ב-75% מהידיעות בתקשורת מעורב יח"צן; באינטרנט השימוש ביח"צנים גבוה יותר

בעידן בו עיתונאים צריכים לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות - ההישענות על יח"צנים נעשת הרבה יותר מסיבית ■ 85% מאנשי התקשורת העידו כי רמת הקשר שלהם עם יח"צן נעה בין פעם בחודש לפעם ביום

נתי טוקר
נתי טוקר
נתי טוקר
נתי טוקר

ההשפעה של יועץ התקשורת על הסיקור התקשורתי היא לעתים ברורה. ידיעות שלמות, בעיקר באינטרנט, הן העתקה של הודעה לעיתונות ממשרד יחסי ציבור. אבל בחלק גדול מהמקרים ההשפעה של היח"צן על העבודה העיתונאית היא חמקמקה ולא תמיד ניכרת טביעות האצבע שלו.

בשנים האחרונות מבצעים פרופ' צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הדוקטורנט אביב בר נוי, בסיוע הקרן הלאומית למדע איסוף נתונים מקיף על העיתונות הישראלית. במחקר נכללו כ-135 עיתונאים מכלי התקשורת הגדולים בישראל, והוא העלה ממצאים מפתיעים לגבי עד כמה גדולה מעורבות יחסי הציבור בעבודתו השוטפת של העיתונאי.

העיתונאים נשאלו מהי רמת מעורבות יחסי הציבור בהכנת הידיעות. ביותר מ–75% מהאייטמים בעיתונות היתה רמת מעורבות כלשהי של יח"צן בדרך הכנת הידיעה. בכמעט רבע מהידיעות רמת המעורבות היתה גבוהה - היח"צן היה הגורם שסיפק את הידיעה, ואיסוף המידע הנוסף נעשה רק מול אנשי יח"צ. ברבע נוסף מהמקרים איש היח"צ סיפק את מירב המידע, ובשאר המקרים רמת המעורבות היתה נמוכה יותר.

לוחם סומו קורא עיתון בטוקיו, באוקטוברצילום: Robert Harding

העיתונאים גם נשאלו לגבי תדירות הקשר שלהם עם יח"צנים לעומת מקורות מידע אחרים. מתברר כי 85% העידו כי רמת הקשר שלהם עם יח"צן היא לפחות פעם בחודש ועד פעם ביום, זאת לעומת 66% שהעידו כי הם בקשר עם "מקור בכיר" באותה אינטנסיביות ו–50% עם איש מקצוע. עיתונאים אמנם נטו לדרג את הידיעות שמגיעות מיחסי ציבור ודוברות כפחות חשובות ופחות מעניינות באופן מובהק בהשוואה לידיעות שמגיעות ממקורות מידע אחרים, אך איש היח"צ גם זוכה לרמת אמון גבוהה של 75% בקרב עיתונאים - אמנם פחות מרמת האמון שמיוחסת לשאר מקורות המידע, אך הפער אינו משמעותי.

במחקר גם זוהו אוכלוסיות שהן משתמשות "כבדות" ביח"צ: כתבים צעירים וכתבים שמסקרים תחומים רבים. עוד עלה כי כתבים שעובדים עבור מדיה שמתעדכנת כל הזמן (אינטרנט ורדיו) מסתמכים יותר על דוברות ויח"צ במידה מובהקת לעומת כתבים מאמצעי תקשורת אחרים.

"התובנה המקובלת היא שלאור הידרדרות העיתונות, עיתונאים צריכים לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות", אומר רייך. "מכסות הפרסום גדלו, הלחצים גדלו ומעגלי החדשות נעשו מהירים יותר. לכן העיתונאי לחוץ יותר ותלוי באספקת חומרים מבחוץ - זה נקרא Second Hand Journalism, לא רק מיחסי ציבור אלא גם מתוכן שמגיע ממקורות כמו סוכנויות ידיעות. יש תופעה של נורמליזציה בפעילות של יחסי הציבור. העיתונאי החדש חי באופן הרבה יותר מפויס עם היח"צנים, ומתייחס לזה כחלק מכלכלת השוק ותחרות בשוק הדעות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"