למה כל מה שאתם מקבלים בערוץ 2 זה "האח הגדול" ו"כוכב נולד" למרות ההבטחות של הזכייניות?

לפני חמש שנים היה אמור המסך הקטן בישראל להשתנות לחלוטין, עם יותר יצירה מקומית ותוכן ערכי ורב-תרבותי - כך לפחות הבטיחו עורכי ומשתתפי המכרז על ערוץ 2 ■ אבל בתום חצי מתקופת הזיכיון מתברר שדבר לא השתנה: הצופים המשיכו לקבל בדיוק את מה שהם ביקשו - "האח הגדול" ו"כוכב נולד"

אופיר בר-זהר, פרשנות
אופיר בר-זהר
אופיר בר-זהר, פרשנות
אופיר בר-זהר

63 ארגזים של מסמכים במשקל כולל של טונה וחצי ובהם 91 תקליטורים, 620 קלסרים, ספרים וחוברות ויותר מחצי מיליון עמודים - כל אלה הוגשו ב-2005 למועצת הרשות השנייה והבטיחו להכיל את התוכניות לשיפור פניה של הטלוויזיה בישראל. זה היה ב-2005, במסגרת המכרז לזכיינית ערוץ 2 - השנה הסוערת של הטלוויזיה הישראלית.

המכרז שם לו למטרה לרענן את השוק ושלח את שלוש זכייניות ערוץ 2 דאז - רשת, קשת וטלעד - למרדף אחר קבלת הזיכיון החדש לעשר שנים נוספות. בעקבותיו, לפחות אחת מהשלוש היתה אמורה להיפרד מהזיכיון. אל המרוץ הצטרפה גם קבוצת כאן, שאיימה על הזכייניות הקיימות. התחושה בשנת המכרז היתה שהמסך הקטן הולך להשתנות לחלוטין ולטובה. ההצהרות שפיזרו הזכייניות דיברו על תוכן רב-תחומי, רב-תרבותי, איכותי וערכי בהתאם לדרישות - וכל זאת תוך הצגת רווחים.

לוח החורף של קשת, למשל, לא כלל עוד את "הראשון בבידור עם דודו טופז". פצצת הרייטינג של הזכיינית מראשית העשור לא הושמטה מהלוח בגלל בעיה של תזרים מזומנים - הלוח היה דווקא המושקע ביותר שהציגה עד אותה העת וכלל השקעה של 45 מיליון שקל שהתפזרה בין תוכניות איכות כמו "עשרת הדברות", "השגריר", "לתפוס את השמים", "רישיון להרוג" ו"הבורגנים".

מנכ"ל קשת אז וכיום, אבי ניר, התחייב באותם ימים "להציג טלוויזיה אחראית, תוך פנייה לצופים ממגזרים שונים". ניר לא עמד לבדו; אחת ההצהרות המרכזיות שעליהן חזרו המתחרות במכרז היתה "הבטחת תכנים מועדפים וייצוג למגוון קהלים", לצד קידום היצירה המקומית וזכויות היוצרים.

תוצאות הרסניות לטלעד

שלוש זכייניות ערוץ 2 פעלו בתזזיתיות לקראת המכרז. הן שידרו תוכניות ערכיות במיוחד שכוונו ללב הרגולטורים והקדישו תשומת לב נרחבת לגשה של הצעותיהן הכספיות. כך למשל, דמי ההשתתפות ורכישת ספרי המכרז עלו להן יותר ממיליון שקל במשותף, וזה בלי להביא בחשבון את המיליונים הרבים הנוספים שיצאו על יועצים.

לאחר שיועץ התוכן האחרון סיים לחוות דעתו על התוכניות של קשת והיועץ הכלכלי העלה תהייה נוספת בנוגע ליכולתה של רשת לעמוד במחויבויות הרגולטוריות שצוינו במכרז ולהישאר רווחית, הסתגרו חברי מועצת הרשות השנייה למשך שלושה ימים ובתומם יצאו עם החלטה: רק קשת ורשת בפנים, טלעד וכאן בחוץ.

בעקבות ההחלטה על הזוכים אמר יו"ר המועצה אז ומנכ"ל רשות השידור כיום, מוטי שקלאר: "תמיד התלבטנו לגבי ערוץ 2 ו-10. בערוץ ציבורי מסחרי יש כביכול מתח בין המרכיבים האיכותיים למרכיבי הרייטינג. אני חושב שמה שהמכרז ניסה לעשות הוא לכוון ולסמן שאפשר לשלב בין השיקולים המסחריים לשיקולים הציבוריים. כמובן, הכל תלוי בתמהיל ועל כך התמודדו הזכיינים והמתמודדים למיניהם".

שרת התקשורת דאז, דליה איציק, רכבה גם היא על גלי ההבטחה לשינוי פני הטלוויזיה: "ערוץ 2 הוא ספינת הדגל של התרבות בישראל. אני מקווה שכעת הוא יגיע למקומות חדשים, ויעניק תשומת לב להפקות מקור ובית ליוצרים ישראלים".

תוצאות המכרז היו הרסניות לטלעד, שנאלצה לסגור את שעריה ולפטר עובדים רבים. אך האם המכרז הגרנדיוזי אכן הביא לשינוי המיוחל באופייה של הטלוויזיה המסחרית בישראל ויצר שינוי גם בהרגלי הצפייה של הצופה הישראלי? לא בטוח.

הצופים החליטו - רוצים בידור

חמש שנים לאחר המכרז ולאחר שחלפה כמעט מחצית מתקופת הזיכיון, אפשר כעת לומר שמי שקובע את אופי המשדרים שעל המסך הקטן הוא קודם כל הצופה הקטן - כל עוד נמשיך לצפות בתוכניות כמו "האח הגדול" או "הישרדות", גופי הטלוויזיה ימשיכו לשדר אותן ואת דומותיהן. באופן דומה, תוכניות הבידור שהובילו את טבלת התוכניות הנצפות לפני המכרז, המשיכו לככב בהן גם בשנים שלאחריו.

בנוגע להבטחות הנוספות שפוזרו לפני המכרז, אפשר לומר כי בחמש השנים האחרונות נרשמה אמנם עלייה בהשקעה בתוכן הישראלי המקורי - גם אם לא כל המחויבויות המכרזיות קוימו. עם זאת, מבחינת הפלורליזם, המגוון וההצגה של אוכלוסיות שונות על המסך, נתוני הצפייה מלמדים כי מה שהיה הוא ככל הנראה מה שיהיה. כן התבדתה התקווה כי גופי השידור יצליחו לגבש תוכנית כלכלית שתניב להם רווחים משמעותיים - הטלוויזיה ב-2010 שומרת אמנם על הדומיננטיות שלה ככלי פרסומי, אך אחת משתי זכייניות ערוץ 2, רשת, סובלת מהפסדים כבדים.

"מכרז ערוץ 2 לא עשה שינוי בהרגלי הצפייה. הטבע של הצופה לא השתנה וגם לא ישתנה. ערוצים מסחריים רוצים רייטינג ואנשים רוצים לראות בידור", אומר בכיר בשוק המדיה. "אם יש משימות לאומיות שהמדינה חושבת שחשוב להעביר לאזרחיה היא צריכה לעשות את זה בערוץ הציבורי. הנוסחה הנכונה לייצור רייטינג מבוססת על התכונות של המדיום הטלוויזיוני ועל הצורך של הצופים בבידור. תפקידה של הטלוויזיה הוא לבדר והנוסחה לבידור לא עוברת דרך מחלקת סרטי התעודה של הרשות השנייה או של רשות השידור - אם בא לי משהו כבד, אקרא ספר".

רוני ארן, מנכ"ל חברת המדיה TMF ובעבר בכיר בזכייניות הטלוויזיה, מוסיףחזק ואומר כי "מבחינת הצופה והמפרסם לא היו שינויים דרמטיים מאז המכרז. פעם התוכנית הזאת טובה יותר ופעם האחרת, אבל המוצר הוא אותו מוצר וערוץ 2 נותר ספינת הדגל של המדיה. האינטרנט אמנם מתחזק אבל הטלוויזיה נשארת בשיא כוחה - ולשמור על הקיים זה לא טריוויאלי".

ההשקעה בסוגה עילית הוכפלה

בעקבות המכרז נערכו כמה שינויים משמעותיים ברגולציה. הזוכות במכרז התחייבו להשקיע סכומים גדולים בסוגה עילית - תוכניות דרמה, תעודה וז'אנר מיוחד. בעוד שב-2004-2005 הוציאו שלוש זכייניות ערוץ 2 כ-85 מיליון שקל בשנה על תוכניות סוגה עילית, ההשקעה של קשת ורשת בסוגה עילית ב-2006-2008 גדלה לכ-120 מיליון שקל בשנה (לפי דו"חות הרשות השנייה).

באותה התקופה הוציאו הזכייניות קרוב ל-30 מיליון שקל נוספים מדי שנה, שלא הוכרו על ידי הרגולטורים, בעיקר מטעמים של חלוקת ז'אנרים. כלומר, הזכייניות השקיעו בתוכניות, אך לא לפי מפתח הז'אנרים שנקבע - פחות דרמות ויותר תוכניות ז'אנר מיוחד כמו "ארץ נהדרת" או "קצרים". בסך הכל מדובר בעלייה של 150%-200% לעומת הההשקעה בתקופה שלפני המכרז.

לפי נתונים אלה ניתן היה לצפות כי שוק ההפקה בישראל יהיה בשיא פריחתו, לאחר שנים של הזמנות עודפות. ואולם משיחה עם מפיקים בשוק עולה כי לא כך הדבר. "המרוויחים העיקריים הם אנשי המקצוע הפרילנסרים - העורכים, עורכי התוכן והבמאים", אומר גורם בשוק ההפקה. לדבריו, "התחושה היא שיש עבודה, אבל שהרבה חברות הפקה מפסידות. כיום אין ברירה למפיקים אלא להתחבר לחברה חזקה או להתקשר לאחת הזכייניות, אבל מעטים יכולים לעשות זאת". הוא מסביר עוד כי "עד המכרז, העסק הזה עוד היה קצת נאיבי. אחריו, הזכייניות נעשו דורסניות ונהפכו בעצמן לחברות תוכן. קשת, למשל, שומרת אצלה לפחות 80% מזכויות היוצרים על לתכנים שהיא עושה. היא נהפכה כך לאימפריה והמפיקים נהפכו למפיקים בפועל לכל היותר".

מקשת נמסר בתגובה: "הטענה בנוגע לזכויות היוצרים מגוחכת וחסרת שחר. קשת היא מהגופים הראשונים שהסדירו זכויות, ומשלמת סכומי תמלוגים מכובדים וראויים לתסריטאים, לכותבים, לבמאים, לשחקנים ולכל היוצרים והמבצעים".

"המכרז היה הכרחי"

בתוך כך, הרגולטורים מסבירים כי המכרז היה מחויב המציאות. לדברי מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, "המכרז גם הגדיל את היקף ההשקעה בתוכניות סוגה עילית וביצירה מקורית ותרם לשיח התרבותי והחברתי בישראל. האם אנחנו שבעי רצון? לא, כי יש עוד הרבה מה לעשות". לדבריו, "היעדים המרכזיים של המכרז מקבלים מענה בביצוע, אם כי עדיין לא במלואם. קיים חוסר של כ-65 מיליון שקל בשנה לעומת ההתחייבויות, אך ב-2009 (דו"ח הרשות לשנה לא פורסם עדיין - אב"ז) מסתמנת עמידה במחויבויות ללא פערים".

לפי סמירה, חל שיפור גם בשילובן בפריים טיים של אוכלוסיות שבעבר לא זכו לחשיפה: "יעד מרכזי במכרז עסק בסוגיית הגיוון התרבותי. הנושא לא היה כלל על הפרק לפני המכרז. יש דוגמאות לכך בתוכניות כמו 'עבודה ערבית', 'כוונות טובות', 'מעורב ירושלמי', 'תעודה כחולה' ו'אלטלנה'. גם הליהוק לתוכניות בידור וריאליטי תרם להרחבת השיח בנושאים תרבותיים וחברתיים שנוגעים לחרשים, או להומוסקסואלים, דתיים וערבים. העובדה שהטלוויזיה מאפשרת עיסוק בסוגיות אלה נוצרה בעקבות ובזכות השינוי המכרזי ב-2005. המשימה של גופי השידור עדיין נותרה לעמוד במלוא המחויבויות, לאזן באופן הוגן ומקצועי בין המטרות ולהמשיך ולגלות אחריות ציבורית".

בינתיים, היוצרים נערכים לקראת הקרב הבא: פני הטלוויזיה לאחר המעבר המתוכנן ב-2012 משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות. בשיטה החדשה, הרישיונות יינתנו ללא מגבלת זמן ולא יהיו כפופים למכרז תקופתי כפי שנהוג בשיטת הזיכיונות. לדברי חבר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים, אורי רוזנווקס, "ההתחייבויות שניתנו במכרז לא מקוימות, אבל הדברים האלה מתגמדים לעומת הדאגה הרצינית בנוגע למה שיהיה כשתיגמר תקופת הזיכיונות ונעבור לרישיונות. זאת הדאגה העיקרית עכשיו".

לדבריו, בשל ההשפעה העצומה שיש לערוץ 2, על הזכייניות לקחת אחריות על התכנים שהן משדרות. "אם הוא רוצה בכך או לא, אבי ניר הוא שר החינוך האמיתי של מדינת ישראל. מוטלת על הזכיינים אחריות, גם אם היא לא חוקית או רגולטורית. אני פונה אליהם כאנשים ושואל אותם איפה האחריות האישית שלהם על החברה מעבר לאחריות הרשמית, האם הם נותנים לילדים שלהם לראות את הדברים שהם מלעיטים בהם את עם ישראל?"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918