על חוב של 40 מיליון שקל: הקרב בין "גלובס", בנק לאומי והנושים של פישמן

בחודשים האחרונים מנהל העיתון מאבק כדי שחובו של אליעזר פישמן כלפיו ייפרע לפני חובו לבנק לאומי, בלי שניתן לכך גילוי נאות ■ יו"רית "גלובס": "הבנק התרשל, קיים קשר מעוות עם פישמן" ■ לאומי: "טענות סרק שנועדו להלך אימים מצד גורם שמגובה בכלי תקשורת כלכלי מרכזי"

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מערכת עיתון "גלובס" בראשון לציון
מערכת עיתון "גלובס" בראשון לציוןצילום: מוטי מילרוד

עיתון כלכלי, בעלים לשעבר פושט רגל ובנק גדול — מהחומרים האלה עשוי המאבק המשפטי והעסקי החריף שמתנהל בימים אלה מאחורי הקלעים בין משפחת בר און, המחזיקה בשותפות בעיתון "גלובס", לבנק לאומי ולנושים נוספים של פושט הרגל אליעזר פישמן.

משפחת בר און מעוניינת כי החוב של פישמן כלפיה, בסך 40 מיליון שקל, ייפרע לפני חובו של פישמן לבנק לאומי. משפחת בר און טוענת, בין השאר, כי אין לאפשר ללאומי קדימות בגביית חובותיו מפישמן, עקב "רשלנותו במתן האשראי לפישמן, אשמה או חוסר תום לב ושיהוי בנקיטת הליכים נגד חייב". כך לפחות נכתב בעמדה שהגישה במארס חברת מוניטין, המוציאה לאור את "גלובס", למחוזי בתל אביב.

הטענה כלפי התנהלות לאומי הובילה לעימות חזיתי בין נציגי הבנק לאלונה בר און, יו"רית "גלובס". בתגובת הבנק לבית המשפט, שהוגשה לפני כשבועיים באמצעות עו"ד יוסי בן נפתלי, נכתב: "הטענה כאילו הבנק התרשל בהעמדת האשראי, נהג בחוסר תום לב… הינן טענות סרק שאין בהן ממש, שברור שתכליתן היחידה היא להלך אימים על הבנק מצד גורם שאיומיו מגובים באחזקה בכלי תקשורת כלכלי מרכזי".

עוה"ד איל רוזובסקי ורונן מטרי, הנאמנים של חברת TLC מקבוצת פישמן, ציינו גם הם בתגובתם את העובדה שבר און מחזיקה בגוף מדיה. "כל מהותן (של הטענות נגד לאומי; נ"ט) היא ניסיון להשחיר את פני הבנק כדי להלך עליו אימים ולשכנעו להתפשר בעניין — איום שאינו איום סרק כשהוא בא ממי שמחזיקה בכלי תקשורת כלכלי מרכזי", כתבו השניים.

אף ש"גלובס" סיקר בהרחבה את ההתדיינות המשפטית סביב הסדרי הנושים של פישמן, העיתון לא הזכיר עד כה את אופי המאבק של בעליו במסגרת גילוי נאות, והסתפק בציון העובדה כי משפחת בר און מצויה בסכסוך ארוך שנים עם פישמן. בשבוע שעבר פנה "גלובס" לבית המשפט ודרש לחשוף את המגעים החסויים להסדר בין פישמן לבנקים, שצפויים להגיע לבית המשפט בקרוב. גם כאן העיתון לא שילב גילוי נאות על הסכסוך בין משפחת בר און ללאומי.

עורך דינו של פישמן, שלום (שולי) גולדבלט, טען כי "גלובס" הירבה לסקר את הסדר החוב של פישמן מנקודת מבטו של הנאמן שמונה לנכסיו, עו"ד יוסי בנקל — המתנגד להסדר החוב המתגבש בהליך גישור בין פישמן לבנקים. בתגובת גולדבלט לבית המשפט נטען כי בין בנקל לבר און יש "קשרי גומלין במטרה המשותפת לקדם את בקשותיו חסרות הבסיס של הנאמן, שלא קיבלו פרסום כה נרחב באף עיתון אחר, ולפגוע בפישמן ובבני משפחתו".

יו"ר "גלובס", אלונה בר און
יו"ר "גלובס", אלונה בר אוןצילום: עמוד הפייסבוק של אלונה בר און

הסתעפות בתיק הקריסה של פישמן

הקרב הנוכחי הוא אחת ההסתעפויות המשפטיות בפרשת הקריסה הגדולה של פישמן, שהותיר אחריו חובות אישיים נטענים של כ–3 מיליארד שקל. בארבע השנים האחרונות מתנהל התיק בפני נשיא המחוזי תל אביב, איתן אורנשטיין, עם בקשות רבות והתכתשויות בין הצדדים. בשלב זה מתנהלים מגעים להסדר בין הנושים — בעיקר לאומי והפועלים — לבין בנקל ומשפחת פישמן, באמצעות המגשר, שופט העליון לשעבר אשר גרוניס.

פישמן ניהל רשת סבוכה של חברות תחת שליטת משפחתו, שהיו קשורות זו בזו והלוו כספים זו לזו. על הפרק עומדת כרגע השאלה כיצד יחולקו בין הנושים 55 מיליון שקל שנמצאים בקופת החברה "השקעות כדאיות" מקבוצת פישמן. הסכום בקופתה נמוך יחסית לחוב האדיר של אותה חברה (1.2 מיליארד שקל) ש–80% ממנו הוא חוב לבנק לאומי (בעקיפין, באמצעות חברות נוספות, בעיקר TLC). כאמור, החובות למשפחת בר און הם בגין אחזקותיהם במוניטין וחיים בר און אחזקות, והיקפם הכולל הוא 40 מיליון שקל.

בינואר 2019 הגיש בנקל לבית המשפט בקשה שנועדה להבטיח את העברת הכסף לנושים החיצוניים, כלומר לבנקים, ולמנוע אפשרות שהכסף ינדוד בתוך הקבוצה וישמש לפירעון חובות של חברות אחרות מקבוצת פישמן. ההנחה היא שהחובות הפנימיים הם לא יותר מתנועות כספים מצד לצד, שבוצעו ללא הרף על ידי משפחת פישמן לצרכים שונים.

לעומת זאת, במשפחת בר און סבורים כי הם זכאים לקדימות בפירעון החוב וכי הכסף שנותר בקופת "השקעות כדאיות" צריך לשמש למטרה זו ורק לאחר מכן לפירעון החובות לבנקים. לטענת המשפחה, שתי החברות שבהן היתה שותפה לא היו חלק מקבוצת פישמן. כך, נטען כי מוניטין נוסדה ב–1978 על ידי חיים בר און (אביה של אלונה, שנפטר ב–1998); היו בה בעלי מניות מהותיים אחרים (משפחת בר און), שלהם היו שתי נציגות בדירקטוריון; וכי התנהלותן היתה עצמאית.

בנק לאומי והנושים האחרים דחו את טענות משפחת בר און. עוה"ד מטרי, רוזובסקי ויוסי בן נפתלי טענו מטעם לאומי כי מוניטין היתה חלק מקבוצת פישמן ונוהלה על ידו — וכי העמדה הנוכחית של משפחת בר און, שלפיה מוניטין לא נוהלה על ידי פישמן לבדו, עומדת בסתירה גמורה לעמדתה לאורך השנים. כך, במסגרת הליכים משפטיים ב–2017 טענו משפחת בר און בבית המשפט כי פישמן ניהל "באופן חד־צדדי" את חברת מוניטין, ו"ראה בה נכס אסטרטגי לקידום עסקיו הרבים".

עוד נטען על ידי TLC (הנושה העיקרית הנוספת ל"השקעות כדאיות") ולאומי כי פישמן הזרים עשרות מיליוני שקלים למוניטין והיא "נהנתה מאותה מטרייה, בעוד בר און לא הזרימו כלום". לטענתם, לא היה מדובר בחוב ממשי, שהרי לא ניתן לפרוע אותו אלא באמצעות קיזוז דיווידנדים של מוניטין שהיו אמורים להגיע לפישמן.

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמןצילום: אורן דאי

"לאומי גרם ל'גלובס' לאבד את כספו"

מ"גלובס" נמסר בתגובה: "תמוהה בעינינו הבחירה לעסוק בעניין שולי לקופת הפירוק ולא בעניין המהותי — העובדה שפישמן, בני ביתו, עורכי דינו והבנקים מנסים לקדם פשרה במחשכים ולמלט עצמם מתשלום חובם לציבור.

"שמחנו על חשיפת המידע על קיומו של חוב של 40 מיליון שקל לחברת מוניטין־גלובס ואנחנו גם שמחים על כך שבניגוד למקובל בכלי תקשורת בישראל, הבנקים הם שחייבים לעיתון כסף ולא העיתון ובעליו להם".

מחברת מוניטין־גלובס נמסר בתגובה: "לאומי גרם ל'גלובס' לאבד את כספו מלכתחילה, וכעת מנסה אקטיבית למנוע מ'גלובס' להשיב את כספו. כמו כן, במסגרת מכירת מוניטין־גלובס ב–2017, דרש הבנק ממשפחת בר און לפרוע חוב מקביל, שאותו פרעה במלואו. כעת, כשהבנק הוא שצריך להחזיר כסף, הוא מתנער מקיומו של החוב ומקדימותו בסדר הנשייה.

"לגבי הרמיזות של הבנק לכך שבר און מנסה להלך עליו אימים לאור החזקתה בכלי תקשורת, הרי ש'גלובס' החדש לא לווה כסף מהבנק ולא מהלך עליו אימים. דווקא בהאשמה מופרכת זו חושף הבנק את הקשר המעוות ששרר בינו לבין פישמן ו'גלובס' בתקופת שליטתו של פישמן. הטענות כאילו 'גלובס' מסקר את ההליכים המשפטיים הנוגעים בפירוק בשל רדיפה אישית מצד בר און חושפת את תפישתו המעוותת של פישמן לגבי אתיקה של ניהול עיתון.

"מעניינת בחירתכם לסקר דווקא את בקשה מס' 129, הנוגעת ל'גלובס' ולבר און, וזאת מבין ההליכים הרבים הנוגעים לפשיטת הרגל של פישמן. גם אופן עיבוד המידע מעלה תהייה לגבי האינטרסים העומדים מאחורי העברתו אליכם".

מטעם בנקל נמסר: "מדובר בטענות סרק משוללות יסוד, המועלות ולא בפעם הראשונה בשם בני משפחת פישמן, שאינם אוהבים,לשון המעטה, את העובדה שאני ממלא את תפקידי ללא פשרות ועל פי הוראות הדין.

"מכיון שטענות סרק אלה תלויות ועומדות בפני בית המשפט, הרי שכבעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט, תשובותי יובאו בפניו וחזקה עליו, שככל שימצא בהן ממש, יביע את דעתו בקשר אליהן במסגרת החלטתו.

אליעזר פישמן
אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין

"תנוח דעתכם ותנוח דעתם של בני משפחת פישמן, שהשמצות גסות, איומים גלויים ומרומזים וטענות סרק, גם אם ימוחזרו בתקשורת, לא ימנעו ממני להמשיך ולמלא את התפקיד שהוטל עלי, לתקן את הנזקים העצומים שהם ואביהם פושט הרגל גרמו לנושי פושט הרגל ולציבור הרחב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker