"החוק החדש מבטיח שליטה פוליטית - וקובר את רשות השידור" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החוק החדש מבטיח שליטה פוליטית - וקובר את רשות השידור"

באחרונה המליץ מבקר המדינה כי חוק רשות השידור החדש ימזער את הזיקה בין הרשות למערכת הפוליטית; הבמאי דורון צברי: "החוק החדש נותן מראית עין של עצמאות"

תגובות

>> ביוני 2009 כינס יו"ר רשות השידור דאז, משה גביש, מסיבת עיתונאים, ולתדהמת הנוכחים הודיע כי הוא עוזב את התפקיד. גביש, בעברו נציב מס הכנסה ומנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט, נחשב בעיני רבים לאיש הנכון בזמן הנכון: בעל ידע וניסיון מתאימים מחד, ומאידך איש ביצוע בעל יד ברזל, בולדוזר שיריביו חששו ממנו. לאחר מכן הסביר גביש, שביצע את תפקידו בהתנדבות, מדוע עזב. לנציגי מבקר המדינה שהגיעו אליו סיפר ששמע מהשר הממונה על הרשות, יולי אדלשטיין, כי "אנחנו מחפשים מישהו משלנו". אדלשטיין הכחיש שאמר את הדברים.

לאחר עזיבת גביש את הרשות נטשו את הספינה גם המשנה ליו"ר, דורית ענבר, ועמה חבר הוועד המנהל דורון צברי. הרשות נותרה ללא יו"ר במשך יותר משנה. במשך קרוב לשנתיים נוספות נשארה הרשות עם ועד מנהל קטן, מוחלש ומצומצם, שכלל לא היה ברור אם הוא רשאי לקבל החלטות מבחינה חוקית.

במהלך התקופה, המשיכו להישפך לרשות 700-800 מיליון שקל בשנה, מרביתם כספי אגרה, כשחברת הענק המשיכה להתנהל תחת פיקוח כמעט לא קיים. נתוני הרייטינג של ערוץ 1 המשיכו להיות נמוכים והרשות כמעט ולא השקיעה כלל ביצירה מקומית.

"לא ניהול מקצועי - אלא פוליטי"

רבים ברשות השידור ובשוק התקשורת חשו כי עזיבתו של גביש היתה טריז בניסיונות הרפורמה ברשות, וכי מדובר במקרה נוסף שבו שיקולים פוליטיים פגעו בניהול התקין של רשות השידור.

כמעט שנתיים לאחר מכן הגיע חיזוק לדברים אלה מכיוונו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כשבדו"ח חמור במיוחד התייחס להתערבות של הגורמים הפוליטים ברשות השידור.

בין השאר התייחס המבקר בדו"ח גם לחוק החדש של רשות השידור וכתב כי "ראוי שהחוק החדש יבטיח את עצמאותה של רשות השידור תוך מזעור זיקה פוטנציאלית של הרשות למערכת הפוליטית, כדי להבטיח את מעמדה העצמאי כגוף שידור ציבורי".

ואולם, עיון בהצעת החוק שנדונה בימים אלה בוועדה משותפת לוועדות הכלכלה והחינוך של הכנסת, מעלה כי גם כשייכנס לתוקף החוק החדש, האחיזה של הפוליטיקאים ברשות השידור לא צפויה להיחלש: הממשלה תאשר את מינוי המנכ"ל, את ועדת האיתור למנכ"ל וחלק מחברי המועצה. זאת, לאחר שהצעת חוק שנדונה בכנסת הקודמת ניסתה להחיל הפרדה משמעותית בין הדרג הפוליטי לרשות השידור, והשאירה את ההחלטות בנוגע למינויים בידי דרג מקצועי.

באחד הדיונים האחרונים, למשל, הוסכם שכל "מינוי מיוחד" - כזה שעשוי לכלול התקשרות ספציפית עם איש תקשורת בכיר או התקשרות לצורך עבודה ספציפית - יצריך אישור של משרד האוצר. האם זה החוק שיאפשר לרשות השידור להפוך לגוף תקשורת חזק ועצמאי, ששווה את האגרה שאנחנו משלמים עליו?

הבמאי והיוצר דורון צברי, מי שעומד מאחורי הסרט "המדריך למהפכה" שעוסק ברשות, מציג דעה חד משמעית: "הבעיה החמורה ביותר ברשות היא שהניהול לא מקצועי, אלא פוליטי. כל עוד הממשלה ממנה את המנהלים, הניהול תמיד יהיה פוליטי והמנהלים תמיד יעבדו בשביל הממשלה ולא בשביל האזרחים. הרשות זה גוף שהסתאב והתנוון. זה גוף מת מבחינה יצירתית. 80% מהתקציב הולך למשכורות. לא תהיה 'ארץ נהדרת' ברשות השידור או 'ילדי ראש הממשלה'. כל עוד השידור הציבורי יהיה פוליטי - הוא לא ימלא את ייעודו".

צברי גורס כי החוק החדש שמונח לפתח ועדת הכלכלה, אף גרוע יותר מזה הנוכחי: "בחוק כיום כתוב שחור על גבי לבן שהממשלה ממנה את המנכ"ל ואת מועצת המנהלים. בחוק החדש זה מוסווה, אבל המהות נשארת. זו מראית עין של עצמאות".

"אור ירוק למעורבות פוליטית"

בכר דודו

ארגוני היוצרים חולקים את דאגתו של צברי. לדברי עו"ד אמיר רוזנברג, המייצג את האיגודים, "לא נתקלנו כמעט אף פעם בתופעה כזו של פוליטיזציה של גוף שידור. יש תיקונים שנעשו תוך כדי הליכי החקיקה - אבל הם מינוריים בלבד. בפועל יש אור ירוק של המחוקק למעורבות פוליטית ברשות השידור, בלי קשר לימין ושמאל. התופעה הזו פוגעת לא רק בשוק היצירה אלא גם ביוצרים כאזרחים. האזרח בבית צריך לשאול את עצמו אם הוא רוצה ערוץ ציבורי נקי משיקולים פוליטיים או שזה יהיה מכשיר שלטוני".

עמדה נוספת בענף גורסת כי נושא השליטה הפוליטית טבוע כה עמוק ברשות השידור, שלא משנה כלל מה יהיה כתוב בחוק המוצע. פרופ' דן כספי מאוניברסיטת בן גוריון, בעבר חבר בוועד המנהל של הרשות, מסביר כי "הפוליטיזציה טבועה בדנ"א של רשות השידור. שום חוק אינו מסוגל לשנות זאת - מה שהיה הוא שיהיה. הפוליטיזציה מכרסמת כסרטן ברשות השידור בישראל, אשר שוקעת וגוססת.

"יש חוק ויש את רוח החוק. גם החוק הנוכחי אינו רע. השימוש בו הוא מניפולטיבי, וכך יהיה גם עם כל חוק בעתיד. הגסיסה המתמשכת של רשות השידור כבר אינה מעניינת את הציבור, אלא רק את המתפרנסים ממנה - העובדים, הרגולטורים והפוליטיקאים. חבל שהרשות מנכסת לעצמה את השידור הציבורי ומכתימה את שמו".

"הנזק צומצם באופן משמעותי"

מי שדווקא מביע אופטימיות לגבי החוק החדש הוא איתן כבל, ששימש בעבר כשר הממונה על רשות השידור, הגיש את הצעת החוק הקודמת ואף מינה את גביש לתפקידו. "כשהחוק החדש היה במתכונתו הראשונית, חיים אורון ואני התרענו באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע שקבלת החוק הנוכחי הוא חיסול השידור הציבורי. אך בעזרתו של יו"ר ועדת הכלכלה, כרמל שאמה-הכהן, שהפגין פתיחות מאוד גדולה, צימצמתי באופן משמעותי את הנזק", אומר כבל.

"למשל, שהמנכ"ל ייבחר על ידי הממשלה ולא יהיה מומלץ של מאן דהוא, או שוועדת האיתור תביא את שמות המועמדים לממשלה", מוסיף כבל. "על פי החוק המקורי, על ועדת האיתור היה להציג 27 מועמדים למועצת המנהלים - ומתוכם יבחר השר 13. לאחר השינוי שעשינו - ועדת האיתור ממליצה על שישה מועמדים שאין עליהם מחלוקת והשר בוחר שבעה מועמדים מתוך רשימה. זה לא היה הרצון המקורי אבל זה ודאי עדיף על מה שרצתה הממשלה, שזה להחזיר את הפוליטיקה בשער הראשי", מסכם כבל.

בניגוד לכבל, צברי רואה בשאמה שותף לפשע. "כרמל שאמה הוא התליין של רשות השידור, הוא קובר את השידור הציבורי", טוען צברי. "כל עוד הרשות לא תהיה עצמאית וכל עוד שאמה מעביר חוק שמבטיח שליטה פוליטית - הוא קובר את הרשות וכל הדיבורים על רפורמה הם אחיזת עיניים".

בנוגע לשר הממונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, אומר צברי כי "במקום לעסוק בשאר הדברים שבתחום אחריותו - מה שחשוב לו זו השליטה ברשות".

ח"כ נחמן שי, ששימש יו"ר רשות השידור למשך תקופה קצרה, אומר כי "אני לא יודע אם יש משהו שיציל את רשות השידור. הממשלה לא מוכנה להתנתק מהרשות, היא רוצה להיות מעורבת באופן עמוק אפילו במתן חוזים לטאלנטים. הם יפקחו על ההוצאות, יאשרו את התקציב ויהיו מעורבים גם במינויים".

לדבריו, "כל הממשלות מאוהבות ברשות השידור עד אין קץ, וראשי ממשלה במיוחד. כנראה שרשות השידור תמיד תתפקד כך, ותמיד יהיו דו"חות מבקר בנושא זה. הכל כתוב על הקיר, רק צריך לקרוא. כך היה וכך יהיה".

"הציבור אמור למחות"

ומה יכול הציבור לעשות עם המידע הזה? לדברי כבל, "אם איווכח שההתנהלות היא פוליטית אקרא למרד צרכנים ונפעל לסגירת הרשות. די לרמייה הזאת. כיום רוב הציבור עדיין משלם את האגרה, ואין תמורה לאגרה".

צברי מציע לציבור לזכור מי מעביר את החוק הנוכחי: "הציבור אמור למחות. בסוף יש מי שלוחץ על הכפתור. שאמה קובר את הסיכוי לרפורמה אמיתית ברשות וצריך לזכור לו את זה. כל פעם שידבר על מינהל תקין צריך להזכיר לו מי קבר את רשות השידור ולזכור שמי שעומד מאחוריו זה ראש הממשלה נתניהו.

"הדבר הכי חשוב ברפורמה המתוכננת ברשות השידור היא פשוט לנתק אותה מהפוליטיקאים. בלי זה הרפורמה היא פשוט פיקציה ואחיזת עיניים. בסופו של דבר, לא תהיה ברירה אלא לסגור את הרשות ולפתוח מחדש. הגוף הזה גמור, זה 'טוטאל לוס' עם סימן קריאה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "חוק רשות השידור החדש מאזן נכונה בין עצמאות הרשות, שתקציבה מגיע כמעט למיליארד שקל, לבין האחריות להתנהלות גוף ציבורי. החוק החדש מביא לכך כי מועצת הרשות תהיה גוף שיוצע על ידי ועדה בלתי תלויה, וימונה על ידיד מי שנבחר בידי הציבור ונושא באחריות הציבורית. הניסיון לנכס את רשות השידור לאליטה הממונה מטעם עצמה, משמעותו הפיכת הרשות - השייכת לכלל הציבור - לנכס פרטי של קבוצת אנשים קטנה".

מח"כ כרמל שאמה לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#