ההסתדרות לביה"ד לעבודה: "ניסיון לפגוע בהתארגנות עובדים במעריב"

ההסתדרות הלאומית טוענת כי נציגיה לא הורשו להיכנס למשרדי ג'רוזלם פוסט, מו"לית "מעריב", או הוצבו במקומות שלא איפשרו להם לשוחח עם עובדים ■ בג'רוזלם פוסט מכחישים ■ לפי ההסתדרות, זומנו כ-20 עובדים לשימוע ■ ג'רוזלם פוסט במכתב התראה על פרסום קודם ב-TheMarker: "לא ייסגר דסק החדשות היומי של 'מעריב' ולא זומנו לשימוע 20 עובדים"

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלי עזור
אלי עזורצילום: מוטי קמחי

ההסתדרות הלאומית טוענת בפנייה לבית הדין לעבודה בתל אביב כי קבוצת ג'רוזלם פוסט, המוציאה לאור את "מעריב", ניסתה לפגוע בהתארגנות עובדיה, בין השאר באמצעות מניעת הכניסה של נציגי ההסתדרות למשרדי החברה או בהצבתם במקומות בעייתיים במשרדיה. בנוסף טוענים בהסתדרות כי מנהלים בכירים בקבוצה צילמו עובדים שנפגשו עם נציגי ההסתדרות, וכי כ-20 עובדים זומנו לשימוע לפני פיטורים ב"סמיכות זמנים מפתיעה" לניסיון ההתאגדות.

בתגובה לבית הדין, ג'רוזלם פוסט הכחישה את הטענות וסירבה להתייחס לשימועים שנערכו בקבוצה. זאת, בטענה כי ההסתדרות אינה הארגון היציג של עובדיה ולכן היא אינה מחויבת לשתפה בהחלטות ניהוליות או בצעדי התייעלות. לפני כשבועיים פנתה ג'רוזלם פוסט במכתב התראה ל-TheMarker בתגובה לפרסום קודם על צעדי התייעלות בעיתון "מעריב". הקבוצה טענה כי בניגוד לפרסום, "הנהלת העיתון לא זימנה לשימוע כ-20 עובדים או אפילו מספר קרוב לכך; כי דסק העיתון היומי לא ייסגר והעיתון לא יתבסס על אתר האינטרנט".

ההסתדרות כבר השיגה 126 חתימות של עובדים בקבוצת ג'רוזלם פוסט, ולטענתה היא הארגון היציג. היום (ג') יתקיים דיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על הדרישה לאפשר את ההתארגנות. במקביל, גם ארגון העיתונאים של ההסתדרות החדשה מנסה לאגד את העובדים בעיתון.

קבוצת ג'רוזלם פוסט כוללת בתוכה את העיתון באנגלית, את עיתון "מעריב" ופעילויות עסקיות נוספות, ביניהן קורסים ללימוד אנגלית. בעלי הקבוצה הוא אלי עזור ומי שמכהנת כיו"ר ומנכ"ל היא רונית חסין-הוכמן.

הבקשה הראשונה לבין הדין לעבודה הוגשה ב-14 במאי על ידי ההסתדרות הלאומית בדרישה להכיר בה כארגון היציג של עובדי ג'רוזלם פוסט, להורות לחברה לאפשר לנציגי ההסתדרות להיכנס למשרדיה כדי לפגוש את העובדים ולקיים עבורם כנסים. ההסתדרות גם דרשה לתת צו שיחייב את ג'רוזלם פוסט לחשוף את מספר העובדים בקבוצה, וזאת לטענתה, לאחר שסירבה להציג לה את הנתונים המלאים. כמו כן ביקשה ההסתדרות לחייב את ג'רוזלם פוסט בתשלום פיצויים בסך 200 אלף שקל בשל פגיעתה בניסיונות ההתארגנות.

ממכתב הבקשה עולה כי קבוצת עובדים בג'רוזלם פוסט פנתה לפני כמה חודשים להסתדרות בבקשה להקים ארגון עובדים. אחרי שלב ההתארגנות הסמוי, נציג הארגון, סמנכ"ל הגיוס וההתאגדויות איתמר שרוני, פנה למנכ"לית ג'רוזלם פוסט, חסין-הוכמן ב-30 באפריל, הודיע על ההתארגנות וביקש להיכנס למשרדים. במכתב תגובה של חסין-הוכמן היא הצהירה כי "אין בכוונתנו למנוע התאגדות העובדים", וכי "לא פעלנו להפריע להליך ההתארגנות הראשוני".

אלא שלטענת ההסתדרות הלאומית "במשך כשבועיים מנעה ג'רוזלם פוסט באופן גורף ושלא כדין את כניסת נציגי הארגון", לאחר כשבועיים אכן התאפשרה כניסה של נציגי ההסתדרות לבניין בתל אביב, אבל לטענת ההסתדרות נציג הארגון "נכלא בחדרון הפנימי בתוך משרדה של מנהלת משאבי אנוש ולא הותר לו לצאת או לבוא ולזמן אליו את העובדים". לטענת הארגון, בדרך זו "נמנעה בפועל האפשרות לפגוש את העובדים או לשוחח עמם", מאחר שעובדים סירבו ליצור קשר עם הוועד בזמן ש"מנהלת משאבי אנוש רואה ושומעת את כל המעוניינים להתאגד".

לטענת ההסתדרות, ג'רוזלם פוסט פעלה ב"שיטת מצליח" כדי "לגדוע את ההתארגנות באיבה מתוך מטרה ברורה לסכל את ההתארגנות באופן מלא".

"סמיכות זמנים מפתיעה"

בתחילת מאי סוכם בין הצדדים על פגישה בין חסין-הוכמן לבין נציגי ההסתדרות, אלא שב-5 במאי, כך לטענת ההסתדרות, זומנו כ-20 מעובדי ג'רוזלם פוסט לשימועים ב"סמיכות זמנים מפתיעה עם תחילת ההתארגנות". נתונים אלה גובו על ידי חי לופטון, מנהל חטיבת התארגנויות ראשוניות בהסתדרות הלאומית, שהצהיר כי נתונים אלה ידועים לו מידיעה אישית מבירורים שערך ומתוקף תפקידו.

לאחר פניית ההסתדרות לבית הדין לעבודה ב-14 במאי, הושגה הסכמה בין הצדדים בנוגע למועדים שבהם יותר לנציגי ההסתדרות להיכנס לשטח הקבוצה ולהידבר עם עובדיה והדיון בוטל לאור ההסכמות. אלא שבבקשה נוספת שהגישה ההסתדרות לבית הדין לעבודה ב-22 במאי היא חזרה שוב על טענותיה ודרשה לקבוע דיון דחוף. לטענת ההסתדרות הלאומית, "ככל שחלף הזמן התברר להסתדרות כי יש ניסיון שיטתי ומכוון מצד ג'רוזלם פוסט לחסל את ההתארגנות, כדרכם המוכרת של מעסיקים, תוך יצירת מצג שווא".

בבקשה נטען כי עדיין בחלק מהמקומות שבהם נמצאים עובדים לא הותרה כניסה, ובמשרדים בירושלים נעשה ניסיון להציב אותם צמוד למשרדי העורך הראשי. בנוסף, התברר כי חלק מהעובדים כבר קיבלו מכתבי פיטורים במהלך ההתארגנות.

מעריב
"מעריב". בבעלות "גרוזלם פוסט" מאז 2014צילום: תומר אפלבאום

ההסתדרות עצמה הציבה דוכן מחוץ למבנה של ג'רוזלם פוסט בתל אביב, אלא שלפי הבקשה "לדוכן הוזמן 'באופן מסתורי' פקח. בבדיקה עמו אישר הפקח שהוזמן כיוון שדווח כי 'ההסתדרות הלאומית חוסמת את הרחוב'".

בנוסף, לפי הבקשה, מנהלים שונים של קבוצת ג'רוזלם פוסט, כולל בכיר בדרג סמנכ"ל, עמדו במקום ותיעדו בצילום את העובדים שפנו לנציגי ההסתדרות. במכתב ששיגר עורך הדין בנימין (בינו) טואף לעורכי הדין של ג'רוזלם פוסט נכתב כי "אני מדווח על מנהלים שנמצאים מחוץ לבניין ומצלמים את עובדי החברה. פעולה זו יש בה משום העברת מסר ברור וחד משמעי לעובדים המעוניינים להתאגד ולפיו כל מי שבוחר לממש את זכותו ולהתאגד צולם, והוא לבטח 'יטופל' בהמשך".

עוד טוענת ההסתדרות כי נעשו מעשים נוספים כדי לפגוע בהתארגנות - בהן למשל עובדת שסיפרה כי "מנהלה הישיר פנה אליה והבהיר לה שהחברה מודעת לכך שהיא הצטרפה להתארגנות והביע מורת רוח". בנוסף, הגיע להסתדרות מידע שהחלה החתמה של נציגה ממחלקת כספים על עצומה המתנגדת להקמת הוועד.

בתגובה לטענות על צילום עובדים שיגרו עורכי הדין של ג'רוזלם פוסט מכתב תגובה שבו נטען כי "אין כל ממש בטענה כאילו מנהלים מבצעים מעקב או צילום שיטתי של עובדים. מדובר בהאשמה מקוממת. דווקא נציגיכם הם אלה שלא מפסיקים לצלם עובדים ומנהלים תוך פגיעה בצנעת הפרט שלהם".

"ההסתדרות הלאומית מנסה להתגרות ולהציק למנהלים"

בתגובה שהגישה אתמול (ב') ג'רוזלם פוסט לבית הדין לעבודה טענה הקבוצה כי "לא עשתה דבר ולא פעלה בכל דרך שהיא להשפיע על העובדים או להתערב במהלך שיזמה ההסתדרות". לטענת ג'רוזלם פוסט, "ההסתדרות הלאומית מנסה להתגרות ולהציק למנהלים, לגרור אותם לעימות ולאיים על מנהלים ועובדים כי הם צפויים לקנסות, הכל כדי לגרום לתסיסה".

בג'רוזלם פוסט תיארו תמונה אחרת. לטענתם, אחרי פעילות סמויה של ההסתדרות, שכללה הקמת קבוצות פייסבוק ו-וואטסאפ, אנשי ההסתדרות "פשטו" החל ב-30 באפריל על משרדי ג'רוזלם פוסט ואף הציעו דוכני מזון ושתייה. בכך, לטענת ג'רוזלם פוסט, נציגי ההסתדרות הפריעו למהלך התקין של העבודה.

לטענת ג'רוזלם פוסט, בהסתדרות אפילו הציעו לעובדים מתנת הצטרפות – מטען למכשיר הטלפון הנייד לרכב. "מדובר בזילות מוחלטת של הליך ההתאגדות", כתבו, "זהו מעשה חמור ופסול ובניגוד לדין".

בג'רוזלם פוסט טענו גם כי ההסתדרות מציבה "דרישות מקוממות ואולטימטום למתן תגובה", וכי "אנשי ההסתדרות הלאומית חרגו מכל הסיכומים המוקדמים ולא שעו לניסיונות הרבים מצד הקבוצה להציע מקומות רבים לפגישות עם העובדים". עוד נטען בתגובה לבית הדין כי "הטענה כאילו מישהו פיקח על העובדים משוללת כל יסוד". לטענת ג'רוזלם פוסט דווקא אנשי ההסתדרות הם שדיברו בצורה תוקפנית וקולנית כלפי עובדים.

בנוגע לטענות ההסתדרות על תיעוד העובדים על ידי מנהלים בג'רוזלם פוסט, טענה ג'רוזלם פוסט כי דווקא נציגי ההסתדרות הם אלה שהתנהלו בצורה פרובוקטיבית וצילמו ללא הרף מנהלים ועובדים של ג'רוזלם פוסט, וכי אף מנהל מטעם ג'רוזלם פוסט לא נשלח לצלם את העובדים.

בנוגע לטענת ההסתדרות על כך שהיא הארגון היציג של העובדים, טענו בג'רוזלם פוסט כי "מדובר בהכרזת סרק מאחר שחסרים טפסים רבים וההסתדרות אינה הארגון היציג". לטענת ג'רוזלם פוסט, רק 109 מתוך 125 הטפסים שהוגשו חתומים על ידי עובדי ג'רוזלם פוסט, ומדובר במספר קטן משמעותית מהשליש הדרוש ליציגות.

ג'רוזלם פוסט לא התייחסה לטענת ההסתדרות כי זימנה 20 עובדים לשימוע, בנימוק שההסתדרות הלאומית אינה הארגון היציג: "לא נמצא כל בסיס משפטי לחיוב לשתף את ההסתדרות בצעדי ההתייעלות או בהחלטות ניהוליות כלשהן. זימונם של העובדים לשימוע היה חלק מהליך התייעלות בו החלה ג'רוזלם פוסט שבועות קודם לכן, ולאחר שזימונם של אלה נדחה לאחר חג הפסח", נכתב בתגובה לבית הדין.

לטענת ג'רוזלם פוסט, הגיעה העת לקבוע כי אין עוד לאפשר את המשך הביקורים והכניסה למתחמים של ג'רוזלם פוסט, וכן לא לארגן כנסי עובדים, מאחר שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט ובהליכי העבודה.

לפני כשבועיים, בעקבות פרסום קודם ב-TheMarker, על צעדי התייעלות במעריב, שלחה קבוצת ג'רוזלם ל-TheMarker מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. במכתב נטען כי בניגוד לפרסום, "הנהלת העיתון לא 'זימנה לשימוע כ-20 עובדים', או אפילו מספר קרוב לכך; דסק העיתון היומי לא 'ייסגר'; ולא 'יתבסס על אתר האינטרנט'".

לפני כשבועיים פורסם ב-TheMarkerכי מתוכננים צעדי התייעלות במהדורת העיתון היומי של "מעריב", וכי כחלק מצעדי ההתייעלות זומנו לשימוע עובדים בעיתון, חלקם בעלי תפקידים בכירים במערכת העיתון ובאתר. ג'רוזלם פוסט כתבה בתגובה כי בניגוד לדיווח ב-TheMarker ובכלי תקשורת נוספים, אין לה כל כוונה לסגור את מערכת העיתון היומי או לבסס את העיתון היומי על ידיעות מאתר האינטרנט של העיתון, אך לא הבהירה מהם הצעדים שבכוונתה לבצע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker