור להוות חוד החנית של התקשורת הבלתי תלויה בבעלי הון ובאינטרסים אחרים. מהלך שיצא לדרך אחרי עשרות שנים של הידרדרות ברשות השידור וכלל מסקנות של 14 ועדות, כאשר ב–2014 הוביל שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, מממשלת הימין בראשות נתניהו, את החוק להקמת תאגיד שידור ציבורי עצמאי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלון צילום: מרק ישראל סלם

החוק של ביטן, לעומת זאת, עושה את הדרך ההפוכה ומחזיר את השליטה לידי הפוליטיקאים באמצעות מינויים וג'ובים למקורבים. לפי החוק שביטן מבקש להעביר, לא רק שהממשלה שולטת ישירות במינויים, אלא גם בתקציב. בניגוד לתאגיד השידור, שנהנה מתקציב קשיח באמצעות השלמות ממשלתיות הקבועות בחוק, ביטן ניסח הצעת חוק שלפיה שרי התקשורת והאוצר ישלטו ישירות בגבוה התקציב. תלטפו? תקבלו. תנשכו? תסבלו.

דברי ההסבר לחוק, כפי שפירסמה טל שלו ב"וואלה", מנוסחים ברישול ולוקים בטעויות עובדתיות חמורות. בהצעת החוק ביטן מתיימר להציג חיסכון של 1.8 מיליארד שקל בסגירת התאגיד, אך הוא לא הגיב לבקשת TheMarker להצגת הבדיקה הכלכלית המלאה שעל בסיסה הוא ערך את החישוב הזה. שוב, אין מסמך ואין חוות דעת.

מקורות במשרדי הממשלה שמכירים היטב את המספרים לעגו אתמול לביטן ולאופן שבו הוא מנסה להציג החיסכון כספי שתביא תוכניתו. המספרים פשוטים: עלויות הפרישה של עובדי רשות השידור הן אכן 1.2 מיליארד שקל, שממומנים ישירות ממכירת הנדל"ן היקר של הרשות. אלא שהתאגיד מאפשר חיסכון שוטף הרבה יותר גבוה למדינה, ולצד זאת השקעה משמעותית הרבה יותר ביצירה ישראלית. בתקציב של 750 מיליון שקל לתאגיד יהיה ניתן להעסיק כ–800 עובדים ולרכוש יצירה ישראלית בכ–240 מיליון שקל. אם אותו תקציב ינוהל ברשות השידור, עם הסכמי השכר המנופחים והמעוותים שלה — שקל אחד לא ילך ליצירה הישראלית.

השורה התחתונה בהצעת החוק של ביטן היא פגיעה אנושה, לא רק בתקשורת החופשית — בפיטורי מאות עובדים איכותיים שגויסו לתאגיד — אלא גם ביצירה הישראלית וביוצרים ישראלים, שיודעים לצאת לרחובות במחאה. ביטן, זרוע הביצוע של נתניהו, פחות מעניין אותם. הם ילכו על הראש של מי שהיה נראה עד כה כצלע השפויה בממשלת נתניהו — שר האוצר, משה כחלון. אם הוא יתקפל בנושא הזה, כל האש תכוון אליו.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "היו כמה פגישות בין מנכ"ל המשרד למנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ בשבועות שקדמו להחלטה. בפגישות נידונה מוכנות התאגיד גם מבחינת מיקום וציוד, קליטת כוח אדם וגם מבחינת זמינות התוכן לשידורים. בשיחות עלו קשיים של התאגיד להיות ערוך לשידורים באופן מלא בתאריך שיועד בחוק, והתרשמות זו הועברה לידיעת ראש הממשלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה