מקדונלד'ס חוזרת לנתב"ג: כמה המבורגרים תצטרך למכור בדקה כדי לא להפסיד?

למרות המחאה: מקדונלד'ס גברה על בורגר ראנץ' ותשלם 20 מיליון שקל לרשות שדות התעופה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונלד מקדונלד
רונלד מקדונלדצילום: Bloomberg

רשות שדות התעופה (רש"ת) הודיעה היום כי חברת מקדונלד'ס ישראל חוזרת לנתב"ג. רשת ההמבורגרים זכתה במכרז להפעלת מסעדות באולם היוצאים ובאולם שחקים בטרמינל 3, וכן בהפעלת דוכני נקניקיות באולם היוצאים שבטרמינל 1. המשמעות: רשת בורגר ראנץ' תעזוב את שדה התעופה לאחר שמונה שנות פעילות בסוף חודש אוקטובר הקרוב.

מדובר במכה לבורגר ראנץ' שכן לפי רש"ת בשנת 2018 היקף המכירות בשתי המסעדות שלה באולם היוצאים נאמד ב-42 מיליון שקל. המכרז לווה בהפעלת לחצים מצד גוף לא מוכר הנקרא "פורום נכי צה"ל למען ביטחון ישראל". הפורום יזם מחאה נגד רשת מקדונלד'ס, ודרש למנוע את השתתפותה במכרז, כל עוד אינה פותחת סניפים מעבר לקו הירוק. במסגרת המחאה הוצבו מול סניפים של הרשת בתל אביב שלטים שבהם נכתב: "שטח M — שטח בשליטת חברה המחרימה חלקים ממדינת ישראל. הכניסה אליו מהווה תמיכה בחרם זה".

המחאה נגד מקדונלד'ס לא היתה ספונטנית או מקרית, אלא חלק מקמפיין שלצורך ניהולו נשכרה חברת רוזנבאום תקשורת בהובלת עופר רוזנבאום — חברה בת של חברת הייעוץ רונן צור.

כעת תקבל מקדונלד'ס לתקופה של שבע שנים את הזיכיון בנתב"ג בנוסף ל-24 חודשי אופציה נוספים. מקדונלד'ס כבר הפעילה את המסעדות הנ"ל מאז נפתח נתב"ג 2000, אך עזבה ב-2011, לאחר שהפסידה במכרז לבורגר ראנץ', שהציעה 8 מיליון שקל והצליחה אז לגבור על מקדונלד'ס.

עמרי פדןצילום: דמיטרי שביצ'נקו

ברש"ת הסבירו כי לקראת המכרז החדש ביקשה הרשות 7 מיליון שקל עבור הזיכיון. למכרז ניגשו בורגר ראנץ', בורגר קינג ומקדונלד'ס ישראל שגם זכתה בו בסופו של דבר. זאת לאחר שהצעתה הגיעה ליותר מ-17 מיליון שקל לעומת ההצעות המתחרות 12-11 מיליון שקל "בלבד".

במקדונלד'ס ככל הנראה הניחו כי תוספת של 10 מיליון שקל לדרישה המקורית של רש"ת כדאית כדי להשיג דריסת רגל בנתב"ג, מאחר שהיקף עסקי המזון וההסעדה בשדה התעופה נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה ונחשב לרווחי ביותר, למרות העלויות הגבוהות. כך, בשנה שעברה הסתכם פדיון המכירות של הזכיינים בענפי המזון השונים באולמות המסחריים בטרמינל 3 ובטרמינל 1 כ-330 מיליון שקל, עלייה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההערכות הן כי סכומים אלה צפויים לגדול בעקבות הזינוק במספר הנוסעים הישראלים לחו"ל וכן גם התיירים המבקרים בישראל.

עם זאת, ל-TheMarker נודע כי מקדונלד'ס תשלם עוד כ-3 מיליון שקל עבור המסעדות באולם שחקים וטרמינל 1. ברשות שדות התעופה אישרו את הסכומים הנוספים כך שהמשמעות היא שמקדונלד'ס תשלם כ-20 מיליון שקל עבור הזיכיון. 

האם מקדונלד'ס צפויה להרוויח מהפעילות בנתב"ג? ההכנסות של בורגר ראנץ', כאמור, היו 42 מיליון שקל (בפועל - כ-36 מיליון שקל ללא מע"מ). כלומר מקדונלד'ס "נשארת" עם כ-16 מיליון שקל לאחר התשלום שאותו היא מחויבת להעביר לרשות שדות התעופה (כ-55% מהמחזור). בנוסף צריכה מקדונלד'ס לשלם עלויות מזון ושכר עבודה המוערכים ב-50% מהמחזור, וזאת לפני עלויות נוספות כמו ביטוחים, קופות, כשרות ועוד. כך, למרות ההצהרות כי מדובר במסעדות רווחיות, מקדונלד'ס עשויה להפסיד מהפעילות בנתב"ג. 

ארוחת מקדונלד'ס
ארוחת מקדונלד'סצילום: Bloomberg

לפי בכיר בענף המזון צפויה מקדונלד'ס להפסיד כ-3 מיליון שקל בשנה על סניפים אלה ולו רק עבור דריסת הרגל בנתב"ג ולאחר המשבר שחוותה לאחרונה בכל הנוגע לסניפים שאינם בתחומי הקו הירוק. עוד מוסיף הבכיר כי מקדונלד'ס אינה שונה מרשתות נוספות הפועלות בנתב"ג בתחום המזון וכן בתחומים נוספים - שמפסידות בכל יום עבור ההזדמנות לייצר סניפי דגל בולטים.

הזוכה האמיתית במכרז היא רשות שדות התעופה שמצליחה לשפר מאוד את תנאיה לאחר שביקשה 7 מיליון שקל בשנה - ולבסוף תקבל כאמור 20 מיליון שקל - כ-55 אלף שקל ליום רק ממקדונלד'ס. (חישוב מהיר מעלה כי מקדונלד'ס תצטרך למכור ארוחת ביג מק בדקה בממוצע במשך 24 שעות ביממה - רק כדי לכסות את התשלום שמועבר לרש"ת. יצוין כי הסניפים של מקדונלד'ס בנתב"ג לא יופעלו בשבתות).  לשאלה לאן יגיעו הכספים העודפים הגיבו ברשות שדות התעופה כי "הכסף הולך באופן מלא להשקעה בתשתיות תעופתיות עבור הציבור", אך לא פירטו יותר.

בבקשת חופש מידע שהגיש מוקדם יותר השנה עו"ד אלעד מן בשם עמותת הצלחה עבור TheMarker, לקבלת מידע על ההכנסות של רש"ת ממסחר ב-2018-2014, סירבה הרשות לספק את הנתונים.

במענה נכתב כי "לצערנו, אין מי מגורמי הרשות הרלוונטים לספק את המידע באופן מרוכז וגם לא בפורמט שנתבקש ונבהיר כי היעתרות לבקשה משמעה עיבוד המידע מה שמצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה. בהתאם לכך הרשות דוחה את הבקשה".

עו"ד מן מסר כי "מצער שרשות ציבורית מוצאת כל טיעון אפשרי כדי להימנע ממסירת מידע לציבור, גם כשטיעון זה הוא רעוע ולא ראוי. מדובר בסכומי כסף ניכרים שלציבור זכות לדעת מה נעשה בהם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker