התרגיל של נתניהו - וההפתעה הלא נעימה שתחכה לכם בתיבת הדואר אחרי הבחירות

החוק שהיה אמור להביא לפירוק רשות השידור אחרי עשרות שנים היה צעד אמיץ, אבל מימוש ההחלטה והקמתו של הגוף שיחליף אותה קשים מהצפוי ■ ומה עם יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג? הוא מתנגד לרפורמה - ועשוי להחזיר את האגרה לתמיד, אם ייבחר

נתי טוקר
נתי טוקר
נתי טוקר
נתי טוקר

זמן קצר לאחר הבחירות צפויים אזרחי ישראל להפתעה לא נעימה: דרישה לתשלום מס - אגרת רשות השידור למחצית הראשונה של 2015. במסיבת העיתונאים החגיגית שקיימו שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, אשר הוביל את רפורמת הסגירה־פתיחה ברשות השידור, עם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, הושם דגש על ביטול האגרה ותאריך היעד שהוצב היה 31 במארס 2015. אבל זה לא הולך לקרות בלוח הזמנים המתוכנן.

התסבוכת עם האגרה אינה הבעיה הראשונה שבה נתקלים אלה שמנסים ליישם את חוק השידור הציבורי - החוק ההיסטורי שאת חקיקתו הוביל ארדן, ושאמור להביא לפירוק המוסד הרקוב של רשות השידור אחרי עשרות שנים, ולהקמת גוף חדש, יעיל ומודרני במקומו.

באופן טבעי, במהלך כל כך מורכב, צפויים קשיים לאורך הדרך - אבל כיום יש מי שמצביע על קשיים נוספים, שנובעים אולי מחוסר תשומת לב או מפשרות במהלך חקיקת החוק. "אם היינו כותבים היום את החוק מחדש, ברור שהיינו כותבים אותו אחרת", אומר בכיר המעורב ביישום החוק. "זו היתה פשרה לאור הלחצים מסביב". מקור נוסף אומר: "בתהליך החקיקה לא היה מישהו שראה את התמונה המלאה וצפה את הקשיים שעלולים לצוץ. רצו קדימה להספיק לחוקק את החוק לפעמים בלי לחשוב".

גלעד ארדן מציג את הרפורמה ברשות השידורצילום: דניאל בר און

1. תסבוכת האגרה: לאזרחים צפויה הפתעה לא נעימה

חוק השידור הציבורי היה אחד ההישגים המרשימים של הממשלה הקודמת אשר הצליחה להוביל רפורמה דרמטית, שגולת הכותרת הצרכנית שלה היתה ביטול האגרה. ואולם, העיכובים בהקמת הגוף החדש לשידור הציבורי יביאו לכך שתשלום האגרה יימשך אולי גם אל תוך 2016. "לרשות השידור אין יכולת לשרוד ללא ההכנסות מאגרה", אומר מקור המקורב לרשות. "בינתיים חיים על יתרת מזומנים וגביית חובות אגרה קודמים, אבל כדי להמשיך לפעול הרשות חייבת לגבות את האגרה כדי לשלם שכר לעובדים".

על פי החוק, ארדן, שנותר אחראי על יישום החוק אף שעזב את משרד התקשורת, יכול לפנות לשר האוצר ולבקש פעמיים הארכה של שלושה חודשים - כלומר שהגוף החדש לשידור הציבורי לא יוקם עד אוקטובר 2015. בינתיים, הגיש ארדן לראש הממשלה בקשה להארכה ראשונה של שלושה חודשים, וזאת בעיקר כדי לאפשר לרשות לגבות את האגרה למחצית הראשונה של 2015.

משלוח דרישת תשלום אגרה לשלושה חודשים בלבד הוא בזבוז, ומנגד לא ניתן לשלוח דרישת תשלום לחצי שנה - משום שראש הממשלה אינו מאשר את ההארכה השנייה בינתיים. השיקול הפוליטי ברור: דרישת אגרה כמה שבועות לפני הבחירות אינה צעד פופולרי, ולכן החליט מי שהחליט להמתין לאחר הבחירות - ושרשות השידור תסתדר.

2. הסכם הקרקעות: אף אחד לא מתפנה

אחרי משא ומתן שלא נסגר סופית במשך שנים רבות, בינואר פירסם מינהל מקרקעי ישראל את ההסכם שאליו הגיעו עם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן, ומשרד האוצר סביב פינוי הקרקעות של רשות השידור. הרשות תקבל בשלב הראשון 270 מיליון שקל תמורת פינוי המתחמים שברשותה בתל אביב ובירושלים.

אלא שמי שראה את תאריכי היעד לפינוי המתחמים הופתע. את המתחם של הטלוויזיה בירושלים אמורה הרשות לפנות בתאריך היעד המקורי של הרפורמה - סוף מארס 2015. אלא שבמקביל, עמלים בימים אלה ברשות על הקמת אולפן חדש באיכות HD לשידור הבחירות ומהדורת "מבט" בהגשת יעקב אילון. הנהלת הרשות, הכנ"ר והעורך הראשי יונה ויזנטל, המשמש גם מנהל זמני, אישרו באחרונה שיפוצים במבנה בעלות של 200 אלף שקל. "אף אחד לא הולך להתפנות במועד הזה", אומרים בכירים ברשות. "פשוט אין לאן".

חלק מהתפקיד של חברת הייעוץ של רם בלינקוב, המלווה את הקמת הגוף החדש לשידור הציבורי, הוא למצוא מבנה מתאים בשטח העיר ירושלים (החוק אינו מאפשר לרשות לשכון מחוץ לגבולות העיר, למשל בנווה אילן), שיאכלס את לפחות 700 העובדים של השידור הציבורי. אלא שעד כה לא אותר סופית מבנה כזה. ההנחה היא שאין היגיון לעבור למבנה זמני, ורק לאחר מכן למבנה של קבע עם הקמת הגוף החדש, בגלל עלויות המעבר והבינוי - כלומר הרשות אמורה להישאר ברוממה שבירושלים עוד תקופה ארוכה מאוד.

יונה ויזנטל צילום: אייל טואג

עם זאת, באוצר בוחנים כעת שתי הצעות למבנים בירושלים שעשויים אולי לאכלס את תאגיד השידור הציבורי - אחד מהם ברחוב כנפי נשרים.

סוגיה בעייתית עוד יותר היא פינוי מתחם הרשות בשרונה שבתל אביב. בשבועות הקרובים אמור הכנ"ר להודיע מתי הוא מתכוון לפנות את המתחם בתל אביב. השאלה היא לאן יעברו עובדי הרשות. ההצעה העומדת על הפרק היא מעבר של אולפני הרדיו והטלוויזיה לאולפני הרצליה, אך ברשות אומרים כי עדיין לא נחתם הסכם סופי לכך.

נוסף על כך, העובדים מתנגדים למעבר. באחרונה העבירה אגודת העיתונאים בירושלים באמצעות עו"ד אופיר טל מכתב לכנ"ר, שבו טענה כי העובדים נהפכו ל"שק חבטות, ובכוונת רשות השידור (בפירוק) להתעלם מהעובדים ומזכויותיהם, מהבטחות והתחייבויות, ולפנות אותם כאילו היו חפץ ללא כל שימוש או צורך... פעולות מאחורי גבם של העיתונאים ומאחורי גבם של הארגונים המייצגים אותם מבשרים כי מה שהיה הוא שיהיה, וכי באופן לא הגון - זכויותיהם 'אינן נספרות' על ידי בעלי התפקידים ברשות השידור".

המעבר של מתחם רוממה בירושלים מעלה שאלה קריטית נוספת: מה ייעשה בארכיון הרשות שנמצא במקום. במסגרת פירוק הרשות הוקדשו עשרות מיליוני שקלים לדיגיטציה של הארכיון הבלוי - מהלך שעשוי להימשך שנים רבות. ברשות השידור אומרים כי העברה של הארכיון כעת תפגע קשות בחומרים. בימים הקרובים אמורה להתקבל החלטה בעניין.

גלעד ארדן בוועדה לבחינת שידור ציבוריצילום: רפי דלויה

3. פרישה מרצון: 
רק בודדים נרשמו

בדיונים עם העובדים סביב חקיקת החוק החדש היתה כוונה כי בתקופת הביניים של הפירוק יושגו הסכמי פרישה עם העובדים תוך הבנות ברורות, ולא יהיה צורך להפעיל את החוק עצמו - האוכף את פיטורי כל העובדים ברשות, בהסכם או בלעדיו. בינתיים, פרשו רק כ–100 עובדים בפרישה טבעית לגמלאות, אבל תהליך הפרישה הרחב כלל אינו מתקדם, והרשות ממשיכה לשאת בעלויות של העסקה כוח אדם מעבר לצרכיה. הכנ"ר פנה לעובדים בהצעה לפרישה מרצון, אך רק בודדים נרשמו. "אנשים ממשיכים לבוא לעבודה, לא לעשות כלום, פשוט כי אין להם כל סיבה למהר לפרוש", אומר גורם המקורב לרשות. "בינתיים הם מקבלים אותו שכר, והם יקבלו אותם תנאים בסגירה, אז מה בוער להם לעזוב עכשיו?".

קושי נוסף בהאצה של הליכי הפרישה נוגע לאופן המימון. האוצר התכוון לממן את עלויות הפרישה - העשויות להגיע, לפי דו"ח רם לנדס, לכ–1.2 מיליארד שקל - באמצעות מכירת הנדל"ן של הרשות. העיכוב בפינוי שטחי הרשות גורם לכך שאין הכנסות, ואין יכולת לממן את הפרישה, אלא אם כן האוצר יאשר הלוואת גישור.

4. הניהול הנוכחי: ידיים קשורות

צילום: אמיל סלמן

תפקידו של ויזנטל היה אמור רק לשמר את המצב הקיים ולהמשיך את תפעול הרשות עד להקמה של הגוף החדש - אבל הוא הבין שחייבים להתחיל לשנות כבר מעתה, וביצע כמה מינויים, כמו זה של איילה חסון לחטיבת החדשות ויעקב אילון למגיש "מבט", ריענן את לוח השידורים והוציא לדרך הפקות חדשות. הרשות אמנם לא עמדה בהוראות החוק להוצאה של הפקות מקור ב–2014, אך היא נמצאת כעת בגל של הפקות חדשות עתידיות, הצפויות לשמש בעיקר את הגוף החדש.

אלא שבניהול השוטף ויזנטל היה מעוניין לבצע לא מעט שינויים נוספים, למשל גיוס עובדים לשיפור פעילות חטיבת החדשות והתוכניות. כל מינוי כזה צריך לעבור אישור של משרד האוצר והכנ"ר, ומלבד בנוגע למינוי אילון - ויזנטל נתקל לרוב בסירוב מוחלט. במקום לגייס עובדים חדשים, אומרים לו במשרד האוצר, עליו לנייד עובדים ממחלקות אחרות.

ויזנטל גם נאלץ להתעמת עם עובדים ברשות שמשתייכים לקליקות הישנות, המסרבות לציית להנהלה החדשה. החוק אינו מאפשר לוויזנטל לפטר עובדים או להעבירם מתפקידם בתקופה זו, ולכן בפועל ידיו קשורות.

העימות המתוקשר ביותר שלו הוא מול מנהל חטיבת החדשות לשעבר, משה נסטלבאום, שהיה מאנשי ההנהלה הישנה. נסטלבאום ממשיך לכהן בתפקיד עורך "פוליטיקה" למרות העימות הקשה השורר בינו לבין ויזנטל וחסון. נגד ויזנטל הוא אף הגיש תביעה אישית סביב פרשת "גרון עמוק מאוד" - הודעת אי־מייל אנונימית שנשלחה לעיתונאים ובכירים, ובה השמצות נגד ויזנטל והכנ"ר האן. בשם השולח בהודעה הופיע "משה נסטל", ובשל החשד הזה ויזנטל החליט בתחילה להשעות את נסטלבאום. לאחר מכן ויזנטל חזר בו, אבל נסטלבאום ניצל את ההזדמנות להגיש תביעה.

5.המנכ"ל הזמני: המינוי מתעכב, ויהיה חסר סמכויות

גם המנגנון להקמת הגוף החדש לשידור הציבורי צפוי להיות בעייתי. בשבוע הבא אמורה הוועדה בראשות השופט עזרא קמא להודיע את מי היא ממנה לתפקיד המנכ"ל הזמני של הגוף החדש לשידור הציבורי. בהמשך, כנראה עוד לפני הבחירות, תגיש הוועדה את ההצעה שלה לתפקידי היו"ר ושאר חברי המועצה.

אלא שקיימת חוסר בהירות לגבי תפקיד המנכ"ל הזמני. הוא יכול לגייס רק צוות הקמה מצומצם, שיעסוק בהקמת התשתית של הגוף החדש, אך מנגד ייאסר עליו לעסוק בסוגיות הקשורות לתוכן - בגלל חשש שהובע בתהליך חקיקת החוק מפני השפעות פוליטיות. המשמעות היא שהמנכ"ל הזמני לא יוכל באמת ללוות את הקמת הגוף עד לשלב שבו יתחיל לשדר, שכן הוא אפילו לא יכול לגייס עיתונאים. זו אחת הסיבות לכך שויזנטל החליט לא להתמודד לתפקיד, כמו רבים אחרים שלא הגישו מועמדות.

גם אם על זהותו של המנכ"ל החדש יוכרז השבוע, עד כניסתו לתפקיד יעבור זמן נוסף - ועד שיצליח להקים את התשתית הנדרשת להקמת הגוף החדש יחלוף זמן רב. לכן, רוב ההערכות הן כי תאריך היעד להקמת הגוף החדש לשידור הציבורי יידחה באמצעות שינוי חקיקה.

6.יצחק הרצוג: היה מהמתנגדים החריפים לחוק החדש

מלבד הבעיות המקצועיות, ברשות השידור וסביבה מעריכים שגם שינויים שיתרחשו בזירה הפוליטית עשויים להשפיע על המשך הרפורמה. יו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, העומד בראש רשימת המחנה הציוני, היה מהמתנגדים החריפים לחוק השידור הציבורי, הכרוך בפיטורי כל העובדים של הרשות. אם הוא יתיישב בכיסא ראש הממשלה אחרי הבחירות, הוא עשוי לסכל את המהלך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"