שלי יחימוביץ': "חברות החדשות ייהפכו לשופר של בעלי ההון" - מדיה ופרסום - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלי יחימוביץ': "חברות החדשות ייהפכו לשופר של בעלי ההון"

יחימוביץ' הגיבה על הצעת החוק שמבקשת להחליש את כוחם של נציגי הציבור בדירקטוריוני חברות החדשות

28תגובות

>> הפיקוח הציבורי על חברות החדשות בערוצים המסחריים עתיד להצטמצם באופן משמעותי, לאחר שלא יהיה צורך בהסכמתם של נציגי הציבור בדירקטוריון כדי לפטר או למנות מנכ"ל. בנוסף, תקופת הכהונה של המנכ"לים בחברות החדשות תצטמצם לשלוש שנים במקום חמש שנים כיום - כל זאת במידה שתאושר הצעת חוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יריב לוין (ליכוד).

ביום חמישי האחרון הופתעו לשמוע במשרדי הממשלה על חזרתה לחיים של הצעת החוק שהיתה שרויה בקיפאון במשך יותר משנה. למשרדים לא ניתנה שהות ממושכת להיערך לדיון בהצעה, משום שכבר היום עתידה הצעת החוק לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה - שם יוחלט אם תעבור לשלבי חקיקה מתקדמים. במשרד התקשורת אמרו כי עמדתם עדיין לא גובשה וסירבו להרחיב. ממשרד האוצר נמסר כי הם מתנגדים להצעת החוק, "כדי למנוע שליטה מוחלטת של בעלי ערוץ 2 ו-10 בחברות החדשות".

הדירקטוריונים של חברות החדשות של ערוצים 2 ו-10 כוללים עשרה חברים, כשארבעה מהם ממונים על ידי הרשות השנייה ואמורים לייצג את האינטרס של הציבור ולהוות משקל נגד לאינטרסים המסחריים-כלכליים והאישיים של בעלי הערוצים המחזיקים בחברות החדשות. לפי החוק הנוכחי, רק 75% מחברי הדירקטוריון יכולים למנות או לפטר מנכ"ל, משמע נדרשת הסכמתם של לפחות שניים מתוך ארבעת נציגי הציבור - מה שמקנה להם זכות וטו בפועל על החלטות אלה.

לפי הצעתו של לוין, יבוטל הצורך ברוב מיוחד ויידרש רוב רגיל בלבד, כלומר 51% מחברי הדירקטוריון. אם ההצעה תאושר, יתאפשר לבעלי הערוצים לקבל החלטות מסוג זה ללא אישור נציגי הציבור, וכך תגדל התלות של המנכ"לים בבעלי החברות.

לוין אמר ל-TheMarker כי הפיקוח הציבורי לא משיג את מטרתו, וכי יש חלקים בציבור שאינם חשים שהחדשות מייצגות אותם. לדבריו, יש לספק לחברות גמישות ניהולית, כלומר לאפשר לבעלי החברות לנהל אותן כפי שירצו - בוודאי לאחר המעבר למשטר רישיונות ערוצים.

שובה של הצעת החוק, שעלתה לדיונים לראשונה ב-2009 ואז הוקפאה, מגיע זמן קצר לאחר אישורה של חקיקת הרישיונות בוועדת הכלכלה, שבמסגרתה יעבור שוק הטלוויזיה למשטר שבמסגרתו יקבלו הערוצים רישיון קבוע שאינו מוגבל בזמן. המהלך משנה באופן מהותי את הסדרת הזיכיונות הקיימת, שבמסגרתה נדרשים בעלי הערוצים להתחרות על זכותם להפעיל את הערוץ במכרז שמתרחש מדי כמה שנים.

חקיקת הרישיונות מגדילה משמעותית את כוחם של בעלי הערוצים, כי היא סוללת את דרכם להמשך שליטה בשוק הטלוויזיה המסחרית. המעבר לרישיונות אמנם פותח את השוק למתחרים נוספים, אך לפי הערכות יהיו מעטים כאלה - אם בכלל.

"פגיעה בחופש הביטוי"

הצעת החוק, אם תאושר, תהיה צעד נוסף בתהליך המגדיל את כוחם של בעלי הערוצים. "הצעד הזה הוא הורדה של המסכות, שלפיהן יש פיקוח ציבורי והמנכ"ל הוא אדם בלתי תלוי", טוען פרופ' דן כספי מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון. "סוף-סוף יודעים שחברי הדירקטוריון שבויים בידי הזכיינים ולא אחרת. זה ניסיון להצר את צעדי הדירקטוריון ולהכפיף אותו לזכיין".

כספי מסביר כיצד הדברים ישפיעו על הקהל הרחב: "המשמעות ברורה - הערוצים שייכים לזכיין, ולא לציבור. עד עכשיו, גם הערוצים המסחריים נחשבו ציבוריים, בין היתר בזכות הפיקוח הציבורי עליהם. המימון מסחרי, אבל הפיקוח ציבורי. ברגע שמסירים את הפיקוח, מה שמשדרים שייך בלעדית לזכיין ולא לציבור - זה כל הסיפור".

כספי מזכיר שנציגי הציבור התנגדו בעבר ליוזמת בעלי המניות בערוץ 2 למנות את רפי גינת ואת נסים משעל למנכ"לי חברת החדשות. בשני המקרים סיכלו נציגי הציבור את המהלך, כשבמקרה של גינת אף שילמו על כך בהפסקת כהונתם: יו"ר הדירקטוריון מטעם הציבור, יצחק לבני, וחברת הדירקטוריון מטעם הציבור, רחל בן-ארי, סיימו את תפקידם.

"בעבר נציגי הציבור התעמתו עם נציגי הזכיינים, ובמקרה של לבני הוא אמנם זכה בסופו של דבר (כשמנע את מינויו של גינת - אב"ז), אבל שילם את המחיר", אומר כספי. "הוא עשה את תפקידו - הגן על האינטרס הציבורי, ולא של הזכיין".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), ששימשה עיתונאית בחדשות ערוץ 2 במשך חמש שנים, ושהגישה ב-2007 עם חברי כנסת נוספים בג"ץ נגד הדחתם של חברי דירקטוריון החדשות מטעם הציבור, חושבת שהחוק יפגע קשות בחופש העיתונות של חברות החדשות.

"אני מתנגדת לחלוטין חוק", מצהירה יחימוביץ'. "חברת החדשות היא גוף שונה במהותו מכל יתר השידורים, מכיוון שהיא מתפקדת כעיתון לכל דבר ומתווכת את האינפורמציה לציבור. אם החברה לא תיהנה ממינימום של חופש מערכתי, חופש ייצוג ויכולת לפעול משיקולים מקצועיים, היא פשוט לא תמלא את ייעודה. היא תפסיק להיות עיתון, ובלי פיקוח תיהפך לשופר של בעלי ההון.

"הפיקוח חשוב על אחת כמה וכמה לאחר המעבר לרישיונות. כשמדובר בחברת חדשות, חייבים מינימום של רגולציה והשינוי המוצע בחוק יביא לאפס רגולציה. אני יודעת מניסיוני איזה לחצים מפעילים הזכיינים כשהם מזהים לכאורה פגיעה באינטרסים הכלכליים שלהם. אני יודעת איזה דיונים היו עלי בדירקטוריון חברת החדשות, עם תלונות של הזכיינים שדיברו מפי מפרסמים שבאו בטענות על כל מיני גילויי דעת שלי.

"הסיבה שזכיתי למטריית הגנה כעיתונאית, זה קודם כל כי היה לי מנכ"ל שהיה עיתונאי בעל אתוס עיתונאי (שלום קיטל - אב"ז) - מה שגם עכשיו, לטעמי, מאפיין את חברת החדשות - וכי בדירקטוריון ישבו גם נציגי ציבור. אם היו שם 100% אינטרסים כלכליים, לא הייתי יכולה לתפקד כעיתונאית חופשייה. זה א'-ב' של חופש עיתונות. הטלוויזיה היא המדיום העיתונאי הכי משפיע בסופו של יום, ואם המדיום הזה יישלט על ידי צרכים של ההון ב-100%, זאת פגיעה עמוקה מאוד בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת".

בעתירה שהוגשה כדי למנוע את הדחתם של דירקטורים מטעם הציבור שהתנגדו למינוי גינת למנכ"ל, קבע בג"ץ כי "בנסיבותיה של חברת החדשות יש חשיבות מיוחדת לשמירת עצמאותה ומקצועיותה כספק מידע מרכזי לציבור, וכמי שמשמש גורם בעל השפעה עצומה על חופש הביטוי והמידע. לא בכדי הופקד בידי נציגי הציבור הכוח המיוחד לחסימת מינוי מנהל לחברה על דעת הזכייניות בלבד".

"זכות הציבור לדעת"

גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, דידי לחמן-מסר, שהיתה ממנסחי חוק הרשות השנייה, מתנגדת באופן נחרץ לשינוי החוק. "כל העוסקים במלאכת החקיקה טרחו על מבנה שיהיה בו איזון הולם בין האינטרס המסחרי לאינטרס הציבורי בשידורי חדשות, ולכן נקבע מודל מיוחד שבו בדירקטוריון יושבים נציגי ציבור.

"לבעלים של חברת החדשות יש אינטרס כלכלי, שלפיו החברה רק תרוויח ולא תפסיד, וזאת בנוסף לאינטרסים מסחריים שיכולים להיות לבעלי המניות. תפקידם של נציגי הציבור בחברות החדשות הוא להבטיח שהיא תמלא את תפקידה העיקרי - שידורי חדשות והגשמת זכות הציבור לדעת".

לדברי לחמן-מסר, העצמאות של המנכ"ל בחדשות ערוץ 2 הכרחית כדי שיוכל למלא את תפקידו מבלי להביא בחשבון אינטרסים אישיים או מסחריים של בעלי המניות. "כדי להגשים עצמאות זו נקבע בחוק שהמנכ"ל הוא עורך ראשי ושאין לדירקטוריון זכות להתערב בתוכן, ומשום כך יש חשיבות רבה לדרך בחירתו", היא מסבירה. "דרך בחירה של מנכ"ל שתכפיף את האינטרס הכלכלי-מסחרי ותספק רוב לבעלי השליטה, תפגע בתפקיד הציבורי החשוב של חברת החדשות.

"מטרת הרוב המיוחד הוא שייבחר אדם ראוי שהאינטרס הציבורי לנגד עיניו, ושלא חושש שההחלטות הציבוריות שלו יביאו לפיטוריו. ביטול מנגנון הרוב המיוחד יהפוך את נציגי הציבור למיעוט חסר כוח בדירקטוריון והם לא יוכלו להבטיח את עצמאות בחירת המנכ"ל ופיטוריו.

"חברת החדשות מגשימה את האינטרס העיקרי לקיומה של תקשורת, והוא זכות הציבור לדעת ולא רק זכות הציבור לבידור. זכות הציבור להבין את המתרחש, לעצב את השקפת עולמו באופן עצמאי, וככל האפשר ללא השפעה של אינטרסים מסחריים וכלכליים של בעלי השליטה".

"שפוליטיקאים לא יתערבו"

לעומת לחמן-מסר וכספי, ד"ר יובל קרניאל, מרצה במרכז הבינתחומי ובעבר היועץ המשפטי של הרשות השנייה, טוען כי אין צורך בנציג ציבור בגוף חדשותי. "במשטר של רישיונות לא צריך בכלל חברת חדשות", הוא אומר. "שהחברה תנהל את החדשות איך שהיא רוצה. חברת חדשות צריך כשיש זכיינים ויש לחברה מנדט שונה. במעבר לרישיונות, שכל בעל רישיון יעשה לעצמו מחלקת חדשות ותהיה לו גמישות ניהולית מקסימלית. התערבות של נציגי ציבור בחברת חדשות של גוף פרטי היא פגומה. זה עניין פוליטי שתמיד היה בעייתי.

"אם הולכים לרישיונות, וכל אחד יוכל לשדר חדשות, לא צריך נציגי ציבור ולא צריך שפוליטיקאים יתערבו בחדשות. למה שיעקב שחם (יו"ר ועדת טלוויזיה במועצת הרשות השנייה) ימנה דירקטורים? הרעיון של רישיונות הוא הפרטה, והוא רעיון נכון. הפוליטיקאים לא צריכים להיות מעורבים בעריכת חדשות".

אבל בעבר נציגים אלה פעלו לטובת הציבור. למשל, כשמנעו מינויים של מנכ"לים שחשבו שישרתו את בעלי המניות.

"זה היה במציאות שהערוצים הם מונופול, במציאות של חברת חדשות ששייכת לשניים-שלושה זכיינים אתה לא יכול שיהיה סוג של קרטל בחדשות וגם להתנער מפיקוח ציבורי".

קרניאל מדגיש, כי כל עוד לרשת ולקשת יורשה להמשיך להחזיק יחד בחברת החדשות (לפי החוק החדש, הן יורשו להחזיק בחברה במשותף שלוש שנים, לאחר שייפרדו לשני ערוצים - אב"ז), חברת החדשות חייבת בפיקוח ציבורי. "אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו: גם חברת חדשות משותפת וגם לנהל אותה בלי פיקוח", הוא טוען. "כל עוד החברה משותפת, אז אין ברירה אלא להשאיר את הפיקוח הציבורי. במעבר לרישיונות, אני בעד שהפוליטיקאים ייצאו מחברת החדשות".

ומה בנוגע לקיצור כהונת המנכ"ל. זה לטובת הציבור?

"זה חלק מאותה גמישות ניהולית. בגוף פרטי הרי אין בכלל קדנציה. מינו עורך ב'מעריב' והחליפו אותו בתוך שנה, וגם ב'ידיעות אחרונות' הוחלף עכשיו העורך. זאת זכותו של בעל הבית וזה חלק מהפרטה. תפקיד החוק הקיים הוא לשים מגבלה על היכולת של בעלי הערוצים למנות את העורך הראשי, ולשמור שליטה פוליטית של נציגי ציבור - שזאת מלה יפה לפוליטיקה.

"אילן אבישר ושחם (הרגולטורים שיחד עם שאר המועצה קובעים מי יהיו נציגי הציבור - אב"ז) טובים יותר מאבי ניר, מנכ"ל קשת? אני לא בטוח. מספיק למדינה שתמנה את המנהלים ברשות השידור ובטלוויזיה החינוכית. גם שם ההתערבות הפוליטית בעייתית וצריך להפחית אותה.

"חברי כנסת בודדים בכלל לא צריכים להתערב וליזום יוזמות בהסדרה של שוק התקשורת וחברות החדשות. הם נמצאים בניגוד עניינים, כי הם תלויים בסיקור של החדשות. שינויים מהסוג הזה צריכים להיעשות על ידי רשויות מקצועיות".

לחמן-מסר אינה מסכימה עם קרניאל: "ריבוי ערוצים מסחריים לא מבטיח את זכות הציבור לדעת. הוא לא מבטיח שיהיו הרבה חדשות והרבה מידע, לכן חשוב שגם בעידן של רישיונות יימשך הפיקוח. אין במבנה המוצע פגיעה, אלא להיפך, הבטחה של המטרה שלשמה הוספו הערוצים".

"חיץ בין בעלי ההון לחברות החדשות"

דב גולדברגר, אחד מנציגי הציבור בדירקטוריון חדשות ערוץ 2, טוען שהחקיקה אינה טובה אבל לא מאמין שתהיה לה השפעה דרמטית. גולדברגר, שמשמש דירקטור בחדשות מאז 2007, אומר כי "זה פשוט להחליט שזו חברה פרטית. הזכיינים ימנו את מי שהם רוצים, ולא צריך בכלל את נציגי הציבור שם. העובדה שהחוק קבע שיהיו ארבעה נציגי ציבור בוועד המנהל, היא כדי שגם אנשים שאינם בעלי אינטרס כמו הזכיינים יוכלו להשפיע ולייצג את מה שהציבור צריך כחברת חדשות, ולא רק את מה שהזכיינים צריכים".

עם זאת, גולדברגר אינו חושב שלדבר תהיה השפעה דרמטית על הציבור: "גם הזכיינים לא ירצו לבחור מנכ"ל שאינו ראוי, כי אז הרייטינג יירד. קשה לי לדמיין שמישהו יעשה מהלכים שיפגעו בחברה, כי זה לא באינטרס שלו, אבל הכל יכול להיות".

הרשות השנייה ויו"ר מועצת הרשות אבישר מתנגדים להצעת החוק. לפי עמדתם, שנמסרה על ידי מנכ"ל הרשות מנשה סמירה, "הרשות השנייה מתנגדת לשינוי, והתנגדותנו מתחזקת שבעתיים לאחר תיקון החקיקה האחרון לגבי חברות החדשות, שמאפשר לרשת ולקשת בעלות משותפת לשלוש שנים אחרי המעבר לרישיונות. חייבים להבטיח את עצמאות החברה, וההצעה פוגעת בצורה קשה באינטרס הציבורי, שהוא להגן על העצמאות של חברת החדשות ולהבטיח את חוסר התלות של מנהליה.

"בהסדר החדש חברת החדשות התחזקה מאוד, ולכן צריך להבטיח שלנציגי הציבור יהיה משקל. קיצור תקופת הכהונה הופך את העורך לתלוי בידי ממניו, וגם זה פוגע בעצמאות ובמהימנות של החדשות. מעבר לכך, לקראת המעבר לעידן של רישיונות, שבו לבעלי ההון יהיה יותר משקל, חייבים לייצר חיץ ביניהם לבין חברות החדשות, וזה נעשה באמצעות נציגי הציבור. ההצעה הזו נוגדת את כל התהליך שדובר עליו בדיון הרחב על חברות החדשות במסגרת הליכי החקיקה", אומר סמירה.

שחם, שעומד בראש הוועדה לבחירת דירקטורים לחברות החדשות, שבימים אלה נמצאת בתהליך של החלפת הדירקטורים, מביע אף הוא התנגדות: "זו הצעת חוק הזויה, שמלבד מתן אפשרות לבטל את נציגי הציבור ומתן אפשרות לזכיינים לעשות כרצונם, אין בה כלום. בשבועות אלה הוועדה לבחירת נציגי הציבור לדירקטוריון החדשות של 2 ו-10 מסיימת את הליך המינוי. הצעה זו מעבירה מסר אחד: שאין לאותם נציגים כל השפעה".

ומה בנוגע לטענה שנציגי הציבור הם בעצם נציגי הפוליטיקאים שסייעו למינוים? יש טענות כי רבים מבין המועמדים לכהונת דירקטור מטעם הציבור קשורים לשר התקשורת, משה כחלון, ורבים מהם חיפאים (כחלון הוא חיפאי, וגם שחם - אב"ז).

שחם: "אני בטוח שהאנשים שייבחרו יהיו המתאימים, ללא שום קשר להחלטה של פוליטיקאי כזה או אחר. בוועדה שתחליט על מינוי אותם דירקטורים יש מגוון דעות, ואני מעריך שהבחירה תשקף אותן. בנוגע לריבוי חיפאים, זו פשוט עלילה. לא היו יותר מ-10% מחיפה והאזור הצפוני מתוך המועמדים שהציגו את עצמם, וגם לא מבין אלה שעברו לשלב השני. משקלם של החיפאים בהחלט לא היה גדול".

בקשת, רשת וערוץ 10 סירבו להגיב לכתבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#