כישלון הטלוויזיה החינמית |

המאבקים הפוליטיים שבגללם נמשיך לשלם אלפי שקלים ל-HOT ו-yes

שש שנים לאחר שעלתה לאוויר, אפשר להכתיר את הטלוויזיה החינמית עידן פלוס ככישלון של המדינה והרשות השנייה ■ הקליטה עדיין משובשת, ורק מעטים נטשו את חברות הכבלים והלוויין, שהצליחו לשמור על מחירים גבוהים ■ אז מה הפתרון?

נתי טוקר
נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתי טוקר
נתי טוקר

גישת היד הנעלמה של אדם סמית קצת נשכחה בישראל, בעיקר כשמדובר ביד שמחזיקה בשלט הטלוויזיה. בתחום הזה, המדינה עצמה גילתה מעורבות גבוהה במיוחד בניסיון להסדיר את השוק. בעשור האחרון המדינה יזמה בעצמה הקמת תשתית חדשה לטלוויזיה 
רב־ערוצית שתתחרה בשחקנים הקיימים. אבל כיום, עשור אחרי תחילת הדיוניים בנושא, המדינה מודה: הניסיון כשל - יש להעביר את המערך לידיים פרטיות.

מאז 2008 השקיעה המדינה כ–150 מיליון שקל בהקמת תשתית שאמורה היתה להגביר את התחרות בדואפול של HOT ו–yes. סכום זה אינו כולל את התקציב השנתי לתפעול המערך, בהיקף של 24 מיליון שקל, שממומן על ידי הערוצים המשודרים על גביו. במקום לשחרר חסמים ולאפשר הקמת מתחרה שלישי, בעיקר על גבי תשתית האינטרנט או בשילוב מערך קליטה נפרד, או באמצעות רכיבה על התשתיות של המתחרים - המדינה, באמצעות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הקימה מערך משדרים שאמור היה להכניס תחרות לשוק.

הרשות השנייה היא הגוף המפקח על ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים. ואולם כבר מתחילת דרכה לטשו ראשי הרשות עיניים, לא רק לפעילות "האפורה" של הפיקוח — אלא גם לשידורים. כחלק מהמעורבות הגבוהה של הרשות השנייה בשידורים, סוכם כי הרשות תיטול לידיה את הקמת המערך החדש של עידן פלוס, שיחליף את אנטנות הטלוויזיה האנלוגיות.

אולם במשרד האוצר טוענים לכל אורך הדרך כי הרשות השנייה כשלה באופן מוחלט בהקמת המערך של עידן פלוס ותפעולו: הקליטה משובשת, מגוון הערוצים דל בכל קנה מידה - והתוצאה היא שהשירות אינו מספק חלופה הולמת לטלוויזיה הרב־ערוצית.

כבר בהליכי חקיקה קודמים בכנסת, ניסו במשרד האוצר להוביל חקיקה שתאפשר להוציא את מערך עידן פלוס מידי הרגולטורים לידי גורם פרטי באמצעות מכרז. הגישה במשרדי האוצר והתקשורת היתה שרק גוף פרטי בעל מוטיבציה מסחרית יוכל לנהל את המערך הזה כך שיהיה תחרות אמיתית 
ל–HOT ו–yes. אלא שעד עתה, משחקי כוח פוליטיים ופרסונליים, או סתם ביורוקרטיה, הביאו לקיפאון בעידן פלוס ולהמשך השליטה בשוק של שירותי הטלוויזיה היקרים של HOT ו–yes.

התקווה של האוצר היתה שבחוק ההסדרים הנוכחי, בתמיכה של שר התקשורת - ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניתן יהיה להעביר חקיקה מהירה שתסדיר את הנושא ותוציאו למכרז לגופים פרטיים. ואכן, סעיף כזה הופיע בראשונה בטיוטת חוק ההסדרים.

לפי המבנה החדש שמציע האוצר, עידן פלוס יועבר למכרז בין גורמים שמעוניינים בהפעלת טלוויזיה רב־ערוצית. עובדים במשרד התקשורת ייהפכו להיות המפקחים של המפעיל הפרטי. מנכ"ל משרד התקשורת יהיה אחראי למנות את מנהל הפיקוח והאכיפה במשרד, שיפקח גם על תחום עידן פלוס. ואולם, במשרד היועץ המשפטי לממשלה ראו כי כמה סעיפים בשינויי החקיקה שנויים במחלוקת, וכי מדובר ברפורמות משמעותיות - ולכן דרשו הליך חקיקה נפרד ומוסדר.

הכשלים של עידן פלוס, ההשפעות, והאופן בו מתכננת החקיקה לתקן:

1. קליטה גרועה ופריסה חלקית

העיתוי שבו צפו טענות משרדי הממשלה על ביצועים גרועים של עידן פלוס היה מדויק. בחודשים האחרונים מאות אלפי משקי בית בגוש דן מנותקים לחלוטין או בצורה חלקית מקליטת מערך השידורים של עידן פלוס. אנטנה שהוקמה בגבעתיים בניגוד להוראות הגנת הסביבה, הוסרה ופגעה בקליטה באזור.

לווין של חברת yesצילום: עופר וקנין

ניסיונות של הרשות השנייה ושל חברת בזק, שמתפעלת את מערך האנטנות של עידן פלוס עבור הרשות, להרכיב מחדש את האנטנה נתקלו בהתנגדות נחרצת של עיריית גבעתיים וקבוצת תושבים אקטיבית, שטענה לפגיעה בבריאותם. התוצאה היא שכרגע אין פתרון והקליטה אינה אפשרית במקומות רבים בגוש דן. חמור מכך, לרשות השנייה אין הערכה מתי הבעיה תיפתר.

האנטנה בגבעתיים היא מקרה קיצון שמדגים את בעיית הקליטה של עידן פלוס בכל רחבי הארץ. תושבים רבים מדווחים על הפרעות בשידור, והשידורים אינם מגיעים לאזורי פריפריה מרוחקים. במשרדי הממשלה מאשימים את משרד התקשורת בכשלים, ולכן מנסים להפריט את המערך. ברשות השנייה מפילים את האחריות בעיקר על בזק, ומסבירים כי נאלצו להתארח על גבי מתקני בזק וכי אין מתחרה בשוק שמספק שירותים דומים. נזכיר כי בזק היא הבעלים של yes, שעשויה להפסיד מהצלחת מערך עידן פלוס.

2. המגוון המצומצם והמכרזים תקועים

גם מי שקולטים כראוי את שידורי עידן פלוס, נהנים ממגוון ערוצים מצומצם למדי. בעת הזפזופ ייעצר השלט על שישה ערוצים בלבד ‏(1, 2 ,10, 23, 33 ו–99‏). בפועל, התשתית של עידן פלוס כבר הורחבה ויכולה לקלוט 18 ערוצים (ברזולוציה רגילה), אלא שאף אחד מבין הערוצים הייעודים הקיימים (24, 9, 20 והערוץ הערבי "הלא") לא מעוניין לעלות למערך בשל המחיר היקר. מכרזים שהיו אמורים לצאת לערוצים נוספים - ערוצים נושאיים, ש–75% מתוכנם יהיה בנושא מסוים, כמו חדשות, ספורט או טבע -לא יצאו עדיין אל הפועל, אף שהחוק הראשוני בנושא הועבר כבר ב–2011.

במקרה זה, הכשל הוא גם של המחוקק. במקום להותיר את הפעלת המערך כולו בידי גוף אחד, הוחלט כי את המכרזים על הערוצים הנושאיים תוביל מועצת הכבלים והלוויין - הרגולטור הנוסף של שוק הטלוויזיה שתפקידו לטפל בתחום הרב־ערוצי. בין שני הגופים יש חוסר תיאום, שהוביל לעיכובים. המדינה אמנם מנסה למזג בין גופי פיקוח אלה כבר שנים רבות, אך בשל חלמאות ופוליטיקה קטנה, הדבר לא קרה עדיין.

מלבד זאת, היו קשיים אובייקטיביים שנבעו מאלתורים ומהיעדר בעבודת שוק מעמיקה. בתחילה דובר על כך שהערוצים הנושאיים יפעלו רק במודל פרסומות. לאחר מכן, כשהובהר שבגלל שוק הפרסום המצומצם בישראל אין מודל לערוצים מבוססי פרסום, הוחלט על אפשרות גם לדמי מנוי. בתחילה חויב כל ערוץ שמעוניין באיכות HD לשדר גם ערוץ רגיל במקביל - כעת מוצע לאפשר לערוצים שרוצים בכך לפעול רק ב–HD. באחרונה קיבלה מועצת הכבלים והלוויין חוות דעת מוועדת הריכוזיות שלפיה אין לאפשר לבעלי מונופולין בישראל, או כאלה המחזיקים כבר כיום בגופי תקשורת, להתמודד למכרז לערוץ נושאי בתחום החדשות.

נכון לעתה, הערוצים הייעודיים לא עלו על מערך עידן פלוס, וכל מי ששקל להקים ערוץ נושאי טוען בצדק כי המחיר שדורשת הרשות השנייה גבוה מדי. התוצאה היא סטגנציה של שישה ערוצים בלבד, בעוד שבעולם כוללים מערכי טלוויזיה חינמים הדומים לעידן פלוס עשרות ומאות ערוצים.

3. התוצאה: פחות תחרות בטלוויזיה

סקר שביצעה באחרונה מועצת הכבלים והלוויין העלה כי 41% מהנשאלים מחוברים ל–HOT, 37% מהנשאלים מנויים לחברת הלוויין yes, ורק 8% צופים בטלוויזיה באמצעות מערך עידן פלוס. עוד 1% מנויים לשירות הטלוויזיה של סלקום. בעולם מגיע נתח השוק של הטלוויזיה החינמית, כולל טלוויזיה על גבי האינטרנט, לכ–40%.

גורמים באוצר אומרים כי מצב זה, שבו עידן פלוס החינמי פוגע בקושי בנתח השוק של החברות גדולות, נובע מסיבה אחת - הכשל של הרשות השנייה בהקמת עידן פלוס. העובדה שאין מערך אמין ויציב שמאפשר שידור של ערוצי הברודקאסט פוגע במוטיבציה של שחקים חדשים להיכנס לשוק.

כך למשל, בסלקום אומרים כי בעיות הקליטה של עידן פלוס מקשות את הכניסה לשוק וכופות עליה הוצאות גבוהות של התקנת אנטנות ביתיות על בתי התושבים שמתלוננים על בעיות קליטה. בעיות אלה מעכבות כניסה של מתחרים חדשים, כמו פרטנר, גולן טלקום ורמי לוי.

המטרה של עידן פלוס היתה גם לגרום ל–HOT ו–yes להוריד מחירים. בפועל, החברות המשיכו ליהנות מביקושים קשיחים, בשל חוסר התחרות, והמחיר הממוצע ללקוח נותר כ–260 שקל לחודש.

4. הפתרון: שידור 
על גבי האינטרנט

הדעה הרווחת היא שמערך עידן פלוס שייך להיסטוריה. הוא אמור היה להיות פתרון ביניים בין התשתיות הישנות לבין הדור הבא של השידורים, שמבוסס על פס רחב באמצעות התשתיות החדשות של סיבים אופטיים. במשרדי הממשלה רוצים להפריט את עידן פלוס לא רק כי כך הוא יפעל טוב יותר, אלא פשוט מכיוון שההשקעה של המדינה בתשתית כזו אינה כדאית לאור המעבר לטכנולוגיות החדשות.

אולם המעבר לשלב הבא אינו אפשרי. החוק כיום מתיר הפצה של ערוצים מסחריים רק על תשתיות שהוכרו בחוק, כמו עידן פלוס או כבלים ולוויין, אך לא על גבי האינטרנט. כל מיזם שמעוניין לשדר באינטרנט מוגבל, שכן זכויות היוצרים הן של בעלי הערוצים. חוק ההסדרים כלל סעיף שמבחינת האוצר מוגדר ״החשוב ביותר״ - ועסק במתן אפשרות לשדר את הערוצים המסחריים והייעודיים בחינם על גבי האינטרנט, כדי לאפשר הקמת מתחרים בטלוויזיה הרב־ערוצית שיפעלו רק בתשתית זו, או תוך שילוב של עידן פלוס ואינטרנט, כדי לפתור בעיות קליטה.

בשלב זה, בערוצים המסחריים מתנגדים. הטענה הרשמית שלהם היא לפגיעה בזכויות יוצרים, מכיוון שהתוכן בבעלותם. מאחורי הקלעים מסתתר מניע נוסף - בערוצים אלה היו רוצים שיום אחד בעלי הפלטפורמות ישלמו להם עבור התוכן, בדיוק כמו שהם משלמים לערוצים אחרים, כמו הסרטים והילדים. אם השינוי בחוק הנוכחי עובר, בעלי הערוצים לא יזכו לקבל לעולם תשלום מבעלי הפלטפורמות. זו הסיבה שהם נאבקים בסעיף זה.

באוצר מתכוונים בכל זאת לדחוף לאישור החקיקה, ומקווים כי נתניהו יוביל את הנושא במושב הכנסת הבא. לפי ההערכות של האוצר, אם חוקים אלה יאושרו ניתן יהיה לחסוך 3,600 שקל למשק בית בשנה בהוצאות התקשורת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט