איך מקבעת התקשורת את התדמית המוחלשת של יוצאי אתיופיה - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מקבעת התקשורת את התדמית המוחלשת של יוצאי אתיופיה

ייצוג בני העדה בתקשורת הוא מזערי, וכשהם כבר מופיעים הם עוסקים לרוב בענייני העדה ומוצגים כקורבן - כך עולה ממחקר של יפעת מחקרי מדיה עבור היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ■ "התקשורת צריכה לעשות חשבון נפש"

4תגובות
מחאת יוצאי אתיופיה בתל אביב, ב-2016
תומר אפלבאום

בני העדה האתיופית זוכים לייצוג חסר בתקשורת הישראלית, וגם כשהם מופיעים בה, האירועים המרכזיים הם סוגיות הקשורות לפלילים ובני העדה מוצגים כחלשים או כקורבנות — כך עולה ממחקר חדש של יפעת מחקרי מדיה, שנערך עבור עבור משרד המשפטים. המחקר נעשה כחלק מדו"ח הפעילות של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות.

הפרשות המרכזיות שבהן עסקה התקשורת בבני העדה האתיופית היו באירועים שליליים: 20% מהאזכורים בתקופת המחקר היו בסוגיית אברה מנגיסטו, שנכנס לרצועת עזה ב–2014 ומוגדר כנעדר. בסוגיה זו התראיינו בני משפחה וחברים של מנגיסטו כחלק מהמאבק להשבתו. סוגיות מרכזיות נוספות היו רצח לוחם מג"ב סמ"ר סלומון גברייה, סוגיית יונתן היילו שהורש ברצח גבר שאנס אותו, וסגירת מרכז הקליטה במבשרת ציון.

רק 0.68% מכלל הדמויות שנראו או הוזכרו בתקשורת בתקופת המחקר היו בני העדה האתיופית, בעוד חלקם באוכלוסייה הוא 1.67%, נכון ל–2016. בסך הכל נספרו 299 אייטמים שבהם הופיעה דמות מהעדה.

המחקר נערך על התקופה של יולי־נובמבר 2017 בקרב כל כלי התקשורת המרכזיים בעיתונות הכתובה ("ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "הארץ" ו"מעריב"); במהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה (החדשות, חדשות עשר ומהדורת כאן), בשלוש תוכניות האקטואליה בטלוויזיה ("שש עם", "לונדון וקירשנבאום" ו"שבע אקטואלי"); ובשתי תוכניות אקטואליה ברדיו ("סדר יום" ברשת ב' ו"מה בוער" בגלי צה"ל).

הצגת בני העדה האתיופית בתקשורת

לפי הנתונים, תאגיד השידור הציבורי כאן מוביל בייצוג בני העדה האתיופיות בשידוריו. התוכנית "סדר יום" בהגשת קרן נויבך ברשת ב' היא המובילה עם ייצוג של 2.39% לבני העדה האתיופית מכלל הדמויות שהשתתפו בה — שיעור גבוה מחלקם באוכלוסייה; בכאן 11 שיעור הייצוג היה 1.24%.

בערוצים המסחריים המצב רע בהרבה. בחברת החדשות וערוץ עשר נמצא שיעור דומה לייצוג לעדה האתיופית — 0.81% ו–0.87% בהתאמה. בעיתונים היומיים השיעור נע סביב 0.5%, ואילו בגלי צה"ל היה השיעור הנמוך ביותר, 0.32% בלבד.

נציגי העדה, חלשים ונמצאים בשוליים

מה שמחמיר את החוסר בייצוג הוא שגם כאשר הופיעו בני העדה בתקשורת, לרוב האייטם היה שולי. לפי המחקר, רק ב–24% מהאייטמים שעסקו בבני העדה נחשבו ל"מרכזיים" — כלומר, ששודרו ברבע השעה הראשונה בתוכנית משודרת, או כתבה בעיתון שקיבלה הפניה מהשער.

סוגיה נוספת שנבחנה במחקר היא תפקיד הדמויות בכתבה. קיים הבדל ניכר אם הדמות הוצגה בשל רמת המומחיות שלה בתחום מסוים או באופן מקרי ונסיבתי. המחקר של יפעת מלמד כי מבין כל האייטמים שבהם הופיעו בני העדה, רק ב–5.6% מהמקרים בני העדה האתיופית הופיעו כמומחים או פרשנים, ובשאר המקרים בשל היותם מוכרים לציבור (22.2%) או בשל סיבה מקרית (72.2%).

הייצוג של בני העדה האתיופית מכלל המשתתפים בכלי התקשורת

הדמויות הבולטות שרואיינו כמומחים או פרשנים היו זיוה מקונן־דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה; אפרת ירדאי, ראש קבוצת מחקר בתחום יוצאי אתיופיה במכון ון ליר; השופטת אנדו סבחת חיימוביץ, ואחרים. הדמויות המפורסמות שהופיעו היו (מלבד אנשים הקשורים לפרשות מנגיסטו והיילו) הדוגמנית טיטי איינאו, המוזיקאית אסתר רדא והכדורגלן יעקב בריהון.

שאלה נוספת שעלתה במחקר היא עד כמה הוזכרה באייטם השתייכותו העדתית של בן העדה האתיופית. לפי המחקר, ביותר משליש מהמקרים נעשה קישור להשתייכותו לעדה. "זהו שיעור גבוה המעיד על נטיית התקשורת להציג את בני העדה האתיופיות כנציגי העדה", כתבו ביפעת. אגב, בכל המקרים שבהם הוצג בן העדה בסוגיה פלילית, לא נעשה כל קישור להשתייכותו העדתית.

הממצאים החשובים ביותר נוגעים לפרמטרים האיכותניים המעמיקים. כלומר, לאיזה יחס זכתה הדמות בת העדה האתיופית בסיקור שבו הופיעה. המחקר מראה כי שיעור בני העדה שהוצגו כקורבנות או כחלשים (38%) היה פי שלושה מהופעתם של אלה שהוצגו כמנהיגים או כחזקים (12%). עם זאת, ברוב מכריע של המקרים יחסה של התקשורת כלפי בני העדה היה מפרגן או סימפטי.

"גם אם היחס לדמויות חלשות הוא כמעט תמיד סימפטי, הופעות אלה כנראה אינן מסייעות לשינוי תודעתי", כתבו ביפעת, וגם הציעו פתרון: "אם דמויות שמנפצות סטיגמות יזכו לבמה רחבה יותר בתקשורת המרכזית, זה עשוי להיות צעד משמעותי בכיוון הנדרש".

אברה מנגיסטואברה מנגיסטו
משפחת מנגיסטו

"המון רחמנות — עם גישה פטרונית"

"התקשורת הישראלית היא כת שבה כולם מלטפים את כולם, זו כת שבנויה במודל של חבר מביא חבר", אומר דני אדינו אבבה, כתב "ידיעות אחרונות" לשעבר, המכהן כשליח תנועת הנוער הבונים דרור עולמית בדרום אפריקה. "אם אתה אאוטסיידר כמוני, אם אתה חרדי או ערבי, אתה לא משלהם. אתה לא חלק ממדורת השבט הלבנה והישראלית. כמה יוצאי אתיופיה או ערבים מוזמנים לאולפני טלוויזיה כדי לדבר על המצב החברתי הגלובלי? לכמה יוצאי אתיופיה יוצא לדבר על החברה הישראלית, ולא רק על עצמם? בדרך כלל מביאים אתיופים לדבר על אתיופים וערבים לדבר על ערבים. זה נוח. מצאנו ערבי עם שפם שידבר על חומוס".

הנוכחות של אדינו אבבה בתקשורת המיינסטרים הישראלית יוצאת דופן. ברוב כלי התקשורת הנוכחות של יוצאי העדה האתיופיות היא אפסית או שולית. הייצוג החסר שלהם בעבודה העיתונאית משפיעה כנראה גם על התפוקה. "זה נובע מעובדה פשוטה: אנשים מתקבלים לעבודה על בסיס הקשרים שלהם. לתקשורת הישראלית קשה להתקבל כאאוטסיידר", אומר אדינו אבבה. "כמה כתבים ערבים אתה מכיר? מעט מאוד, אף ש–20% מהישראלים הם ערבים. פשוט לא חיפשו ערבים כי זה לא נוח לחפש".

התוצאה, כפי שמראה המחקר, היא הצגה חד־ממדית של בני העדה בתקשורת. "התקשורת הישראלית אוהבת מאוד את הקהילה האתיופית. במאמרים יש תמיד המון רחמנות, הרבה אי־נעימות, אבל ממשיכים לתייג אותם באותו אופן כל הזמן. הגישה היא פטרונית. התקשורת היא מראה ברורה ליחס של החברה כולה לבני העדה. התקשורת צריכה לפתוח את הלב ולראות את הקהילה כחלק בלתי־נפרד מהחברה הישראלית. היא צריכה להתגייס לקלוט את יוצאי אתיופיה ולתת להם הזדמנות".

עו"ד אווקה (קובי) זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, מגלה כי בכוונת היחידה לפעול להגדלת הייצוג האיכותי של בני העדה בתקשורת. לדבריו, "התקשורת צריכה לעשות חשבון נפש. המחקר מראה כי קיים תת-ייצוג משמעותי של יוצאי אתיופיה בתקשורת הישראלית. חלקים גדולים מהתקשורת מדירים את יוצאי אתיופיה, ויחסה של התקשורת אליהם הוא, למרבה הצער, לרוב שלילי. מציאות עגומה זו חייבת להשתנות. כחלק מיישום המלצות ועדת פלמור, אנו מצויים בשלב מתקדם של הקמת מאגר של אנשי מקצוע מתחומי עיסוק שונים, כולם יוצאי אתיופיה, שיהיו נגישים וזמינים לכל גורמי התקשורת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#