תנפיק יוסי, תנפיק!

ניתן להציל את ערוץ 10 באופן בו יונפקו מניותיו לציבור ואף גורם לא יחזיק בשליטה

אלעד מן
אלעד מן
אלעד מן
אלעד מן

עם שוך סיבוב הקרבות הנוכחי בזירת "המלחמה על הבית", המוכרים לכולנו יותר כסאגת סגירתו האפשרית, אך בלתי אפשרית של ערוץ 10, כדאי לעצור לרגע ולשקול כיצד נכון יהיה לנצל את מנת הזמן המועטה שהועמדה לרשות הערוץ הפעם.

בחודשים האחרונים, מאז חזר יוסי ורשבסקי לנהלו, הציגו קברניטי הערוץ וחברת החדשות שלו, מגמות שיפור בשיעורי הצפייה בערוץ ואף שיפור בתוצאותיו העסקיות. על פי אותם נתונים כלכליים ובהתאם לתכנית העסקית שהוכנה בערוץ ואשר הוצגה גם לגורמים מחוץ לערוץ, הוא יוכל להתקיים במתווה הנוכחי באופן עצמאי ומאוזן ובלא הזרמות בעלים חוזרות ונשנות. זאת גם ככל שאכן יפעל במתווה של רישיון שיפחית משמעותית את מחויבויות ההשקעה בתוכן ובהתחשב באפשרות שהתשלומים למדינה יעמדו על שיעורים נמוכים יותר.

האטרקטיביות הזו ממתינה למשקיע שיסתער עליה. מצעד המשקיעים אינו ארוך אך בחודשים האחרונים שמענו על כמה גופים שהתעניינו בהשקעה בערוץ ככל שיפעל תחת רישיון ובהסתמך על הנתונים הכלכליים שהוזכרו כאן. כעת צריך לשאול, ככל שתכנית העסקית שהוכנה בעבור ערוץ 10 אטרקטיבית ומצדיקה השקעה, מדוע לא תוצג ליותר ממשקיע אחד או שניים בו זמנית באופן שיאפשר לגייס הון ממספר משקיעים בו זמנית ולאפשר להם לחלוק ברווח ובסיכון גם יחד. לאפשרות הזאת, קוראים למעשה הנפקה. מדובר בהעמדת התכנית העסקית של ערוץ 10 למבחן ציבור המשקיעים הרחב.

הנפקה או גיוס פרטי יאפשרו גם את כניסתם של גופי השקעה מקצועיים למעגל המעורבים בערוץ. המוסדיים שיודעים להשקיע בפרויקטים נדל"ניים בחו"ל או באקספרימנטים נסיוניים אחרים, באקטים מקוממים של מדיניות השקעה קפריזית, יוכלו גם הם לבחון את אטרקטיביות ההשקעה בערוץ באמצעות הנפקה לציבור או גיוס הון פרטי מקבוצה רחבה יותר של משקיעים. זאת בלי האפשרות לרכז כוח גדול מידי כדי להשפיע על מהלכי ההנהלה באופן שישרת משקיע מסוים ותוך יצירת מאזן כח בין המשקיעים השונים והאינטרסים השונים בהם הם אוחזים.

ניתן להציל את ערוץ 10 ואת חברת החדשות שלו, באופן בו תפוזר הבעלות בעלות ותחסם בפני גורם כלשהו להשיג שליטה בערוץ. הפעם נדמה כי המהלך הזה מוצדק מתמיד. כך יהפוך הציבור הרחב לבעל המניות בספק השידורים ולמעשה לא יהיה לו בעל שליטה דומיננטי אחד. נכון וראוי יהיה לאפשר ולתמרץ פתרונות אלו גם בחקיקה מתאימה. פתרונות מבניים כאלו יביאו להפחתת החששמהשפעות לא הוגנות על שידורי תוכן המועברים לציבור בישראל – תוך מתןמענה מתאים לשאלת יציבות הבעלות וחוסן הגוף המשדר.

כמו אז, גם היום נכון להדגיש כי בפתרון פיזור הבעלות קיים מימד שיווקי חשוב: הצופים שיהפכו בין לילה לבעלי מניות או בעלי חוב (כמחזיקי אג"ח) יפתחו הזדהות יתרה עם הערוץ ממבחר סיבות ויגבירו את שיעור הצפייה בו, אם משום שירצו בעליית ערכה של השקעתם ובין אם משום שיחשו תחושות שייכות, בעלות והזדהות גדולות יותר עם המוצר המשודר.

אם קיימת ייתכנות לתכניתו העסקית החדשה של ערוץ 10 ואם מנהליו ומוביליו נחושים להצילו ובטוחים בכיוון החדש אותו הם מציגים ככזה שיכול להעמיד את הערוץ על רגליו, הם צריכים להיות הראשונים שיאמצו בחום פיתרון כזה של גיוס הון ראשוני שיאפשר את פעילות הערוץ על בסיס איזון כלכלי עצמי ובלא צורך בבעל שליטה נדבן, שנדיבותו חשודה ומזמינה שאלות בקשר לתועלת שהוא מפיק מההשקעה בערוץ.

תמריצים מתאימים להתנהלות ראויה וזהירה יצמחו גם לנושאי המשרה בערוץ, בהכירם את כלי הפיקוח והאכיפה העומדים לרשות בעלי מניות בדמות תביעה ייצוגית או נגזרת ובהתחשב שבעלי מניות לא מרוצים, נוהגים להחליף את מנהלי התאגיד.

גם הצורך שבדיווחים המלווים את פעילותן של חברות ציבוריות, יכול לתרום לניהול שקוף ומסודר יותר של הזכיינית, ששאלות לגבי החלטות ופעולות שונות של מנהליה קישטו לא פעם את דפי העיתונים (בעיקר בתקופתו של המנכ"ל רפי גינת והדירקטורים בלשניקוב וגרייבסקי). לאפשרות הזאת צריך להקדיש לפחות מחשבה אמיתית, לפני הריצה הבאה אל עבר משקיע תורן שתחילתה תקוות גדולות וכותרות בעיתונים וסופה במפחי נפש והארכות זיכיון זמניות.

הכותב הוא עורך דין המרצה לדיני תקשורת ומשמש פרשן משפטי של אתר "העין השביעית"

יוסי ורשבסקיצילום: אוליבייה פיטוסי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?