כל יום מת אדם שצופה בטלוויזיה

העונה האחרונה של "שובר שורות" מעידה על כך שהרגלי הצפייה משתנים לנצח

גדי להב
גדי להב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גדי להב
גדי להב

השבוע האחרון היה השבוע של “שובר שורות”: הוא התחיל בזכיות בפרסי אמי בכל הקטגוריות החשובות והסתיים בצפיית שיא בפרק הסיום ובבאזז הגדול ביותר בתולדות הסדרה. ההישג של עונה שנדחתה בכוונה נראה כמו ניצחון הפורמט הטלוויזיוני הישן והטוב: פרק אחר פרק, שבוע אחר שבוע. אבל למעשה הוא בדיוק ההיפך: זהו עוד אות לכך שהרגלי הצפייה משתנים לנצח, ואיתם גם הטלוויזיה.

ההחלטה על דחיית העונה, והשידור השבועי, הם בהחלט העילה להצלחה, אבל הסיבה האמיתית ‏(בנוסף לכך שמדובר פשוט בטלוויזיה מעולה‏) היא שמיליוני צופים נוספו העונה ל”שובר שורות”.

בפרקי העונה הראשונה צפו מיליון איש בממוצע. בפרק הסיום צפו 10 מיליון. מהיכן נוספו כל הצופים האלה? “שובר שורות” אינה סדרה שאפשר להצטרף אליה באמצע, מה שאומר כי הצופים הגיעו משירותי הצפייה בהזמנה: DVD ,VOD, צפייה דחויה, נטפליקס, החברה שאולי לא זכתה באמי על תכניה ‏(“בית הקלפים”, “כתום הוא השחור החדש”‏), אבל זוכה במעמד הגורם החשוב ביותר בתעשייה. הצופים פשוט ניצלו את ההפסקה בין שני חלקי העונה האחרונה כדי לצפות בכל העונות הקודמות.

דחיית העונה האחרונה היא תגובה לצפייה הדחויה. היא מנצלת את המקום הבטוח היחיד שנותר, בינתיים, לטלוויזיה המסורתית: תוכניות ריאליטי ושידורים של אירועים בזמן אמת. פרק סיום של סדרה הוא בהחלט אירוע כזה. עם זאת, הדרך היתה רצופה בצפייה נדחית, בזמן ובמקום המתאימים לצופה. לכן אין פלא שנטפליקס השיקה שירות מחיקה אוטומטית של ציוצים על “שובר שורות” מהפיד של המשתמש בטוויטר, כדי להימנע מספוילרים. הרי הקהל של “שובר שורות” גדול בהרבה ממספר הצופים בפרק בזמן אמת.

נתונים אלה מצביעים על שינוי עמוק ובעל השלכות בהרגלי הצפייה. יותר ויותר אנשים בוחרים במה לצפות, מתי ובאיזה מסך. הם מוסיפים לחוויה הדיגיטלית הפסיבית - צפייה בסלון - אלמנטים אקטיביים. מה שהיה בשוליים נהפך לנורמה. ככל שהם מתרבים ועושים זאת זמן רב יותר, מתרבים גם הסיכויים לכך שיחליטו לוותר על ספקי השירות הפסיבי. בהתחלה הם יצפו פחות בפריים־טיים ובשידורי הלוויין והכבלים, ובסוף התהליך חלקם יתנתק.

"שובר שורות"

שני נתונים שפורסמו באחרונה ממחישים את התהליך. מחקר של חברת Pew מראה שקהל הטלוויזיה המסורתית מבוגר יותר מהממוצע הכללי, והוא מזדקן והולך. מחקר אחר חוזה כי כמעט מחצית מצופי הטלוויזיה ב-2015 יהיו בני 50 ומעלה. המחקרים מזכירים את התהליך שעבר על העיתונים המודפסים בעשור האחרון.

“יש שתי אפשרויות”, אמר באחרונה ג’ון סטיינברג, נשיא באזזפיד. “או שכולנו מתחילים פתאום לצפות בטלוויזיה בגיל 47, או שפשוט לא נולדים צופי טלוויזיה חדשים”. עוד מוקדם לקבור סופית את הטלוויזיה, אבל המגמה ברורה: כל יום מת אדם שצופה בפריים טיים ונולד אדם שצופה בנטפליקס.

הנתונים לא מפתיעים את חברות הטלוויזיה המסורתיות, וחלקן פועלות במרץ בעניין. yes, למשל, סיפקה את פרקי העונה האחרונה של “שובר שורות” ב-VOD באיחור מינימלי מהשידור בארה”ב. חלק מהחברות יצליחו לשרוד את רעידת האדמה וישכללו את המודל העסקי. חלקן ייכשלו, וגורמים חדשים יתפסו את מקומן. דבר אחד בטוח: עוד שבוע עבר, עוד לבנה נפלה מחומת הפריים־טיים והפרוגרמינג.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008