לראשונה: בדיקת עומק של ההשפעה הפוליטית על גופי השידור - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה: בדיקת עומק של ההשפעה הפוליטית על גופי השידור

משרד מבקר המדינה פתח בבדיקה מקיפה של המינויים הפוליטיים בגופי הרגולציה, תהליכי קבלת ההחלטות וההתנהלות של הדרג הפוליטי סביב תאגיד השידור הציבורי

9תגובות
הפגנת עובדי תאגיד השידור הציבורי, השבוע
אמיל סלמן

משרד מבקר המדינה מקיים בחודשים האחרונים בדיקה מקיפה של השפעות פוליטיות פסולות על התקשורת בישראל. הבדיקה, תחת הכותרת "עצמאות הרגולציה בתחום השידורים", נעשית בתחומים הקשורים בגופים הבאים: הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מועצת הכבלים והלוויין, ותאגיד השידור הציבורי. זאת הפעם הראשונה שנערכת בדיקה ייעודית של סוגיית ההשפעות הפוליטיות על התקשורת.

ל–TheMarker נודע כי בחודשים האחרונים פנו צוותים ממשרד מבקר המדינה לגופי הרגולציה השונים ולמשרדי הממשלה, בדרישה לקבל מסמכים הנוגעים להחלטות שונות שהתקבלו בנוגע לגופי תקשורת. הבדיקה נעשית הן בגופי הפיקוח והן בגופי השידור, אך רובה מתמקד בדרג המיניסטריאלי ובאופן קבלת ההחלטות בשורה של תחומים הנוגעים לעצמאותם של גופי הרגולציה. כחלק מהבדיקה, אוספים עובדי משרד המבקר מסמכים שונים המתעדים תהליכי קבלת החלטות, והמקרים שנבדקים הם מתקופת כהונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשר התקשורת, וכן מהתנהלות המשרד מאז מינויו של איוב קרא לשר התקשורת.

ניר חפץ
מגד גוזני

בין היתר, מתבססת הבדיקה על ממצאים שנחשפו ב–TheMarker על אופן מינוי חברי מועצת הרשות השנייה. כפי שפורסם, לאחר תקופה ארוכה שבה מועצת הרשות השנייה לא פעלה, עקב התפטרות כמה מחבריה, מינה השר קרא בחודשים האחרונים שלושה חברים חדשים למועצה — כולם מזוהים עם מפלגת הליכוד ומקורבים לקרא עצמו, וכולם הומלצו לתפקיד על ידי עמותת ימין בשם זכות הציבור לדעת — המזוהה עם הליכוד ומעורבת בפעילות פוליטית מהקצה הימני של המפה.

בין מילצ'ן לאלוביץ'

הליך הבדיקה של מבקר המדינה בנושא עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים לא נולד בחלל ריק: ניסיונות ההשפעה הפוליטיים על תחום התקשורת עומדים כיום בלב החקירות בתיקי נתניהו, כשחלק מהחקירות עוסקות גם במארג היחסים שבין הדרג הפוליטי לבין גופי הרגולציה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אלכס קולומויסקי

כך, בתיק 1000 (פרשת המתנות), שבו נחקר ראש הממשלה בחשד להפרת אמונים ושוחד בגין יחסיו עם אנשי עסקים — ובהם ארנון מילצ'ן — עלה חשד כי נתניהו קיבל טובות הנאה ומתנות יקרות ממילצ'ן, ובתמורה סייע לו בסוגיות הקשורות באחזקותיו בגופי תקשורת ישראלים.

מילצ'ן הוא בעל מניות בערוץ עשר, שבו עסק נתניהו באופן ישיר במשך תקופה ארוכה. לפי החשד, נתניהו ניסה לסייע למילצ'ן להיכנס כשותף בזכיינית רשת, ובהמשך אף עסק בהקמת ערוץ מסחרי נפרד — תוך פגיעה בעצמאות גופי הרגולציה האחראים להסדיר את תחום שידורי הטלוויזיה בישראל.

תיק 2000 (פרשת נתניהו־מוזס) עוסק כולו במערכת היחסים בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. בפרשה זו התפרסמו הקלטות שנשמרו על ידי איש סודו לשעבר של נתניהו, ארי הרו, ובהן נשמעים נתניהו ומוזס דנים בשיטות להחלשת החינמון "ישראל היום" שבבעלות איל ההימורים האמריקאי שלדון אדלסון, בתמורה לריכוך אופן הסיקור של "ידיעות" כלפי נתניהו ומשפחתו. בהמשך נהפך ארו לעד מדינה בתיק.

מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין, יפעת בן חי שגב
אמיל סלמן, אייל טואג

תיק 4000 (פרשת בזק) עוסקת בקשרים שבין נתניהו לבעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'. בין היתר נחקר חשד כי נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, העניק הקלות רגולטוריות בעלות ערך כספי עצום לבזק — בתמורה לסיקור חיובי שלו ושל בני משפחתו באתר וואלה, השייך גם הוא לקבוצה. בפרשה זו נקשרה גם מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת גם על yes שבבעלות בזק: זאת, בין היתר, משום שהמיזוג בין בזק ל–yes יצא לדרך רק לאחר ישיבת מועצת הכבלים, שכונסה בדחיפות לבקשת נתניהו.

כמו כן נחקר בפרשה זו תפקודו של מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו, שלמה פילבר, שפעל לכאורה להיטיב עם אלוביץ' על פני העדפת האינטרס הציבורי. מאז נהפך גם פילבר לעד מדינה בפרשה, ובאחרונה התפטר מתפקיד מנכ"ל המשרד שבו עדיין החזיק באופן רשמי, אחרי חודשי השעיה ארוכים. המועמד של איוב קרא להחלפת פילבר הוא נתי כהן, עד לאחרונה קצין קשר ראשי בצה"ל.

עד מדינה נוסף שגויס בפרשה זו, ושעדותו יכולה להשפיע גם על התיקים האחרים, הוא ניר חפץ, יועצו הקרוב של נתניהו שהיה במשך שנים בקרבה הדוקה למשפחה ושימש כדובר שלהם בתקשורת. חפץ, בעברו עורך מוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות", ועורך "מעריב" בתקופה שבה נרכש על ידי נוחי דנקנר, נחשד חפץ בקבלת שוחד ושיבוש הליכי חקירה כאשר תיווך לכאורה בין נתניהו וסביבתו לבין אתר וואלה שבבעלות אלוביץ'. עם חתימת ההסכם עמו, שבו נקבע כי לא יועמד לדין, העביר חפץ לחוקרים מסרונים וחומרים נוספים המעידים לכאורה על טיב הקשר בין אלוביץ' לנתניהו.

ארנון מילצ'ן
Evan Agostini/אי־פי

שלושה מינויים בהמלצת עמותת ימין

שוק התקשורת המסחרי מפוקח כיום על ידי שני גופים: הרשות השנייה מפקחת על הערוצים המסחריים (קשת, רשת וערוץ עשר), הטלוויזיה החינוכית, הרדיו האזורי — ובאחרונה קיבלה לידיה גם את הערוצים הייעודיים (20, 24, 9 והלאTV). מועצת הכבלים והלוויין מפקחת על HOT ו–yes, ואמורה בהמשך לפקח גם על שידורי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר.

אף שגופים אלה כוללים מועצות ציבוריות ואמורים לפעול בנפרד מהזירה הפוליטית, לאורך השנים היו ניסיונות של פוליטיקאים ועושי דברם להשפיע עליהם — הן בהחלטות נקודתיות והן בקידום מינויים של מקורבים לתפקידי מפתח.

מבקר המדינה, יוסף שפירא
יהודה בן יתח / הכנ?

לרשות השנייה יש סמכויות פיקוח נרחבות בכל הנוגע לשידורי החדשות. אחת מהסערות שהתרחשו בשנים האחרונות היתה סביב החלטתה של הרשות השנייה למנות לדירקטור בחברת החדשות של ערוץ עשר את רמי סדן, לשעבר דובר משפחת נתניהו. בהמשך החליטו בעלי המניות בערוץ למנות את סדן ליו"ר חדשות עשר — ואולם רק בעקבות חשיפת TheMarker על כך שסדן "שיפץ" את קורות חייו — המינוי בוטל.

אחת מהסתעפויות הבדיקה של משרד המבקר בימים אלה נוגעת למינוי חברי מועצת הרשות השנייה. השר קרא ביצע עד כה שלושה מינויים למועצה: יוליה שמאלוב־ברקוביץ', לשעבר חברת כנסת מטעם קדימה שהתמודדה לאחר מכן בליכוד, שמונתה ליו"ר המועצה; ושני חברי מועצה — ד"ר אודליה מינס, תושבת קרית נטפים שבשומרון, וליאור גלבוע, חבר הליכוד המקושר לח"כים ושרים במפלגה, וכן עם השר קרא. בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע שהגישו TheMarker ועמותת הצלחה, התגלה כי הגוף היחיד שהמליץ על שלושת המינויים הללו היה תנועת הימין זכות הציבור לדעת, שראשיה הם פעילים בולטים בליכוד.

עם זאת, שני מינויים אחרים שביצע קרא זכו באחרונה לשבחים מקיר לקיר: מינויו של השופט בדימוס אילן שיף ליו"ר ועדת האיתור לתאגיד השידור הציבורי; ותא"ל נתי כהן, המיועד להחליף את שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת.

סוגיה נוספת שעלולה להגיע לבדיקת מבקר המדינה היא התנהלות של הדרג הפוליטי והרגולטורי סביב המאבק של ערוץ 20 לשדר חדשות ואקטואליה, אף שבתנאי הרישיון שלו נקבע כי 75% לפחות מהתכנים המשודרים יהיו בנושא מורשת ישראל. במשרדי המשפטים, האוצר והתקשורת נמתחה ביקורת חריפה על ההליכים שבהם קודם חוק הערוצים הייעודיים (המכונה גם החוק להצלת ערוץ 20), שנועד לאפשר לערוצי נישה קטנים לפעול תחת מחויבויות רגולטוריות מדורגות לפי נתח השוק שלהם.

ארנון מוזס
ניר קידר

מועצת הכבלים: מאיומים לרגיעה

מועצת הכבלים והלוויין מפקחת בין השאר על yes, שעומדת במרכז תיק 4000. ייתכן כי בדיקת המבקר תתייחס גם לטענות שונות שהעלתה בחודשים האחרונים יו"ר המועצה, ד"ר יפעת בן חי שגב, שלפיהן השר קרא עוסק בהסדרת השידורים באופן ישיר מול החברות — מבלי לערב את המועצה. בן חי שגב אף טענה כי השר קרא איים עליה בעת שהרשות דנה באפשרות לחלט את חובותיו של ערוץ 20, עקב הפרת תנאי הרישיון שלו.

עם זאת, בשבועות האחרונים נראה כי שוררת רגיעה ביחסים בין המועצה לשר, והצדדים מקיימים שיתוף פעולה פורה לצורך קידום סוגיות שונות בתחום הרגולציה — למשל, החלת פיקוח על מיזמי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר וביטול חבילות הבסיס ב–HOT ו–yes.

מה שווה התאגיד אם לא מפצלים אותו

בעוד שיש שאלות רבות הנוגעות לתפקוד גופי הרגולציה של השידורים המסחריים — נדמה כי מבקר המדינה ייאלץ להקדיש חלק ניכר מעבודת הביקורת דווקא לתאגיד השידור הציבורי. הקמת התאגיד לוותה בטענות קשות לניסיונות של פוליטיקאים להשפיע על הנעשה בו ועל המינויים למשרות בכירות בו.

כך למשל, יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), הגיש תצהיר לבג"ץ על ניסיונות ההשפעה הפוליטיים מצד מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר וכיום עד המדינה, שלמה פילבר. לפי כבל, פילבר הציע "דיל" למינוי של מקורבים שונים לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור.

שאול אלוביץ'
עופר וקנין

הקמת התאגיד לוותה גם בעיכובים רבים ובסירוב של נתניהו לקדם את מינוי חברי מועצת התאגיד, שלא היתה יכולה להתחיל לפעול בהרכב חסר — עד שנאלץ לעשות זאת בעקבות פסיקת בג"ץ. בתאגיד עדיין ממתינים לפסיקת בג"ץ בעתירה שהוגשה בעניין תיקון החוק לפיצול תאגיד השידור לתאגיד חדשות ותאגיד לשידורים כלליים. היוזמה נרקמה לאחר שניסיונות לסגור את התאגיד או למנוע את עלייתו לשידור — נבלמו.

במשרד מבקר המדינה מסרו בתגובה: "משרד מבקר המדינה נמצא כעת במהלכה של משימת ביקורת 'עצמאות הרגולציה בתחום השידורים'. במסגרתה נבדקים בין השאר הליכי המינוי של חברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בתוך כך נבדקים נושאים הקשורים במועצת הכבלים והלוויין ונושאים הקשורים לתאגיד השידור".

שר התקשורת, איוב קרא
עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#