התסבוכת הכלכלית של נוני מוזס: "הפסיד מיליארד שקל בעסקות מט"ח, בנק הפועלים מגן עליו"

בבקשה של דירקטור בידיעות אחרונות שהוגשה לבית המשפט נטען כי מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס הפסיד מהימורי מט"ח, ומועלה חשש שהוא בקשיים ואף פושט רגל ■ עוד נטען כי בנק הפועלים, בעל המניות הגדול בעיתון, ממשיך להגן על המו"ל הנאשם בפלילים ■ מוזס גבה יותר מ-1.35 מיליון שקל מקופת העיתון להגנתו המשפטית

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נוני מוזס בבית המשפט המחוזי בירושלים עם עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, במאי
נוני מוזס בבית המשפט המחוזי בירושלים עם עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, במאיצילום: אמיל סלמן

ב-24 במאי הגיע כמעט בהיחבא מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס לבית המשפט המחוזי בירושלים לפתיחת משפטו בתיק 2000, שבו הוא מואשם כי הציע שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, באמצעות סיקור אוהד בעיתונו. מוזס התיישב על ספסל הנאשמים וחמק ממצלמות הטלוויזיה. אבל כעת מתברר, לפחות על פי טענות שהוגשו היום (ג') לבית המשפט, כי התסבוכת המשפטית של מוזס היא לא היחידה.

הליך שנפתח היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב מצד משפחת יודקובסקי, שותפים לשעבר ואויבים ותיקים של מוזס, חושף פרטים חדשים על מצבו של מוזס ושל העיתון שבראשו הוא עומד. מוזס מתואר בבקשה נגדו כמי שגרם ל"ידיעות" הפסד של כמעט מיליארד שקל במסחר במט"ח או בחוזים עתידיים; כמי שעשוי להיות בעצמו פושט רגל לאחר שייתכן כי סחר בעצמו במט"ח בכספו האישי ונגרמו לו הפסדים קשים; וכמי שנזקק לממן את הגנתו המשפטית במיליוני שקלים ואין לו ברירה אלא להתבסס על קופת העיתון.

הממצאים החמורים יותר נוגעים למערך היחסים הבעייתי בין מוזס והעיתון לבין בנק הפועלים. כתב הבקשה שהגישה משפחת יודקובסקי מתאר כיצד הבנק, שמחזיק 34.1% ממניות ידיעות אחרונות במסגרת כינוס נכסי אליעזר פישמן, למעשה מסייע לחלץ את מוזס ולחזק את שליטתו בחברה למשך שנים רבות ואף תומך במימון הגנתו המשפטית על ידי העיתון. לא רק זאת, אלא שנציג הבנק גם תמך באפשרות שמוזס ימשיך לנהל את העיתון גם אם יורשע וגם אם ירצה עונש מאסר. מערך היחסים הזה בעייתי מאוד, כך מתואר בבקשה, מאחר שהוא מניב לבנק הפועלים אפשרות לסיקור אוהד בעיתון.

מוזס מחזיק ב-24.1% ממניות הדיווידנד של קבוצת ידיעות אחרונות. ואולם לצד זאת, יש לו רוב אוטומטי לבדו בדירקטוריון החברה ובאסיפת בעלי המניות באמצעות תמיכה של שותפתו הוותיקה מרים (מימי) נופך-מוזס, המחזיקה 13.2% ממניות הדיווידנד בעיתון. משפחת יודקובסקי, לעומת זאת, מחזיקה כיום 9.1% בלבד ויש לה נציגות בדירקטוריון, דוד ליבר, חתנו של עורך העיתון לשעבר, דב יודקובסקי.

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלרצילום: עופר וקנין

מוזס מוצג בבקשה לבית המשפט כמי ששולט ללא עוררין בידיעות אחרונות. "על פיו יישק דבר. ברצונו יוביל קו עיתונאי, ברצונו יפטר או יגייס עובדים, ברצונו ידווח לדירקטוריון או לחלק מהדירקטוריון, וברצונו ימדר את הדירקטוריון. הוראות למנהל בעיתון, ויהא זה בכיר ככל שיהא, תכובד לרוב כפקודה צבאית", נכתב בבקשה.

"החברה צריכה לממן לו הגנה משפטית - ולומר תודה"

היחסים בין משפחת יודקובסקי למוזס רעועים כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות התקיים משא ומתן מתקדם שבמסגרתו עלתה האפשרות שחברת ידיעות אחרונות תרכוש את מניות הפועלים ואת מניות יודקובסקי, ולכן הצדדים סיכמו על מעין שביתת אש. אלא שבחודשים האחרונים העסקה ירדה מהפרק, ובמקביל טוענת כעת משפחת יודקובסקי, באמצעות עוה"ד עפר פירט ולירון ליברמן, כי מוזס מבצע בתמיכת הפועלים ונופך-מוזס שורה של פעולות בעיתון, אשר לטענתם מנוגדות לחוק ופוגעות בזכויות המיעוט שלהם. עיקר הבקשה היא להצהיר כי פעולות שנעשו בעיתון לא היו חוקיות ובטלות, וכן בקשה לקבלת מסמכים.

המאבק הנוכחי התפתח סביב החלטות של דירקטוריון החברה לאשר את מימון הגנתו המשפטית של מוזס מקופת העיתון, וכן להאריך את כהונתו של מוזס כמנהל העסקים הראשי של החברה לתקופה ממושכת. ההחלטות האלה התקבלו בתמיכת בנק הפועלים. מטעם הבנק מכהנים כונסי הנכסים עוה"ד פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', והם מינו לפני כשנתיים את עו"ד אבי פילוסוף כדירקטור מטעם בחברה.

בבקשה מתייחס ליבר באופן ישיר לעו"ד רובין, ומציין כי הוא ייצג בעבר באופן אישי את מוזס, ובנוסף לכהונתו ככונס נכסים מטעם הבנק הוא מייצג גם את הבנק עצמו ואת הדירקטוריון של הבנק.

הבקשה הוגשה נגד מוזס עצמו, נגד בעלת המניות נופך-מוזס ונגד עו"ד פילוסוף. לטענת ליבר, עד כה מוזס נטל מקופת ידיעות אחרונות 1.35 מיליון שקל לצורך הגנתו המשפטית, וזאת בשלב החקירה בלבד. לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, העובדה שהחקירה הסתיימה בכתב אישום - שוללת את זכותו של מוזס לקבל שיפוי נוסף מהחברה, שכן חוק החברות מונע אפשרות לשיפוי של בעל תפקיד בחברה בגין אישום. ואולם מוזס מעוניין לשנות את תקנון החברה כך שיתאפשר לו לקבל הלוואות ממנה עבור ייצוגו המשפטי, כולל שלב הערעור אם יהיה כזה, ובאם לא יצא זכאי - הרי שיהיה חייב להחזיר את הכספים.

לפי הבקשה, נראה כי הדירקטורים האחרים בבנק לא נסערים מכתב האישום. בישיבת הדירקטוריון במאי שבה אושרה הבקשה, מצוטטת נופך-מוזס כמי שאמרה: "אני מאמינה בלב שלם כי מר מוזס יזוכה". עמדתו של נציג הבנק, עו"ד פילוסוף, מפתיעה יותר. בבקשה של ליבר מצוטט פילוסוף כמי שאמר באותו דיון: "החברה צריכה לממן (את ההגנה המשפטית למוזס; נ"ט) ולומר תודה". פילוסוף גם נימק את התנהגותו הפלילית לכאורה של מוזס בכך ש"הונע מהצורך לעשות כל פעולה לשם 'הגבלת או עצירת השיגעון הנקרא חינמון' (הכוונה ל"ישראל היום"; נ"ט).

משפחת יודקובסקי דרשה בעבר את הדחתו של מוזס מתפקידו כמנהל העסקים הראשי בחברה, על רקע פתיחת החקירה בתיק 2000 ולאחר מכן עם הגשת כתב האישום, וזאת בטענה כי השארתו בתפקיד "תפגע קשות באמינות ובמוניטין של ידיעת אחרונות". אלא שבתמיכת נופך-מוזס ובנק הפועלים נשאר מוזס בתפקידו.

פיני רוביןצילום: תומר אפלבאום

לפי הבקשה, ההסכם להעסקתו של מוזס הסתיים בסוף מארס 2020 כאשר מוזס הגיע לגיל 67. מהבקשה מתברר כי מוזס ביקש לפני שלוש שנים, רגע לפני שהתפוצצה פרשת 2000, להאריך לעצמו את הכהונה ב-12 שנה - אך העניין לא הגיע לדיון.

שמונה שנים תמורת עשרות מיליוני שקלים

בתחילת אפריל הוצגה על ידי חברי הדירקטוריון טיוטת חוזה להארכת הכהונה של מוזס בשמונה שנים תמורת עשרות מיליוני שקלים. משפחת יודקובסקי התנגדה והבהירה כי מוזס פגע בעיתון, ו"תחת ניהולו החברה והעיתון הידרדרו מאוד בשנים האחרונות - וזו עובדה שאינה שנויה במחלוקת - ולכן יש לבחון את העסקתו". עוד טענה משפחת יודקובסקי כי מאחר שמוזס נאשם בפלילים, הרי שהוא הפר את ההסכם עם החברה ואין להשאירו בתפקידו.

במהלך ישיבת דירקטוריון ב-11 במאי הוצג בפני דירקטוריון ידיעות אחרונות מסמך שבו הועלתה הצעה להאריך את הכהונה של מוזס כמנהל העסקים הראשי של החברה בשמונה שנים. לפי המסמך, הוא יוכל לשמש בתפקיד גם אם יורשע בדין ויושת עליו עונש מאסר בפועל. במקרה כזה הצדדים ינסו להגיע להסכמות ביחס לתגמול. "היינו - גם מהכלא ימשיך מר מוזס להכתיב לעיתון הכל, אלא אם העיתון 'יגיע אתו להסכמות' לשביעות רצונו", טען ליבר בבקשה.

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציוןצילום: מוטי מילרוד

אף שדירקטוריון החברה אישר הארכה של שמונה שנים למוזס, משפחת יודקובסקי שיגרה מכתב בעניין ליו"ר בנק הפועלים, עודד ערן, ולמנכ"ל הבנק, דב קוטלר. באופן מפתיע, אחרי המכתב הזה עמדת כונסי הנכסים רוככה מעט. "הארכת כהונה של שמונה שנים נראית בעינינו לפחות לכאורה בנסיבות העניין ארוכה מאוד", כתבו כונסי הנכסים לדירקטוריון החברה, וגם דרשו לראשונה "לשקול להתייחס לכתב האישום התלוי ועומד נגד מוזס... ולהפסיק את כהונתו של מוזס או לשנות מתנאיו אם וככל שיורשע". בעקבות עמדת הכונסים, הדירקטוריון התכנס שוב וקיצר את החוזה עם מוזס לחמש שנים.

"בנק הפועלים ידע על פעולות המסחר של מוזס"

התמיכה הכמעט גורפת של הכונסים מטעם בנק הפועלים בצרכיו של מוזס מעלה תמיהות קשות בכתב הבקשה של יודקובסקי. בבקשה נחשפת התנהלות עסקית רשלנית וחמורה לכאורה של מוזס עצמו בכל הנוגע לכספי ידיעות אחרונות, וייתכן גם בנוגע לכספיו האישיים. בעקבות מצבו הכספי הקשה של העיתון ואולי של מוזס עצמו, מועלות בבקשה תמיהות קשות הנוגעות לקשר הבעייתי בין בנק הפועלים לבין מוזס והעיתון.

לפי הבקשה, מתברר כי מוזס פעל מאחורי גבו של הדירקטוריון וסחר במט"ח או בחוזים עתידיים. בכתב הבקשה מתוארת פגישה דחופה שאותה ביקש לקיים מנכ"ל ידיעות אחרונות, ינון אנגל, עם ליבר. "בפגישה הודיע אנגל לליבר שהתקיימה פעילות כזו ושנגרמו לקבוצה הפסדי עתק בסכומים של מאות מיליוני שקלים רבים, בחברה ובחברה אחרת שהחברה היתה ערבה לה", נטען בבקשה. הנזק המצטבר, כך לפי הבקשה, הגיע לכמעט מיליארד שקל. בבקשה נטען כי המסחר נעשה בחלקו הגדול דרך בנק הפועלים "אשר ידע ככל הנראה מה מתרחש".

דב יודקובסקיצילום: אלון רון

סימן השאלה הוא אם הפעולות האלה נעשו במקביל גם בכספו האישי של מוזס, ומהו מצבו האישי. בכתב הבקשה מוזכרת החשיפה של העיתונאי רביב דרוקר בחדשות 13 ב-2018 שלפיה ב-2013 היה חייב מוזס לבנק הפועלים סכום של 56.7 מיליון דולר. "הגילוי הדהים את ליבר, שהבין באחת כי מוזס לא רק גרם נזק לחברה במיליארד שקל, אלא גם סחר ככל הנראה בשביל עצמו ממש במקביל, מבלי שנתן על כך גילוי לדירקטוריון". לטענת ליבר, בקשתו לקבל מידע בנושא נתקלה ב"קשר של שתיקה" מצד הבנק ומצד מוזס.

במשפחת יודקובסקי דורשים מבית המשפט למנות בודק חיצוני לגבי הפעולות שנעשו בחברה, וכן לבדוק את הטענה שלפיה מוזס אישית הוא פושט רגל ומיהם נושיו, וכן את הקשרים של החברה עם נושיו. הכוונה היא כמובן לבנק הפועלים וליחסיו האישיים עם מוזס ועם חברת ידיעות אחרונות במקביל.

עוד נטען בבקשה כי מוזס עצמו, שבבקשה מוצג כי יש אפשרות שהינו "פושט רגל", ניסה פעמיים "לסדר לעצמו בבהילות" הלוואה מהחברה בעשרות מיליוני שקלים בלי ביטחונות ובריבית אפסית. הפירעון של אותן הלוואות היה אמור להיות רק מתוך דיווידנדים עתידיים של ידיעות. מהבקשה עולה כי גם נציג הפועלים תמך בבקשות הלוואות אלה של מוזס.

"על השאלה מדוע היה 'דחוף' לבנק הפועלים לתמוך במתן הלוואה מהחברה ובכך לפגוע לכאורה בנכס שלו, ועל האפשרות שהלחץ להלוואה קשור לפרוע חוב אישי של מר מוזס לבנק הפועלים עצמו, אולי נקבל תשובה בבית המשפט הנכבד", נכתב בבקשה. ליבר שם את הדגש בבקשה על ניגוד העניינים של הבנק גם בשאלה מדוע תמך הבנק בהסכם ההעסקה עם מוזס, ו"האם בנק הפועלים הוא הנהנה העיקרי מעשרות מיליוני שקלים של שכר".

מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס ביציאה מחקירה ביחידת להב 433, ב-2017צילום: דודו בכר

בסופו של דבר, מוזס משך את הבקשה להלוואה, אבל במקביל, לפי טענת יודקובסקי, במקום הלוואה אושרה מיידית בחברה חלוקת דיווידנד לכל בעלי המניות. "למיטב הבנת ליבר, מר מוזס חייב לבנק הפועלים באופן אישי מאות מיליוני שקלים, כאשר הכנסותיו מהחברה הינן ככל הנראה מקור הפירעון היחידי לחוב. סביב החוב והיקפו קיים קשר שתיקה מוחלט", נכתב בבקשה.

למנוע הוצאות כספים מקופת ידיעות אחרונות

בבקשה יש התייחסות לעסקה למכירת מניות ידיעות אחרונות שלא יצאה אל הפועל. משפחת יודקובסקי דורשת כעת את כל המסמכים הקשורים לעסקה בין הפועלים לבין מוזס ונופך-מוזס בנוגע לאותה עסקה. במסגרת אותה עסקה גם בוצעו הערכות שווי של החברה והסכמי הלוואה שלפיהם יודקובסקי הוא צד להם והם אמורים לקבלה.

"לא מן הנמנע שחשיפת הערכות השווי וכנגזרת מהן שווי חלקו של מר מוזס בחברה, לצד היקף חובות של מר מוזס, יחשפו באחת כי מר מוזס אכן הינו פושט רגל", נכתב בבקשה של משפחת יודקובסקי.

עו"ד עפר פירט

הסכסוך בין יודקובסקי למוזס הגיעו לבית המשפט כבר ב-1997. באותה שנה קבע בית משפט כי מוזס ונופך-מוזס מקפחים את זכויות המיעוט בחברה, ובעקבות כך כל מסמך שאותו הם מבקשים - החברה חייבת לספק לכל הדירקטורים. עיקרה של הבקשה כעת היא למנוע הוצאות כספים מקופת ידיעות אחרונות ולצד זאת לאפשר לדירקטור מטעם יודקובסקי, ליבר, גישה לשורה של מסמכים נוספים, ובהם שכר הטרחה של מוזס, מסמכים הקשורים ל"הימוריו של מוזס בכספי החברה, וכל המסמכים הקשורים להימוריו המקבילים בכספו הפרטי".

עוד טוענים במשפחת יודקובסקי כי ההחלטה בנוגע להארכת כהונתו של מוזס כמנהל העסקים הראשי בחברה לתקופה של חמש שנים נוספות התקבלה בניגוד לכללים בכל הנוגע לעסקת בעלי עניין - וגם היא חסרת תוקף.

בנק הפועלים וכן עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את מוזס - סירבו להגיב. טרם נמסרה תגובת כונסי הנכסים. לא ניתן היה לקבל את תגובתה של מימי נופך-מוזס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker