דור הבינוניות במיטבו - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דור הבינוניות במיטבו

תגובות

>> אמנם יום העצמאות חלף, אבל אצלי הוא עורר הרהורים על המהפך הישראלי שעברנו בשנים האחרונות. משנאה עצמית יוקדת וכמיהה לכל מה שמסמל חוץ לארץ, הפכנו תומכי הישראליות החדשה. מה ששלנו הוא טוב, לפעמים הכי טוב, ולא סובל מרגשי נחיתות.

מצחיק איך רק לפני כעשור היתה הישראליות ערך מיתוגי שצריך היה להדחיק ולמלא בתוכן אחר מפחד הבינלאומיות. אבל עבורי, המהפך הזה מסמל בעיקר את שביעות הרצון העצמית, המוגזמת לעתים, שאנו חשים באשר לעצמנו. השבועון "TIME" ענה לעצמו על השאלה: למה הישראלים לא רוצים שלום בכך שטען כי החיים הטובים יחסית בישראל מקהים את הרצון לקום ולשנות את הקיים.

הגיליון החדש של מגזין The Marker עוסק בשאלת ניהול הקריירה וכמובן שב ושואל את שאלת דור ה-Y והשפעתו של שוק העבודה. בתקציר מהיר, דור ה-Y רוצה לעבוד פחות, מחפש סיפוק מהיר ולא רוצה אחריות ניהולית. תוסיפו לזה את הדרישה להתפרנס הרבה ושאיפה בל תתואר לטייטלים ותקבלו את המצב הפרטי שלי בראיונות עבודה.

בעשור האחרון עברתי מיחס של אחד ל-50 במציאת תקציבאי, ליחס של אחד למאה ראיונות וגם אז פוחת והולך הדור. הסיכוי למצוא עובד טוב מתחיל להיות זהה לסיכוי למציאת בן זוג אידיאלי. מה שנקרא: קיים אבל דורש הרבה ויתורים. כאשר אנו משליכים את הבעיה הזו לתחום השיווק, המציאות הקשה גדלה והולכת. ממקצוע זוהר הפכה העבודה בתחום לברירת מחדל של מי שלא מצא את עצמו בתחומים אחרים. החלום להיות דון דרייפר התחלף בחלום להיות אחד מיזמי "מסודרים" ואם לא, אז אחד מיזמי AM-PM או סתם איש נדל"ן או בעל בית קפה שנהפך לרשת או ברוקר אגדי שנהפך למולטי-מיליונר. כל אלה מציתים את דמיונם של הצעירים ואנחנו, בעלי המלאי של משרות השיווק, עברנו לסוף התור.

וזה כמובן בלי לדבר על קבוצת הרוחניים ועל בוגרי "מדיסין" ועשרות בתי הספר לרפואה אלטרנטיבית ועל אלה שרוצים להיות טאלנט ועורך תוכן ועל אלה שמעדיפים למכור מהבית מוצרים באי-ביי ולשבת בבתי קפה ועל אלה שרוצות בעיקר לגדל ילדים ועל אלה שסתם לא מוכשרים לשום דבר. עכשיו תחשבו איפה זה מותיר אותנו, המעסיקים, בתחום השיווק. מתחתית הסולם החברתי-מעמדי החדש אנחנו צריכים לחפש את היורשים הצעירים ולגדל ולטפח אותם, בידיעה שמחר הם כבר לא יהיו כאן, שלא לדבר על מי שיישאר אצלנו במסלול, שזה מעט כוכבים מוכשרים והרבה כאלה שלא מצאו את עצמם במקומות אחרים.

עולם השיווק והפרסום סובל קשות ומפרפר את הפרפורים האחרונים ביכולת למשוך אליו את הכוכבים והטובים. ככל שחולפות השנים מצטרפים לאנשי השיווק חברי דור ה-Y, שבנוסף לכך שהם כוכבי הליגה המשנית, הם רוצים לקבל הרבה כבוד ולתת מעט עבודה, לעבוד לא מהלב ולא מהנשמה ובטח שלא מתשוקה יוקדת לשנות את העולם ולעשות בו שיווק טוב יותר. ומה הקשר ליום העצמאות ולישראליות? הרי גם אני, אוהב ישראל מושבע, לא חושב שהכל מושלם. שביעות הרצון העצמית שלנו לא מדרבנת להשתפר ולשפר את ישראל. כך גם בשיווק, שביעות הרצון של דור ה-Y מבהילה, בעיקר כשמדובר בדור בינוני להחריד, וכתוצאה מכך הסיכוי לפרוץ דרך קטן. אבל אולי זו גם ההזדמנות: הטובים שיבואו עכשיו אל התחום יבריקו וייהפכו לכוכבים מהר מאוד.

-

הכותב הוא הבעלים של קבוצת פרומרקט. מאמרים נוספים ועדכונים בבלוג שלו ב-TheMarker Cafe:

http://yonisaar.cafe.themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#