מיקי רוזנטל: "אדלסון הפסיד יותר ממיליארד שקל על 'ישראל היום' בעשור האחרון"

לפי פרסום של העיתונאי והח"כ לשעבר, "ההפסד התפעולי של 'ישראל היום' - יותר מחצי מההכנסות" ■ המשך הפסדי העיתון ב-2019, לצד פרסום העדויות מתיק 2000, מעלים שוב את השאלה האם העיתון מהווה תעמולת בחירות אסורה

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלדון אדלסון ואשתו, ד"ר מרים אדלסון. בעלי "ישראל היום"
שלדון אדלסון ואשתו, ד"ר מרים אדלסון. בעלי "ישראל היום"צילום: מוטי מילרוד

החינמון "ישראל היום" ממשיך לרשום הפסדי עתק, כך לפי פרסום של הח"כ והעיתונאי לשעבר, מיקי רוזנטל. לדבריו, שיעור ההפסד התפעולי מההכנסות הגיע ב-2019 לכ-40%. לפי חישוב TheMarker, המשמעות היא שהחינמון, שמביע תמיכה גורפת בראש הממשלה בנימין נתניהו בכל סוגיה שעל סדר היום, רושם מדי שנה הפסדים תפעוליים של כ-80-60 מיליון שקל.

לפי רוזנטל, שהעלה את הנתונים בחשבון הטוויטר שלו, הוא נחשף למסמכים המפרטים את הדו"חות הכספיים של העיתון. לפי הנתונים שבידי רוזנטל, בשנים קודמות, עד 2017, ההפסד התפעולי היה גבוה יותר וההכנסות לא כיסו אפילו מחצית מהעלויות התפעוליות. 

רוזנטל, שאומר כי בעשור האחרון הפסיד "ישראל היום" יותר ממיליארד שקל, דיווח עוד כי "ההפסדים של העשור האחרון שולמו במלואם על ידי המיליארדר שלדון אדלסון". כיום בעלת העיתון היא מרים אדלסון, רעייתו של שלדון, המשמשת גם מו"לית העיתון.

הפרסום בעיתונים

הנתונים האלה מצטרפים לנתונים הנוגעים להפסדי "ישראל היום" שפורסמו בעבר. אורי בלאו פירסם ב"הארץ" כי החינמון, שהוקם ב-2017, הפסיד עד 2014 כ-730 מיליון שקל. לפי הנתונים, הכנסות העיתון גדלו משנה לשנה, אך גם ההפסדים גדלו. כך, ב-2010 היו ההפסדים המצטברים כ-330 מיליון שקל וב-2013 הם הגיעו לכ-560 מיליון שקל.

במסגרת עדותו של ארנון מילצ'ן במשטרה, שנחשפה בחדשות 13, התברר כי לפחות בתקופה מסוימת הפסדי העיתון היו אכן גבוהים מאוד. מילצ'ן ציטט באוזני החוקרים שיחה בין אדלסון לבין רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו: "שלדון אמר לשרה 'תירגעי'. מירי (אדלסון) עושה הכי טוב שאפשר, וואטאבר. אני מפסיד 50-40 מיליון דולר בשנה (על 'ישראל היום')".

בעדות של מרים אדלסון, שפורסמה על ידי רביב דרוקר, התיחסה גם המו"לית הנוכחית להפסדי העיתון. אדלסון צוטטה כמי שסיפרה לחוקרים כי "שלדון הקים את העיתון. חשבנו שנגמור מאוזנים. תוך שלוש שנים חשבנו שנגמור מאוזנים ואחר כך נתחיל להרוויח והתאכזבנו שלא. לא היה לי זמן להיכנס. כל חודש הייתי חותמת על המיליון דולר או יותר וזה היה מעצבן אותי... (בשלב מסוים לקחנו יועץ כלכלי) הוא בא בתוכנית הבראה והתחלנו ליישם אותה... אנחנו מפסידים הרבה. זה מצטבר. העיתון פתוח עשר שנים ונמאס לי. נמאס לי להפסיד".

ממשיך לפעול ללא היתכנות כלכלית

ההפסד הגבוה של "ישראל היום" גם ב-2019 מעיד על כך שהעיתון ממשיך לפעול ללא כל היתכנות כלכלית. ב-2017, כאשר מונה לעורך בועז ביסמוט, בוצע בעיתון סבב פיטורים של כותבים בכירים – מרדכי גילת ודן מרגלית. ביסמוט טען אז כי הסיבה לפיטורים היא כלכלית וכי בניגוד לקודמיו בעיתון הוא שואף להעביר את העיתון לרווחיות.

נתניהו ואדלסון, ב-2016. "אדלסון העריץ את נתניהו עד שהתגלו ההקלטות", אמר מילצ'ן
נתניהו ואדלסון ב-2016צילום: אילן אסייג

בפועל, העיתון המשיך גם ב-2019 לרשום הפסד גבוה ונאלץ להיזדקק להזרמות מאת משפחת אדלסון. באותה שנה העיתון לא דיווח על תוכנית התייעלות משמעותית או קיצוץ, אלא להיפך – גייס עובדים חדשים מכלי תקשורת מתחרים וכן כותבים ידועים, בהם עירית לינור, אראל סג"ל ואברי גלעד.

ב-2020, לאור משבר הקורונה שפגע קשות בתפוצת העיתון ובפרסום, העיתון כיווץ את מספר העותקים שהוא מפיץ מדי יום. במקביל הרחיב העיתון את ההפצה לבתי המנויים, שאותה הוא מבצע במחיר עלות של ההפצה בלבד.

שוק הפרסום בעיתונות בישראל הכניס ב-2019 כ-480 מיליון שקל, כך לפי עוגת הפרסום של יפעת בקרת פרסום ואיגוד השיווק. אם מפחיתים את עמלת משרדי הפרסום הרי שהעיתונות המודפסת הכניסה נטו כ-400-360 מיליון שקל.

לפי יפעת, היקף הפרסום של "ישראל היום", כמו השוק כולו, נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. נתוני יפעת לא מאפשרים ללמוד על היקף ההכנסות מפרסום של "ישראל היום", אבל ההערכות הן כי הסכום הוא כ-150-100 מיליון שקל בשנה. כלומר, הפסדי ישראל היום הגיעו ליותר ממחצית מסכום זה בכל שנות פעילותו, אך התכווצו בשנים האחרונות.

עובד "ישראל היום" מחלק עיתונים
עובד "ישראל היום" מחלק עיתוניםצילום: © Amir Cohen / Reuters

ב-2018 מונתה גם הנהלה חדשה ל"ישראל היום" בהובלתו של עמיר פינקלשטיין המנכ"ל. במסגרת זו העיתון מנסה להרחיב את הכנסותיו באמצעות פעילויות נוספות כמו תוכן שיווקי ומוספים מיוחדים, ומתכוון לבצע פעילויות נוספות בעתיד.

הזירה שבה "ישראל היום" סופג תבוסה מוחלטת היא הדיגיטל. העיתון והאתר של "ישראל היום" סובלים מנחיתות עצומה ומחשיפה מזערית. בעיתון מתכוונים בטווח הקרוב לבצע שדרוג משמעותי בפעילות הדיגיטל.

במה למתקפה נגד המתחרים הפוליטיים של נתניהו

חשיפת העובדה ש"ישראל היום " שרוי עדיין בהפסדים עמוקים ותלוי בהזרמת הון מצד בעלי הבית שלו עשויה להיות רלוונטית לדיונים שנערכו בשנים האחרונות סביב הטענה כי החינמון מהווה תעמולת בחירות אסורה עבור נתניהו. לפי החוק, לפוליטיקאי אסור ליהנות מתעמולת בחירות במימון של צד שלישי ללא היתר.

"ישראל היום" מביע תמיכה גורפת בנתניהו בכל מהלך פוליטי או סוגיה משפטית שעל סדר היום. במהלך תקופת הבחירות שימש "ישראל היום" במה למתקפה נגד המתחרים הפוליטיים של נתניהו, בעיקר כחול לבן. בחודשים האחרונים העיתון מוביל קו אגרסיבי למתקפה על מערכת שלטון החוק, בהם היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, הפרקליטות, בג"צ ועוד. בעיתון כמעט לא נמתחת כל ביקורת, גלויה או מרומזת, על נתניהו.

עו"ד שחר בן מאיר ניהל בשנים האחרונות עתירות שנידונו הן בוועדת הבחירות המרכזית והן בבג"ץ. בן מאיר טען שוב ושוב כי העיתון מהווה תעמולת בחירות אסורה. ב-2017, עם פרסום מועדי שיחות הטלפון בין נתניהו לבין בעלי העיתון אדלסון והעורך לשעבר עמוס רגב – לעתים ארבע שיחות ביום -  עלתה שוב הטענה כי יש קשר פסול בין נתניהו לעיתון וכי יש לראות בו תעמולת בחירות.

עתירות אלה נדחו לאחר שנטען כי לא הוצגו ראיות המלמדות על זיקה, ממונית או ארגונית, בין "ישראל היום" לבין ראש הממשלה או הליכוד. באחד הדיונים במערכת הבחירות אמר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, כי "ככל שתיווצר, במערכת בחירות עתידית, מסכת עובדתית חדשה – דרכה של המבקש לבקשת סעד באותה מערכת בחירות לא תהיה חסומה בשל ההחלטה המקורית, שהיתה יפה לשעתה ולנסיבותיה בלבד".

דברים אלה נכתבו במהלך החקירות נגד ראש הממשלה ולפני שנחשפו העדויות של משפחת אדלסון ונתניהו. במהלך העדויות של משפחת אדלסון  התברר כי יש קשר ישיר וחברי בין נתניהו לבני הזוג אדלסון.

כך למשל, בעדותה של מרים אדלסון היא השיבה לשאלת החוקר אם הם והזוג נתניהו חברים: "עכשיו לא. היינו חברים. הוא צילצל לשלדון כל יום. היתה תקופה שהמניות שלנו ירדו נורא, זה היה מאוד קשה, היינו צריכים להכניס לחברה 2 מיליון דולר במזומן מהכסף שלנו כדי להציל את החברה וביבי היה מצלצל לשלדון כמעט כל יום לעודד אותו".

בעדותו של שלדון אדלסון הוא התייחס לבקשות שהעביר נתניהו בנוגע לעיתון, למשל ביטול מהדורת סוף השבוע של העיתון ב-2009. לפי כתב האישום בתיק 2000, באותה שנה היו הבנות בין נתניהו לבין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס להקפאה של מהדורת סוף השבוע של החינמון תמורת תמיכה של "ידיעות" בנתניהו.

"הוא אכן ביקש מאשתי", כך לפי שלדון אדלסון. "ביבי…נפגשנו בבית שלו, לפעמים בקיסריה. הוא היה חוזר מקיסריה ועוצר אצלנו בבית לארוחת ערב. הוא אהב את השף שהיה לנו. הוא רצה לעשות אוכל יותר טוב ממה שהוא קיבל, אני מניח. (נושא השיחה היה) הפתעה הפתעה, על הקטנת כמות העותקים או עיכוב פרסום התוספת הפוליטית... הוא בעיקר רצה שאני אעכב את הפרסום של התוספת הפוליטית".

ב"ישראל היום" סירבו להגיב לפרסום בנוגע להפסדים של העיתון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום