מחירים גבוהים ותיאבון גדול מדי: כך נהפכו שוקי האוכל בישראל לכישלון עסקי - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחירים גבוהים ותיאבון גדול מדי: כך נהפכו שוקי האוכל בישראל לכישלון עסקי

ברחבי ישראל נפתחו באחרונה או מתוכננים לפחות עשרה שוקי אוכל חדשים, אבל רוב השווקים שנפתחו בתל אביב מתקשים לעמוד בציפיות היזמים - ורבים מבעלי העסקים בהם נכוו ונטשו ■ האם יש היתכנות כלכלית לשוקי אוכל, או שהקריסה של שוק רוטשילד־אלנבי היא סימן לבאות?

93תגובות
שרונה מרקט בתל אביב
אייל טואג

אין זה סוד שמודל שוקי האוכל בישראל לא נוחל הצלחה, בלשון המעטה.

שוק רוטשילד־אלנבי בתל אביב עומד בימים אלה כמעט שומם, אחרי שכ–75% מבתי העסק הפועלים בו סגרו את שעריהם. בעלי השוק, איש העסקים קובי טרייביטש (50.1%), הגיש לבית המשפט בקשה לצו כינוס לנכסיו ולהכרזה עליו כעל פושט רגל, עקב חובות בסך 19 מיליון שקל שמקורם בפעילות בשוק.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בשוק צפון בשכונת רמת החייל בתל אביב, של מיכל אנסקי ורועי חמד, אמנם נערכו באחרונה חגיגות לציון שנתיים לחנוכתו, אבל מי שמבקר בו בשעות הערב יתרשם בקלות שככל הנראה השוק אינו סיפור הצלחה.

שרונה מרקט של גינדי החזקות, שנמצא במרכז תל אביב, מראה שיפור בפדיונות, אבל עדיין נאבק להגדיל את מספר הלקוחות, בעיקר מתל אביב, ובכך גם את המכירות. השוק אינו בתפוסה מלאה של עסקים, אף שחלפו יותר משנתיים וחצי מהשקתו. לצד אלה, שוק נמל יפו נסגר לפני כשנתיים, אחרי שפעל רק שנתיים.

שוק אלנבי־רוטשילד
עופר וקנין

עם נתונים כה עגומים עולה השאלה אם בכלל יש מקום למודל שוקי האוכל בישראל — או שלרצון לשכפל בישראל את ההצלחה של שוק לה בוקריה בברצלונה או של בורו מרקט הלונדוני פשוט אין היתכנות כלכלית.

"כנראה הגענו לסוף עידן השווקים, לפחות בתל אביב. אני לא רואה עוד יזמים שירצו לפתוח שווקים בעיר, ואני לא חושב שאלנבי־רוטשילד הוא האחרון שייסגר", אומר עידן ספיבק, יועץ תקשורת בתחום הקולינריה בחב­רת בלנדר תקשורת, המייצגת, בין השאר, את שוק האוכל בנמל תל אביב. "למעשה, היחיד שמצליח הוא שוק נמל תל אביב. כל שוק סובל ממחלה אחרת: בשוק צפון אין כלב בשעות הערב. ברוטשילד־אלנבי ובשרונה מרקט המנהלים הצהירו שהם יביאו את התל אביבים, וזה לא קרה, מפני שהם לא אוהבים שווקים ומתחמי קניות.

"לשווקים האלה באים אנשים כדי לראות ולהסתובב, קונים גלידה או קרואסון לילדים והולכים הביתה — ומזה אין מספיק כסף כדי להחזיק מתחם כזה. וכמובן, ישנה המחלה הכי קשה שמשותפת לכל השווקים — הכל נורא־נורא יקר. מחוץ לתל אביב יש פחות רוויה, והרעיון של השווקים עדיין לא פשט את הרגל".

עידן ספיבק
מני גוטליב
שוק רווי

לא באמת שוק, אלא אוסף של דוכני הסעדה

אחד משוקי האוכל הפרטיים היחידים שזוכים להצלחה וללקוחות קבועים זה כעשור הוא שוק הנמל בנמל תל אביב. שיר הלפרן, היזמת ומבעלי השוק ושוקי האיכרים בגבעתיים, שהם ורעות, מנסה לנתח את הבעיות של השווקים האחרים: "הבסיס של שוק הנמל היה שוק האיכרים שקם ב–2008 ופעל בימי שישי. כשפתחנו את שוק הנמל ב–2010 התבססנו על האיכרים. בשווקים האחרים שקמו אחרינו, גם מחוץ לתל אביב, המלה 'שוק' היא די חסרת משמעות אמיתית, ונהפכה למעין תפאורה. הם לא באמת מספקים חוויית שוק ותמהיל המתאים לכך שאנשים יערכו שם את הקניות. אצלנו 70%–80% מהשוק הוא תוצרת וחומרי גלם, בעוד בשווקים החדשים חלק גדול מהשטחים מיועד להסעדה.

שיר הלפרן
זהר שטרית

"צריך להגיד את האמת — ה'שווקים' החדשים שנפתחו הם למעשה 'מתחמי הסעדה'. קשה לשנות הרגלי צריכה של אנשים, ואם רוצים לגרום למישהו להיגרר לנמל בשישי בבוקר ולחפש חניה במקום לשבת על הספה ולהזמין מהאינטרנט, צריך לתת לו ערך מוסף ולספק חוויה כוללת, כך שהוא לא יצטרך לעשות השלמות קנייה במקומות אחרים".

בעיה נוספת במודל השווקים הנוכחי, לדעת הלפרן, היא המחסור בערך מוסף ייחודי: "בשוק הנמל ברור לקונה שאם הוא רוצה למצוא גזרים סגולים, חצילים לבנים, עגבניות ירוקות, או תותים לבנים — זה המקום. העצה שלי לשווקים הקיימים היא לנסות לבדוק מהו קהל היעד שלהם ומה הערך הייחודי שהם יכולים להעניק".

מסעדות משלמות יותר מדוכן ירקות

בישראל פועלים כ–60 שווקים, שרובם שווקים עירוניים ותיקים, ומתוכננת פתיחה של נוספים. נתחם של השווקים הוא כ–3% מכלל שוק מוצרי המזון והסופרמרקט בישראל — לעומת 5% לפני כחמש שנים, לפי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. בעלי החברה, תמיר בן שחר, מסביר את הירידה בנתח השוק בקושי של השווקים להתחרות במחירים הנמוכים וחוויית הקנייה המהירה ברשתות המזון.

"בשנות ה–50 היינו הולכים לשוק מפני שהוא היה קרוב, והציע מחיר טוב, איכות ומגוון", אומר בן שחר. "בשנות ה–80 קמו המינימרקטים והסופרמרקטים, שהציעו נוחות — מקום מקורה וממוזג, חניה וכדומה. ב–2002–2005 נכנסו לשוק הסופרמרקטים הזולים כמו ויקטורי ורמי לוי. כיום חנויות הדיסקאונט מתקרבות אלינו הביתה, וזו מגמה שצפויה להתרחב. לכן, עולה השאלה מה המקום של השווקים במצב החדש".

שוק צפון
תומר אפלבאום

בן שחר מבחין בין השווקים הציבוריים לשווקים הפרטיים: "יש לא מעט שווקים ציבוריים מצליחים, כמו הכרמל, התקווה ולוינסקי בתל אביב, השוק בפתח תקוה ועוד. לגבי השווקים הפרטיים, הם עדיין רעיון חדש שלא התגבש, ולכן דרושה סבלנות".

לדברי בן שחר, הסיבה לכך ששוקי האוכל החדשים כוללים בעיקר שטחי הסעדה, במקום דוכני תוצרת וחומרי גלם, היא שיקולים מסחריים של בעלי השוק. דמי השכירות החודשיים לדוכן בשוק ציבורי הם 10–15 אלף שקל בממוצע. לעומת זאת, מסעדה, בית קפה או פאב משלמים 20–30 אלף שקל בממוצע על אותו שטח. "בקרוב לא יהיו פשפשים בשוק הפשפשים, וגם בשוק מחנה יהודה ובשוק הכרמל אנחנו רואים יותר דוכני הסעדה על חשבון דוכני ירקות ופירות. כיום, לאף עיר בישראל אין מדיניות ברורה למוקדי המסחר ולשווקים שבה, הנגזרת מאסטרטגיה כלכלית ושיווקית. אם כל שטחי ההסעדה ישתלטו על דוכני המזון — לא יהיה אף שוק בישראל. צריכה להיות מדיניות עירונית ברורה בעניין הזה, או שה'רמי לוי' למיניהם יחסלו לנו את השווקים".

 תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר
ארז בן שחר

עסקים שכבר לא יחזרו

איקה כהן
שירן כרמל

מי שיכולים לשפוך אור על הבעיה הם בעלי עסקים שפעלו בשווקים ונכוו. "כיום אני לא מפעילה חנויות בשווקים וגם אין סיכוי שאכנס שוב לשווקים בעתיד", אומרת בנחרצות השוקולטיירית איקה כהן, מאיקה שוקולד. העסק של כהן היה הראשון שעזב את שרונה מרקט, אחרי שלושה חודשי פעילות בלבד. היא עברה לשוק צפון, שם הפעילה חנות במשך שנה וחודשיים, עד שהחליטה לסגור אותה — לטענתה, מכיוון שספגה הפסדים.

"הרצון שלנו להיות כמו המון שווקים נהדרים שאנחנו רואים בחו"ל הוא חלום יפה, אבל אין לנו מספיק אנשים שיבואו לקנות, ואין לנו מספיק תיירות שיכולה להחזיק את זה מבחינה כלכלית", מסבירה כהן. "בשרונה מרקט, למשל, יש יותר מדי עסקים, ואין מספיק אנשים שיכולים לממן אותם. לפני שנכנסתי לשוק צפון דיברתי עם הרבה אנשים שגרים באזור, והם סיפרו לי שהם מאוד מחכים לו, אבל לצערי הבעלים לא הצליחו להשרות אווירה של שוק אותנטי, כמו האווירה בשוק מחנה יהודה, שנשארה אף ששיפצו אותו במשך השנים.

"לא רציתי להיכנס לשרונה מרקט", מוסיפה כהן, "אבל בגינדי שיכנעו אותי שזה יהיה מדהים, והקימו לי חנות. היתה לי אפשרות לצאת אחרי שלושה חודשים, ומימשתי אותה. בגינדי היו בהלם, אבל ההחלטה התגבשה אצלי אחרי שראיתי שבראש השנה אנשים העדיפו לערוך קניות בקניונים. אז הבנתי שאנשים יבואו לשם כדי לנשנש, אבל לא כדי לערוך קניות של ממש. מכיוון שלא השקעתי בהקמה, סיימתי שם באיזון. בשוק צפון, לעומת זאת, השקעתי כסף בהקמה, ולכן גם נשארתי שם יותר זמן, ובסוף ההפסדים שלי היו גדולים. בניגוד לקניונים המובילים, בשוק צפון לא היתה רשימת המתנה של מי שייכנס במקומי, וזה אומר המון.

שוק האוכל בראשון לציון
מור זיו

"כיום אני פועלת בחנות שלי בתל אביב ומרוויחה יותר ממה שהרווחתי בשווקים. למעשה, העסק שלי בתל אביב מימן את ההפסדים שלי בשוק צפון. הטרגדיה הכי גדולה בעיני זה שוק רוטשילד־אלנבי: היה להם ממי ללמוד — שרונה ושוק צפון נפתחו לפניהם, המיקום שלהם היה מצוין, ובכל זאת הם הראשונים שקרסו".

גם שלום מידן, ממסעדת דים סאם סטיישן (מידן מכר את העסק לאריק לוי בספטמבר 2017), הפועלת ברחוב יהודה הלוי בתל אביב והפעילה שלוחה בשוק רוטשילד־אלנבי עד יולי האחרון, סיים את ההתנסות בהבנה ש"כנראה רעיון השווקים אינו עובד בישראל. דמי השכירות גבוהים, העירייה שולחת לך פקחים על ימין ועל שמאל, ובצירוף מסים, אגרות רישוי וכדומה, מרווח התמרון שנותר הוא צר ובעייתי. לכן אין דרך להציע מחירים אטרקטיביים ללקוחות".

על תקופתו בשוק רוטשילד־אלנבי הוא מספר כי "המיקום של השוק היה פנטסטי, אבל תמהיל העסקים לא היה מוצלח. הם היו צריכים ללכת על התמהיל של שוקי האוכל הסגורים באסיה, של דוכני אוכל קטנים אחד ליד השני, שמציעים אוכל רחוב במחירים סבירים. מחירי האוכל היו קצת גבוהים מדי. בנוסף, ההנהלה היתה צריכה לעשות עוד פעילות יחסי ציבור ושיווק, שתביא אנשים. אנחנו יצאנו משם אחרי שהפסדנו כסף כמה חודשים, ובדיעבד לא טעיתי כשהחלטתי לצאת".

שי דוד, מסעדת
מקסיקנה
אייל טואג

אפילו חלק מבעלי העסקים שמרוצים מהפעילות העסקית שלהם בשווקים, אינם מאמינים בהיתכנות של שוקי האוכל ביש­ר­אל. "אנחנו עובדים טוב בשוק צפון ועובדים בסדר בשרונה מרקט — אבל הייינו מצפים שההנהלות יידעו למשוך יותר לקוחות. אולי פשוט אין מספיק אנשים במדינה ואין מספיק תיירות נכנסת בשביל כל מתחמי הקניות והאוכל. אנחנו רואים את הבעיה הזאת גם בקניונים ובאופנה", אומר שי דוד, מבעלי מקסיקנה, המפעילה בין השאר מסעדות מקסיקניות בשוק צפון ובשרונה מרקט.

"אם מגיעים לשוק צפון ב–13:00 לא מוצאים מקום לשבת, אבל שעה אחרי זה המקום כמעט מתרוקן. למרות האירועים שהם עושים, הם לא מצליחים למלא את המקום בערב. אם אנשים רוצים לבוא למסעדה טובה, הם לא ילכו לשוק, אלא למסעדה — ולראיה, המסעדה שלנו ברחוב בוגרשוב מלאה מדי ערב כבר 12 שנים. אנח­נו עובדים בסדר בשני השווקים, מכיוון שאוכל מקסיקני הוא יוצא דופן, אבל אני מדבר עם השוכרים האחרים, ורבים אינם מלקקים דבש — לא בשוק צפון ולא בשרונה מרקט".

יוצאים מהעיר הגדולה

טרנד השווקים הפרטיים אמנם התחיל בתל אביב, אבל הוא גולש גם ליישובים אחרים. בתחילת 2018 נפתח שוק אוכל במרכז המסחרי אושילנד בכפר סבא, ובקניון ראשונים (מקבוצת עזריאלי) בראשון לציון נפתח לפני כשלושה חודשים שוק אוכל. שוק אוכל דומה אך קטן יותר נפתח גם בקניון מלחה בירושלים (גם הוא מקבוצת עזריאלי), וייפתח בקרוב בקניון עזריאלי בתל אביב. כמו כן, שוק האוכל הצפוני אגמון מרקט, שנמצא סמוך לאגמון החולה, נפתח באחרונה, ובמרכז יכין בנתניה נבנה כיום שוק אוכל. בנוסף, מתוכננים שווקים על חוף הים בראשון לציון, בנמל אשקלון, בסמוך לאגמון החולה (שוק נוסף באזור זה), וכן שוק כשר בפתח תקוה.

"אני צופה שטרנד השווקים הפרטיים יצמח מחוץ לתל אביב, אבל צריך להביא בחשבון שזה תהליך שאורך זמן, ואין הרבה מקומות שבהם יש מספיק כוח קנייה", אומר בן שחר. "מכיוון שאנחנו נמצאים בתחילת התהליך, קשה לדעת עד כמה השווקים מחוץ לתל אביב יצליחו, בעיקר משום שבמרבית המקומות יש פחות מטיילים ותיירים או מקומות שיכולים לשרת גם בתי עסק וגם משקי בית".

שוק מחנה יהודה בירושלים
אוליבייה פיטוסי

השווקים עוד לא מצאו את המודל המנצח

למרות הבעיות הרבות, יש גם המאמינים שלא צריך להספיד את שוקי האוכל בישראל. "הישראלים אוהבים שווקים. חלק גדול מהשווקים אינם מצליחים עקב בעיית אסטרטגיה שיווקית וניהול — ולא בגלל היעדר ביקוש. לכן, בתיקונים קלים כולם יכולים לעבוד, רובם לא ייעלמו. אחת ההתאמות שבעלי השווקים יצטרכו לעשות היא להוריד את דמי השכירות, מפני שאי־אפשר לשלם את דמי השכירות שהם רוצים", טוען בן שחר.

לדבריו, "בעולם אנחנו רואים כל הזמן רק עוד ועוד שווקים שקמים. לכן, לאורך זמן נמשיך לראות את השווקים בישראל, אבל השווקים החדשים יהיו מבוססים על האיזון בין מוצרי סופרמרקט למוצרי הסעדה ובילוי. במקביל, יש הרבה שווקים ותיקים בישראל שהרשויות לא שיקמו עדיין, ממש כמו שהן לא שיקמו את מרכזי הערים, אבל זה תהליך שיקרה. אנשים כבר לא רוצים ללכת לקניון לאכול שווארמה".

שוק נמל יפו, שנסגר לפני כשנתיים
אורן זיו אורן זיו

לומדים תוך כדי תנועה

שי אלון, מבעלי רשת פסטה פיורי, אומר: "אנחנו עובדים חזק מאוד גם בשרונה מרקט וגם בחצר השוק בכפר סבא". לדבריו, בשרונה מרקט חלו שיפורים רבים מאז שמונה למתחם מנכ"ל חדש, ליאור אשכנזי, לפני פחות משנה. "בהתחלה הבעלים ניסו למקסם את הנדל"ן, ולשים כמה שיותר דוכנים, אבל באחרונה הם הוסיפו פינות ישיבה, דבר שהיה בו צורך מההתחלה. גינדי הם אנשי שיווק מעולים, אבל הם פחות ידעו לנהל עסק מסחרי. עם הזמן הם למדו ושינו תפישה לגמרי. בעוד בהתחלה הם היו דורסניים כלפי השוכרים, וכיום הם מתחשבים ובאו לקראת חלק גדול מהם בעניין דמי השכירות. כשעבודות הרכבת הקלה יסתיימו, אני צופה למקום גדולות. גם כיום, מי שיש לו עסק מדויק, עובד שם טוב. אנחנו רואים שהשוק בכפר סבא מצליח מפני שבעוד בתל אביב יש רוויה של שווקים. מחוץ לה המצב שונה".

בעלי שוק רוטשילד־אלנבי, קובי טרייביטש ושלומי גבאי, סירבו להתראיין לכתבה.

מהנהלת שוק צפון נמסר: "בשוק צפון פועלות כ–30 מסעדות וחנויות זה כשנתיים. מיום פתיחת השוק אנו עדים לגידול מתמיד במספר המבקרים, וכיום עוברים בשוק כ–5,000 מבקרים ביום. שוכרים רבים בשוק לוקחים יחידות נוספות ומרחיבים את פעילותם. הבעת אמון זו היא העדות הטובה ביותר להצלחתנו. באופן טבעי, לא כל השוכרים יתאימו לתמהיל ולוקח זמן להגיע לאיזון הנכון, כפי שקרה בשוק הנמל המצליח, שהגיע לתמהיל המנצח לאחר כשלוש שנות פעילות".

מהנהלת שרונה מרקט נמסר: "שרונה מרקט הוא המרכז הקולינרי הגדול והמוביל בישראל. המרקט חוגג בקרוב שלוש שנים מוצלחות וטובות. מאז פתיחתו ביקרו בשוק כ–14 מיליון מבקרים. מיום היווסדו שיעור התפוסה הוא 90%–100%. כמו בכל מתחם מסחרי, גם בשרונה מרקט יש תחלופות של שוכרים. זה תהליך טבעי ובריא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#