קשת ורשת השקיעו כ-900 מיליון שקל בסוגה עילית בשלוש שנים

אחרי עיכוב של שלוש שנים ודרישה של השר הנדל - פירסמה הרשות השנייה את דו"חותיה ■ קשת ורשת השקיעו בסוגה עילית פי שלוש מתאגיד השידור ■ המפיקים: "הרשות השנייה לא יכולה להמשיך להתנהל כמו שכונה"

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך "זאת וזאתי". לא מתערבב, לא מתלכד
מתוך "זאת וזאתי", רשת 13צילום: צילום מסך: ערוץ הפייסבוק של רשת 13

בעיכוב של שלוש שנים פירסמה היום (חמישי) הרשות השנייה את הדו"חות השנתיים של. מהדו"חות עולה כי בשלוש השנים האחרונות השקיעו הערוצים המסחריים כמעט 875 מיליון שקל בתכנים מסוגה עילית.

הרשות השנייה מחויבת לפרסם בכל שנה דו"חות המפרטים בין השאר את עמידת גופי השידור במחויבויות הרגולטוריות. ואולם מ-2016 הרשות הפסיקה לפרסם דו"חות. באחרונה נפגש שר התקשורת, יועז הנדל, עם יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברוקביץ', וזו התחייבה בפניו כי תפרסם בהקדם את הדו"חות עד 2019.

היום פורסמו הדו"חות מהם עולה כי קשת, רשת וערוץ 10 (שהיה פעיל עד 2019) עמדו רוב הזמן במחויבות ההשקעה שלהם בתוכן מסוגה עילית. המחיובות להשקעה סוגה עילית שונתה במהלך 2018, לנוכח שינויי חקיקה במהלך הדיונים על חוק ערוץ 20.

ב-2017 השקיעה רשת 84 מיליון שקל בסוגה עילית והערוץ הפנה לתחום 77 מיליון שקל. קשת, שנהנתה מהכנסות גבוהות והיו לה מחויבויות גבוהות יותר, השקיעה באותה שנה 127 מיליון שקל. נתוני 2017 נכונים עד לפיצול ערוץ 2 בנובמבר באותה שנה.

מרגע הפיצול ובמהלך כל 2018 זינקה משמעותית ההוצאה של גופי השידור על סוגה עילית. רשת השקיעה 118 מיליון, אבל לא עמדה ברף שבו חויבה, קשת עם 189 מיליון שקל וערוץ 10 השקיע לפי המחויבות המינימלית - 60 מיליון שקל.

ב-2019, השנה שבה שוק הטלוויזיה התגבש מחדש לאחר מיזוג רשת ועשר, סך ההשקעה בסוגה עילית צנח. זאת לאחר הליכי החקיקה בכנסת ב-2018 שהפחיתו משמעותית את חובת ההשקעה של הערוצים המסחריים בסוגה עילית. באותה שנה, רשת-עשר הזרימו לתחום הסוגה עילית 86 מיליון שקל וקשת שוב הובילה עם 134 מיליון שקל.

המשמעות של הנתונים האלה היא שהשידור המסחרי עדיין משקיע את הסכום הגבוה ביותר לסוגה עילית. לשם השוואה, HOT ו-yes משקיעות מדי שנה כ-150 מיליון שקל יחד בהפקות מסוגה עילית, בעוד תאגיד השידור הציבורי מחויב להשקיע כ-90 מיליון שקל בלבד בסוגה עילית. כלומר, קשת ורשת השקיעו יחד לפחות פי שלושה מחובת ההשקעה של התאגיד.

עם זאת, התוכניות מסוגה עילית ששודרו בערוצים המסחריים לא בהכרח מתיישבות עם ההגדרה הזו, ולעתים קרובות משדרים גופי השידור תכנים בידוריים החוסים תחת הקטגוריות של סוגה עילית. כך למשל, רשת שידרה תחת הסיווג של תוכניות תעודה גם את התוכנית "הקול של המנטורים" שהיה חלק מתוכנית הריאליטי TheVoice ואת תוכנית הבישול "מהפכה במטבח". קשת מצדה סיווגה כתוכניות תעודה גם את התכונית "סופר נני" ו"אמא מחליפה".

אי פרסום נתוני הרשות עד כה מנעו מגופי היצירה לעקוב אחר סך ההשקעה של גופי השידור בסוגה עילית ועמידתם בהוראות החוק. צביקה גוטליב, מאיגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, מסר: "אנחנו מודים לשר הנדל על האוזן הקשבת והפעולה המהירה בנושא דו"חות הרשות השנייה. הרשות השנייה לא יכולה להמשיך להתנהל כמו שכונה במשך שנים. קברניטי הרשות נדרשים לבצע את תפקידם כרגולטור, או שיתבקשו להסביר בבית המשפט מדוע אינם מבצעים עבודתם כחוק".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker