"הרכב הפרטי עומד בחניה 95% מהזמן -למה שלא תשכירו אותו?" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הרכב הפרטי עומד בחניה 95% מהזמן -למה שלא תשכירו אותו?"

לאחר שהנפיקה את זיפ-קאר ב-174 מיליון דולר, עוברת רובין צ'ייס למיזם הבא: באזז-קאר המבוסס על מדיה חברתית

18תגובות

לפני 11 שנה, כשבועת ההיי-טק עמדה על סף פיצוץ, וכולם החלו להספיד את יכולתה של הרשת לייצר הכנסות, עמדה רובין צ'ייס, יזמית אינטרנט, על רגליה האחוריות והתעקשה. היא התעקשה שהאינטרנט יכול להיות בסיס איתן לחברת השכרת כלי רכב לפי שעה.

האינטרנט, היא אמרה אז, הוא לא עוד ערוץ משני לקשר עם הצרכן, בנוסף לסניפים ולטלפון. הוא לא עוד שיטה של רישום ותשלום, אלא הדרך היעילה ביותר לניהול קשר עם הצרכן: משלב הבחירה של הרכב עבור באיסוף שלו וכלה בתשלום עליו, בטופסי הביטוח ובכל אינטראקציה אחרת. כיום זה נשמע סביר לגמרי, ויש לא מעט חברות כאלה ובתחומים רבים - אך אז זה היה נשמע מעט מופרך.

כשמסביב נסגרו חברות היי-טק וסטארט-אפים עם רעיונות שנשמעו - על הנייר - לא פחות טובים משלה, התעקשה צ'ייס להמשיך עם הרעיון שלה. לפני שבועיים, 11 שנה לאחר מכן, עם צי של 8,000 כלי רכב הפועל ב-14 ערים בארה"ב, בקנדה ובאנגליה, ויותר מחצי מיליון מנויים שמשלמים לחברה 60 דולר לשנה כדמי מנוי (ועוד 7.5 דולרים לכל שעת שימוש ברכב), הונפקה זיפ-קאר וגייסה 174 מיליון דולר.

TheMarker

את זיפ-קאר הקימה צ'ייס כחלק מעבודתה במעבדות MIT. מיומה הראשון התבססה זיפ-קאר על טכנולוגיות אינטרנט כמנוע לפעילותה. התנעת כלי הרכב נעשית על ידי כרטיס חכם, וכך גם ניתן לאתר אותם. הרישום, החיוב ותהליך השכרת הרכב כולו, לרבות איסוף הרכב מאינספור נקודות איסוף, נעשה מיומה הראשון של החברה באמצעות האינטרנט בלבד. "רציתי לאפשר גם לאדם שצריך רכב לשעתיים בלבד, כדי לעשות קניות ולחזור הביתה, לשכור רכב בלחיצת כפתור", היא אומרת.

מה משקל האינטרנט בהקמה ובהצלחה של זיפ-קאר?

"לא ניתן להיות לקוח שלנו שלא באמצעות האינטרנט. צריך אינטרנט לכל חלק מתהליך השכרת הרכב בזיפ-קאר. המטרה היא לייצר רישום מהיר באמצעות הרשת. גם היכולת שלנו לבדוק את הרקע של הנהג נעשית על בסיס האינטרנט. רק מי שמחובר לאינטרנט יכול לראות - בזמן אמת - את המיקומים של כלי הרכב ואת הזמינות שלהם, כדי לבחור רכב. כמו כן, רק באמצעות האינטרנט הוא יכול לקבל היתר גישה לרכב.

"אני לא רואה איך זיפ-קאר היתה יכולה להתקיים ללא האינטרנט, כי בכל שיטה אחרת, פיסית או טלפונית, עלות ההפעלה שלה - לרבות אנשי מכירות ואנשי שירות רבים - לא היתה כדאית. אני גם לא רואה סיבה שבגללה אדם יגיע לסניף פיסי, יעמוד בתור, ימלא טפסים ויגיש מסמכים בתהליך ארוך ומורכב, כשכל מה שהוא רוצה זה לשכור רכב לשעתיים-שלוש. לא היינו יוצאים לדרך עם זיפ-קאר לפני יותר מעשור אילולא היו בידינו כבר אז הערכות לגבי רוחב התפוצה הצפוי של האינטרנט ויכולת העברת נתונים באמצעותו".

לצ'ייס אין ספק שכל חברות השכרת הרכב הרגילות, כדוגמת אוויס ואחרות, יהפכו את האינטרנט לאמצעי המרכזי, אולי העיקרי, לתקשורת עם לקוחותיהן. האפליקציה הסלולרית של זיפ-קאר הוכתרה על ידי המגזין "טיים" כגאדג'ט הטכנולוגי הטוב של 2009. החברה היתה גם הראשונה שיישמה בהצלחה כרטיס טכנולוגי - שלאחר מכן זכה לחיקויים בחברות רבות דומות לה בעולם, לרבות בישראל (ראו בעמוד הבא) - שפועל על בסיס משדר RFID, שהצגתו במכשיר צמוד לשמשת הרכב מאפשרת את התנעת הרכב ומשלוח וקבלת מידע עליו.

כעת היעד המרכזי של זיפ-קאר הוא התרחבות גלובלית. לפני חודש וחצי רכשה חברה בריטית מקומית. המטרה ברורה: הפיכת האתר שלה לאתר גלובלי, כך שתוכלו לשבת בתל אביב ולהזמין דרך האינטרנט רכב לשדה התעופה, שיחכה לכם עם נחיתתכם ושתוכלו לנסוע בו לבית המלון. כך למעשה מתכננת זיפ-קאר להתחרות בחברות השכרת הרכב הוותיקות, שפונות גם ובעיקר לתושבים מעבר לים.

רכב חונה להשכרה

את כל זמנה מקדישה כעת צ'ייס למיזם הבא, שנקרא באזז-קאר (Buzzcar), שגם הוא עוסק בשילוב של אינטרנט, טכנולוגיה ועולם השכרות הרכב. המיזם מושתת על מדיה חברתית, שצ'ייס מאמינה שמדובר בזירה שתהפוך על פיה את כל מה שהורגלנו בו בתחום הרכב. יש לו כמה זרועות: אפליקציה סלולרית, פייסבוק וטוויטר.

כיאה לתחום הרשתות החברתיות כל גולש יכול לאמץ לעצמו זהות "באזזרית" ולבחור לעצמו דמות על בסיס הדמויות שמציעה החברה כמו פרפרים ודבורים. באזז-קאר הושקה ב-1 באפריל בצרפת, ובימים אלו עושה את צעדיה הראשונים.

הרעיון יכול להישמע לישראלי הממוצע קצת מופרך, אבל צ'ייס מאמינה בכל לבה שברעיון הזה טמון עתיד עולם השכרות כלי הרכב. היא קוראת לזה "שיתוף כלי רכב במדיה חברתית", והמגמה שעליה היא מתבססת נקראת The New Sharing Economy או Collaborative Consumption - צרכנים שמשתפים זה את זה במה ששייך להם, בתמורה לרווח נקודתי.

"מאחר שכלי הרכב הפרטיים בלאו הכי עומדים בחניה 95% מהזמן, מדוע לא לשתף בהם אדם אחר, תמורת תשלום?" אומרת צ'ייס. באזז-קאר עושה בדיוק את זה.

מדובר ברשת חברתית שפועלת על גבי אפליקציות סלולר, טאבלט ומחשבי PC, שבאמצעותה יכולים בעלי כלי רכב ליצור קשר עם מי שמעוניין להשכיר רכב לפרק זמן קצר, ולהפך. כל מי שנרשם לאפליקציה יכול להפוך למשכיר רכב או לשוכר רכב. משתמשי באזז-קאר מקבלים ציון מהמשתמשים האחרים, לפי אופן הנהיגה, האם הקפידו על ניקיון הרכב וכדומה. גם כלי הרכב מקבלים ציון, בין השאר לפי סוג, שנה ואמינות.

העלות הממוצעת בצרפת - שם מושק המיזם בימים אלה - היא 7.3 יורו לשעה, או 75 יורו ליממה מלאה. 10% מזה הולכים לבאזז-קאר, 1% הולך לפעילות ירוקה למען כדור הארץ והשאר עובר לבעל הרכב. בעתיד מתכננת החברה לגבות דמי חברות שנתיים של 20 יורו (או 28 דולר) מכל בעל רכב.

הקריטריונים להשתתפות ברשת החברתית הם גיל (21-65), רישיון בן שלוש שנים לפחות, ללא נקודות עונשין כנהג, הצהרה מחברת הביטוח שבעל הרישיון לא עבר תאונה באשמתו ב-36 חודשים האחרונים וכמובן היותו בעלים של מכשיר סלולרי או טאבלט נייד שיכול להפעיל את האפליקציה.

באזז-קאר היא זו שנותנת את הגיבוי הביטוחי בשעות שבהן הרכב מושכר, כל עוד עסקת ההשכרה נעשתה באמצעות האפליקציה שלה. היא גם זו שקובעת את התעריף.

כמו כן היא מנהלת את תהליך גביית התשלום, כך שהיא משמשת מתווכת בין בעל הרכב לנהג שמשכיר אותו. את מיקומו של הרכב ניתן לאתר בכל עת על בסיס האפלקציה, והוא נמצא בפיקוח של באזז-קאר.

בימים אלה יוצאים לדרך ה"שידוכים" הראשונים שערכה החברה בין אנשים בצרפת. "מדיה חברתית היא המפתח שמניע את כל התהליך הזה", אומרת צ'ייס. "היא הבסיס ליצירת אמון בין בעל הרכב לנהג שעושה בו שימוש זמני, והיא כמובן גם תהיה הגורם שיתניע את השיווק ואת הפצת המידע על השירות.

"תמיד יהיו אנשים שירצו להיות בעלים של רכב, ותמיד יהיו אנשים - בעיקר בערים הגדולות הצפופות - שירצו לשכור כלי רכב לשעות ספורות. עם התרחבות שירותים כמו באזז-קאר, ייווצר מצב שבו לכל אחד תהיה נגישות פשוטה למאגר כלי רכב זמין בסביבתו, בכל רגע נתון".

אילו עוד תעשיות יעברו מהפכה על בסיס אינטרנט חברתי, להערכתך?

"אינטרנט ומדיה חברתית ייגעו בצורה כזו או אחרת בכל התעשיות שאנחנו מכירים. כל תעשייה שבה ניתן לייעל את העבודה ואת עלות המשאבים, תעבור מהפכה על בסיס אינטרנטי. האינטרנט משנה את כל התעשיות, גם את אלה שהן כיום מצליחות ומרוויחות, וגם את אלה שמפסידות".

"בטר פלייס לא נועדה להקל על האנושות"

חלק משמעותי מהמיזם החדש של צ'ייס הוא הבסיס הירוק של הפעילות: פחות רכבים על הכביש, יותר שיתוף של הרכבים הקיימים. כמו כן, אחוז אחד מכל פעילות המיזם יעבור מיידית לקידום פעילות למען כדור הארץ. "כמה שפחות רכבים מזהמים על הכביש יעשו יותר טוב לכולם", אומרת צ'ייס.

היזם הישראלי שי אגסי וחברתו בטר פלייס (Better Place) הם בין הבולטים בעולם בפעילות ירוקה בזירת הרכב בזכות פיתוח רכבים חשמליים בשיתוף עם רנו.

מה את חושבת על החזון של בטר פלייס?

צ'ייס: "שי (אגסי) ואני מכירים היטב. לדעתי, בטר פלייס לא נותנת מענה לצרכים ובעיות מהותיות: למשל, היא לא פותרת את הבעיה המרכזית של עלות גבוהה מאוד לרכב. היא גם לא נותנת מענה לבעיה אקוטית של חניה במרבית מרכזי הערים הגדולות בעולם. מה גם שמספר המכונית שנדרש כדי לשנע את האוכלוסייה לא יורד על בסיס הפתרון של בטר פלייס.

"כשאנשים משלמים על הרכב שלהם לפי שעה, ולא הופכים לבעלים שלו, הם נוהגים פחות. מחקרים שלנו מראים שאדם שאין לו רכב ושוכר רכב רק לפרקי זמן קצרים, נוסע עד 80% פחות קילומטרים משנסע כשהיה בעל רכב. הפתרון של שי ובטר פלייס יניב אותו מספר רכבים על הכביש, עם אותם פקקים, אותו מחסור בחניה ואותה עלות גבוהה לבעל הרכב. בעיני, לא מדובר בדור הבא של תחבורה שנועדה להקל על האנושות".

זיפ-קאר: עשר שנות הפסדים ולפחות שנתיים נוספות

מאת: סיון פיינגולד

זיפ-קאר, חברת שיתוף המכוניות, מאפשרת ל-560 אלף לקוחותיה - שזכו לכינוי זיפסטרס - להשכיר את אחת מ-8,000 מכוניות החברה לפי שעה, בעלות שכוללת ביטוח ודלק. הלקוחות, החותמים על חברות שנתית, בודקים באפליקציה של החברה היכן נמצאת המכונית הקרובה ביותר ויכולים להחזיר אותה לחניון כלשהו של החברה בכל שעות היממה. המחיר מתחיל ב-7 דולרים לשעה.

החברה הוקמה ב-2000 בקיימברידג', מסצ'וסטס, על ידי רובין צ'ייס ואנטיה דניאלסון. ב-2007 התמזגה עם מתחרתה העיקרית בארה"ב פלקסקר, וכיום היא פועלת ב-14 ערים רובן בארה"ב, אחת בקנדה ואחת בבריטניה.

במשך יותר מעשר שנותיה צברה זיפ-קאר הפסדים ומעולם לא רשמה שנה רווחית. גם ב-2011-2012 היא אינה צופה לרשום רווח. "איננו יודעים אם פעילותנו תיהפך לרווחית או אם נמשיך לצבור הפסדים ב-2012 ואחריה", נאמר בתשקיף ההנפקה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 14.1 מיליון דולר ב-2010.

הכנסות החברה אמנם צומחות מהר - עלייה של 41.9% ל-186 מיליון דולר בשנה שעברה, אולם גם הוצאותיה גדלו באותה תקופה ב-40% בשל מסעי פרסום גדולים.

זיפ-קאר גייסה סכום גבוה מהצפוי בהנפקה ראשונה לציבור (IPO) ב-13 באפריל - 174.3 מיליון דולר - ממכירת 9.7 מיליון מניות במחיר של 18 דולר למניה. המניה זינקה ביום הראשון למסחר ב-56% לשער של 28 דולר. מאז ירדה המניה ב-7.8%, ועתה, שבועיים לאחר ההנפקה, היא נסחרת ב-25.8 דולר. ההכנסות מההנפקה ישמשו את החברה להפחתת חובותיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#