טוב מעבר לים, הכי טוב בבית - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טוב מעבר לים, הכי טוב בבית

כמעט כל מה שיש לעולם להציע אפשר למצוא בישראל - בגרסה קטנה ויקרה יותר

3תגובות

 

>> כשאנו בחו"ל, הכל נראה יפה ומלהיב יותר. החנויות של רשתות האופנה נראות גדולות וצבעוניות יותר; הבובות והדובונים בחנויות הצעצועים מזמינים יותר; ואפילו חנויות שגרתיות, כמו אלה המציעות אביזרים לבית נראות לנו כמלאות כל טוב.

רשתות ידועות רבות עדיין לא הגיעו למדינתנו הקטנטונת, ותמיד נחמד להתארח בסניפיהן בעת ביקור בניכר. נכון גם שכשרשתות כאלה כבר מגיעות לישראל, "העלייה" פוגמת לנו מעט בחווייה - בעיקר כשאנו מגלים שהמחירים שהן מציעות בחו"ל מזנקים כאן בעשרות אחוזים. גם חוויית הקנייה, שמפעימה אותנו שם, נדמית אטרקטיבית פחות כשהיא מגיעה לכאן.

בכל הקשור לקמעונות יש לעתים תחושה כי נשארנו קצת מאחור. למה? כי אצלנו אפשר. הריכוזיות, מיעוט התחרות ותרבות החפיף הישראלית גורמות לעסקים רבים להסתפק במינימום האפשרי. ובכל זאת, כשמבצעים השוואה בין רשתות ישראליות מובילות לרשתות בינלאומיות מקבילות, רואים שבמקרים רבים אין לנו בכל זאת במה להתבייש. כמעט את כל מה שיש לעולם המערבי להציע אפשר כיום למצוא גם בישראל - לרוב בגרסה קטנה ויקרה יותר, אך לאו דווקא מוצלחת פחות ובהחלט כזו המותאמת לאופי הישראלי.

הישראלי הממוצע, למשל, אוהב את החביתה שלו חמה היישר מהמחבת ואת הסלט שלו בלי בצל או עגבנייה, וכלל לא בטוח כי היה רוכש בשגרה כריכים מוכנים מראש, ארוזים בניילון ומאוחסנים במקררים כמו אלה שמציעה רשת Pret a Manger. גם קניון ווסטפילד שבלונדון מלא הפתעות ומרשים ביופיו, אבל סביר להניח שלמשפחה ישראלית ממוצעת לא היה כוח למרחביו העצומים, שאפשר לטעות בהם על בסיס קבוע.

את המותג הפרטי המגוון של רשת קרפו הצרפתית היינו שמחים בוודאי לפגוש בביקורינו בשופרסל או בסניפי מגה. אבל לקרפו אין פורמט מוזל, החביב על הציבור הישראלי. והאמת היא שקשה גם לדמיין ישראלים יושבים ללגום שמפניה ולאכול אנטריקוט בסופרמרקט, גם אם היו מייבאים לישראל את רשת גאלרי לפאייט גורמה בעצמה.

שלא תהיה טעות, אין כאן מסר שמאותת לרשתות המקומיות להפסיק לנסות להשתפר, להלהיב ולשנות. הקניונים צריכים להשקיע יותר במראה, בשירותים, בפינות הישיבה, במתחמי האוכל ובחניונים. אם יפחיתו את דמי השכירות אולי גם דייריהם יוכלו להשקיע יותר בלקוחות.

גם בתי הקפה צריכים לשפר את השירות ועל רשתות המזון להרחיב את המותג הפרטי, לשפר את השירות במעברים, לפעול לקיצור התורים ולספק ערכים מוספים מלבד המחיר. רשתות האופנה צריכות לעבוד על עיצוב החנויות, תפישת השירות וחוויית הקנייה, ולהבין שפרזנטורים מוכרים אינם מספיקים ושצריך להתאמץ הרבה יותר.

אבל כשבוחנים לפרטים את ענף הקמעונות המקומי בהשוואה למקבילו בחו"ל מתקבלת תמונה מעודדת: אמנם מעבר לים הכל נראה גדול ומרשים יותר, אך אצלנו יש יתרון ברור אחד - הכל מותאם אלינו, בול במידה שאנחנו אוהבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#