תזרמו אתנו רגע - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תזרמו אתנו רגע

בלי דיסקים, בלי הורדות פיראטיות ובלי הורדות בתשלום - מודל הסטרימינג שאותו אימצו באחרונה אפל ואמזון, מאפשר לחובבי המוסיקה לרכוש מנוי חודשי ולהאזין לשירים ללא הגבלה  וואלה, פלאפון וסלקום כבר מפעילות בישראל ספריות כאלה, עם מאות אלפי כותרים ומספר לא מבוטל של מנויים  האם תעשיית המוסיקה מצאה סוף סוף נוסחה כלכלית שתאפשר לה לחזור ולגרוף רווחים?

תגובות

>> תעשיית המוסיקה העולמית, שנפגעה אנושות מהורדות פיראטיות, מנסה מזה שנים לאתר מודל כלכלי שיחזיר לעצמה, ליוצרים ולמבצעים את האפשרות לתרגם את היצירה שלהם לפרנסה, ויגרום לצרכנים לפתוח את הארנק. נראה ששירותי מחשוב הענן עשויים לספק לתעשייה את הישועה שחיפשה, בצורת ספריות מוסיקה מקוונות להאזנה בסטרימינג, ללא הורדה של הקבצים למחשב.

יש המתייחסים למודל הגן הסגור של אפל ולחנות אייטיונס כפתרון לבעיית אובדן ההכנסות של תעשיית המוסיקה. מנגד, יש הטוענים כי המחיר שאפל גובה תמורת הורדת שיר - 99 סנט, שהם כ-3.7 שקלים - אינו אטרקטיבי מספיק כדי לעודד הורדה חוקית של מה שאפשר לגנוב בחינם. לפי דו"ח נילסן מיוזיק שפורסם באפריל, כ-18% בלבד מהצרכנים בארה"ב מורידים שירים באופן חוקי, כך שנראה כי הפתרון שמציעים שירותי הורדת מוסיקה בתשלום אינו מספק.

בניגוד לרכישת אלבום דיגיטלי באייטיונס, הכוללת הורדה של הקבצים למחשב או לטלפון החכם, מודל הסטרימינג מציע ללקוחות לרכוש מנוי חודשי בסכום קבוע - לרוב פחות ממחירו של אלבום בודד - המקנה להם גישה להאזנה לאלפי כותרים.

הלקוח אינו מוריד את הקבצים למחשב או לסלולר, אך הוא רשאי להאזין להם בסטרימינג ברשת ללא הגבלה בתקופת המנוי. חברות התקליטים והאמנים, מצדם, עורכים הסכמים עם מפעילות שירותי הסטרימינג ומקבלות תמלוגים תמורת שחרור המוסיקה להאזנה בסטרימינג.

אפל ואמזון אימצו באחרונה את המודל כשהודיעו על השקת שירותי סטרימינג במסגרת שירותי מחשוב הענן שלהן - Cloud Player של אמזון ו-iCloud של אפל.

בעולם קיימים כיום כמה שירותים ייעודיים נפוצים לסטרימינג, ובהם ספוטיפיי, Raphsody ,GrooveShark ו-Last.fm. בשוק הישראלי מתחרים על האוזן של הצרכן שני שירותים ראשונים במודל דומה: ווליום של סלקום ומיוזיקס (Musix) של פלאפון וכן וואלה!Music, שמאפשר גם הורדות שירים בתשלום.

"המודל של אפל לא מתאים לישראל"

"הסטרימינג הוא הזדמנות לתעשייה להניב תמלוגים ממקור שלא היה לה", אומר בכיר בתעשיית המוסיקה בסלולר בישראל. "חברות התקליטים ראו מעט מאוד תמלוגים מיוטיוב או מפייסבוק, אם בכלל. אין פה מודל טוב יותר לחברות התקליטים מבחינת אחוזים, אבל את שירות הסטרימינג יותר לקוחות צפויים לרכוש".

לדברי עומרי רויטר, מנכ"ל חברת התוכן של סלקום לוגיה, למודל הסטרימינג יתרון על פני מודלים שקדמו לו, כמו חנויות להורדה דיגיטלית. "התפישה של מודל כמו זה של אייטיונס היא שאנשים לא צורכים אלבומים שלמים אלא רק להיטים", מסביר רויטר. "אפל החזקה היתה יכולה לכפות על התעשייה מודל שלא היה לה נוח אתו ושמצליח רק באפל. מודל כזה לא מתאים לישראל. שיר בדולר זה יקר ממה שהצרכן הישראלי מוכן לשלם".

מוטי כהן, מנהל אגף התוכן בפלאפון, מסכים: "תחום ההורדות בתשלום קיים, אך אינו מתרומם. לפלאפון, סלקום ואורנג' יש שירותי הורדות שעובדים, אבל הם לא ייצרו שינוי דרמטי בכמות המשתמשים". לדברי כהן, תחום הורדות השירים להאזנה בסלולר מגלגל כיום 10-20 מיליון שקל בשנה.

לעומתו, לסטרימינג יש פוטנציאל כלכלי נאה. שירות מיוזיקס של פלאפון מונה כיום כ-150 אלף לקוחות, שמשלמים 19.90 שקל בחודש ומניבים רווח של כ-24 מיליון שקל בשנה. בניכוי התשלום לחברות התקליטים נשארים בידי פלאפון 12 מיליון שקל בשנה. בהתחשב בשיעורי הצמיחה הצפויים של שירותי המוסיקה בסטרימינג, הרווחים של פלאפון ממיוזיקס יעקפו את רף הכנסות של החברה מהורדות דיגיטליות ב-2012. "אנחנו כבר במצב שבו אנחנו מחזירים את ההשקעה", אומר כהן.

וואלה וסלקום מצפות להגיע עד סוף השנה ל-100 אלף לקוחות בשירותים שלהן. "שירות של הורדות מייצר הכי הרבה מורכבות תפעולית וסטרימינג הוא יותר קל", מסביר כהן. "העתיד כולו בסטרימינג", אומר רויטר,

50% מהרווחים - לאמנים ולחברות התקליטים

בניגוד למודל של הורדה חד-פעמית, הסטרימינג טומן בחובו פוטנציאל רווח גבוה יותר לאמנים ולחברות התקליטים. מפעילות השירותים רוכשות רישיונות שימוש בקטלוגים של חברות התקליטים, וגובה התמלוגים שהן משלמות נקבע לפי הביקוש שמייצרים המנויים לכל שיר בקטלוג.

מקורות בתעשיית המוסיקה לסלולר מעריכים כי 50%-60% מהרווחים של שירותי הסטרימינג בישראל נותרים בידי המפעילות והיתר מועברים לחברות התקליטים, שמפרישות את הרווח לאמן לפי ההסכמים עימו. "האינטרס של האמנים וחברות התקליטים הוא להביא כמה שיותר תכנים, כי כך הם מקבלים יותר כסף - לפי השמעות", מסביר רויטר.

לדברי רוני בראון, מנכ"ל חברת התקליטים הליקון, שמשתפת פעולה עם השירותים של פלאפון, וואלה וסלקום, "בעידן שלנו הורדת קבצים למחשב נהפכה לחסרת משמעות. סטרימינג הוא הדרך ההגיונית היחידה שבה אנשים יצרכו מוסיקה בעתיד". בראון לא מתאר את אופן חלוקת הרווחים בין חברות התקליטים לאמנים ולמפעילות, אך אומר כי החישוב מתבסס על תשלום תמורת השמעה בודדת של שיר במחשב או בסלולר. "זו מערכת חלוקה צפופה אבל הוגנת", הוא אומר.

לפי חברת המחקר ABI, בחמש השנים הקרובות צפוי שוק ההאזנה העולמי למוסיקה בסטרימינג לצמוח ב-95% בשנה, לרמה של 161 מיליון משתמשים ב-2016 לעומת 5.9 מיליון משתמשים כיום. לעלייה זו תהיה אחראית, בין היתר, התפוצה המתרחבת של טלפונים חכמים.

אבל לפני ששירותי הסטרימינג בתשלום ישתלטו על השוק המקומי יש עוד כמה כשלים שצריך להתגבר עליהם. נקודת תורפה ראשונה היא התלות ברשת האינטרנט. תחזיות שונות גורסות כי בעתיד נצרוך את כל המדיה שלנו - כולל סרטים - בסטרימינג. עם זאת, תשתיות הרשת בישראל עדיין לא מאפשרות קליטה מלאה של אינטרנט סלולרי בכל מקום. "אם אתה נוסע בכביש הערבה ורוצה לשמוע מוסיקה דרך השירות, לא בטוח שתקלוט", אומר בכיר בתעשיית המוסיקה בסלולר.

השירות של פלאפון מתמודד עם התלות ברשת באמצעות אפשרות הורדה מקומית, שמקנה גישה אל השירים מהמכשיר הנייד גם כשהוא במצב אוף-ליין. בסלקום בחרו בשירות סטרימינג מלא שמשודר ישירות מהענן, ושחווה בינתיים לא מעט תקלות. בחברה בוחנים אפשרות לאפשר נגינה ללא רשת של שירים מסוימים, שייבחרו מראש.

חיסרון בולט נוסף הוא היצע השירים שמציעים השירותים, שעדיין אינו רחב מספיק. וואלה, סלקום ופלאפון מתהדרות בהסכמים עם חברות התקליטים הישראליות והבינלאומיות - NMC הד ארצי, הליקון, יוניברסל, סוני, וורנר ו-EMI. עם זאת, אלבומים שראו אור בהוצאות קטנות או עצמאיות - כמו האלבומים האחרונים של רדיוהד - לא מוצעים בשירותים. בנוסף, השירותים אינם מציעים תמיד אלבומים מלאים. כך למשל, לקוחות מיוזיקס יכולים להאזין לארבעה שירים בלבד מתוך 17 שירי אלבום האוסף השני של משינה.

בחברות הסלולר אומרים כי קטלוג שירותי הסטרימינג שלהן נמצא עדיין בבנייה והוא יורחב וישתפר בעתיד. "נוסיף גם אלבומים עצמאיים", אומר רויטר. "אם התוכן טוב אני אפעל להשיג אותו. אני לא רוצה לגלות שחסר לי אלבום של דיוויד בואי כי מישהו לא חתם עם EMI". לדבריו, בעתיד ירצו בחברה ליצור מצב שבו האמן יוכל להעלות בעצמו אלבום למערכת. "אבל זה עוד רחוק", אומר רויטר.

חיסרון נוסף הוא חוסר נגישות לשירות מפלטפורמות סלולריות. לווליום ומיוזיקס יש כיום אפליקציות ייעודיות לסימביאן ולאנדרואיד והאפליקציה של ווליום זמינה גם לבלאקברי. האפליקציות אינן זמינות למכירה באייטיונס של אפל, שאינה נוטה להכשיר שירותים מתחרים. בנוסף, אומרים מומחים, איכות ההאזנה בסטרימינג עשויה להיות נמוכה יותר: "זו פשרה באיכות. אבל לא עבור כל אחד, ולא כל אחד יבחין בהבדל", מסביר אלון גולן, עורך מגזין האודיו "HiFi Music Israel".

חברות הסלולר גורפות את הרווחים

סלקום, פלאפון ואורנג' נהפכו לשחקניות מפתח בשוק המוסיקה בישראל, עובדה שמקנה להן יתרון גם בתחום שירותי המוסיקה בסטרימינג. מערך ההפצה של סלקום ופלאפון, למשל, מבטיח תפוצה רחבה של שירותי הסטרימינג שלהן, המצורפים באופן מובנה לכל מכשיר חכם שהן מוכרות. כדי להגדיל את סיכויי השימוש בשירותים, המפעילות מציעות חודש התנסות חינם.

בנוסף, תשתיות הרשת ומערכות החיוב הקיימות מאפשרות לחברות הסלולר להפעיל את שירותי הסטרימינג שלהן ללא מאמץ ייעודי נוסף. "לחברת הסלולר יש יתרון בגלל ששירותים כאלה צורכים רוחב פס. את זה חברת הסלולר יודעת לתת ולתמחר. בנוסף, לחברה יש קשר עם הלקוח ויכולת להרים שירות כזה טכנולוגית - וזה לא פשוט", מסביר רויטר.

אלא שלא כולם שותפים לדעה שחברות הסלולר צריכות להוביל את מהפכת צריכת המוסיקה בסטרימינג בישראל. "אין שום הגיון בכך שחברת סלולר תפעיל את השירות", אומר בכיר בחברה פרטית הפעילה בענף, הסבור שצריכה להיות הפרדה בין התשתית לתוכן. "החברות האלה צריכות להישאר במקום שלהן כספקיות תשתית", הוא אומר.

איך תיראה צריכת שירותי המוסיקה בסטרימינג בישראל בשנה-שנתיים הקרובות? רויטר מסלקום מספר על תוכניות לשלב את ווליום בשירותי מדיה ביתית כמו בוקסי, וכן בסטרימרים ובדיבוריות ייעודיות לרכב שמאפשרות האזנה למוסיקה באיכות גבוהה.בכיר בענף מעריך כי אורנג' תיישר קו ותשיק שירות דומה, וכי שחקנים בינלאומיים ייכנסו אף הם לשוק הישראלי.

ואולם, מוסיקה בסטרימינג היא רק יריית הפתיחה לקראת העולם שצופות התחזיות - שבו כל המדיה תיצרך און-ליין על גבי הפס הרחב. בעולם כזה, נותר רק לחכות ולראות איזה מחיר אטרקטיבי יציעו לנו HOT או yes לצפייה חודשית ברשת בחבילות סרטים וסדרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#