החשד לבחישה בענף התקשורת: נתניהו עסק לא רק בדילים עם נוני מוזס - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החשד לבחישה בענף התקשורת: נתניהו עסק לא רק בדילים עם נוני מוזס

לפי מסמך ההמלצות של המשטרה, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב עמוקות בניסיונות שונים להשפיע על כלי תקשורת מובילים - אם בעצמו, אם באמצעות מפלגתו ומקורביו בעלי ההון, אם באמצעות לחצים שהפעיל על חברי כנסת, פקידים ואפילו היועץ המשפטי לממשלה

6תגובות
אולפני ערוץ 10
תומר אפלבאום

המלצות המשטרה בעניין חקירות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאזכרות פעמים רבות את ענף התקשורת — ולא רק בכל הנוגע לתיק 2000, שהתמקד בשיחות בין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

תיק 2000: תשתית ראייתית לשוחד

נתניהו ומוזס, טוענים במשטרה, "נקטו פעולות לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור". עוד נכתב כי נתניהו פעל לתווך בין מוזס לבין בעלי הון לרכישת "ידיעות אחרונות", בעודו מכהן כשר התקשורת. במשטרה מצאו תשתית ראייתית נגד נתניהו לביצוע עבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ונגד מוזס לביצוע עבירה של הצעת שוחד. מלבד חקירותיו במשטרה בחודשים האחרונים, מוזס נקרא להשלמת חקירה גם בפברואר, לקראת פרסום המלצות המשטרה.

בהמלצות מאשרת למעשה המשטרה את חשיפת TheMarker שלפיה כבר ב–2009 היו שיחות בין מוזס לנתניהו. באותן שיחות הגיעו הצדדים לדיל שנגע לאופן הסיקור של נתניהו ב"ידיעות אחרונות", בתמורה לכך שנתניהו יפעל לדחיית הוצאתו לאור של מוסף סוף השבוע של "ישראל היום".

הון שלטון עיתון תיק 2000 שחור לבן
אוליבייה פיטוסי וניר קידר

בתיק 2000 נחקר באזהרה גם ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) שקידם את חוק ישראל ביתנו, אך במשטרה אמרו אתמול כי עדיין אין החלטה להמלצה בעניינו.

מיזוג ערוץ 2: נתניהו כשושבין

ענף התקשורת מוזכר גם בכל הנוגע לתיק 1000. לפי המלצות המשטרה, בעודו מכהן כשר התקשורת, נתניהו פעל לקדם את כניסתו של ארנון מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2 "המאוחד", שעשוי היה לקום בעקבות מיזוג של הזכייניות קשת ורשת — "השקעה שמילצ'ן חפץ בה".

כפי שנחשף ב–TheMarker, ב–2015, לאחר שמכר את רוב מניותיו בערוץ 10 לאיל ההון לן בלווטניק, מיל'צן ניהל מגעים לכניסה כמשקיע בזכיינית ערוץ 2 רשת, תוך אפשרות למיזוג עם קשת — וזאת בעידודו של נתניהו. הרעיון שעמד בבסיס כניסתו המחודשת של מילצ'ן לשוק הטלוויזיה היה שותפות עתידית בינו לבין איש העסקים אודי אנג'ל ברשת. השלב הבא אמור היה להיות מיזוג עם הזכיינית המתחרה, קשת. בהקשר זה נערכו כמה פגישות בהרכבים משתנים, שבהן השתתפו מילצ'ן; נתניהו; זאב פלדמן, מנהל עסקיו של מילצ'ן בישראל; ושלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת (בנבצרות כיום, בעקבות החשדות נגדו בפרשת בזק). אחת הפגישות שבהן השתתף נתניהו נערכה בביתו של מילצ'ן בישראל.

ארנון מילצ'ן
מוטי קמחי

לדברי אדם שהיה בסוד המגעים, מילצ'ן נזקק לשר התקשורת ולמנכ"ל המשרד מכיוון שמיזוג הזכייניות היה מחייב שינויים רגולטוריים. עצם העיסוק של נתניהו בעניינים עסקיים מובהקים של מקורב שהרעיף עליו תשורות יקרות יוצר חשש כבד לניגוד עניינים, לכל הפחות. התוכנית נגנזה לבסוף, לדברי מקור אחר המצוי בפרטים, בשל התנגדותו של מוזי ורטהיים המנוח, מבעלי קשת, למיזוג הזכייניות.

אם המהלך היה יוצא לפועל, הוא היה צפוי לשרת גם את מילצ'ן וגם את נתניהו. מבחינת איש העסקים זו היתה השקעה כלכלית מוצלחת — פיצוי על מפח הנפש שהיה מנת חלקו בערוץ 10. ראש הממשלה, מצדו, היה קונה השפעה פוטנציאלית על גוף תקשורתי חשוב, חדשות ערוץ 2.

ערוץ 10: התנהלות הפכפכה ותמוהה

מסמך ההמלצות של המשטרה מוסיף כי "על פי החשד, פעל ראש הממשלה בניגוד לחוק כאשר עסק במסגרת תפקידו בענייני ערוץ 10, אף שהיה מודע לכך כי מילצ'ן חברו הוא בעל מניות בערוץ".

במשך כל שנות קיומו, ערוץ 10 נאלץ לנהל מאבקי הישרדות קשים ולא הצליח להגיע ליציבות פיננסית. הערוץ היה תלוי בהחלטות הפכפכות ותמוהות של הדרג הפוליטי, שדנו אותו לחיים או למוות. ההחלטות היו נתונות ללחצים מכל כיוון והתקבלו תדיר ברגע האחרון.

בכל אותן שנים, שניים מידידיו הקרובים ביותר של נתניהו — רון לאודר ומילצ'ן — שלטו בפועל בערוץ 10. לפי תכתובות דואר אלקטרוני שחשף רביב דרוקר, מי שהיה מעורב בחיבור בין הערוץ לשני המיליארדרים האלה היה נתניהו עצמו. הוא עשה זאת בתחילת שנות ה–2000, כשהיה אדם פרטי.

רון לאודר
דניאל בר און

כבר ב–2009 נקלע ערוץ 10 למשבר. לאחר שצבר חוב של עשרות מיליוני שקלים, הרשות השנייה החליטה על ביטול הזיכיון של הערוץ ויציאה למכרז חדש. אלא שכמה חודשים לאחר מכן, ועדת הכלכלה בראשות ח"כ אופיר אקוניס — ממפלגתו של נתניהו, הליכוד — קיבלה החלטה הפוכה. יומיים לפני שאיבד את זיכיונו, זכה הערוץ בהארכה של שנתיים.

בהמשך, לאחר בחירות 2013, גלעד ארדן היה הדמות הדומיננטית ביותר בתחום התקשורת. הוא הוביל תיקון לחוק, שקבע כי פיצול ערוץ 2 יוקדם מסוף 2017 ל–2014 — הצעה שאף אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. הקדמת הפיצול היתה עלולה להיות גזר דין מוות לערוץ 10. באותה תקופה ניסה הערוץ לאתר משקיע לקראת המעבר לרישיון קבוע ל–15 שנה, אך אף גורם לא היה נכנס כמשקיע לערוץ 10 כשפיצול ערוץ 2 נמצא על הפרק.

ימים ספורים לפני שארדן פינה את תפקיד שר התקשורת, נתניהו ביצע צעד חסר תקדים. לאחר שאף שר לא היה מוכן להיענות לבקשת נתניהו להגיש ערר על החלטת ועדת השרים לתמוך בחוק הפיצול, ראש הממשלה עצמו הגיש את הערר, ובכך תקע את הקדמת הפיצול בערוץ 2. הצעד הזה נעשה בניגוד גמור לכל הטענות של נתניהו עד אז, שלפיהן ערוץ 2 ריכוזי ויש להקטין את כוחו. הצעד הזה היה גם זה שהעניק לערוץ 10 סיכוי להמשיך לשרוד.

האירועים המוזרים ביחסים בין נתניהו לערוץ 10 נמשכו לקראת סוף 2014. באותה שנה, על רקע מערכת הבחירות הקרובה, הזיכיון של הערוץ הסתיים. נתניהו הוביל בעצמו דיונים רבים לגבי עתיד הערוץ, וטילפן שוב ושוב בעניין ליו"ר הרשות השנייה, אוה מדז'יבוז'.

ההתנהלות ההפכפכה של נתניהו הגיעה לשיא באותם ימים. הרשות השנייה קיבלה החלטה להפחית בחצי את מחויבויות התוכן של ערוץ 10, כך שהוא יחויב להוציא רק 130 מיליון שקל על תוכן, במקום 260 מיליון שקל. נתניהו עצמו הביע בשיחות פנימיות התנגדות להחלטה, שאיפשרה לערוץ עתיד עסקי, ולכן גם כניסת משקיעים חדשים.

אלא שלהחלטה נדרש אישור של ועדה משותפת לוועדות הכלכלה והחינוך בכנסת, בראשות היו"ר זאב אלקין (הליכוד). אף שהיתה זו תקופת בחירות, נתניהו היה מעורב בלחצים לכנס את הוועדה ולהעניק לערוץ 10 את ההקלות שיאפשרו את המשך פעילותו ב–2015. מי שהוביל את המגעים מול נתניהו היה מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, ולא ידוע מה היה ההסדר שאיפשר את תמיכת נתניהו במתן ההקלות.

גם ההקלות האלה לא סייעו לערוץ 10, שכן אף משקיע לא נכנס לתמונה, והערוץ לא יכול היה לקבל רישיון, עקב חובות מיידיים. אף שנתניהו איפשר את המשך פעילותו, בסוף אותה שנה הוא קיים מפגשים שבהם לחץ על מדז'יבוז' לא לאפשר את המשך פעילות הערוץ לאחר 2015. בפגישה דרמטית שקיים אז עם מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לאחר שזה הודיע לו כי יאפשר את המשך פעילות הערוץ עד לאחר הבחירות, נתניהו הטיח בוינשטיין: "בגללך הפסדתי את הבחירות".

במהלך אותה חצי שנה, שוב היו אירועים מוזרים. קבוצת RGE, שבעל ההון המרכזי בה הוא האוליגרך לן בלווטניק, נכנסה למשא ומתן אינטנסיבי לרכישת השליטה בערוץ 10. נתניהו עצמו מקורב לבלווטניק, ונועד עמו גם במהלך המשא ומתן. באותה תקופה, RGE הודיעה לפתע כי היא נסוגה מהעסקה, לאחר שנתניהו הצהיר כי ישית על הערוץ חיובים של 17 מיליון שקל. הערוץ עתר לבג"ץ בנושא זה במאי, אלא שכמה שבועות לאחר מכן, העסקה עם RGE יצאה לפועל וזו השתלטה על ערוץ 10.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#