כך ממנה עמותה המקורבת לליכוד את המפקחים על הטלוויזיה - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפה

כך ממנה עמותה המקורבת לליכוד את המפקחים על הטלוויזיה

מסמכים שהגיעו לידי TheMarker ועמותת הצלחה חושפים את ההליך הבעייתי במינוי שלושה חברים במועצת הרשות השנייה ■ בעוד החוק קובע כי שר התקשורת מחויב לבצע התייעצות מעמיקה עם גופי תרבות ואקדמיה, בפועל רק עמותת הימין לדעת המליצה על המינוי ■ משרד התקשורת: "פעלנו בהתאם לנהלים"

29תגובות
יו"ר הקואליציה דוד אמסלם וליאור גלבוע
מתוך הפייסבוק של ?

כיצד הצליח שר התקשורת, איוב קרא, להוציא לפועל מינויים עם ריח פוליטי עז לחברי מועצת הרשות השנייה, על אף סעיפי החוק שאמורים למנוע זאת? מסמכים שהגיעו לידי TheMarker חושפים את הליך המינוי הבעייתי שהתבצע במשרד התקשורת.

החוק אמנם דורש שיתקיים לפני המינוי הליך התייעצות עם גופים שונים, כמו מוסדות אקדמיים וארגוני תרבות, אך בפועל אף גוף נייטרלי לא הגיש תגובה, ובוודאי שלא המלצה לגבי המינויים שבוצעו עד כה. באופן תמוה, קרא ביצע עד כה רק מינויים שהומלצו על ידי גוף אחד בלבד — אגודת זכות הציבור לדעת, עמותה המזוהה עם הליכוד ומעורבת בעשייה פוליטית.

קרא ביצע עד כה שלושה מינויים במועצת הרשות השנייה, המפקחת כיום על כל הערוצים המסחריים וחברות החדשות: הח"כית לשעבר יוליה שמאלוב־ברקוביץ' שמונתה ליו"ר המועצה, ושני חברי מועצה — ד"ר אודליה מינס, תושבת קרית נטפים שבשומרון, וליאור גלבוע, חבר הליכוד המקיים קשרים עם ח"כים ושרים במפלגה. מהמסכמים, שהושגו בעקבות בקשה מכוח חוק חופש מידע של TheMarker ותנועת הצלחה, עולה כי הגוף היחיד שהגיב למינויים אלה והמליץ על כל השלושה היה זכות הציבור לדעת.

חברי מועצת הרשות השנייה מתמנים ישירות על ידי הממשלה, שמצביעה על מומלצים שמציג בפניה שר התקשורת. במטרה לנסות למזער את ההשפעה הפוליטית, קובע חוק הרשות השנייה הליך שבו השר מחויב להתייעץ עם שורת גופים לפני שהוא מגבש את המלצתו.

יוליה שמאלוב־ברקוביץ'
אמיל סלמן

לפי החוק, השר מחויב להתייעץ עם "ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים". החוק אמנם לא מחייב את השר לציית להצעות השונות של הגופים שעמם הוא התייעץ, אבל בהתאם לפסיקת בג"ץ מסוף שנות ה–90, יש לבצע הליך התייעצות "אמיתי, רציני ופתוח", ובשני מקרים פסל בג"ץ מינויים לאחר שהתברר כי לא בוצע הליך התייעצות ראוי (ראו בהמשך הכתבה).

הליך ההתייעצויות של קרא עם הארגונים השונים, על פי הנוהל שנקבע בעקבות פסיקת בג"ץ, אמור להתבצע בשני סבבים. הסבב הראשון התבצע ב–3 באוגוסט 2017 ונשלח כחוק ל–60 גופים. בסבב הזה לא ציינו כלל שמות של מועמדים כלשהם.

ב–12 בספטמבר הוציא לדרך משרד התקשורת סבב התייעצות שני, שבו הוצגו 12 מועמדים. ברשימה זאת נכללו גם גורמים רבים הקשורים בליכוד. הבכירה שבהם היתה שמאלוב־ברקוביץ', אך הרשימה כללה גם כאלה המזוהים פוליטית עם הליכוד, בהם שני חברי מרכז הליכוד, עו"ד אבי קורקוס וסמי מלול, לצד חבר המפלגה והלוביסט אפי להב.

שם נוסף ברשימה היה רן ברץ, מייסד אתר מידה התומך באופן מוצהר בראש הממשלה בנימין נתניהו. ברץ סיים רק כמה חודשים קודם לכן כהונה כדובר בלשכת ראש הממשלה. בלשכת קרא הכחישו אז כי ברץ נכלל ברשימת המומלצים העדכנית. כעת מתברר כי בניגוד להכחשה זאת, ברץ אכן הופיע באותו זמן ברשימה הסופית בסבב ההתייעצות השני.

המלצות מטעם

כיצד בוצע הליך ההתייעצות והאם הוא היה תקין? מהמסמכים שהגיעו ל–TheMarker ושכוללים את כל ההתכתבויות שבידי משרד התקשורת בנוגע למינוי, עולה כי במענה לסבב ההתייעצות הראשון הגיבו עשרה גופים, אך המלצתם כלל לא יושמה, ועד כה לא מונה נציג שהומלץ על ידי גופים אלה.

במענה לסבב ההתייעצות השני השיבו רק ארבעה גופים. שלושה מהם כלל לא התייחסו בתגובתם למינויים של שמאלוב־ברקוביץ', גלבוע ואינס.

אחד הגופים שהגיב לפנייה הוא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מנכ"לית האקדמיה השיבה תשובה לקונית: "החלטנו לא להביע עמדה בנושא זה". גוף נוסף שגם לו אין כל קשר לשוק התקשורת הוא אמונה — תנועת האישה הדתית לאומית. יו"ר התנועה ליאורה מינקה השיבה למשרד התקשורת כי היא ממליצה על מינויה של יעל דולב, וכי "יש לעשות מאמץ פרו־אקטיבי לפעול לייצוג הולם ושיוויוני של נשים במועצה". בפועל, דולב לא מונתה לתפקיד.

בחברת אשכולות, המייצגת את אמני ישראל בסוגיות הקשורות לזכויות יוצרים, בחרו גם כן שלא להתייחס לרשימת השמות שהוצגו בפניהם. סמנכ"לית הארגון עו"ד דורין פלורטין המליצה על חנן יובל, שלדעתה ראוי לייצג את האמנים. ההמלצה לא בוצעה.

מתוך הסרטון שהפיץ זיו מאור, יו"ר אגודת זכות הציבור לדעת
מתוך דף הפייסבוק של אתר מידה

הגוף היחיד שסיפוק תשובה מפורטת במיוחד לגבי כל מועמד ומועמד היה האגודה לזכות הציבור לדעת. לגבי שמאלוב־ברקוביץ' כתבו בעמותה כי היא "מגיעה מעשיית ציבורית ומתחום הדוברות, בעלת ניסיון ממשי במגזר הציבורי. היא יכולה לתרום לשיח התכנים כמייצגת עולים מחבר העמים. זאת בחירה ראויה".

הארגון התייחס בצורה נלהבת במיוחד למינויו של ברץ: "אקדמאי. מגיע מעולמות הרוח אך גם מעולם הכלכלה. בעל רקורד עשייה ציבורית מרשים כולל תפקיד תקשורתי... המאתגר את התקשורת הקיימת. לטעמנו אין בחירה ראויה ממנו לשמש כיו"ר המועצה".

אגודת זכות הציבור לדעת היא עמותת ימין שקראה בעבר לסגירת ערוץ 10. מנכ"ל העמותה הנוכחי הוא אלעד מלכא, חבר ליכוד וחבר מועצת עיריית ירושלים, ולשעבר כתב באתר הימין מידה. יו"ר העמותה הוא זיו מאור, המשמש במקביל כעורך אתר מידה. מייסד מידה הוא רן ברץ, שעליו כאמור המליצה העמותה לתפקיד יו"ר הרשות. באחרונה הפיץ מאור סרטון שקרא בין השאר לפיטורי נשיא המדינה ראובן ריבלין ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך על רקע חקירות ראש הממשלה נתניהו, וכן לפיטורי הרמטכ"ל גדי איזנקוט. האגודה פועלת בשיתוף פעולה פוליטי הדוק עם לשכת השר קרא והן עם חברי כנסת מהליכוד שעוסקים בתחום התקשורת. בשבת האחרונה ערכה העמותה כנס משותף בסניף הליכוד בתל אביב יחד עם השר קרא (ראו מסגרת).

בשורה התחתונה, אף שהליך ההתייעצות לא הניב אף לא המלצה ניטרלית אחת על שמאלוב־ברקוביץ', החליט השר קרא לקדם את מינויה ליו"ר הרשות. בחודשים האחרונים נאבקה שמאלוב־ברקוביץ' ברפורמות שונות שעלו בכנסת ושנועדו להפחית את מעורבות הרגולציה. מאבקיה מתאפיינים לעתים בשפה בוטה. כך למשל, כאשר משרד האוצר ביקש להעביר תיקון חקיקה המונע מהרשות להתערב בתוכן, הגיבה שמאלוב־ברקוביץ': "האוצר רוצה להפוך את הטלוויזיה לבית זונות".

האיום: "המסך יוחשך"

לשמאלוב־ברקוביץ' ניסיון בגופי תקשורת. היא כיהנה כמנכ"לית עיתון "וסטי" ולאחר מכן כמנכ"לית ערוץ 9. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, וכן סיימה תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי.

אין זו הפעם הראשונה שבה שמאלוב־ברקוביץ' מנסה להתמודד על תפקיד ציבורי. באוגוסט 2007 ביקש פעמיים שר התשתיות דאז, בנימין בן אליעזר, למנותה לחברת דירקטוריון בחברת החשמל, אך מינויה נדחה בשל הזיקה הפוליטית לקדימה, ולאחר שלא נמצא שכישוריה הולמים את התפקיד.

שמאלוב־ברקוביץ' הספיקה לעזוב את הכנסת, להיכשל בפריימריז בליכוד — וב–2017 היא הצליחה להיכנס ישירות לתפקיד ברשות השנייה, בלוח זמנים קצר במיוחד. ב–26 באוקטובר אישרה הוועדה לבדיקת מינויים באופן חריג בהתייעצות טלפונית את מינויה של שמאלוב־ברקוביץ' לחברה ויו"ר המועצה. זאת, לאחר שהוסבר למועצה כי יש צורך דחוף בקווארום במועצת הרשות השנייה לקראת פיצול ערוץ 2 — אחרת לא יהיה באפשרותה לדון ולקבל החלטות במתן רישיונות לשידורי טלוויזיה, ומאחר ותוקף הזיכיונות של קשת ורשת יפוג — "המסך יוחשך", כלשונו של מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה.

המועצה אישרה את מינויה של שמאלוב־ברקוביץ', והיא כינסה מיד ישיבת מועצה שהעניקה רישיונות לערוצים קשת ורשת. במסמך ניגוד העניינים שמילאה, היא מתחייבת לא לעסוק בחברות קטנות שהיו בבעלותה. בתה של שמאלוב־ברקוביץ', נואל, היא שחקנית, ובמסמך ניגוד העניינים מופיע כי באם היא תשתתף בפרסומת שתעלה אצל אחד המפוקחים של הרשות — שמאלוב־ברקוביץ' תצהיר על כל בפני יועמ"ש הרשות.

רן ברץ
אוליבייה פיטוסי

בינתיים הספיק קרא למנות שני חברים נוספים למועצת הרשות השנייה, אינס וגלבוע, השניים הופיעו גם הם בסבב ההתייעצות השני, אך כאמור לא נכללו בהמלצה של אף גוף, למעט זו של עמותת לדעת. היתרון הבולט של גלבוע הוא היותו חבר מפלגת ליכוד, שקיים כנסים למען הליכוד ומתגאה ברשתות החברתיות בקשריו עם שרים וח"כים מהמפלגה. בעקבות הפרסום ב–TheMarker הודיעה הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי כי היא בוחנת את מינויו מחדש.

בעמותת לדעת המליצו על מינס, תושבת ההתנחלות קרית נטפים שבשומרון, וכתבו כי הרשות השנייה סובלת עד כה מתת־ייצוג של אוכלוסיות שונות, "כל שכן מיהודה ושומרון". ההמלצה, כאמור, התקבלה.

לגבי גלבוע כתבו בלדעת כי הוא "בעל היכרות מעמיקה עם עולם התקשורת והקולנוע, בעל ראייה אמנותית הצפויה להוביל להגברת המגוון התקשורתי והעמקת הזדהות הציבור עם התקשורת. זאת בחירה ראויה בעינינו". כאמור, על אף שלא היה גוף אחר שהמליץ עליו — ההמלצה התקבלה.

מסורת של מינויים בעייתיים שנפסלו

אין זו הפעם הראשונה שבה עולה חשש כי הליך ההתייעצות נעשה למראית עין בלבד. בסוף שנות ה–90 פסק בג"ץ, בשתי עתירות שונות, כי יש לפסול את מינויים של חברי מליאת רשות השידור ושל מועצת הרשות השנייה, וזאת לאחר שהתברר כי הליך ההתייעצות לא נעשה כראוי. בג"ץ קבע כי "יש להקפיד על מהות ותכלית, כלומר, שההתייעצות תהיה אמיתית, רצינית ופתוחה".

בבג"ץ שהוגש נגד המינוי של חברי מליאת רשות השידור ב–1998, התברר כי המפלגות הפוליטיות סגרו ביניהן בדיל את חברי המליאה מטעמן. רק לאחר מכן נשלחו לגופים שעמם יש צורך להתייעץ בקשת התייעצות ודרישה למתן תשובה בתוך שבעה ימים. ואולם חלק מארגונים אלה לא הגיבו, אחרים הודיעו כי הזמן שהוקצב קצר מדי — וחלק הציעו מועמדים משלהם, חלקם חתני פרס ישראל. אלא שלמועמדים שהוצעו על ידי ארגונים אלה לא היה זכר ברשימה הסופית.

בג"ץ, בראשות השופט מישאל חשין, פסל אז את המינוי וקבע כי "הממשלה עשתה חוכא־ואיטלולא, מחובתה להתייעץ עם גופי תרבות וגופי תקשורת שהחוק חייב אותה להיוועץ בהם, וממילא הפרה בעליל את חובת ההתייעצות שהוטלה עליה".

במקרה של הרשות השנייה, פנה השר אל הגופים שעמם היה צורך להתייעץ, אך בפועל הוא המליץ על רשימה של 15 מועמדים ש–12 מהם כלל לא נכללו בבקשת ההתייעצות. גם במקרה זה קבע השופט חשין כי היה פגם בהליך ההתייעצות, שכן מוטלת חובה על השר להתייעץ לגבי כל מועמד שעליו הוא מתכוון להמליץ בפני הממשלה.

עו"ד אלעד מן
יובל טבול

בעקבות פסיקות אלה נקבע ב–2000 נוהל על ידי היועמ"ש, שלפיו יש צורך לבצע הליך התייעצות בשני שלבים: בשלב הראשון יש לשגר לגופים שונים רשימת מועמדים ראשונית שגובשה על ידי השר. השר לא מחויב לקבל את המלצות הגופים, והוא יכול לגבש רשימה חדשה — שאותה הוא מחויב להציג לסבב התייעצות שני. כאמור, במקרה הנוכחי, מונו שלושה חברי מועצה שלא התקבלה אף תגובה או המלצה לגביהם, למעט מעמותת הימין לדעת.

באופן אירוני, כמה שנים לאחר מכן הגישה עמותת לדעת בעצמה בג"צ נגד משרד התקשורת, בטענה כי בהליך ההתייעצות של חברי מליאת רשות השידור על ידי שרת התקשורת לשעבר דליה איציק נפל פגם — מאחר והשרה לא התייעצה עמם. העתירה נדחתה בפסיקת בג"צ שלפיה אין כלל צורך להתייעץ עם עמותת לדעת.

"חשיפת המסמכים המעידים על אופן ניהול תהליכי מינוי היא חשובה, גם אם אינה נעשית בזמן אמת", אומר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה. "היא מאפשרת לגלות כשלים ופגמים בהליכי המינוי ולעמוד על תיקונם בקשר למינויים שבוצעו או כאלה שיבוצעו בעתיד. היא מסייעת בהגברת הביקורת הציבורית על פעולות של שר תקשורת בתקופות רגישות כל כך, במיוחד לנוכח תהליכים בעייתיים נוספים שאנחנו נחשפים להם".

לדבריו, "כאשר נקבעת בחוק חובת התייעצות, יש לקיים אותה באופן הרציני והמקיף ביותר, שאם לא כן עולה החשש לפסול בהליך. אסור לנו להיות במקום שבו הליכי מינוי מהונדסים לפי רצונו של הממנה, וההליך הוא רק תעודת יושר לתוצאה מוכתבת מראש".

"מקדמים שוק חופשי וצמצום הרגולציה"

במשרד המשפטים הבהירו אתמול כי הנושא אינו תחת אחריותם. "יש צורך לבחון את הנושא מול המשרד האמון על קיום ההליך, משרד התקשורת" — מסרו במשרד המשפטים.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הליך מינוי חברי מועצת הרשות השנייה הוא הליך סדור בעל מספר שלבים, והכל כפי שנקבע בפסיקת בג"צ ובהנחיית היועמ"ש. בשלב הראשון פנה השר להתייעצות עם יותר מ–60 גופים המייצגים את מגוון הדעות הרווחות בציבור. בסבב ההתייעצות הראשון ביקש השר מהגופים כי ימליצו על מועמדים. הגופים, כמובן, אינם מחויבים לענות לפניית השר.

"לאחר שהתקבלו ההתייחסויות לפניית השר, גיבש השר רשימה מצומצמת של שמות לצורך סבב התייעצות שני עם אותם גופים. בסבב זה רשאי השר להציע שמות נוספים של מועמדים מתאימים לרשימה, כאלה שלא הוצעו על ידי הגופים. בסבב הראשון, ולאחר סבב ההתייעצות השני, מגבש השר את רשימת המועמדים הסופיים לתפקיד.

"הלשכה המשפטית במשרד התקשורת בודקת את המועמדים, והשמות מועברים, יחד עם חוות דעתה של היועצת המשפטית, לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים שברשות החברות הממשלתיות. הוועדה היא הגורם המוסמך לבדוק ולאשר את המינויים לפני מינויים. השר ומשרד התקשורת פעלו בהתאם להליך המפורט לעיל.

"בסבב ההתייעצות השני, השר ביקש לקבל את חוות דעתם של הגופים על שמאלוב־ברקוביץ', ליאור גלבוע ועל עשרה מועמדים נוספים. ארגון זכות הציבור לדעת המליץ על עו"ד אודליה מינס. שמו של רן ברץ עלה כמועמד, אך השר החליט שלא לקדם את מינויו. בשום שלב בתהליך השר לא התייחס לגוף שהציע מועמדים".

מהרשות השנייה נמסר: "כל ניסיון לשוות למינויה של יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב־ברקוביץ', אופי פוליטי, מהווה פגיעה בשמה הטוב. לשמאלוב־ברקוביץ' רקורד עשיר בתחום התקשורת והיא ממלאת תפקיד זה בהצלחה רבה. אין שחר לטענות חוץ מעצם כתיבתן על גבי העיתון".

מעמותת לדעת נמסר בתגובה: "מאור עובד כעורך מידה ומתנדב כיו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת. הקריאה להתפטרות המפכ"ל נעשתה במסגרת אתר מידה. מלכא הוא גם פעיל ליכוד. במוצאי שבת האחרון לקח מלכא חלק בארגון אירוע לציון התיקון לחוק הרשות השנייה, שבו היתה לדעת מעורבת. גם מאור השתתף ונשא דברים באירוע. הפעילות הציבורית של לדעת בתחום התקשורת אינה נעשית מאחורי הקלעים כי אם בגלוי. לדעת היא אכן עמותת ימין, הקוראת לקידום מדיניות של שוק חופשי וצמצום נזקי הרגולציה בשוק התקשורת. אנו גאים שהמלצותינו למנות את ד"ר עו"ד אודליה מינס למועצת הרשות השניה התקבלה, ואנו סמוכים ובטוחים שהיא תעשה עבודה מעולה בתפקידה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#