ארגון אמון הציבור: "הריכוזיות מקיפה את המשק - החל ממוצרים פיננסיים ועד למוצרי צריכה" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארגון אמון הציבור: "הריכוזיות מקיפה את המשק - החל ממוצרים פיננסיים ועד למוצרי צריכה"

הארגון הגיש לוועדת טרכטנברג מסמך המרכז את עמדותיו בנוגע להיבטים המרכזיים בהם יש לטפל במסגרתה

26תגובות

נציגי ארגון "אמון הציבור" צפויים להופיע בפני ועדת טרכטנברג ולהציג את עמדת הארגון לגבי ההיבטים המרכזיים בהם יש לטפל במסגרת הוועדה. במסמך שהגיש הארגון לוועדה והגיע ל-TheMarker, מחלק הארגון את בעיות היסוד החברתיות-כלכליות בישראל למספר תחומים:

ריכוזיות משקית וענפית

TheMarker

"באמצעות כשלי התחרות הלא מטופלים, העיוותים החמורים בהחלטות המתקבלות בשוק ההון בעניין השקעת כספי הציבור ורפיון מקבלי החלטות ורגולטורים מול בעלי הון, מספקת המדינה אינספור הזדמנויות להתעשרות בלתי סבירה של בעלי עוצמה כלכלית על חשבון ציבור הצרכנים והעסקים הקטנים", כותבת מנכ"לית אמון הציבור גלית אבישי. "תופעות הריכוזיות מקיפות את חלק הארי במשק, החל משירותים חיוניים כגון שירותים פיננסיים, אנרגיה ותקשורת ועד ערוצי שיווק ומוצרי מזון וצריכה".

"במצב זה", הסבירה אבישי, "וכאשר רמת האכיפה של הגנת זכויות הצרכן ושמירת התחרות כה נמוכה, הציבור נחשף מדי יום לתופעות מתסכלות וחווה חוסר אונים מול עסקים רבי עוצמה העושים בכספו כבשלהם".

לדברי הארגון, פעולה אקטיבית נגד תופעות ריכוזיות ואכיפה מרתיעה יתרמו לחיזוק אמון הציבור הישראלי במערכת השלטונית. הפחתת הריכוזיות ועידוד התחרות יכולים גם להגביר משמעותית את רווחת ציבור הצרכנים (למשל, להגדיל את כוח הקנייה שלו) ולשפר משמעותית ובמהירות את מצבם ושרידותם של עסקים קטנים בישראל.

מדיניות מיסוי ושכר המעודדים אי שוויון והגדלת פערי הכנסות

הארגון מציג ניתוח שערך לנתוני ההכנסה נטו של משקי הבית בשנים האחרונות (נכון להיום קיימים נתונים עד שנת 2009). הניתוח העלה שההכנסה הריאלית נטו של כ-70% ממשקי הבית נשחקה במאות שקלים לחודש בין השנים 2007 ל-2009. "אין ספק, שהשחיקה החמורה והנרחבת בהכנסה הפנויה של רוב הציבור בישראל היא הגורם המרכזי לתסיסה החברתית שהתפרצה לאחרונה ביתר שאת", כתבה אבישי.

"הגורם המרכזי שמסביר ממצא זה ניתן למצוא בדיווחי מינהל ההכנסות אודות שיעור המיסוי הישיר הנמוך במיוחד ובמגמת ירידה בישראל, לעומת המיסוי העקיף הגבוה במיוחד והנמצא במגמת עליה", אמרה אבישי.

"גורם מסביר נוסף", ציינה מנכ"לית הארגון, "הוא ההימנעות רבת השנים משימוש במנגנון תוספת היוקר בישראל - מנגנון שנעשה בו שימוש לאחרונה בשנת 2003 (לפיצוי על התייקרויות של 2002). במהלך 8 השנים האחרונות, התבצעו עדכוני שכר מסודרים, בעיקר בשכר מינימום, שכר עובדים מאורגנים בוועדים חזקים ושכר בכירים".

יוקר המחיה; כשלי שוק ומדיניות שגויה המעודדים עליית מחירי מוצרי צריכה

הארגון מציג מחקרים מהחודשים האחרונים, המלמדים על מגמה מתמשכת של פערי מחירים מהותיים בין מוצרים ושירותים בישראל לאותם מוצרים או המקבילים להם בעולם. מדובר בפערים בתחומי המזון והמשקאות, שירותי פס רחב באינטרנט, חבילות בסיס של כבלים ולוויין ועוד.

שחיקת שירותים ציבוריים

ארגון אמון הציבור מצביע על מספר היבטים מרכזיים של שחיקה בשירותים הציבוריים שהכרחי לטפל בהם: העדר הגדרה ברורה לתפוקה המבוקשת בכמעט כל השירותים הציבוריים והעדר יישום של תפוקות במקרים המעטים בהן הוגדרו. "ממשלות ישראל לדורותיהן, נמנעות במכוון גם מהגדרה של סטנדרטים למתן שירותים וגם מקביעת יעדים כמותיים של אספקת שירותים", טען המסמך.

בעיה נוספת, לדברי הארגון, היא חוסר נגישות הציבור למידע אודות זכויותיו, הפוגע בצריכת השירותים הציבוריים בכלל ובצריכתם בקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט. "לעמדת ארגון אמון הציבור, קביעת תפוקות ברורות לכל שירות ציבורי הינה צעד הכרחי לשיפור השירותים הציבוריים בישראל והגנה עליהם מהמשך השחיקה. יעדי התפוקה צריכים להיות שקופים וגלויים לציבור ועליהם לשמש בסיס לדיוני התקציב של המדינה".

בין היתר, מלין הארגון על כך שתושב יקבל את השירותים המגיעים לו רק אם יפנה מיוזמתו לרשויות ולא עומדות בפניו אפשרויות טובות לקבל את המידע על זכויותיו באתרי האינטרנט. הארגון קורא להקים שירות שירכז את המידע על כלל הזכויות הקיימות.

מגזרים שאינם נוטלים חלק שווה בשוק העבודה

"אחת התופעות המבדילות את החברה הישראלית מרבות מהחברות במדינות מפותחות, הוא קיומם של שני ציבורים גדולים ששיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה ובנטל המס והשירות הלאומי נמוך באופן קיצוני: הציבור הערבי והציבור החרדי. לתופעה זו, בשילוב עם שיעור ריבוי טבעי גבוה במיוחד בשתי הקבוצות הללו, הנטל של האוכלוסיה התלויה על האוכלוסיה הבלתי תלויה רק הולך להמשיך ולגדול".

בכל הנוגע לציבור החרדי, הארגון טוען כי על המדינה לקדם השקעה במסגרות להשלמת השכלה למבוגרים ולבנות תוכנית להעמקת לימודי הליבה במערכת החינוך העצמאי. כמו כן, יש ליצור מקומות עבודה מותאמים למגזר. "היקף התמריצים שהמדינה מפתחת ומספקת למקומות עבודה לצורך התאמה כזו וההשקעה בהתמחות שירות התעסוקה בהשמת עובדים חרדים, חייבים לשקף את החשיבות הרבה של יעד זה לחברה הישראלית", נאמר במסמך.

בכל הנוגע לציבור הערבי, מציע הארגון לפתח תשתיות כמו תחבורה וליצור תוכניות ממוקדות לשילוב בשוק העבודה.

תרבות שלטונית והליכי קבלת החלטות לקויים באופן יסודי וחמור

לדברי הארגון, ניתן להצביע על שלושה כשלים עיקריים בהיבטים אלה: הציבור ממודר מהליכי קבלת ההחלטות ומדיווח עליהן, אם בכלל ורק בדיעבד, בעוד בעלי הון שותפים בדיונים אינטימיים ומוקדמים על החלטות ומשפיעים עליהן מאוד.

לדעת הארגון, הבעיה מצריכה בין היתר - "מינוי נציגי ציבור אמיתיים בוועדות מייעצות ומחליטות (לא עוד בנקאי כ"נציג ציבור" בוועדה בנושא בנקאות וקבלן כ"נציג ציבור" ובוועדה לפיקוח על קבלנים); שקיפות מלאה של פעילות הרשויות, לרבות צעדי אכיפה שנקטו בהם; פרסום פומבי לכל ההוראות וההנחיות שלהן והצבעה שמית שקופה בהליכי החקיקה בוועדות הכנסת".

בנוסף, לדעת ארגון אמון הציבור חסר בישראל תכנון ארוך טווח וניהול מדיניות רציפה על פיו "על משרדי הממשלה לפרסם תוכניות עבודה רב שנתיות לכל רגולטור ומשרד, לדווח מדי כמה חודשים על מידת העמידה ביעדים שהוצבו בתוכנית העבודה ולעדכן אחת לתקופה מוגדרת את התוכנית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#