מלחמה וירטואלית: ההסברה לקראת הצבעת ספטמבר באו"ם - בטוויטר - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלחמה וירטואלית: ההסברה לקראת הצבעת ספטמבר באו"ם - בטוויטר

במשרד החוץ נערכים למאות אלפי ציוצים וססטוסים פרו-פלסטיניים לקראת דיון האו"ם על מדינה פלסטינית; התקציב: 3 מיליון שקל למדיה חברתית ועוד 10 מיליון ליחסי ציבור

6תגובות

>> בספטמבר הקרוב, בעוד שלושה חודשים בלבד, צפויה מדינת ישראל למצוא עצמה מול בעיה מדינית מהסוג שלא התמודדה עמו מעולם: אם להאמין לנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, בספטמבר ידונו המדינות החברות באו"ם בשאלה האם להכיר בפלסטין כמדינה, באופן חד צדדי וללא משא ומתן עם ישראל.

הכרזה זו קיבלה רוח גבית משמעותית ביום חמישי האחרון, כאשר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נאם באוזני כל העולם על הצורך שהוא רואה בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67'. בין אם מדובר במציאות חדשה הצפויה להידפק על דלתה של מדינת ישראל ובין אם מדובר בעוד נקודת ציון פוליטית-מדינית, שלא תוביל בסופו של דבר לאיזשהו שינוי - מדובר בסוגיה שכבר כיום מעסיקה את התקשורת המקומית והבינלאומית.

ככל שמתקרב המועד שבו מתוכנן האירוע להתרחש, מתעוררים גם הגולשים משני צדי המתרס ומתחילים לנהל את הקרב שלהם תוך הצגת עמדותיהם וקידומן. הזירה היא כמובן זירת המדיה החברתית: כבר כיום ניתן לראות התעוררות של סטטוסים (בעד ונגד) בפייסבוק, ציוצים בטוויטר וסרטוני מחאה ביוטיוב. ככל שספטמבר יתקרב, ועמו הדיון הצפוי באו"ם, סביר שהפעילות במדיה החברתית תגבר, והקרב בין הפרו-ישראלים לאלה שנגדם, יתעצם.

TheMarker

"אנחנו נערכים באופן אינטנסיבי לקראת ספטמבר", אומר ל-TheMarker חיים שחם, ראש המחלקה למידע ואינטרנט במשרד החוץ. דובר המשרד, יגאל פלמור, מוסיף: "כולם צופים שיקרה משהו בספטמבר. לא ברור עדיין מה יקרה, אבל ברור שתהיה התרחשות מדינית כלשהי, ואנחנו עם האצבע על הדופק גם במונחים של מדיה חברתית".

במשרד החוץ מסבירים שחלק מההיערכות המוקדמת היא ניטור שוטף של המתרחש בבלוגים, בטוויטר, וככל הניתן גם בפייסבוק, שחלק ניכר מעמודיו סגורים לחברים בלבד, ולכן לא מאפשרים ניטור המתרחש בהם.

כשתמצאו ציוץ, פוסט או סטטוס שלילי נגד ישראל, כיצד תגיבו?

פלמור: "ניסחנו כמה טיעונים ואמירות שהם רלוונטיים למה שאמור לקרות בספטמבר, גם אם איננו יודעים בדיוק מה יקרה אז. התחלנו להפיץ את הטיעונים והאמירות האלה, המגובים בלינקים למסמכים ומאמרים, לבלוגרים ולחברי המדיה החברתית הרלוונטיים. מבחינתנו, כבר יצאנו לדרך בקרב ההסברתי, אף שרשמית הוא עוד לא התחיל. הטיעון המרכזי שלנו הוא: 'מדינה פלסטינית כן, אבל רק באמצעות משא ומתן ישיר'. במקרים שצריך לתמצת את המסר לפחות תווים, נאמר: 'בואו נדבר'".

לקחים מפרשת המשט הטורקי

את מערך הפעילות במדיה החברתית לקראת ספטמבר בנו במשרד החוץ על רקע הכישלון הצורם בפעילות ההסברה הדיגיטלית בימי משט המרמרה, ולאחר שנוכחו - שוב - בכוחם של הגולשים בעולם הערבי. אלה השתמשו במדיה החברתית ככלי תקשורת מרכזי לשם הפלת השלטון במצרים, וכחלק מניסיונות ההפיכה באיראן ובמדינות נוספות. גם ביום הנכבה שנערך לפני כשבועיים שימשה המדיה החברתית כלי מרכזי להפצת מסרים והתארגנות לפריצת הגבול בין ישראל לסוריה - וזה קרה מתחת לאפם של קציני צה"ל, בכירי משרד החוץ ואחרים.

אלי ארלוזורוב

"לאחר ימי משט המרמרה הפקנו לקחים מההתנהלות התקשורתית של ישראל, לרבות הפעילות שניהלנו אז במדיה חברתית", אומר פלמור. "מסקנה אחת ברורה היתה לנו: שום פעילות הסברה - לא במדיה הישנה ולא במדיה החדשה - לא תשנה את העמדות של הגרעין הקשה של המתנגדים. יש קבוצות וארגונים שהפעילים שלהם אינם חדירים לטיעונים - לא לטיעונים משפטיים, לא לטיעונים כלכליים ולא לטיעונים מוסריים. לצערי, הפעילים האלה עובדים חזק מאוד גם במדיה החברתית ומפיצים שם את המסרים שלהם".

אם זו המסקנה העיקרית שלכם, מה תוכנית העבודה שמתבססת עליה?

פלמור: "נצא למאבק על דעת הקהל. ברור לנו שהמסרים שעוברים במדיה חברתית צריכים להיות פשוטים יותר, מסרים שנסמכים על גורמים בעלי סמכות בינלאומית. למשל, זה לא מספיק שמדינת ישראל תגיד שיש סגר ימי, אלא צריך גם להסביר איפה על פי החוק הבינלאומי מותר להטיל סגר ימי. מאחר שמדובר בהסבר משפטי מורכב, שעומד בניגוד להסברים הפשוטים שיש בטוויטר או בפייסבוק, אנחנו צריכים לתמצת את המסרים המורכבים בצורה קליטה יותר, ולהפנות בלינקים למקורות המשפטיים".

איזה חשיבות ומשקל נותנים במשרד החוץ לפעילות במדיה החברתית?

פלמור: "מאחר שאף אחד לא יתן לי 10 דקות ב-CNN כדי להסביר את הרקע המשפטי והמדיני של המהלכים שאנו מבצעים, הדרך הנכונה להגיע לאנשים שמעניינים בנושא היא באמצעות המדיה החברתית. שם אני יכול להציג את העמדות שלנו בכל מיני שפות, ולקוות שיהיו מספיק אנשים שיפיצו את זה הלאה. אנו מייחסים למדיה החברתית הרבה מאוד משקל ופועלים בה בכובד ראש. היא מאפשרת לנו להגיע לקהל עם נושאים מורכבים ורגישים, כשמילת המפתח היא דיאלוג, שיחה".

אתם פותחים בדיאלוג גם עם מי שכותב נגד ישראל?

פלמור: "אנו משתדלים לענות לאלה שניתן לדבר אתם. למשל, יש לנו דף פייסבוק בשפה ערבית. אנחנו לא מעלים בו רק מסרים מדיניים, אלא גם 'סיפורים רכים' על פיתוחי התעופה והטכנולוגיה בישראל, על נושאי תרבות, רפואה, מידע על סיוע בינלאומי שישראל מספקת. על חלק מהסטטוסים ופוסטים באתר הזה אנחנו מקבלים כ-2,000-3,000 תגובות לכל אחד - רובן תגובות נאצה. אנחנו מסירים את הגידופים וניבולי הפה, אבל כן נותנים במה לתגובות ולהערות לגיטימיות. עם אלה גם נוצר פינג-פונג של תגובות. הקושי הוא לאתר את התגובות הראויות לתגובה מצד מדינת ישראל".

72 אלף אוהדים עוינים

מי שאמון על הפעלת כל הזרועות של משרד החוץ בפעילות הדיגיטלית היא מחלקת המידע והאינטרנט, בראשותו של שחם. במחלקה עובדים שבעה אנשים (חלקם יועצים חיצוניים), שמנהלים את האתרים בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ופרסית. תקציב היחידה ב-2011 הוא 3 מיליון שקל - תקציב שאינו כולל את שכר עובדי המדינה ביחידה (שבעה מתוך כל העובדים במשרד).

משרד החוץ

"באחרונה קלטנו עוד שני עובדים להפעלת העמודים בפייסבוק וטוויטר". סך הכל עובדים, כולל שחם, במשרד עשרה אנשים. בימים אלה, וככל הנראה לא בלי קשר להיערכות לספטמבר, משלימים העובדים את עלייתם לאוויר של כל עמודי המדיה החברתית של משרד החוץ: באחרונה עלה עמוד בפייסבוק שמרכז את הקישורים לכל עמודי הפייסבוק של שגרירויות ונציגויות ישראל בעולם: facebook.com/IsraelMFA. בנוסף, מפעיל משרד החוץ בפייסבוק עמודים רשמיים של המדינה בכמה שפות. פרט לאנגלית, הבולט שבהם הוא בערבית (facebook.com/IsraelArabic), עם כ-72 אלף אוהדים - מלה שאינה רלוונטית במקרה זה, שכן מרבית המגיבים שם הם פרו-פלסטינים ואנטי-ישראלים.

"בסך הכל יש למשרד החוץ כ-100 עמודי פייסבוק, לרבות הפעילות של השגרירויות הישראליות בעולם, עמוד ישראל באו"ם ואחרים, עם כ-600 אלף אוהדים בכולם יחד", אומר שחם. לדבריו, "את מרבית העמודים מנהלים אנשי השגרירויות והמוסדות, עם הנחיה מקצועית שלנו מישראל".

ואולם הפעילות של משרד החוץ בפייסבוק אינה מתמצה רק בעמודים הרשמיים. פלמור עצמו פעיל בה, שם הוא מוגדר באופן בולט כדובר משרד החוץ של מדינת ישראל, ומחזיק ב-823 חברים. העובדה שקל למצוא אותו בפייסבוק מזמנת לו סיטואציות מעניינות.

כך, למשל, לפני כמה חודשים הוא כתב סטטוס על התבטאויות של שר החוץ הנורווגי. בתגובה הוא קיבל פנייה מעיתונאית נורווגית, שראיינה אותו באמצעות הפייסבוק. "באמצעות הפייסבוק גם התראיינתי לעיתונאי מאינדונזיה. יש הרבה עיתונאים מהעולם שאין להם את הטלפון שלנו, ולכן פונים ומראיינים אותי באמצעות המדיה החברתית. זה בלט בעיקר אצל העיתונאי האינדונזי שלא רצה שאתקשר אליו, אלא התעקש שנדבר רק באמצעות פייסבוק".

ביוטיוב מפעיל משרד החוץ כמה ערוצים. אחד מהם הוא ערוץ ישראל ביוטיוב (youtube.com/Israel), שרשם כבר כ-209 אלף צפיות באייטמים השונים. לדברי שחם, "זהו פיילוט שיושק רשמית בקרוב. הערוץ כולל תכנים של משרד החוץ, בשיתוף פעולה עם תכנים ממשרד התיירות ומגופים נוספים". כמו כן, נמצא באוויר ערוץ משרד החוץ בישראל (youtube.com/IsraelMFA), עם כ-830 אלף צפיות בסרטונים השונים. "זהו הערוץ הרשמי שלנו, שבו אנחנו מעלים קטעי וידאו ממסיבות עיתונאים של שר החוץ וסגנו וחומרי הסברה מדינית". בנוסף, הוא אומר, בתוך כחודש נעלה לאוויר ביוטיוב ערוצי הסברה בשפות רוסית, ספרדית וסינית. "ערוצים אלה נמצאים בבנייה כעת, אני מעריך שיעלו לאוויר בתוך כחודש".

ברשת החברתית טוויטר, לכל שגרירות יש חשבון משלה. החשבון הרשמי של מדינת ישראל נמצא תחת השם israel@ (שנרכש לפני כמה חודשים ממפעיל אתרי פורנו בכמה אלפי דולרים), ואחריו יש כ-24 אלף עוקבים. שחם וצוותו אינם משיבים לגולשים על דעת עצמם, אלא מקבלים הנחיות מהדרגים המדיניים לגבי הקו המנחה של התשובות, בין אם לבלוגרים, לחברי טוויטר או פייסבוק וכדומה. "ההנחיות מה לכתוב מגיעות ממטה ההסברה הלאומי, בראשות ירדן ותיקאי. זהו המטה שמסנרכן את המסרים ומעביר לנו את הקווים העקרוניים. אנחנו מתואמים גם עם דובר צה"ל וכמובן מסנכרנים את הדברים עם מה שאומרים שר החוץ וסגנו באמצעות אגף התקשורת וההסברה של משרד החוץ".

על פריצת הגבול הסורי: "קשה לדעת איזו קבוצה בפייסבוק תתפתח למשהו רציני"

<< לפני כשבועיים צוין במזרח התיכון יום הנכבה, היום שבו מציינים ערביי האזור את "המכה", כפי שהם מכנים אותה - עצמאות ישראל וגירושם או מנוסתם מאדמותיהם ומבתיהם. התאריך שבו מתקיים יום הנכבה לא הפתיע איש, וגם לא ההערכות שלפיהן יתחוללו מהומות על רקע יום זה. למרות זאת, בגבול עם סוריה הופתע צה"ל לגלות צעירים סורים רבים שפרצו את הגדר וחדרו לשטחי ישראל.

לו היו אנשי אגף המודיעין, השב"כ או כל גורם ביטחוני אחר עוקבים אחר המתחולל בפייסבוק בקרב הצעירים הסורים, הם היו מגלים יותר מקבוצה אחת - פתוחה וגלויה - שקוראת לפריצת הגדר ביום הנכבה.

בקשה של TheMarker לראיין גורם מאגף המודיעין האחראי על איסוף המידע הגלוי ברשת נענתה בסירוב של דובר צה"ל. הנימוק לסירוב היה כי התשובה על השאלה האם צה"ל מנטר או לא את פעילות הצעירים הסורים, הלבונונים, האיראנים ואחרים במדיה החברתית - שגלויה לכל - היא סודית, ולא ניתן לשוחח אודותיה עם עיתונאים.

במקום ראיון נמסר מדובר צה"ל: "אגף המודיעין (אמ"ן) פעיל ברשת זה כמה שנים. באמ"ן גוף ייעודי, שעוסק במיצוי מודיעין ממקורות גלויים, בדגש על הנעשה באינטרנט. לגוף זה היו בשנים האחרונות הישגים משמעותיים והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהעשייה המודיעינית השוטפת".

מקור צבאי הודה בפני TheMarker שהפעילות במדיה החברתית היא "מורכבת, המציבה בפני גופי המודיעין אתגרים ייחודים", כלשונו. אתגרים אלה הם "התמודדות עם מאסות, דינאמיות והשתנות האינטרנט וכן יש את שאלת מהימנות המידע".

לדברי יגאל פלמור, דובר משרד החוץ, ישראל היתה מוכנה ביום הנכבה: "גם משרד החוץ וגם גורמי המודיעין מנטרים את הרשת, לרבות המתרחש בבלוגים, במדיה חברתית וכדומה".

למרות זאת, ההתארגנות הקבוצתית של צעירים סורים הפתיעה את צה"ל.

פלמור: "לא היינו מופתעים מההתארגנות עצמה. את הקבוצות בפייסבוק הכרנו עוד לפני יום הנכבה. היינו מופתעים מכך שהצבא הסורי איפשר לאנשים להתפרץ ולא חסם אותם. קשה מאוד לדעת איזו קבוצה תתפתח למשהו רציני ומה לא. אם יש פעילות בפייסבוק שאנחנו רואים שיכולה להתפתח לפעילות עמוקה בשטח, אנחנו מפיצים את המידע לכל מי שהמידע קשור אליו".

10 מיליון שקל ליחסי ציבור באירופה

<< בשבועות האחרונים הסתיים במשרד החוץ תהליך שבמסגרתו קיבלו נציגויות ישראל בשבע מדינות אירופיות תקציב כולל של 10 מיליון שקל, שבאמצעותו יוכלו לנהל פעילות יחסי ציבור. לצורך כך נערכו בכל המדינות האלה מכרזים לבחירת משרד יחסי ציבור מקומי שיפעל לטובת מדינת ישראל בכל אחת מהמדינות: צרפת, איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד, שוודיה, נורווגיה ודנמרק.

בכמה מהמדינות כלל המכרז פעילות יזומה במדיה החברתית המקומית מול בלוגרים, מובילי דעת קהל מקומיים וכדומה. עד כה לא הפעילו נציגויות ישראל באירופה משרדי יחסי ציבור קבועים, אלא לעתים רחוקות ורק אם הוקם פרויקט. כעת מדובר בפרויקט לשנה, שלאחריו, אומרים במשרד החוץ, תיבחן האפשרות להרחיב את התקציב אף יותר וכן להגדיל את מספר המדינות באירופה שבהן נערכת הפעילות היחצ"נית. ייתכן אף שהפעילות תורחב למדינות צפון אמריקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#