נתניהו התקפל בגלל האירוויזיון: בוטל פיצולו של תאגיד השידור - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו התקפל בגלל האירוויזיון: בוטל פיצולו של תאגיד השידור

כפי שנחשף ב-TheMarker, לפני כשבועיים שיגר איגוד השידור האירופי מכתב המזהיר כי האירוויזיון בישראל בסכנה אם יפוצל התאגיד

72תגובות
נטע ברזילי בבית רה"מ
חיים צח / לע"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לבטל את פיצול תאגיד השידור הציבורי "כאן" כדי לאפשר את קיום האירוויזיון בישראל - כך פירסם עמית סגל בחברת החדשות. המשמעות היא שבג"ץ לא יצטרך לפסוק בעניין והתאגיד יישאר במתכונת הפעילות הנוכחית. בשבועות הקרובים תוגש לכנסת הצעת חוק לתיקון מס' 9 בחוק תאגיד השידור הציבורי שלפיו מהלך הפיצול יבוטל.

פיצול התאגיד יצא לדרך ימים ספורים לפני העלייה לאוויר של התאגיד במאי 2017, לאחר שורת ניסיונות של נתניהו לפגוע בתאגיד – לסגור אותו או להפעיל אותו ללא חברת חדשות. הפיצול נועד להפריד את תחום החדשות לתאגיד נפרד. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו התאגיד, ארגון העיתונאים וח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), הוקפא הפיצול בצו ביניים.

כבר בזמן אמת הזהירו בתאגיד כי המהלך ימנע מישראל להיות חברה ב-EBU , איגוד השידור האירופי. ואכן, כפי שנחשף ב-TheMarker, לפני כשבועיים שיגרו ב-EBU אזהרה לתאגיד שלפיה ישראל נמצאת על תקן חברה זמנית בלבד ב-EBU ואם חוק הפיצול ייכנס לתוקף - ייתכן כי חברות ישראל תיבחן מחדש.

בשבועות האחרונים בחנו במשרדי הממשלה כמה אפשרויות. המרכזית שבהן היתה הוראת שעה לעיכוב הפיצול אם אכן בג"ץ יאפשר אותו. ואולם, הוחלט כי מהלך כזה בעייתי מבחינה משפטית, מאחר שלא ידוע מתי בג"ץ יקבל החלטה בעניין וייתכן כי לא ניתן יהיה להעביר הוראת שעה כזו.

על שולחן הכנסת כבר מונחת הצעת חוק של כבל לביטול הפיצול של תאגיד השידור. בשבוע שעבר גם פנה כבל, המיוצג בעניין זה על ידי עו"הד יובל יועז ודורון ברקת, לבג"ץ בבקשה למתן פסק דין בעתירות, בשל הצורך להבהיר את המצב בעקבות נושא האירוויזיון. השופט חנן מלצר, היושב בראש ההרכב המורחב, הורה לפרקליטות ולכנסת להגיב עד יום חמישי הקרוב מה עמדתם העדכנית בעניין. ייתכן כי חובת מענה זו האיצה בנתניהו לקבל החלטה על ביטול הפיצול.

חשש לעצמאות התאגיד

באופן רשמי, הצעת החוק שתובא בקרוב - תיקון מס' 9 לחוק התאגיד שיבטל את תיקון מס' 8 - אמורה לכלול סעיף אחד בלבד: מחיקת התיקונים הקודמים. עם זאת, תיקון חדש עלול גם להוות סכנה לעצמאות התאגיד, שכן בדרך כלל בהליכי חקיקה, מעלים הח"כים במהלך הדיונים בוועדות הכנסת הצעות נוספות שעשויות להשתלב בסופו של דבר בחוק המקורי. גם הפעם עולה חשש כי הח"כים ישלבו בהצעה סעיפים שונים שיפגעו בתאגיד.

החשש הוא בעיקר מפני ניסיון של ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לקדם את הצעת החוק שלו לתיקון חוק התאגיד. ההצעה כבר הוסרה מסדר היום ולא נדונה כלל בוועדת השרים לענייני חקיקה, בעיקר בשל התנגדות שר האוצר משה כחלון - אך זוהר עשוי לפעול לשלב סעיפים ממנה בהצעת החוק שתגיע בקרוב לכנסת.

ההצעה של זוהר כוללת שני מרכיבים. הראשון שבהם הוא ביטול הסעיף המאפשר לתאגיד להתבסס על תקציב שנתי קבוע מראש (תקציב ממשלתי של כ-650 מיליון שקל בשנה). במקום זאת, יהיה צורך לאשר מחדש בכל שנה את תקציב התאגיד בכנסת במסגרת תקציב המדינה, תוך סכנה כי הח"כים יפגעו בתקציב זה בהתאם לצרכים פוליטיים.

הצעה זו מנוגדת לחלוטין להמלצות הוועדה הציבורית בראשות רם לנדס, שעל בסיסן הוקם התאגיד. הוועדה המליצה כי תאגיד השידור הציבורי לא יגבה אגרה ישירה מהצופים - ובמקום יתבסס על תקציב ממשלתי שיגיע ישירות מאגרת הרכב של נהגי ישראל. כדי למנוע התערבות פוליטית חוזרת בתקציב ופתח ללחצים פוליטיים, המליצה הוועדה כי חוק התאגיד יקבע תקציב קבוע ומוגן שלא יהיה תלוי בתקציב המדינה.

המרכיב השני בהצעת החוק של זוהר נוגע לשידורי הספורט. לפי ההצעה, התאגיד ייאלץ להגדיל את תקציב הפקות המקור שלו מ-200 מיליון שקל ל-240 מיליון שקל, ובמקביל יחויב להגדיל פי ארבעה את השקעתו בשידורי הספורט, מ-15 מיליון שקל ל-60 מיליון שקל בשנה. תקציב זכויות השידור הוא חלק מתקציב הפקות המקור, כך שבפועל הגדלת התקציב תופנה כולה למטרה זו על חשבון תקציב הפקות המקור או החדשות.

ההצעה עשויה בעיקר לסייע לערוצי הספורט. בשנים האחרונות נקלעו ערוצים אלה למצוקה, שכן הם רכשו תכנים רבים במחירים גבוהים. ההכנסה של ערוצי הספורט מהפלטפורמות - HOT ,yes, סלקום ופרטנר - אינה מכסה את ההוצאות, ולכן הערוצים מחפשים אחר מי שירכוש מהם תכנים. לפי התאגיד, ההצעה הזו עשויה להביא לפיטוריהם של כ-200 עובדים.

"זו ההזדמנות להציל את החינוכית"

הצעה נוספת שנמצאת על סדר היום - שגם אותה מקדם זוהר - נוגעת לטלוויזיה החינוכית. לפי החוק הנוכחי, ב-15 באוגוסט צפויה החינוכית להיסגר — ובמקומה ייפתח ערוץ ילדים חדש שייקרא גם הוא "החינוכית", אך יפעל תחת תאגיד השידור.

ועדי העובדים והמנכ"לית בפועל של הטלוויזיה החינוכית, אורנה שמחון, מנסים להיאבק בכל דרך כדי לשנות את רוע הגזירה ולבטל את סגירת החינוכית. הצעת חוק שנועדה לבטל את הסגירה נדחית שוב ושוב בוועדת השרים לאור התנגדות משרדי הממשלה, ובעיקר משרד האוצר - לאור העלויות הגבוהות שבהפעלת החינוכית יחסית לחלופה של העברתה לתאגיד "כאן".

שמחון הביעה היום אופטימיות, ובתגובה לדיווח על התיקון החדש לחוק צייצה בטוויטר: "זו בדיוק ההזדמנות להציל את החינוכית למען ילדי ישראל". המשמעות היא שייעשה ניסיון לשלב בחוק הנוכחי הצעה נוספת לביטול הסגירה של החינוכית, וזאת בניגוד לשורת המלצות של ועדות מקצועיות ומשרדי הממשלה.

יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי: "עוד מוקדם לחגוג, אבל אנחנו מברכים על הכוונה של ראש הממשלה נתניהו לקדם חוק שיבטל את החוק לפיצול התאגיד. אנו שמחים שבסופו של דבר העתירה שהגשנו לבג"ץ הקפיאה את הפיצול ואיפשרה לנתניהו לרדת מהעץ ולבטל את המהלך המיותר הזה שעלול היה לפגוע גם בציבור וגם בעובדים. יש בכוונתנו לוודא שהפיצול אכן יבוטל ושאין עוד הפתעות בקנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#