"פעיל ליכוד", "ליכודניק": כך ניסה שר התקשורת של נתניהו למנות חברים ברשות השנייה

מסמך מ-2018, במהלך כהונתו של השר לשעבר איוב קרא, מציג את המועמדים לתפקיד חברי מועצת הרשות השנייה - כשלכל אחד מהם מוצמד שיוכו הפוליטי ■ המסמך עצמו מופיע באופן חלקי ונסתר בדו"ח המבקר הסופי, לאחר שנערך מחדש על ידי אנגלמן

נתי טוקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנימין נתניהו ואיוב קרא
בנימין נתניהו ואיוב קראצילום: קובי גדעון / לע"מ

האם נמצא "האקדח המעשן" לאינטרסים פוליטיים במינויים בגופי הרגולציה? אנשי מבקר המדינה איתרו במשרד התקשורת מסמך מ-2018, במהלך כהונתו של השר לשעבר איוב קרא, שבו הוצגו רשימות מועמדים לתפקיד חברי מועצת הרשות השנייה. במסמך הוצמד לכל מועמד כיתוב לגבי השתייכותו הפוליטית. על מועמד אחד נכתב "ליכודניק", על אחר "חבר בוועד הבוחר" (של הליכוד) או "פעיל ליכוד".

המסמך משתלב היטב עם ממצאים נוספים בדו"ח המבקר, שפורסם היום (שני), בנוגע לניסיונות למנות דמויות בעלי זיקה פוליטית לתפקיד הרגיש בגופי הרגולציה. המסמך מעיד כי בניגוד להוראות החוק למנות חברי מועצה בהתאם לקריטריונים של מומחיות וייצוג חלקי האוכלוסייה, בלשכת שר התקשורת דאז גובשו רשימות מועמדים תוך ציון השתייכותם הפוליטית.

המסמך עצמו מופיע באופן חלקי מאוד ונסתר בדו"ח הסופי שהותר לפרסום. במסגרת המחיקות והשינויים שערך המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, חלקים מהמסמך כלל לא צוטטו בדו"ח המלא - אלא נמחקו - ותוכנו לא מופיע בתקציר המסכם את הגילויים המרכזיים. 

זה לא התוכן היחיד שנמחק. הדו"ח, שעוסק בעצמאות גופי הרגולציה בתחום התקשורת, היה מוכן לפרסום כבר על ידי מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא. אולם פרסומו התעכב, ואנלגמן ערך אותו מחדש.

>> תחקיר TheMarker חשף: כך ממנה עמותה המקורבת לליכוד את המפקחים על הטלוויזיה

גם לאחר המחיקות והשפה "הצמחונית", הממצאים הקיימים בדו"ח מעידים עד כמה הדרג הפוליטי עושה מאמצים לשלוט בגופי הרגולציה בתקשורת. הפרק הנרחב ביותר בדו"ח מתייחס לניסיונות של השר קרא - וככל הנראה של גורמים פוליטיים חזקים ממנו - לשלב במועצת הרשות השנייה נציגים של מפלגת הליכוד. 

הדו"ח מאשש תחקירים שפורסמו ב-TheMarker במהלך 2018-2017, שחשפו בין השאר כיצד בוצע הליך לא תקין במינוי חברי המועצה. כך למשל, עמותה אחת בלבד - זכות הציבור לדעת, שבראשה עמדו אנשי ליכוד - היא זו שהמליצה על כל המועמדים שמונו בסופו של דבר למועצה. בעקבות פרסום זה החלה בדיקת המבקר שהעלתה ממצאים חמורים יותר לגבי נוהל העבודה בלשכת קרא, והניסיון לשלב כמה שיותר מועמדים בעלי זיקה פוליטית.

התנהלות תמוהה

הרשות השנייה היא הגוף המפקח על ערוצי הטלוויזיה הגדולים - כיום ערוצים 12 ו-13. במהלך 2018 הועברו לסמכותה גם הפיקוח על הערוצים הייעודיים, בהם ערוץ 20, ערוץ 9 וערוץ 24. הרשות היא תאגיד סטטוטורי שהוקם כדי ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין גופי השידור. אלא שבפועל, מדו"ח המבקר עולה כי נעשה ניסיון לשלב ברשות נציגים פוליטיים ככל האפשר.

הליך המינוי של חברי המועצה נקבע בחוק ובהנחיות היועמ"ש, ולפיו השר חייב לפנות ל-74 גופי תרבות וחברה ולהיוועץ בהם בנוגע לזהות 15 חברי המועצה. הליך ההיוועצות אמור להתבצע פעמיים - בפעם הראשונה במטרה לגבש רשימת שמות מועמדים שאמורים לייצג את חלקי האוכלוסייה; ובפעם השנייה להציג בפניהם את בחירת השר.

ממצאי הביקורת מגלים כי הליך ההיוועצות כלשעצמו היה בעייתי, שכן רק 7% מהגופים הציגו לשר קרא את עמדתם בנוגע למינויים שנבחרו על ידו. ועדת המינויים עצמה, שבחנה את ההליך, קבעה כי לאור מיעוט המשיבים "ספק אם קוים הליך ההיוועצות כנדרש". בהמלצות המבקר נכתב ש"ראוי כי משרד התקשורת יבחן דרכים לטייב את הליך ההיוועצות ולהגביר את היענות הגופים המייעצים".

 יוליה שמאלוב־ברקוביץ'
יוליה שמאלוב־ברקוביץ' צילום: תומר אפלבאום

בפועל, קרא לא התחשב בעמדת הגופים המייעצים. רשימת המועמדים הסופית שגובשה על ידי קרא כללה 10 מועמדים מטעמו; וארבעה מועמדים בלבד מתוך 31 המועמדים שהמליצו עליהם הגופים המייעצים (13%). "העובדה שברשימת המועמדים שיעור המועמדים מטעם השר היה גבוה ממספר המועמדים שהציעו הגופים המייעצים עלולה לעורר ספק אם התקיימה תכלית ההיוועצות", נכתב בדו"ח.

כפי שפורסם ב-TheMarker, מתוך עשרת המועמדים של השר היו כמה בעלי זיקה פוליטית. נכללה בהם יו"ר הרשות השנייה הנוכחית, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שכיהנה בעבר כח"כית בקדימה ולאחר מכן התמודדה ברשימת הליכוד. ברשימה הזו נכללו גם שני חברי מרכז הליכוד, עו"ד אבי קורקוס וסמי מלול, לצד חבר המפלגה והלוביסט אפי להב. מועמד נוסף ברשימה היה רן ברץ, מייסד אתר מידה, שסיים רק כמה חודשים קודם לכן כהונה כדובר בלשכת ראש הממשלה. 

בדו"ח המבקר מוזכר באופן אגבי המסמך שנמצא במשרד התקשורת שבו פורטו הזיקות הפוליטית של המועמדים - "ליכודניק" או "חבר בגוף הבוחר". מהמסמך עולה גם התנהלות תמוהה במיוחד: חצי שעה לפני הגשת הרשימות הוחלף אחד המועמדים באחיו.

מלבד שמאלוב-ברקוביץ', שני מועמדים שקודמו על ידי קרא הם ליאור גלבוע, תסריטאי ופעיל ליכוד בעיר יהוד; וד"ר אודליה מינס מהקריה האקדמית אונו. בסופו של דבר, הועברו לאישור ועדת המינויים שישה מועמדים, כשארבעה מהם מועמדים מטעם השר - בעלי זיקה או זיקת עבר לשר, לליכוד או לשר אחר בממשלה. הוועדה אישרה שלושה מועמדים, מהם שני מועמדים מטעם השר (שמאלוב-ברקוביץ' וליאור גלבוע) ומועמד נוסף שהציעו הגופים המייעצים (מינס). 

בעקבות השיעור הגבוה של בעלי זיקה פוליטית לשר, ממליצים במשרד המבקר כי משרד המשפטים יבחן מחדש את הליכי מינוי, בין השאר בנוגע לפרק הזמן שנקבע לניתוק הזיקה הפוליטית. במשרד התקשורת טענו בתגובה לדו"ח כי הנהלים חודדו, וכי גובשה רשימת מועמדים שבה שיעור גבוה יותר של מועמדים שהומלצו על ידי גופים חיצוניים. עם זאת, הממשלה בראשות בנימין נתניהו פסלה את המועמדים האלה וטרם מונתה מועצה חדשה, אף שרוב חברי המועצה הנוכחית סיימו את תפקידם כבר לפני כשנה. 

יפעת בן-חי שגב צילום: אייל טואג

כשל מבני

בתקופת הביקורת התרחש עימות חריף בין השר קרא לבין מועצת הכבלים והלוויין בראשות ד"ר יפעת בן-חי שגב. המועצה סירבה לאשר לערוץ 20 לשדר מהדורת חדשות בניגוד לנהלים. קרא בתגובה איים כי הוא יפזר את המועצה. בהמשך הועברה חקיקה בכנסת שהעבירה את סמכויות הפיקוח מהמועצה לידי הרשות השנייה, ואישרה לערוץ 20 לשדר חדשות.

בדו"ח המבקר נמתחה ביקורת (שרוככה בדו"ח הנוכחי) על קרא ונכתב כי "אחת מתכליות הקמת המועצה היא לשמש חיץ בין הדרג הפוליטי לבין הסדרת תוכן השידורים. נוכח העובדה שפיזור המועצה מקנה לשר סמכות למלא את תפקידיה עד למינוי מועצה חדשה באופן המעורר חשש לאיון החיץ האמור, פיזור המועצה או איום בפיזורה צריכים להיעשות בזהירות המתחייבת".

דו"ח המבקר מעלה כי יש בעייתיות בעצם העובדה שמועצת הכבלים והלוויין, שהיא יחידה בתוך משרד התקשורת, אינה עצמאית ותלויה במשרד בהיבטים תקציביים. 

ביקורת משמעותית נמתחת בדו"ח המבקר על אי הקמת רשות תקשורת לאומית, כפי שיש כמעט בכל המדינות המפותחות וכפי שהמליצו שורת ועדות מזה 20 שנה בישראל. רשות מעין זו אמורה לרכז את הפיקוח על תחום השידורים והטלקום, שנחלק כיום בין משרד התקשורת, הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין ותאגיד השידור הציבורי.

לפי המבקר, העובדה שאין רשות תקשורת פוגעת ביכולת לבצע ראייה אחידה בשוק ויוצרת חוסר קוהרנטיות באסדרת התקשורת. בדו"ח המקורי נכתבו ביטויים חריפים יותר כמו "כשל מבני" ו"מחדל", והועלה החשש כי הדרג הפוליטי משמר את המצב הקיים מטעמים לא ענייניים. בדו"ח המצונזר ביטויים אלה הוסרו.

ממשרד התקשורת נמסר: "משרד התקשורת קיבל לידיו את דו"ח המבקר ולמד אותו לעומק. אנו מייחסים לביקורת תפקיד חשוב ומכריע בשיפור וייעול המערכת ועם כינונה של הממשלה החדשה, עבודת המטה בנושא תחודש".

קרא מסר בתגובה: "המינויים שנעשו בתקופתי נבעו מצורך מקצועי כדי שהמועצות ימשיכו לתפקד, אחרת למועצות לא היה תוקף חוקי. מתוך עשרות מועמדים שהפניתי, שלושה חברים אושרו למועצה שמונה 15 חברים. ללא אישור הלשכה המשפטית, הם לא היו מאושרים גם אם המלצתי עליהם. בנוסף, אחרי אישורם בלשכה המשפטית, הם עוברים ועדה מטעם הנציבות שאין לי שום קשר אליה - ורק אחרי שצולח אותה המועמד הוא מצורף למועצה.

"הגיע הזמן שהציבור יידע - אין לי אפשרות ולא היתה לי לקבוע דבר למועצות. הן מתנהלות על פי החוק באופן עצמאי, ועד יום זה אינני מכיר את רוב החברים בהן. החלטתי לגבות את הדרג המקצועי בהמלצתו להדיח את יו"ר מועצת הראשות השנייה, שאני מיניתי, נותנת משנה תוקף להתנהלותי הממלכתית במשרד התקשורת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker