מי תשרוד? הנתונים שממחישים עד כמה קשה מצבו של ענף האופנה בישראל - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי תשרוד? הנתונים שממחישים עד כמה קשה מצבו של ענף האופנה בישראל

שבע רשתות כבר קרסו, אחרות בדרך ■ שלוש רשתות מציגות צניחה במניות ושלוש סוגרות סניפים ■ גם הקניונים לא יישארו חסינים למצב לאורך זמן

23תגובות
חנות קסטרו בקניון עזריאלי
אייל טואג

כדי להבין עד כמה קשה המצב בענף האופנה, מספיק להסתכל על כמות הרשתות שהגיעו באחרונה לפתחו של בית משפט, נקלעו לבעיות תזרימיות או סגרו סניפים.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בחודשים האחרונים שש רשתות אופנה מארבע חברות שונות הגיעו לפתחו של בית המשפט עם בקשות להקפאת הליכים או פירוק - קבוצת הוניגמן (הוניגמן, הוניגמן קידס, TNT) מצויה בהקפאת הליכים עקב חובות בסך כ-240 מיליון שקל; הרשת המוזלת יפו תל אביב מצויה בהקפאת הליכים עקב חובות של עשרות מיליוני שקלים; סליו נקלעה להקפאת הליכים ונמכרה בתחילת השנה לרשת זיפ; ורשת בגדי הילדים מיש מיש נכנסה לפירוק הליכים וצפויה להימכר בקרוב.

רשת ותיקה, נעלי מרקו, סגרה השבוע את כל חנויותיה. רשת אחרת, דיסקרט, ביטלה השבוע את הוראות הקבע של שכר הדירה לקניונים עקב בעיות תזרימיות. רשתות אחרות, כמו פול אנד בר ופוראבר 21, מצמצמות את מספר הסניפים שלהן. כך גם קסטרו, שסגרה סניף בנמל ת"א וצפויה לסגור סניפים נוספים.

הקשיים של רשתות האופנה

גם הקבוצות הגדולות ביותר - קסטרו, פוקס, גולף - חוו צניחה גדולה במניותיהן בחודשים האחרונים. נראה שהמשקיעים בבורסה כבר צופים כי הקשיים בענף יבואו לידי ביטוי ממשי בדו"חות הכספיים שהחברות עתידות לפרסם החודש.

הנתונים קשים, אך לא מפתיעים. מכירותיהן של חנויות האופנה וההנעלה היו נמוכות בכ-12% בחודשים דצמבר 2017 עד פברואר 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד (לפי נתוני חברת ריס, המסתמכים על פדיונות של כ-2,600 חנויות במרכזים המסחריים). לאור הנתונים הללו ניתן להבין מדוע הדעה הרווחת בענף היא שבחודשים הקרובים נראה קריסות נוספות.

הירידה בפדיונות נובעת ממעבר הקונים לאתרי אינטרנט בינלאומיים ולחנויות פיזיות בחו"ל בחסות "השמיים הפתוחים". לפי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, ב-2017 הוציאו הישראלים 2.5–3 מיליארד שקל על קניית מוצרי אופנה באינטרנט, בעיקר באתרים בינלאומיים, והירידה במחירי הטיסות הביאה לכך ש-1.1 מיליארד שקל נוספים הוצאו על קניות בחו"ל - מה שהותיר 15 מיליארד שקל בלבד לשוק האופנה הישראלי.

בנוסף, רשתות האופנה נאלצות להתמודד עם תשלומי שכירות גבוהים. זאת, בין היתר, לאור העובדה ששתי קבוצות קניונים - מליסרון (קניוני עופר) ועזריאלי - שולטות בכשליש מהפדיונות בענף הקניונים. אלה העלו ב-2017 את דמי השכירות חרף ההאטה בפדיונות השוכרים. הדו"חות של מליסרון ועזריאלי מעלים כי למרות מצבן הקשה של רשתות האופנה וההאטה בגידול בפדיונות של השוכרים בקניונים - הכנסותיהם של הקניונים עצמם מדמי שכירות ומדמי ניהול ממשיכות לעלות.

אולם גם הקניונים לא יישארו חסינים למצב. בענף האופנה וגם בקניונים עצמם כבר יודעים שכל רשת שקורסת או עוזבת לא משלמת שכר דירה. הקניונים יתקשו למצוא שוכרים חלופיים שיסכימו לשלם דמי שכירות וניהול דומים, או כאלה שיוכלו להציג ביטחונות מספיקים ולהיות שוכרים יציבים לאורך זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#