הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל

המשמעות: שינוי חד של תנאי הרישיון ההיסטוריים שלפיהם HOT מחויבת להעניק שירות שווה לכל אזרח ישראל ■ משרד התקשורת מתכוון להציע תעדוף לאזורי גבול בחלוקת כספי הקרן לפרישת סיבים באזורים נטולי כדאיות כלכלית

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יועז הנדל, בחודש שעבר
שר התקשורת יועז הנדלצילום: אלכס קולומויסקי

משרד התקשורת מעניק הקלה דרמטית לחברת HOT: החברה לא תחויב לפרוש בכל רחבי ישראל סיבים אופטיים, אם תחליט להיכנס לתחום זה, אלא תוכל לבחור על פי רצונה היכן לפרוש. המשמעות היא שינוי חד של תנאי הרישיון ההיסטוריים שלפיהם HOT מחויבת להעניק שירות שווה לכל אזרח ישראל, וזאת לאחר הקלה דרמטית נוספת שהמשרד העניק ל-HOT ב-2019. 

בראייה רחבה זהו סיומו של עידן. בעשורים האחרונים מאז כניסת HOT התפישה התחרותית היתה כי לכמעט כל בית בישראל אמורות להגיע לפחות שתי תשתיות תקשורת לחיבור לאינטרנט. השינוי הנוכחי מעצב מחדש את השוק התקשורת העתידי וייצור מצב חדש שבו בחלק ניכר משטחי ישראל תהיה תשתית תקשורת אחת בלבד. 

אין עמוד שדרה

היום (ראשון) משרד התקשורת יוצא בשימוע שאמור להוות שלב נוסף בקידום פרישת הסיבים בישראל. לאחר סדרת שימועים שנגעו לאופן האסדרה של בזק ולסוגיות נוספות, כעת המשרד התפנה לעסוק באסדרה לגבי HOT.

נקודת המוצא בסוגיה זו היא שפרישת סיבים היא בעלת כדאיות כלכלית רק באזורים עירוניים בעלי בנייה רוויה, בעוד שביישובי פריפריה מרוחקים ובבנייה פחות צפופה אין כדאיות כלכלית בפרישת סיבים. עד כה, שתי חברות התקשורת הגדולות בישראל, בזק ו-HOT, חויבו בפרישה אוניברסלית - כלומר להגיע באמצעות תשתית התקשורת שלהן לכל מקום ללא יצירת פערים בין לקוחות באזורים כמו פריפריה או ישובים מרוחקים. בפועל, HOT מעולם לא עמדה בהוראות אלה ולפחות ב-8% מהיישובים והשכונות, בעיקר באזורים שבהם מתגוררים חרדים ומיעוטים, היא נמנעה מלפרוש את תשתית הכבלים שלה.

ב-2019, אחרי שנים של דיונים, העניק משרד התקשורת הקלה משמעותית בשווי של מאות מיליוני שקלים ופטר אותה מלפרוש את תשתית הכבלים שלה באותם 8% מיישובי ישראל. בנוסף, HOT אינה מחויבת להגיע ליהודה ושומרון, בעוד בזק בפועל מעניקה שירות גם באזורים אלה. 

משרדי חברת הוט
משרדי חברת HOTצילום: עופר וקנין

משרד התקשורת מתכוון להותיר את מחויבות HOT לפרישה של 92% מיישובי ישראל בכל הקשור לתשתית הכבלים הנוכחית שלה (כבל קואקסיאלי). אף ש-HOT מצליחה למקסם את יכולות הרשת המיושנת שלה ולהגיע איתה לאינטרנט במהירות 500 מגה, הרי שגם בחברה מבינים שהם ייאלצו לשדרג בעתיד הקרוב את הרשת לתשתית התקשורת העתידית -  סיבים אופטיים, שעשויים כבר כיום להגיע למהירות של 1,000 מגה באופן יציב. עלות הפרישה בכל רחבי ישראל מגיעה ללפחות 2 מיליארד שקל, כך שהמהלך הנוכחי הוא הקלה דרמטית שמעניק המשרד לחברת הכבלים.

אסדרה חדשה גם לבזק

השינוי בנוגע ל-HOT מגיע במקביל להליך שבו מנסה משרד התקשורת לייצר אסדרה חדשה בתחום הסיבים גם עבור בזק. במסגרת מתווה הסיבים הנוגע לבזק, המשרד יצר מנגנון שנועד להניע את בזק, באמצעות גזרים ובעיקר מקלות, לפרוש בהיקף נרחב ככל האפשר בישראל. במשרד התקשורת מקווים כי באמצעות המנגנון הזה בזק תפרוש סיבים בלפחות 80% משטחי ישראל. בזק מקבלת את המתווה הזה ומוכנה לפעול לפיו. 

לפי המתווה הנוגע לבזק, חובת האוניברסליות המקורית שהיתה על בזק תבוטל גם בכל הנוגע לסיבים אופטיים. ואולם בזק תחויב מראש להצהיר באילו אזורים היא מתכוון לפרוש בעצמה סיבים ועל אילו אזורים היא מתכוונת לוותר בשל חוסר כדאיות כלכלית. 

התקנת סיבים אופטיים
התקנת סיבים אופטייםצילום: Bloomberg

באותם אזורים בעלי חוסר כדאיות כלכלי בזק תממן את הפרישה - אבל בעקיפין. המשרד קבע כי תוקם קרן ציבורית שתורכב מרווחי ענף התקשורת שתיועד למימון פרישת סיבים באזורים בעלי כדאיות כלכלית נמוכה. הפרישה תיעשה באמצעות מכרז בין החברות בעלות רישיון לפרוש תשתיות תקשורת.

אלא שעל בזק הונחתו שתי מקלות בכל הקשור לפעילות הקרן. ראשית, מאחר שהקרן לא תיהנה מסבסוד ממשלתי, ומאחר שבזק נהנית מכ-95% מרווחי ענף התקשורת הרי שכאמור היא זו שתממן גם את הפרישה באזורים בעלי כדאיות כלכלית נמוכה. שנית, לבזק ייאסר להתמודד במכרז לפרישה סיבים באותם אזורים שעליהם היא ויתרה והיא לא תוכל לספק שם שירות. המגבלה השנייה נועדה למעשה להניע את בזק להגיע להיקף פרישה נרחב ככל האפשר כדי לכסות בעתיד כמה שיותר משטחי ישראל.

בעוד לגבי בזק נוצר מנגנון כזה לעודד אותה לפרישה רחבה ככל האפשר, על HOT לא יוטלו כל מגבלות - וזאת אף שכיום לשתי החברות יש רישיון תואם למתן שירותי תשתית תקשורת. 

למעשה, רישיון הפעולה של HOT יותאם לאלה של חברות התקשורת פרטנר, שלפי דיווחיה הגיעה כבר לפרישת סיבים בכ-600 אלף משקי בית בישראל. פרטנר יכולה לפרוש היכן שהיא מעוניינת ללא כל מחויבות. חברה נוספת שפורשת סיבים היא IBC, שבבעלות סלקום, קרן תשתיות ישראל וחברת החשמל. IBC מחויבת להגיע לפרישה של 40% ממשקי הבית בתוך עשור.

לא רק זאת, אלא שהמשרד יבצע מהלך דרמטי נוסף שעד כה נמנע ממנו. לפי המתווה של המשרד בנוגע ל-HOT, היא תוכל לרכוב על גבי תשתיות הסיבים של בזק באופן סיטוני, בדומה לאופן שבו סלקום ופרטנר רוכבות כיום על תשתית האינטרנט הנוכחית של בזק. HOT תוכל למכור חבילות טלוויזיה ואינטרנט המושתתות על גבי תשתית הסיבים של בזק באזורים שבהם היא תבחר שלא לפרוש. מבחינת בזק, ההחלטה הזו היא קשה במיוחד שכן היא מפקיעה מידיה את התשתית המתקדמת שלה לטובת המתחרה הישיר שזוכה להקלות.

תשתית תקשורת אחת

האסדרה החדשה של משרד התקשורת לגבי בזק ו-HOT תיצור מצב עתידי חדש שבו בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל, בעיקר באזורים בעלי חוסר כדאיות כלכלית, תהיה תשתית תקשורת אחת בלבד. עד כה התפישה היתה כי יש לייצר תחרותיות על תשתיות אינטרנט בכל בית בישראל באופן שיוויוני. 

כבר במסמך שפירסם משרד התקשורת ב-2019 לגבי בזק היתה התייחסות לגבי אופן האסדרה של HOT. המשרד טרם גיבש אז את המדיניות לגבי פרישת סיבים של HOT, אך הכין את הרקע להחלטה הנוכחית. המשרד הבהיר אז כי עלויות הפרישה של HOT עשויות להיות גבוהות משמעותית מאלה של בזק. הסיבה לכך היא בין השאר כי בזק מחזיקה בתשתית פסיבית בכל רחבי ישראל - כלומר בקנים ריקים שבהם היא יכולה לפרוש במהירות סיבים אופטיים, בעוד ל-HOT אין תשתית כזו והיא נאלצת לחכור קנים כאלה מבזק. מבחינת משרד התקשורת, בכל הקשור לפרישת סיבים אין ל-HOT כל עדיפות על פרטנר ולכן יש להעניק לה הקלה דומה.

במקביל להקלה ל-HOT, שר התקשורת יועז הנדל החליט להכניס סעיפים חדשים גם למתווה עם בזק. סעיפים אלה נועדו להאיץ את פרישת הסיבים דווקא באזורי גבול. השינוי שאותו הוא מקדם, לפי הנדל, נובע מצרכים לאומיים במטרה לעודד את יישוב האוכלוסייה באזורי הגבול באמצעות דאגה לתשתית תקשורת מתקדמות באזורים אלה.

המשרד מתכוון כעת להציע תעדוף לאזורי גבול בחלוקת כספי הקרן לפרישת סיבים באזורים בעלי חוסר כדאיות כלכלית. כך, אם באזור גבול מסוים בזק תחליט שאין לה כדאיות כלכלית והיא לא מעוניינת לפרוש באותו אזור, המשרד יקדים את הוצאת כספי הקרן לאזורי גבול אלה. אמצעי אחר שאותו המשרד שוקל הוא קשירה בין אזורים במכרז על כספי הקרן. כלומר, כל הצעה לפרישה באזור מסוים תחויב לכלול בתוכה גם פרישה באזורי הגבול.

לפי הנדל, המטרה היא לבצע את כל השינויים באסדרה בתחום הסיבים באמצעות חקיקה ייחודית. הנדל מקווה כי החקיקה תאושר עד מארס 2021. כבר באותה שנה, לפי הנדל, כספי הקרן יתחילו לצאת מהחברות לקראת סוף 2021 תתחיל הפרישה של סיבים אופטיים באזורי הגבול. עם זאת, הערכה זו אופטימית במיוחד והחשש הוא שפתיחה מחדש של מתווה הסיבים בנוגע לבזק תגרום לעיכובים משמעותיים ביישומו ובתחילת הפרישה מצד בזק. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker