תחנות הרדיו נגד ספוטיפיי: "זו סכנה קיומית, כבר לא מוכנים לסבול פרסומות בשביל מוזיקה" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחנות הרדיו נגד ספוטיפיי: "זו סכנה קיומית, כבר לא מוכנים לסבול פרסומות בשביל מוזיקה"

בשבוע שעבר פנה פורום תחנות הרדיו האזוריות לשר הביטחון במחאה על שיתוף הפעולה בין גלגלצ לספוטיפיי: "לא ייתכן כי תאגיד זר ייהנה מהמשאבים השייכים למדינה - ללא תשלום" ■ בינתיים, ברדיו תל אביב כבר הבינו שהמוזיקה שייכת לסטרימינג - והעתיד שייך לדיבורים

70תגובות
דניאל אק, מנכ"ל ספוטיפיי
Bloomberg

מאזיני גלגלצ זכו בשבוע האחרון לשמוע שוב ושוב את מגישי התחנה מפנים אותם לשירות חדש בישראל — ספוטיפיי. גלגלצ משתפת פעולה עם שירות המוזיקה בסטרימינג הגדול בעולם, שהתחיל לפעול בישראל לפני כשבועיים. התחנה העבירה לספוטיפיי רשימות השמעה (פלייליסטים) של מגישים בולטים בתחנה — דלית רצ'שטר, נוי אלוש, נצ'י נצ', עידו פורת ונועה ארגוב — לצד מצעדים ופלייליסטים מעשורים שונים, ותכנים נוספים צפויים לעלות לשירות בקרוב.

שיתוף הפעולה הזה הגיע עד לשולחנו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן — שאליו פנו בשבוע שעבר תחנות הרדיו האזוריות בתלונה חריפה נגד החיבור בין גלגלצ לספוטיפיי. זאת, אף שאין לליברמן סמכות להשפיע על התכנים בגלגלצ ובתחנת האם שלה, גלי צה"ל.

מהות הפנייה של התחנות האזוריות לליברמן היתה אזהרה מפני קריסה שעלולה לקרות כתוצאה מיוזמות כמו שיתוף הפעולה בין גלגלצ לשירות הסטרימינג.

החשש הגדול של תחנות הרדיו האזוריות בישראל הוא ששירות ספוטיפיי יערער את המודל הכלכלי שלהן, משום שהוא עלול למשוך מהן מאזינים וגם להסיט אליו יותר ויותר תקציבי פרסום על חשבון הרדיו האזורי.

הסטרימינג כובש את הרדיו

במכתבו לליברמן כתב דוד בן בסט, יו"ר פורום תחנות הרדיו האזוריות ובעלים של התחנות רדיוס 100fm ולב המדינה, כי "שירות ספוטיפיי מהווה תחרות ישירה בתחנות הרדיו וצפוי לפגוע בשיעור ההאזנה שלהן. לאורך זמן, מדובר בסכנה קיומית לתחנות הרדיו האזוריות".

בן בסט התייחס לשיתוף הפעולה בין ספוטיפיי לגלגלצ, וכתב: "לא ייתכן כי תאגיד ענק זר אשר מבקש דריסת רגל בישראל ייהנה סתם כך וכלאחר יד מהמשאבים והאמצעים השייכים למדינה — ללא תשלום, ללא פיקוח וללא מכרז. אנו מבקשים כי תפעילו סמכותכם ותתערבו לביטול כל שיתוף פעולה קיים או מתוכנן בין התחנות הצבאיות לבין ספוטיפיי, הן בשל היותו בלתי־חוקי, או לכל הפחות בלתי־תקין מבחינה ציבורית, והן בשל היותו בבחינת תחרות בלתי־הוגנת המהווה סכנה חמורה לתחנות הרדיו האזוריות".

בגלי צה"ל דחו את הטענות של בן בסט. "גלגלצ מנגישה רשימות השמעה שאוצרים שדרניה ועורכיה, כחלק משאיפתה להנגיש את תכניה לקהל המאזינים בכל מקום שבו הקהל נמצא — ביוטיוב, בפייסבוק, באינסטגרם, וכעת גם באמצעות ספוטיפיי. העברת רשימות ההשמעה שנערכות בגלגלצ באמצעות הפלטפורמה של ספוטיפיי הוסדרה בהתאם לנוהלי משרד הביטחון ולכללים המחייבים בעניין. למען הסר ספק, גלגלצ לא מקבלת כל תמורה כספית עבור הנגשת רשימות ההשמעה בספוטיפיי".

57% מהאמריקאים מאזינים לסטרימינג

מקלט רדיו

החשש של תחנות הרדיו מבוסס למדי: תחנות הרדיו בכל העולם מאוימות על ידי שירותי מוזיקה בסטרימינג, המספקים חוויית משתמש טובה, עם מוזיקה מותאמת אישית על בסיס אלגוריתמים ושפע של סגנונות מוזיקליים. לספוטיפיי, למשל, יש מאגר של 35 מיליון שירים.

שירותי הפרימיום של ספוטיפיי אמנם כרוכים בתשלום של 20 שקל בחודש, אך הם מאפשרים ליהנות מהאזנה ללא הגבלה וללא פרסומות (יש גם שירות חינמי, אך הוא מוגבל מעט ומשמיע מדי פעם פרסומות לשירות). החברה השוודית הוקמה ב–2006 וכיום הכנסותיה הן יותר מ–2 מיליארד דולר בשנה — אך היא עדיין אינה רווחית. בינואר דיווחה ספוטיפיי כי יש לה 70 מיליון משתמשים רשומים.

טל ברמן ואביעד קיסוס ברדיו - דלג

לפי מחקר של eMarketer, מתוך כלל שעות ההאזנה למוזיקה בארה"ב, ההאזנה לרדיו עדיין מובילה עם 44%, אך שירותי הסטרימינג נמצאים כבר במקום השני (17%), ואחריהם יוטיוב (8%) ושירותים אחרים. לפי אותו מחקר, המכשיר המוביל להאזנה, אחרי הרדיו, הוא טלפונים ניידים, ניידים או טאבלטים (23%) ואחריהם המחשב השולחני או המחשב הנייד (16%).

גם אם הרדיו עדיין מוביל, מחקר אחר שנערך בארה"ב גילה כי שיעור החדירה של שירותי מוזיקה בסטרימינג נמצאים בעלייה מתמדת: 57% מהאמריקאים (כ–160 מיליון בני אדם) האזינו ב–2017 פעם בשבוע לפחות לשירות סטרימינג כלשהו, לעומת 33% לפני חמש שנים.

בישראל התמונה דומה: לפי סקר האינטרנט השנתי של בזק, שנערך בנובמבר 2017, 32% מהציבור הישראלי מאזינים למוזיקה באינטרנט ו–18% באפליקציות. סקר הצרכנים TGI ל–2017 מצביע על נתון נמוך יותר — 25% מהציבור נוהג לצרוך שירותי אודיו במכשירם דיגיטליים, עם עדיפות ברורה למכשיר סלולרי.

השינוי הזה משפיע גם על ההכנסות מפרסום: לפי ההערכות של IAB, הפרסום בשירותי רדיו מקוונים גדל ב-2017 ב–42% לשיא של יותר מ–600 מיליון דולר. זה עדיין חלק קטן מאוד מעוגת הפרסום, אבל המגמה מראה על קצב גידול משמעותי מאוד.

"לתחנות הרדיו כדאי להתעורר - ומהר"

הכניסה של ספוטיפיי אמנם אמורה לזעזע את השוק, אבל בישראל פועלות כבר השחקניות הבינלאומיות הגדולות בתחום כמו טיידל או דיזר, לצד אפל מיוזיק ושירותי סטרימינג מקומיים — Musix של פלאפון וסלקום ווליום.

כשספוטיפיי נכנסה לישראל כבר היה לה שיתוף פעולה עם חברת ADIO של דרור גנות וכפיר נח, והיא מציעה למפרסמים פרסום חוצה פלטפורמות — כלומר אודיו, וידאו ופרסומות. עם המפרסמים בספוטיפיי ישראל נמנים המותגים Axe, קוקה קולה וסמסונג.

"אני מבין מדוע התחנות בלחץ", אומר גנות, מנכ"ל ADIO. "יש סכנה להגמוניה הישנה. אנשים יכולים לקבל מוזיקה הרבה יותר טובה ובלי פרסומות (כלומר, בניגוד לשידורי הרדיו המסחריים שבהם מדי רבע שעה יוצאים להפסקת פרסומות ארוכה; נ"ט). אנשים בוחרים מה הם רוצים לשמוע, והדיגיטל מעניק להם מגוון עצום של תכנים שזמינים בכל רגע".

צורת הפרסום החדשה בספוטיפיי מאפשרת למפרסמים למתג אזורים שלמים, כולל באנרים ווידיאו. "באינטרנט יש למפרסמים גם אפשרות למדוד את החשיפה", אומר גנות ומוסיף כי לפלטפורמות הסטרימינג יש מידע רב על המשתמש: "המשתמש נרשם לשירות וממלא פרטים אישיים או שהוא נרשם דרך פייסבוק".

האיום המרכזי, לפי גנות, הוא על תחנות רדיו המתמקדות במוזיקה — למשל אקו 99 או רדיוס. "זה הזמן של תחנות רדיו להתעורר ולדעת לספק למאזינים שלהם שירותים נוספים", אומר גנות. דוגמה לתחנה שהתעוררה בזמן היא רדיו תל אביב — שבשלוש השנים האחרונות, תחת המנכ"ל אבי משולם וסמנכ"ל התוכן רועי כ"ץ, שינתה את פניה והפכה לתחנת דיבורים — עם תוכניות כמו זו של שרון טייכר וערן זרחוביץ'. התחנה גם משקיעה ביצירת נכסים דיגיטליים כמו פודקאסטים במגוון נושאים.

טייכר וזרחוביץ' - דלג

"מוזיקה היא כבר לא מוצר שאנשים מוכנים להאזין בשבילו לפרסומות", אומר כ"ץ. "העסקה שלפיה 'אנחנו משמיעים לכם שירים ואתם מקשיבים לפרסומות' פשוט נכחדה בגלל שירותי הסטרימינג. מי שישקיע בתוכן דיבורים איכותי ירוויח. תוכן כזה גם מוגן בגלל שהוא בעברית. כיום יש לנו רק שעתיים או שלוש של מוזיקה ביום. רק מי שישקיע בנכסי Talk (דיבורים) יישאר רלוונטי. המודל של שידור מוזיקה כבר לא קיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#