בזק תחויב לחשוף תמלילי שיחות של בכיריה - שניסו לקבור רפורמה כדי למנוע תחרות

הדרישה לגילוי מסמכים הוגשה במסגרת בקשה לתביעה נגזרת נגד נושאי משרה בבזק ■ השופטת חייבה את החברה לחשוף מסמכים נוספים שנוגעים לרפורמת השוק הסיטונאי ■ התנהלות בכירים בחברה בהקשר זה כבר גררה בעבר קנס של 8.5 מיליון שקל

נתי טוקר
בזק
בזקצילום: מגד גוזני

בזק תאלץ לחשוף שורת מסמכים ופרוטוקולים הנוגעים להחלטות שהתקבלו בחברה ב-2015 לגבי רפורמת השוק הסיטונאי. שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, קבעה אתמול (א') כי החברה תחויב לחשוף דו"חות ביקורת פנימיים, פרוטוקולים, תמלולי שיחות, סיכומי שיחות, נהלים ומסמכים פנימיים נוספים הנוגעים לצעדים שבזק ביצעה לעיכוב היישום של רפורמת השוק הסיטונאי.

הדרישה לגילוי מסמכים הוגשה במסגרת בקשה לתביעה נגזרת נגד נושאי משרה בבזק. התביעה הנגזרת הוגשה בגין התנהלות אותם נושאי משרה שהביאה לקנס שהשית משרד התקשורת ב-2015 על בזק בהיקף של 8.5 מיליון שקל. הקנס הושת בגין מהלכים שונים שביצעה בזק כדי לעכב את יישום רפורמת השוק הסיטונאי.

הרפורמה נועדה לאפשר לחברות המתחרות לעשות שימוש בתשתיות בזק על ידי החברות המתחרות. הטענה של התובע היא כי ההפרה שגרמה לקנס על בזק נגרמה בשל התנהלות מכוונת של נושאי משרה בבזק. הקנס הוטל על בזק במאי 2015 לאור שורת הפרות ביישום רפורמת השוק הסיטונאי. בזק הגישה עתירה מינהלית נגד הקנס, אך העתירה נדחתה.

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק באותה תקופה
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק באותה תקופהצילום: ינאי יחיאל

חלק מהסוגיות האלה קשורות גם לתיק 4000 ולטענות כי משרד התקשורת בראשות שלמה פילבר אמנם השית את הקנס על בזק, אך מנגד ביצע שורת פעולות למענה, וסייע לעכב מרכיבים שונים ברפורמה. בזק ספגה גם קנס נוסף של 30 מיליון שקל מרשות ההגבלים בשל עיכובים נוספים ביישום הרפורמה, ומשרד התקשורת השית קנסות נוספים בגין עיכוב יישום הרפורמה בתחום הטלפוניה.

המבקש, דרור כהן באמצעות עו"ד תומר ברם, טען כי נושאי המשרה בבזק התוו מדיניות מכוונת ומתמשכת לסיכול הרפורמה, ומדיניות זו היא שגרמה להטלת הקנס. בשל כך וכדי להגיש את התביעה הנגזרת הוגשה בקשה לגילוי מלא של המסמכים הנוגעים למדיניות הפנימית בבזק כלפי יישום הרפורמה – לפני כניסתה לתוקף ולאחר מכן.

בזק טענה מנגד כי מדובר על ארבע הפרות בלבד מתוך פעולות רבות ליישום הרפורמה, וכי הטלת העיצום לא מחייבת מסקנה כי נושאי המשרה פעלו באופן שפגע בחברה. עוד טענו בבזק כי למשרד התקשורת היתה אפשרות להטיל עיצום אישי על מנהלים בקבוצה, והעובדה שלא עשו זאת מוכיחה כי אין טענות אישיות נגד נושאי משרה. מצד שני, בבזק הודו בכתב הטענות כי בזק הדגישה כי  "נושאי המשרה בה פעלו כדי להקטין את ההשלכות השליליות של הרפורמה באמצעות נקיטת מהלכים משפטיים לגיטימיים".

שלמה פילבר
שלמה פילברצילום: מוטי מילרוד

השופטת רונן קבעה כי מאחר שמדובר בהפרה מכוונת של הוראות משרד התקשורת באופן שחריג סטנדרט התנהגותי אובייקטיבי של נושא משרה סביר, הרי שעל פניו קיימת עילה לתבוע את נושאי המשרה בגין הפרת חובת הזהירות או חובת האמונים. עם זאת, רונן קבעה כי לכל המסמכים הנוגעים להתנהלות בזק לפני יישום הרפורמה יש משקל נמוך, אם בכלל, בכל הנוגע לתביעה הנגזרת, מאחר שבזק היתה רשאית להציג את טענותיה ולנמקן. מנגד, לפחות בשתיים מתוך ההפרות שנקבעו לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, מדובר היה בהפרות מכוונות ומתמשכות.

בהחלטה ציטטה את רונן את החלטת משרד התקשורת שלפיה "כל מהות מקרי ההפרה שביצעה בזק היא למנוע ולעכב את התפתחות התחרות ולסכל את הצלחת הרפורמה ואת מדיניות משרד התקשורת".

רונן דחתה חלק מהבקשות לגילוי מסמכים מאחר שבקשות אלה היו כלליות מדי או נגעו לסוגיות שלא קשורות לדו"ח הפיקוח, ואולם היא חייבה את בזק למסור בתוך 30 יום דו"חות ביקורת פנימית, דו"חות בדיקה או מסמכים שהוכנו בקשר ליישום הרפורמה; פרוטוקולים, תמלילי שיחות וסיכומי ישיבות של דירקטוריון החברה או האורגן בחברה, האחראי על יישום הרפורמה או לאירועים נשואי דו"ח הפיקוח; הנחיות, נהלים ומסמכים פנימיים של החברה בקשר ליישום הרפורמה ועם האירועים נשוא דו"ח הפיקוח. בנוסף, השיתה השופטת תשלום הוצאות על בזק בהיקף של 30 אלף שקל.

תגובות