הרשימות של אלוביץ' בוואלה: הכפשת ארדן, איילה חסון עורכת וחסינות לליברמן ולבנקים - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשימות של אלוביץ' בוואלה: הכפשת ארדן, איילה חסון עורכת וחסינות לליברמן ולבנקים

ההשפעה של אלוביץ' על הסיקור בוואלה לא הסתכמה בדאגה לבני הזוג נתניהו ■ אלוביץ' והנהלת האתר הפעילו לחץ על שר התקשורת דאז גלעד ארדן באמצעות האתר, והתערבו באזכורים של ארנון מוזס ובכתבות הקשורות בגורמים מסחריים

29תגובות
שאול אלוביץ' בבית המשפט, היום
עופר וקנין

חקירת תיק 4000 חושפת אט ־אט את המעורבות הבוטה של בעלי בזק, שאול אלוביץ', בתכנים של מערכת האתר וואלה. החשד הנחקר הוא שאלוביץ' התערב בעיקר בנוגע לאופן הסיקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, כחלק מעסקת שוחד תמורת הקלות לחברת בזק. ואולם מקורות באתר מספרים כי המעורבות הגיעה גם למחוזות נוספים — פוליטיים ועסקיים.

עדכונים ראשונים ודיווחים מהירים - חפשו את הערוץ של TheMarker בטלגרם

מ–2013 עד סוף 2014 כיהן גלעד ארדן כשר התקשורת. ארדן הוביל מדיניות קשוחה כלפי בזק, באמצעות מנכ"ל המשרד אבי ברגר. בתקופה שבה ארדן שימש בתפקיד הורה אלוביץ' להימנע מפרסום מידע שלילי על השר באתר, וזאת כדי לא לפגוע במערכת היחסים עמו.

ואולם בהמשך, ככל הנראה לאחר שארדן הקשיח את המדיניות כלפי בזק, חל שינוי. לפי עדויות של מקורות באתר, אלוביץ' פעל גם באסטרטגיה הפוכה — מתקפה נגד אויביו. לפי אותם מקורות, נעשתה לכאורה פנייה מצדו של אלוביץ' לפרסם מידע מכפיש על ארדן. זאת לאחר שארדן לא קידם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק וכפה על החברה את רפורמת השוק הסיטוני באינטרנט.

מקור נוסף באתר אומר כי מעבר להוראות הברורות והעקביות לגבי נתניהו, התקבלו הנחתות תמוהות ולא מובנות ממנכ"ל וואלה, אילן ישועה, כלפי פוליטיקאים נוספים. כך למשל, באתר מספרים כי בתקופה מסוימת ניתנה הוראה לא לפרסם מידע שלילי גם על יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. מנכ"ל וואלה, ישועה, גם לחץ להוריד את הטורים של אלדד יניב שפורסמו באתר, בעיקר לאחר שפורסם טור שעסק בשר בנימין (פואד) בן אליעזר. בחדשות 2 נחשפה בשבוע שעבר חלק מעדותו של ישועה שבה הוא אומר בין השאר: "משפחת אלוביץ' הורתה לי לתקוף את השר נפתלי בנט".

גלעד ארדן
גיל אליהו

טור ביקורתי על מתווה הגז הורד

עובדים באתר סיפרו כי ניתנו להם הוראות מגבוה להוריד או לשנות כתבות שהיו עשויות לפגוע בגורמים מסחריים שעמם היו לאלוביץ' עסקים — למשל, מוסדות פיננסיים כמו בנקים ובתי השקעות. באחת הפעמים גם הוסרה כתבה ביקורתית על בנק הפועלים.

גם בתחום מתווה הגז השנוי במחלוקת שהוביל נתניהו, ולכאורה אינו קשור כלל לאינטרסים העסקיים של אלוביץ', היתה התערבות זרה — ניתנה הוראה להוריד מהאתר טור ביקורתי על המתווה. אלי קמיר, אחד החשודים בפרשה, ייצג את חברת נובל אנרג'י, השותפה במאגרי הגז.

ל–TheMarker נודע כי בשנים האחרונות נעשה ניסיון מצד הנהלת וואלה למנות לתפקיד בכיר, כעורכת ראשית ומגישה בכירה, את העיתונאית אילה חסון. בעבר שימשה חסון בתפקיד מגישה בכירה ולאחר מכן מנהלת מחלקת החדשות בערוץ 1. בנובמבר 2015 היא עזבה את ערוץ 1 ועברה לערוץ עשר.

התפקיד הבכיר באתר וואלה הוצע לחסון עוד לפני המעבר לערוץ עשר. סביב הניסיון למנותה נערך דיון בין אלוביץ' לישועה. בדיון הזה ביקש אלוביץ' לדעת אם חסון תשתף פעולהעמו ותתאים את הסיקור באתר לאינטרסים שלו. בסופו של דבר היא לא מונתה לתפקיד. חסון סירבה להגיב לדברים.

כפי שפורסם בחדשות 10, נתפסו חילופי תכתובות בין שרה נתניהו לבין רעייתו של אלוביץ'. בתכתובות אלה לחצה שרה נתניהו על אלוביץ' לפטר את עורך האתר אבירם אלעד, ככל הנראה עקב פרסום תכנים שהיו למורת רוחה של רעיית ראש הממשלה.

אילה חסון
דוד וינוקור

מאזן אימה עם מוזס

דמות נוספת שלגביה היתה התערבות משמעותית על ידי צמרת העיתון היה מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. הנהלת האתר פעלה למנוע ידיעות שעלולות לפגוע בקבוצת "ידיעות" או לשלב את תמונותיו של מוזס בידיעות שעסקו בעיתון.

מוזס נחקר בתיק 2000 והוגשו לגביו המלצות לאישום בהצעת שוחד בשל שיחות שקיים עם נתניהו בסוף 2014. מוזס מחזיק גם באתר ynet שהיה המתחרה הישיר של אלוביץ' בתחום אתרי האינטרנט. ההימנעות מפגיעה במוזס מעידה על כך שבין שני הצדדים היה מאזן אימה שבו כל צד נזהר לא לפגוע במתחרה האגרסיבי שלו.

מאזן האימה הזה אולי גם נגע לכוונה של וואלה להוציא לאור עיתון יומי כמוסף שיצורף לעיתון "גלובס". ההסכם להדפסת העיתון, שעשוי היה להתרחב ולהיות מחולק בהפצה חינמית ברחבי הארץ, כבר גובש בין הנהלת וואלה ל"לגלובס", אך העיתון לא יצא לאור בסופו של דבר. לפי ההערכות, אחד הגורמים לכך היה התנגדות של מוזס. עם זאת, בסביבתו של אלוביץ' הכחישו בעבר כל קשר בינו לבין מוזס.

ארנון מוזס
ניר קידר

"אשל מעורב בניסיון למכור את וואלה"

דמות מפתח נוספת בפרשה עשויה להיות מקורבו של נתניהו, נתן אשל. בחדשות עשר דווח כי אשל עשוי להיחקר בפרשה באזהרה. לפי הדיווח, עדותו של עד המדינה מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, מסבכת את אשל בפרשה, שכן לדבריו אשל היה מעורב בניסיון למכור את וואלה. אשל הכחיש את הידיעה ומסר: "מעולם לא דיברתי או פגשתי את מישהו מאנשי וואלה. ההיכרות של נתניהו עם אלוביץ' היתה כמה שנים לאחר פרישתי. גם עם פילבר לא נפגשתי מאז שמונה למנכ״ל".

עם זאת, מעורבותו של אשל בנושאים הנוגעים לאופן הסיקור של נתניהו במהלך השנים היתה משמעותית. אשל היה מעורב ביחסי נתניהו עם בעלי "ישראל היום" שלדון אדלסון; לפי עדויות, הוא התערב גם בעיתון "מעריב" בתקופתו של העורך ניר חפץ; וגם בימים אלה הוא משוחח לא מעט עם עיתונאים ומקורבים כדי לקדם את עמדות נתניהו.

בעבר שימש אשל סמנכ"ל שיווק ב"ישראל היום". ב"עובדה" נחשף ב–2016 פקס ששיגר אשל ללשכת ראש הממשלה והופנה כנראה לשרה נתניהו. בין השאר נכתב בפתק: "דן מרגלית, מוטי גילת וכנראה גם עמוס (רגב, נ"ט), לא עושים בדיוק את מה שאומרים להם, כולל בעלי הבית". אשל הכחיש כי שיגר פתק מעין זה.

כמו כן היה אשל מעורב בנעשה ב"מעריב" בעת שהעיתון נשלט על ידי נוחי דנקנר עד 2012. לפי עדויות שהגיעו ל–TheMarker, אשל שוחח בשעות הערב עם חפץ בנוגע לכותרות העיתון למחרת. אשל הכחיש את מעורבותו בעיתון.

כפי שנחשף בתחקיר TheMarker מיד לאחר שעזב את לשכת ראש הממשלה, החל אשל לקבל משכורת קבועה באופן עקיף מהחברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה). מנגנון העברת הכספים פעל באמצעות עמותה דע אמת. העמותה העבירה העבירה העמותה מאות אלפי שקלים לאשל ב–2015, אף שכמעט לא היתה פעילה. התורמת היחידה לעמותה היא החברה המרכזית למשקאות קלים, שבבעלות דודי ודרורית ורטהיים. החברה היא בעלת השליטה בערוץ קשת, לשעבר ערוץ 2, ומחזיקה ב–50% מחברת החדשות של ערוץ 2. באותה תקופה נאבקה קשת כדי למנוע את פיצול ערוץ 2 או להוציא אותו לדרך באופן שבו יישארו שני שחקנים בלבד בשוק.

אשל קיבל סכום של 20 אלף שקל בחודש בעקיפין מקוקה קולה. ב–2016, עם חשיפת הקשר בינו לבין העמותה, הוא הכחיש כל מערבות בפעילות לובינג עבור החברה המרכזית ובעל השליטה שלה או עבור קשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#