השמנה, סוכרת ומחלות לב: אלו החטיפים שאנחנו קונים יותר - למרות האזהרה של משרד הבריאות

בדיקת TheMarker חודשיים אחרי פרסום הקמפיין הממשלתי נגד החטיפים - ההכנסות ממכירתם נמצאות בעלייה ■ בכיר בתעשיית המזון: "הקמפיינים של משרד הבריאות לא עושים את העבודה ■ האם משרד הבריאות נבהל מעוצמת הקמפיין?

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חטיפים בסופרמרקט. "נשמנו לרווחה כששר הבריאות הודיע שלא יטיל מס על מוצרים עתירי סוכר"
חטיפים עתירי סוכר בסופרמרקטצילום: עדי דברת מזריץ
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

חרף הכרזת המלחמה של משרד הבריאות על מוצרים עתירי סוכר ומלח, הצרכנים ממשיכים למלא את עגלות הסופרמרקט בחטיפים. בדיקת TheMarker מגלה כי מכירת החטיפים המתוקים נמצאת במגמת עלייה, וכי גם הסכום שהכניסו לכיסן חברות המזון ממכירת חטיפים מלוחים לא קטן מאז שמשרד הבריאות העלה לאוויר את קמפיין הנתרן בתחילת יוני.

ההכנסות של חברות החטיפים ממכירת חטיפים עלה בחודש האחרון ב–0.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מספר החטיפים שנמכרו ירד בשיעור קל, 1.5%, אך זאת כחלק מירידה של 1.2% במכירות בכלל ענף המזון מתחילת 2016. למעשה, בחודשים הראשונים של השנה (ינואר־אפריל) מכירת החטיפים היתה במגמת ירידה של 3.5%, אך בחודש האחרון ירידה זו התמתנה.

במקביל, מכירות חטיפים מתוקים עלו בחודש האחרון ב–1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הסכום שנשאר בקופות היה נמוך ב–0.3% משנה שעברה ככל הנראה עקב עלייה בכמות המבצעים (נתוני נילסן וסטורנקסט, המתבססים על נתוני הקופות של רשתות השיווק, מינימרקטים וחנויות נוחות; עד"מ).

החטיפים המלוחים שהמכירות שלהם גדלו כמותית משמעותית בחודש האחרון לעומת תקופה מקבילה אשתקד הם תפוצ'יפס עם גידול של 10% במספר החטיפים לעומת שנה שעברה, חטיף הילדים דובונים עם גידול של 9%, אפרופו עם גידול של 7.7%, צ'יטוס עם גידול של 6.3 וביסלי עם גידול של 5.1%. המכירות הכמותיות של החטיף הנמכר ביותר בישראל - במבה - חוו ירידה של 2.4% אך הודות למיעוט במבצעים הסכום שהושאר בקופות עבור חטיפי במבה שנקנו גדל ב- 1.1%.

במקרה של חטיפים מתוקים, המותג כיף כף הציג גידול של 44.5% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, בעיקר בעקבות השקת כיף כף פצפצים. החטיף המתוק המוביל, קליק, הציג גידול של 22% ביחידות שנמכרו ופסק זמן גידול של 1%.

מי ששולטת בשוק החטיפים המלוחים היא קבוצת אסם, עם 51.6% מקטגוריית החטיפים המלוחים והיקף מכירות של כ–505 מיליון שקל ב–2015. שטראוס היא השחקנית השנייה בגודלה בקטגוריה, עם מכירות של 323 מיליון שקל ב–2015.

"אנחנו ממש לא מפחדים ממשרד הבריאות וחבורת הפקידים שיושבת בראשו, הם לא באמת יצאו מהוועדה הזאת עם מסקנות מרחיקות לכת. הם רוצים לעשות כותרות, אבל צריך לזכור שאחרי כמה חודשים של כותרות ומחיאות כפיים - הם מתחלפים. הציבור צריך להבין שמשם לא תבוא הישועה", אמר אתמול ל–TheMarker מקור בכיר מאוד בתעשיית המזון.

בזמן שחלף מאז שהקים משרד הבריאות את הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה, ירד מפלס החששות של תעשייני המזון - בעיקר משום ששר הבריאות, יעקב ליצמן, כבר הודיע ליצרנים כי החליט לבסוף לא להטיל מס מיוחד על מוצרים עתירי סוכר ומלח. בנוסף, אף שבר סימן טוב מציג חזית קשוחה מול היצרנים, במקביל הוא מעביר להם מסרים מרגיעים שלפיהם הוא מבין את הצורך לבצע שינויים בהרכב ונוסחת המוצרים באופן הדרגתי.

הסיכוי העיקרי לשינוי אמיתי יכול לקרות רק אם משרד הבריאות יבחר לאמץ מסקנות שיחייבו את תעשיית המזון לקחת אחריות - ולתקן חלק מהנזקים שהיא יצרה במשך עשרות שנים שבהן הכניסה באופן מודע ומושכל כמויות גדולות של סוכר, מלח ושמן למוצרים, לצורך הגדלת המכירות.

המחאה החברתית ב–2011 הוכיחה שכשהציבור משתכנע, הוא משנה את הרגלי הצריכה שלו. אם משרד הבריאות טוען שצריכת מזון לא־בריא היא בעיה לאומית, עליו למצוא דרך יעילה יותר לשכנע את הציבור לא להכניס במבה או ביסלי לעגלה בביקור הבא בסופרמרקט.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות צילום: עופר וקנין

הקמפיין ששודר 
רק פעמיים

בתחילת יוני עלה לאוויר תשדיר של משרד הבריאות שהסעיר את יצרני החטיפים. התשדיר, שהזהיר מפני סכנות צריכת החטיפים המלוחים, הציג קערות מלאות בחטיפים שנראים כמו במבה, בייגלה, תפוצ'יפס וביסלי. הקריין בסרטון נשמע אומר: "נוסעים לים? יושבים מול הטלוויזיה? מה עושים? מוציאים את החטיפים. תמיד בא לנו לנשנש משהו ככה בקטנה. בקטנה? זה ממש פוגע בגוף שלנו! הם מלאים בנתרן. נתרן זה מלח. כמות גדולה של נתרן גורמת לבעיות בריאות חמורות. למשל, יתר לחץ דם, סרטן הקיבה ומחלות לב".

ואולם הקמפיין החריף ירד מהאוויר מוקדם מהמתוכנן, אחרי ששודר רק פעמיים - ולפני שידורו המתוכנן בברייק הפרסומת לפני מהדורת החדשות של שמונה בערב.

בסביבת היצרנים טענו כי משרד הבריאות נסוג משום שהבין שהקמפיין נגד היצרנים היה מוגזם בעוצמתו, וייתכן גם בגלל חשש מהשלכות משפטיות. לפני כשבועיים, בכנס של תעשיית המזון, אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "העלינו את הקמפיין כי נדרש שינוי עמוק. אנחנו רואים את הנתונים שלפיהם אחד מכל שני ישראלים בוגרים סובל מהשמנת יתר ואת התחלואה שנלווית לכך, שלא ראינו בעבר".

לדברי בר סימן טוב, "חשבנו שנכון לווסת את המהלך שלנו, לא כי אנחנו מפחדים, אלא מתוך הרגשה שיש נכונות אמיתית של התעשייה להשתנות ואנחנו רוצים למצות את הנכונות הזאת ולתת לזה צ'אנס. ראינו את העוצמה והשיח הציבורי החזק סביב זה. המבחן שלנו יהיה בסוף אם נגרום לכך שהתעשייה תשתנה. הרגשתי שאם נהיה במלחמה עם התעשייה אולי נהיה יותר בכותרות - אבל השינוי יתמהמה".

בימים אלה מתקיימים דיונים בוועדה שהקים משרד הבריאות לרגולציה מקדמת תזונה בריאה, במטרה לגבש המלצות שצפויות להשפיע רבות על חברות המזון. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בנושא אמר בר סימן טוב כי השינויים שיצרנים עשו במוצרים מיוזמתם, כמו הפחתה הדרגתית בכמויות המלח והסוכר, לא מספיקים. לדבריו, יש צורך בסימון בולט יותר על אריזות המוצרים, החמרת המגבלות על פרסום ותוכן שיווקי לילדים של מוצרים עתירי סוכר ומלח, ושינוי בהרכב המוצרים. עם זאת, אמר בר סימן טוב כי הוא מבין את טענות היצרנים שלפיהן הפחתות הסוכר והמלח במוצרים צריכות להיעשות בהדרגתיות.

בניגוד לחטיפים, בקטגוריות אחרות שנתפשות כלא־בריאות חלה ירידה במכירות בחודשים האחרונים - לרבות בקטגוריית הבשר המעובד, החומוס והסלטים המוכנים ועוד. במקביל חלה עלייה במכירות מוצרים הנחשבים בריאים כמו לחם מלא, טחינה גולמית, גרגירי חומוס, בשר טרי ודגים טריים, ירקות חתוכים ועוד.

"אף אחד לא חשב שמדובר במזון בריאות"

בכיר באחת מיצרניות החטיפים אמר ל–TheMarker: "העסקים כרגיל, המצב מצוין ואנחנו לא מרגישים שינוי בצריכה. צריך להבין שירידה של 1% במכירות אפילו לא מצריכה דיון בנוכחות המנכ"ל. בניגוד לקטגוריות אחרות שאולי נפגעו, כמו סלטים מוכנים או בשר מעובד, במקרה של החטיפים אף אחד לא הופתע כשאמרו שיש בהם הרבה מלח או סוכר. אף אחד לא חשב שהוא מקבל פה מזון בריאות".

לדבריו, "זה לא שהציבור אדיש לנושא הבריאותי - בעולם המלוחים הכל ידוע וברור ואין עניין של פערי מידע. לכן אנשים מצביעים בארנק. הצרכנים אוהבים שוקו עם סוכר ובייגלה עם מלח. אנחנו עושים שינויים במוצרים כי תמיד יש מה לשפר, אבל אנחנו לא רואים שהחברות מבטלות את הסוכר או המלח לחלוטין".

הבכיר הוסיף: "נשמנו לרווחה כששר הבריאות הודיע שלא יוטל מס על מוצרים המכילים סוכר. הוועדה של משרד הבריאות עדיין יכולה לגרום נזק ליצרנים, אבל הם צריכים להבין שאנשים לא יקומו מחר בבוקר ויצרכו פחות סוכר ומלח. הסיכוי הכי טוב לשינוי נמצא בידי התעשייה ובמה שהיא תעשה".

לדברי בכיר אחר בתעשיית המזון, "במבחן התוצאה של ההשפעה על המכירות, השפעת הקמפיינים של משרד הבריאות קטנה מאוד. הם לא פועלים נכון, כי הם מתקשרים עם קבוצה קטנה של פנאטים - בזמן שרוב הציבור לא מתעניין בכך. הושקו בשנים האחרונות אלפי מוצרים מופחתי סוכר או ללא סוכר, וכמעט אף אחד מהם לא הצליח. אנחנו מאמינים שמגמת הבריאות תתגבר, כי ההורים הצעירים של היום מחונכים יותר לצרוך מזון בריא ויעבירו את זה הלאה לילדים שלהם. לכן אנחנו גם משפרים את המוצרים שלנו מיוזמתנו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מחויב לייצר מהלך ארוך טווח, הכולל שינוי בהרגלי התזונה ובהרכב המזון שאנו צורכים ברשתות השיווק ובחנויות. מדובר בתופעה גלובלית, כאשר הציבור עצמו מבין כי קיים קשר בין האוכל לבין תופעות בריאותיות כגון סכרת, לחץ דם, מחלות לב ועודף משקל. מהלך זה הוא ארוך ומורכב.

"הדרך להצליח היא למצות את העבודה עם תעשיית המזון כדי ליצור את השינוי. אנחנו רוצים לראות מזון שיש בו פחות נתרן, פחות סוכר ופחות שומן, ממשיכים לעבוד במסגרת הוועדה, ומברכים במקביל על שינוי התודעה שמתחיל בתעשייה ועל הרצון לעשות את השינוי ביחד, שינוי שכבר ניכר בבחירותיו של הציבור. המהלך מתחיל בסימון המוצרים, וימשיך לאורך זמן לפעול להורדת הערכים האלו. הציבור רוצה לדעת מה הוא אוכל ושהוא אוכל בריא. בסוף הציבור לא רוצה להפסיק לאכול, והתפקיד שלנו זה לעזור לתעשייה להשתנות - כפי שקרה במהלך להפחתת הנתרן ממוצרים שונים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

Doctor illustration.

סוף לחותמת גומי של רופאים: אישורי מחלה יעברו לקופות החולים

סוכני הכאוס שיתוף

זה לא התחיל בבחירות: סוכני הכאוס שסללו את הדרך להפיכה המשטרית