ראש אגף התקציבים: "השגנו שליטה מלאה על תאגיד השידור"

אמיר לוי: "השליטה לא עשויה לפגוע בעצמאות הגוף החדש. הדרג הפקידותי יקבל החלטות מקצועיות" ■ ההסתדרות תמשיך להילחם להגדלת מכסת העובדים שיעברו מהרשות הישנה לגוף החדש ■ הסכמי פרישה נדיבים לעובדים: כ-920 אלף שקל לכל עובד

נתי טוקר
נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתי טוקר
נתי טוקר

על אף ההתקפלות בימים האחרונים של משרדי האוצר והתקשורת מול דרישות ההסתדרות, שנאבקה נגד הסעיף בחוק שלפיו יוגבלו הוצאות השכר בגוף החדש ל-35% מכלל ההוצאות, במשרד האוצר משוכנעים כי רשמו הישגים משמעותיים בחוק השידור הציבורי שיובילו להקמת גוף שיהיה מנוהל בצורה יעילה ותחת שליטתם. הצעת החוק השידור הציבורי, שאושרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, קובעת כי רשות השידור והחינוכית ייסגרו, כ-1,500 עובדים יפוטרו, ויוקם תאגיד חדש לשידור הציבורי - ללא אגרת טלוויזיה.

עם זאת, השליטה של האוצר והמעורבות הגבוהה שלו בשידור הציבורי, בעקבות שינויי החקיקה האחרונים, עשויה להיות בעייתית. לפי הנוסח החדש שאושר, האוצר ישלוט בשיא כוח האדם ברשות והוא זה שיקבע אותו. כל חריגה מהיקפי כוח האדם, או חתימת הסכמי השכר בניגוד להוראות שנקבעו על ידי האוצר - תוביל לפיטורים מיידים של המנכ"ל. גירעון בתקציב עשוי להוות גם הוא עילה לפיטורי המנכ"ל על ידי המועצה.

שר התקשורת, גלעד ארדן, בעת הצגת מסקנות ועדת לנדסצילום: דניאל בר און

"השגנו שליטה מלאה בגוף החדש, כך שהגוף זה לא יתנפח שוב", אומר אמיר לוי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שהוביל את מהלך הסגירה-פתיחה מצד האוצר יחד עם סגנ,ו יוני רגב ורכז התקשורת עופר מרגלית, לצד הממונה על השכר קובי אמסלם. "הצלחנו לכלול בחקיקה הוראות שאם המנכ"ל יחרוג מהתקציב או משיא כוח האדם זו תהיה עילה לפיטורים, ואני חושב ששום מנכ"ל רציני לא ירצה להגיע למצב כזה. זה יחייב את המנכ"ל לנהל". לוי לא חושש כי זו התערבות פסולה: "זה יגיע לדרג הפקידותי שיקבל החלטות מקצועיות".

לפי לוי, הסיבה שהאוצר הצליח ליצור רפורמה משמעותית כזו ברשות השידור היא דווקא מפני שרשות השידור הדגישה את הסאה. "הם הרחיקו לכת. הביאו את הגוף הזה להיקפים גבוהים של כוח אדם ושל חוסר יעילות. במקביל, היתה פה נחישות מאוד גדולה ושותפות גדולה של שני משרדי האוצר והתקשורת".

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לויצילום: דניאל בר-און

גם בהסתדרות ניסו אתמול להציג תמונת מצב כאילו רשמו הישגים. בהסתדרות הדגישו כי העובדה שתקדים מגבלת ההוצאה על השכר, הוצא מהחוק הוא הישג שלהם. כמו כן מדגישים בהסתדרות כי פעלו לשיפור הסכמי הפרישה של העובדים, וימשיכו להילחם להגדלת מכסת העובדים שיעברו מהרשות הישנה לגוף החדש. החוק כיום קובע כי לפחות 25% מעובדי הגוף החדש יהיו מהרשות הישנה ומהחינוכית. ההסתדרות ניסתה להיאבק בזה, אך בסוף נקבע בסיכום שהוביל ח"כ איתן כבל (העבודה) כי הצדדים ימשיכן להתדיין לגבי סעיף זה.

לוי אומר כי אם הרפורמה אכן תצליח, יהיו לה השלכות נוספות על שוק השידורים. "כל הרגולציה על הערוצים המסחריים, שבחלקה מופרזת ונובעת מזה שהרשות לא תיפקדה, תוכל להשתנות. התאגיד החדש יהיה בית ליצירה ויהיה אפשר להוביל הקלות לערוצים המסחריים".

עלות המהלך של סגירה-פתיחה תגיע לפי הערכות האוצר ל-1.6 מיליארד שקל. 1.3 מיליארד שקל מסכום זה יופנו להסכמי הפרישה לעובדים - הסכמי פרישה נדיבים שיעניקו לכל עובד כ-920 אלף שקל - ו-300 מיליון שקל נוספים יופנו להקמת גוף השידור העתידי.

מתחם רוממה בירושלים - יקימו במקומו מאות יחידות דיורצילום: יעל אנגלהרט

סכומי הכסף האלה יגיעו ממימוש הנדל"ן של הרשות והחינוכית. לשני הגופים האלה יש כיום ארבעה נכסים עיקריים: מתחם שערי צדק בירושלים שאמורות להיות מאושרות בו תב"ע להקמת מגדלי מסחר ומשרדים, מתחם רוממה בירושלים שראוי להקמת מאות יחידות דיור, מתחם דרום הקריה בתל אביב שגם בו קיימת תוכנת להקמת מאות יחידות דיור - ומתחם הטלוויזיה החינוכית ברמת אביב, שלגביו השימושים העתידיים עדיין לא ברורים. ייתכן כי מתחם רשות השידור במרכז יוקם באזור זה.

בועדת לנדס העריכו את שווי הנדל"ן של הרשות בכ-1.1 מיליארד שקל, אך באוצר אומרים כי יחד עם מתחם החינוכית השווי גבוה יותר ויהיה ניתן לממן את רוב עלויות רפורמת הסגירה-פתיחה. עם זאת, האוצר ייאלץ להעביר מימון ביניים של מאות מיליוני שקלים לפחות להקמת הגוף החדש.

לוי מדגיש כי קיימים כמה תנאים לכך שהגוף החדש יצליח להתנהל בצורה יעילה ויגשים את מטרותיו. "בראש ובראשונה זה תלוי ביכולות של המנכ"ל. הוא צריך להיות איש איכותי ומנהל מעולה", אומר לוי. "חשוב מאוד גם הסכמי השכר שיהיו בגוף הזה, שצריכים להיות מאוד גמישים. אנחנו ניהלנו מו"מ עם ההסתדרות על הפלטפורמה, והיא קיימת עבורו. צריך גם טכנולוגיה שתיתן לו מענה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"