בזק ממשיכה לחטוף: רשות התחרות תטיל סופית קנס של 30 מיליון שקל - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בזק ממשיכה לחטוף: רשות התחרות תטיל סופית קנס של 30 מיליון שקל

החברה תיקנס בגין פגיעה בתחרות בתחום תשתיות האינטרנט ■ בנוסף, הרשות החליטה להטיל קנס של 8 מיליון שקל על החברה, בכפוף לשימוע, לאחר שבזק לא השיבה לפניותיה ■ מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, תיקנס באופן אישי ב-500 אלף שקל

21תגובות
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק באותה תקופה
ינאי יחיאל

רשות התחרות החליטה סופית להטיל על בזק קנס של 30 מיליון שקל בגין פגיעה בתחרות בתחום תשתיות האינטרנט. הקנס הוטל לראשונה במארס 2018, אך לאחר שימוע החליטה הרשות להטיל סופית את הקנס על בזק.

בנוסף, הרשות החליטה להטיל קנס נוסף של 8 מיליון שקל על בזק, בכפוף לשימוע, לאחר שלפי הרשות החברה העבירה לרשות מידע מוטעה בנוגע לאופן שבו החברה משחילה את הסיבים האופטיים בצינורות, ולא בחנה את העניין בתוך החברה. רק לאחר שאנשי הרשות הגיעו בעצמם לבדוק את אופן השחלת הסיבים, הודתה בזק כי המידע שהעבירה היה שגוי. מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, תיקנס באופן אישי ב-500 אלף שקל, וזאת לעומת קנס מקורי של 700 אלף שקל.

הקנס הוטל לאחר חקירה שביצעה הרשות שבה התברר כי החברה "ניצלה את מעמדה המונופוליסטי לרעה", בנוגע לרפורמה לפתיחת התשתיות הפיזיות שלה למתחרות. במסגרת רפורמת השוק הסיטוני חויבה בזק לפתוח את התשתיות הפסיביות שלה, הפרושות באדמה - לשימושן של מתחרותיה. זוהי רשת צינורות באדמה (קנים) שבה יכולות המתחרות לפרוש סיבים - ובכך לחסוך את הצורך לבצע חפירות רחבות היקף בכל רחבי ישראל, מה שכמובן מהווה הפרעה לציבור וכרוך בעלויות גבוהות.

הרפורמה היתה אמורה לצאת לדרך באוגוסט 2015, אך יישומה נתקל מאז במהמורות וקשיים מרובים. הרשות מצאה כי בזק השתמשה בשני אמצעים שנועדו לעכב את פרישת התשתיות של המתחרות - ולהקשות על ביצועה - עד כדי הפיכתה לבלתי כדאית.

פרישת סיבים אופטיים של בזק
רונן טופלברג

האמצעי הראשון של בזק היה מניעת פרישה במה שמכונה הקילומטר האחרון, המקטע שעד לבית הלקוח, שהוא החלק הכי יקר והכי מסובך בפרישה. "בזק מנעה לכאורה מהמתחרות את הגישה למקטעים הסופיים של התשתית הפסיבית, המחברים בין התשתית ברחוב לבניינים. בזק איפשרה פרישה בתשתית הפסיבית שלה עד לגובה האחרון שלפני הכניסה לשטח בבעלות פרטית.

המקטעים שבהם בזק לא איפשרה פרישה הם חלק ניכר וחיוני מהתשתית הפסיבית הנחוצה להגעה לבתי הלקוחות. המשמעות היא שעל המתחרות לחפור ולהטמין תשתית פסיבית עצמאית מהגוב האחרון ועד לבית הפרטי עצמו, הכרוכה בחפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות והסכמה מוועדי בתים לשינוי פני השטח", כתבה הרשות.

הפרקטיקה השנייה שבה נקטה החברה, כללה "דרישה של בזק מהמתחרות לפרוש את הסיבים תוך חיתוך וחיבור מחדש של כבל הסיבים האופטיים במספר רב של נקודות בדרכו אל נקודת היעד - בית הלקוח. משמעות הדרישה היא השתת עלויות ניכרות על החברות ופגיעה באיכות רשת התקשורת הנפרשת. עקב הדרישה נמנעו מפרישה של סיבים ברשת התקשורת הפסיבית שלה. בדיקה שערכה הרשות לימדה כי כאשר בזק פרשה לעצמה רשת של סיבים אופטיים היא לא חתכה את הסיבים באותה תדירות ובאותו היקף כפי שדרשה לצורך פרישת הסיבים האופטיים של מתחרותיה". ההפרה הזו הסתיימה במארס הקודם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#