הצצה למאחורי הקלעים: בניגוד לציבור הרחב, ביקור האפיפיור עורר רגשות עזים בקרב ההפקה

מפיקי ביקור האפיפיור בישראל מנגבים את הזיעה הקרה, וחושפים את אחורי הקלעים של אחד האירועים המורכבים שהיו פה בשנים האחרונות: מה היה הכי חשוב לאנשי הכנסייה (עצים), מה אוכל האפיפיור (כלום), ואיך ביקש השב"כ להגן על חיי מי שעלול ליהפך לישו הבא

איילה צורף
איילה צורף
איילה צורף
איילה צורף

אנשי ההפקה של ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בישראל לא האמינו שזה קורה להם: כשהם דנו בענייני אבטחת האפיפיור, דיברו עמם בכירי המשטרה על מספר פלטות המיגון שיוכנסו לתוך המזבח שיוצב על הבמה בזמן המיסה - למקרה של ירי. "באחת הפגישות אמר לנו אחד המפקדים הבכירים: 'אם יקרה משהו לאפיפיור בירושלים, אנחנו ניצור במו ידינו את ישו הבא'", מספר יורם פרידלנדר, מבעלי חברת ההפקה פאזה, שהפיקה יחד עם גידי ליס את המיסה בגת שמנים בירושלים. השב"כ לא השאיר הרבה ברירות וחייב את אנשי ההפקה לפתוח את המזבח ולהכניס לתוכו את פלטות המיגון. זה היה רק אירוע דרמטי אחד מיני רבים שאפפו את ביקורו בישראל של האדם החשוב ביותר למאות מיליוני נוצרים.

ביקורו של האפיפיור בישראל, שנמשך חמישה ימים, כלל סיור מתוקשר ונאום שנוי במחלוקת במוזיאון "יד ושם" בירושלים וכן ביקור בכותל המערבי, ברשות הפלסטינית ובכנסיית הבשורה בנצרת. אלא שחרף המאמצים, נראה כי מרבית הציבור בישראל הגיב באדישות יחסית לביקור הקדוש. בקרב אנשי ההפקה של המיסה, לעומת זאת, עורר הביקור רגשות עזים ולא מעט רגעי מתח. "אחד הוויכוחים הבולטים עם אנשי הכנסייה נסב סביב המזבח", מספר פרידלנדר. "בנינו את הבמה כך שהכיסאות מסודרים לכיוון הקהל, שהרי אי אפשר לשבת עם הגב לקהל - והם התעקשו שהמזבח הוא הוא החשוב, ולא האפיפיור או יתר האנשים על הבמה, ולכן ביקשו שהאפיפיור יישב עם הגב לקהל ועם הפנים למזבח".

היכן למדת לבנות מזבח?

"אנשי הכנסייה נתנו לנו הוראות מדויקות - גודל, גובה, חומרים, עיצוב, ורשימת כל הסמלים שחשוב שיופיעו".

אלא שגם אנשי ההפקה, שעמלו קשות על הכנת האירוע, לא זכו לשזוף את עיניהם בכס הקדוש. "הוא מבודד מאוד ונאסר עלינו לבוא עמו במגע", מספר פרידלנדר.

לכס הקדוש לא היו דרישות מזון מיוחדות. "לפני מיסה הם צמים מהבוקר", מספר פרינלנדר. "לאחר המיסה שוברים את הצום עם תפוזים, עוגיות יבשות ומים. לא יותר. שיהיה הכי צנוע שרק אפשר".

את המכרז לבחירת חברת הפקה ערכה הכנסייה הפרנציסקנית, הנציגות בישראל של הכנסייה הקתולית - המונה כמה עשרות נזירים וכמרים שממומנים על ידי הוותיקן ומוגדרים כאחראים על משמרת ארץ הקודש מטעמו. גת שמנים שבמזרח ירושלים הוא שטח של כ-40 דונם ששייך לכנסייה, באזור שער הרחמים במזרח ירושלים.

המשרה הבכירה ביותר באזור הוא הקוסטוס, "שומר ארץ הקודש", שאותה ממלא האב פייר בטיסטה פיצאבאלה. ואולם ביקורו של האפיפיור נוהל על ידי האב יאצק דוברומיר.

"הוא האקונומו - שר האוצר של הכנסייה", מסביר פרידלנדר. למעשה, מבחינת הוותיקן הוא מוגדר "האקונומו של ארץ הקודש": הוא מנהל את המערך הכספי של הנצרות בישראל, הכולל, פרט לירושלים, גם מתחמים קדושים לנצרות בכפר נחום שבגליל, בכפר כנא, בנצרת, בטבריה, בבית לחם, בעין כרם, ביפו ובנהר הירדן - כמו גם בדמשק ובירדן. את יתר הביקור הפיק מטעם משרד התיירות חיימון גולדברג, שגם הפיק בפועל את חגיגות ה-60 לישראל.

הוויכוח על העץ

ארגון המיסה הערים עוד לא מעט קשיים בפני אנשי ההפקה. "ההחלטה לקיים את המיסה דווקא במזרח ירושלים - הוסבר לנו שזו המיסה הראשונה זה מאות שנים שנערכת בירושלים ופתוחה לקהל הרחב - היתה טעונה פוליטית", אומר פרידלנדר. "זה מקום רגיש וחשוב לכל הדתות. הוא צמוד לשער הרחמים, שלגביו מאמינים אנשי כל הדתות כי כשיבוא המשיח - הוא ייכנס דרכו.

"כשעובדים במקום כזה, צריך ללכת על קליפות ביצים. בכל החלטה של ההפקה היינו צריכים לחשוב גם על ההיבט הפוליטי - איך זה ייראה בעיני משרד ראש הממשלה ואיך זה ייראה בעיני הכנסייה? לאורך כל הדרך הורגש מתח מסוים בין ממשלת ישראל לכנסייה".

כך למשל נוקב פרידלנדר בנתון מעורר מחלוקת: המקום שבו התקיימה המיסה, בשטח של כ-40 דונם, יכול להכיל כ-15 אלף איש בבטחה. "למרות זאת, מדינת ישראל החליטה להגביל את הכניסה ל-6,000 איש בלבד, מה שהסב צער לכנסייה, שביקשה לקיים מיסה גדולה ככל האפשר", הוא מסביר. ממשרד התיירות נמסר בתגובה לעניין זה כי "הגורמים האמונים על הבטיחות, שבהם משטרת ישראל, מכבי האש ועיריית ירושלים - הם המוסמכים לקבוע את מספר המשתתפים, ולא משרד התיירות. חלוקת הכרטיסים נעשתה על ידי משרד הפנים. משרד התיירות הביא להגעתם של יותר מ-15 אלף צליינים לישראל בעת ביקור האפיפיור ומצר על כך שרק כ-2,000 מהם השתתפו במיסה".

בעיה נוספת קשורה למראה המקום: בעשרות השנים האחרונות היה השטח בגת שמנים מוזנח למדי ולא הונחו בו כבלי חשמל או תאורה. "השטח הוא גן מוזנח, ומדינת ישראל עצרה את פיתוחו מאז 1967", אומר פרידלנדר. "עבור הכנסייה, גת שמנים הוא אחד המקומות הקדושים ביותר באזור. זה המקום שבו ישו התחיל את מסע הייסורים שלו. למתפללים היה חשוב שקדושת המקום תבוא לידי ביטוי בזמן המיסה".

פערי התרבות בין צוות ההפקה הישראלי, שמנה כ-30 איש ומעולם לא עבד עם אנשי הכנסייה, לבין הפרנציסקנים - היו ניכרים. "היינו צריכים לרכוש את אמונם, נזהרנו בלשוננו וקראנו לכל אחד בשמו המלא, כולל התואר הרוחני", מספר פרידלנדר.

למרות הכל, היו גם חיכוכים. "לקוח שמעורב בהפקה בסדר גודל כזה מתעכב בדרך כלל על עניינים גדולים ושואבי תקציב, כמו עיצוב הבמה וקביעת הדוברים. חברי הכנסייה, לעומת זאת, אישרו את כל הפרטים האלה מהר, אבל התעסקו במשך ימים ארוכים בעניין הזזת העצים ממקומם".

סוגיית העצים נהפכה לאחד משואבי הזמן העיקריים בתהליך ההתארגנות של ההפקה. אנשי הכנסייה מאמינים כי עצי הזית הנטועים באזור גת שמנים הם השריד האחרון עלי אדמות מתקופת ישו. "נאלצנו להעתיק ממקומם כ-50 עצים, וכל עץ ועץ הצריך דיון נפרד - מדוע צריך להעתיק אותו, ולאן הוא יעבור", משחזר פרידלנדר, ומודה כי ההתעסקות העדינה הזו הדירה שינה מעינו. "הם פיקחו כדי לוודא שאנו מזיזים את העץ באופן שמכבד אותו, את הענפים ואת העלים שלו. היינו צריכים לחתום על חוזה דרקוני ולפיו אנחנו מחויבים לטפל בכל עץ ועץ באופן אישי ולוקחים אחריות מקצועית על קליטתו מחדש בקרקע".

הבעיות לא הסתיימו בעצים. "כשלושה שבועות לפני בוא האפיפיור, הגיעה לישראל משלחת של אנשי הוותיקן כהכנה לביקור. בראש המשלחת עמד אדם שהוסבר לנו שהוא אחד הקרובים ביותר לאפיפיור, 'הלוחש באוזנו'", אומר פרידלנדר. "בעוד שהפרנציסקנים הם אנשים צנועים, לבושים בשמלות חומות הקשורות בחבל לבן, התגלו אנשי האפיפיור במלא הדרם: ישבנו בכנסייה וחיכינו למשלחת ופתאום נכנסו כ-10 גברים בשמלות מפוארות.

"קדנו כלפיהם קידה, כולם התיישבו, ואמרו לנו: 'אפשר להתחיל'. קמנו כדי להתחיל בפרזנטציה, ואז התגלתה המבוכה: רק לאחר שהתמקמנו עם המצגת, התברר לנו שצמד המלים 'אפשר להתחיל' כוון לפטריארך של ירושלים. הוא היה אמור להתחיל בתפילה, ורק אחר כך גיע תורנו. חיכינו בסבלנות".

תיאוריית הקשר

הישראלים והפרנציסקנים גם למדו זה מזה לא מעט - למשל, על סמלי לבוש. אנשי הכנסייה הפרנציסקנית קושרים את שמלותיהם באמצעות חבל לבן ובו קשרים רבים, ולחברי ההפקה לא היה נעים לשאול מה פשרם של אותם קשרים.

באחד הימים הגיע מזכירו של הקוסטוס לפגישה. "יורם, קיבלת ממני את המייל בשאלת המזבח?" הוא שאל. לאחר שסוכם העניין, עצר לרגע הנזיר מהליכתו, ופרם את אחד הקשרים בחבל שסביב מותניו. כך למדו חברי ההפקה שכל קשר בחבל מסמל משימה יומית לביצוע, כשהמטרה היא להגיע לחבל ללא קשרים - לא ספק דרך יעילה יותר מהאאוטלוק לזכור מטלות והתחייבויות.

גם מקום משכנה של הכנסייה בעיר העתיקה בירושלים - מתחת לאדמה ובגובה של שלוש קומות - היה לא ממש שגרתי. כשביקרה שם ההפקה, היא גילתה עיר שלמה המורכבת ממחילות, ממסדרונות ומאולמות ענק השייכים לכנסייה וסגורים לקהל.

"הרגשנו כמו בסרט 'שם הוורד'", מודה פרילנדר. "לא היינו נחשפים למקום הזה אלמלא ההפקה. לעתים זה יצר אווירה קצת מלחיצה: מצאתי את עצמי לבד, מתחת לאדמה, במקום בלי קליטה סלולרית. אמרתי לעצמי שאם אני הולך לאיבוד במחילות המסועפות, אף אחד לא ימצא אותי לעולם".

רשות השידור:

"הוחלט להכניס מצלמות לעציצי כנסיית הקבר"

את שידורי ביקור האפיפיור בישראל ניהלה חטיבת החדשות של רשות השידור, שפרשה מצלמות ב-24 מוקדי שידור - לרבות בנצרת, בירושלים, במשרד החוץ ובמשרד התיירות. "הוחתמנו על חוזה דרקוני מול משרד ראש הממשלה, שבמסגרתו רשות השידור התחייבה שלא לשבות בימי הביקור", מספר אבי כהן, המפיק הראשי של חטיבת החדשות. "התחייבנו גם על ניידות מרובת מצלמות בכל נקודה".

השידור הלווייני הועבר גם לאיגוד השידור האירופי, שמאגד תחנות מ-70 מדינות, לסוכנויות הידיעות רויטרס, אי-פי, אל ג'זירה, לטלוויזיה הגרמנית, שהגיעה לישראל עם צוות של 60 איש, לטלוויזיה האיטלקית ולטלוויזיה של הוותיקן.

לדברי כהן, "עלות הפקת השידור היתה כ-1.6 מיליון שקל, וזה לא כולל את עלויות השכר של עובדי הרשות. בתמורה קיבלנו מהמדינה 1.3 מיליון שקל בלבד. הזכויות על שידורים חוזרים או על שידור דוקומנטרי שייכות למדינת ישראל ולרשות השידור במשותף".

אחד הקשיים בצילומי התפילות היה הדרישה של מנהלי כנסיית הקבר בירושלים שלא להכניס מצלמות, בני אדם או כבלים לתוך האתר. "הוחלט להכניס לתוך העציצים בכנסייה מצלמות אצבע (מצלמות קטנות במיוחד המופעלות בשלט רחוק ללא צלם) כדי לצלם בפרטיות את האפיפיור מתפלל".

איילה צורף

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?