הטלוויזיה שלנו עומדת להשתנות בקרוב - לא בטוח שתאהבו את מה שתראו - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטלוויזיה שלנו עומדת להשתנות בקרוב - לא בטוח שתאהבו את מה שתראו

שינויי החקיקה בתחום שידורי הטלוויזיה יסוכמו היום ומחר בכנסת ■ על המסך, אנו צפויים לראות יותר ערוצים קטנים ומגוון דעות, אבל החשש הוא כי התוכן יהיה נחות, וישולבו יותר תוכניות במימון גורמים מסחריים ■ מאחורי הקלעים, הדלת תיפתח למשקיעים מחו"ל

18תגובות
מתוך "האח הגדול"
רועי ברקוביץ

הוועדה המיוחדת לתחום השידורים בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) צפויה להתכנס היום ומחר כדי לסכם סופית את שינויי החקיקה בתחום השידורים סביב ערוץ 20 שיצאו לדרך. ההצעה כוללת גם שינויים והקלות לערוצים המסחריים, אך חלק מהסעיפים בה שנויים במחלוקת.

בדיונים בכנסת, וגם בדיונים פנימיים מחוצה לה, הביעו חלק מהנציגים במשרדי הממשלה התנגדות נחרצת לכמה סעיפים. ההתנגדות נוגעת בכמה סעיפים מסוימים, אך מתמקדת בעיקר באופן שבו נערכו הדיונים — ללא ניסוח חקיקה, תוך שליפת הצעות מצדו של קיש, ובלא שהגורמים המקצועיים יכלו להביע את דעתם. במשרד המשפטים אף סברו כי הליך החקיקה לא היה תקין בשל המהירות שבה עלו נושאים לדיון ללא הכנה מראש.

בשבוע שעבר הונח בפני חברי הכנסת הנוסח הסופי של הצעת החוק. הנה השינויים המרכזיים בהצעת החוק, ובעיקר — כיצד הם ישפיעו עלינו, הצופים.

1. הייעודי הופך למסחרי

זה שנים ברור כי אין מודל כלכלי שמאפשר לפרנס בישראל את הערוצים הייעודיים — ערוץ 20 (מורשת), ערוץ 24 (מוזיקה), הלא טיוי (בשפה הערבית) וערוץ 9 (בשפה הרוסית). הערוצים המסחריים הגדולים סובלים מהפסדים כבדים, והערוצים הקטנים בוודאי אינם מצליחים להגיע להכנסות שיכסו על ההוצאות. כל הגורמים המקצועיים תמימי דעים כי יש לאפשר לערוצים האלה להפוך לערוצים מסחריים לכל דבר, וכך להגדיל את הכנסותיהם.

בתיקון החוק מוצע לאפשר לערוץ ייעודי להפוך לערוץ מסחרי "זעיר" שלא יחולו עליו כל חובות. כך, למשל, ערוץ כמו קשת (12) חייב להשקיע כ–70 מיליון שקל בשנה בשידורי חדשות, כ–60 מיליון שקל מהם בסוגה עילית, ועוד כ–10 מיליון שקל בתשלומים לרגולטור. ערוץ מסחרי קטן, שמכניס פחות מ–80 מיליון שקל בשנה, יהיה פטור מכל אלה.

החוק הנוכחי עוצב בדמותו של ערוץ 20. כך, כדי לאפשר לערוץ לשמור על אפיק 20 ב–HOT וב–yes, ומנגד לא לשלם לפלטפורמות כל תשלום, הוצע סוג רישיון חדש — "ייעודי־זעיר". ערוץ כזה, שישדר 51% מתכניו בתחום הייעודי שבגינו קיבל רישיון בעבר, ימשיך ליהנות מפטור מלא מחובות, אך ייהנה משמירת האפיק.

נדב כהן יונתן

איך זה ישפיע על הצופים?

ההקלות יאפשרו יותר תחרות בין יותר ערוצים, לכאורה. ערוץ 20, ואולי גם ערוצים חדשים נוספים, יוכלו לקום בישראל כמעט ללא חסמי כניסה כלכליים. כמעט כל אחד יוכל להקים ערוץ, לשדר בו ככל העולה על רוחו ולשלב פרסומות. זו למעשה הגשמת שאיפותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפתוח את שוק התקשורת לתחרות חופשית. אלא שסעיפים נוספים בחוק עדיין יטילו רגולציה כבדה ומסובכת על כתפיו של כל מי שיבקש לשדר בישראל, ולא בטוח שייכנסו מתחרים חדשים.

השאלה הקשה יותר היא מי ייאות להיכנס לשוק טלוויזיה רווי ותחרותי כל כך, בזמן ששוק הפרסום בטלוויזיה רק מתכווץ. החשש הוא ששחרור המגבלות יביא לכניסה של בעלי עניין, טייקונים או תאבי השפעה, שיזרימו כסף כדי לשלוט בדעת הקהל. זה למשל מה שקרה במקרה של "ישראל היום" בזירת העיתונות המודפסת.

2. הרגולטור יתערב פחות? אולי

תיקון החקיקה הנוכחי כולל גם סעיפי רפורמה שנלקחו מהצעת חוק ההסדרים של משרד האוצר, שמשנים מן הקצה אל הקצה את מודל הרגולציה בתקשורת. במקום גוף רגולטורי שקובע את תוכן השידורים, הרשות השנייה רק תקבע כללי מסגרת ולא תתערב בתוכן.

אלא שהשינוי הוא סמנטי בלבד. בפועל, סעיפי החוק החדשים עדיין מעניקים סמכות לגוף הרגולטורי להתערב באופן בוטה בשידורים, וכמעט כל הכללים הביצועיים לא ישתנו. כך, למשל, הרשות השנייה תוכל לעסוק בענייני אתיקה ואף לחייב את חברות החדשות לשדר תוכן "הוגן ומאוזן", וכך תוכל לפקח ישירות על התכנים.

עופר וקנין

איך זה ישפיע על הצופים?

סעיף החוק הזה היה אמור לנתק — והפעם באמת — את שוק התקשורת מהחיבור הסימביוטי לדרג הפוליטי. אלא שהפוליטיקאים והרגולטורים לא ניאותו לבצע את השינוי המהותי. המשמעות היא שידם הארוכה של הפקידים והפוליטיקאים עדיין תאחז בגרונם של גופי השידור ותשפיע על התוכן.

3. המשקיעים מחו"ל בדרך אלינו

חוקי התקשורת כולם כוללים הוראה ברורה שנועדה למנוע מבעלי הון זרים לשלוט בגופי התקשורת. החשש הוא שאדם ממדינה זרה, עם אינטרסים מנוגדים לאינטרס הישראלי, ישלוט בדעת הקהל ויפגע במדינה. זו הסיבה להגבלה הקיימת שלפיה כל ערוץ חייב להיות מוחזק לפחות ב–51% על ידי אזרח ותושב ישראל.

הגבלה נוספת בחוק, שנועדה למנוע שליטה ריכוזית בגוף תקשורת, היא שבעלים יחיד — גם אם הוא ישראלי — לא יכול להחזיק ביותר מ–51% מערוץ טלוויזיה. המטרה היתה למנוע מצב שבעלים יחיד שולט ללא עוררין בגוף תקשורת וכך יכול להכתיב את המסרים והתוכן שישודרו בו.

התיקון הנוכחי כולל הוראה כפולה. ראשית, הוא מאפשר לבעלים יחיד להחזיק עד 74%. בנוסף, ההגבלה על ההחזקה על ידי אזרח זר תבוטל. במלים אחרות, טייקון זר יכול להקים בישראל ערוץ טלוויזיה עם שותף קטן, או לרכוש ערוץ קיים.

דניאל בר-און / ג'ינ

איך זה ישפיע על הצופים?

כניסה של בעל הון זר היא לכאורה חיובית — היא צפויה להביא להגברת ההשקעות בשוק מבעלים עם גב חזק — אלא שבמשרדי הממשלה מתנגדים בחריפות להצעה. החשש שהוא שבעל הון זר יוכל להשיג השפעה אדירה על דעת הקהל, וכולנו נצפה בתכנים שהוא יכתיב.

העובדה שהנתח של בעלים יחיד יכול לגדול כעת לאחזקה של 74% עלולה גם היא להפחית את הנוכחות של כמה בעלי מניות בשוק, וכך לפגוע בפלורליזם. החשש שמאחורי הקלעים הוא שיגיע לישראל בעל הון זר, שישקיע בשוק הטלוויזיה בלי היתכנות כלכלית במטרה לצבור השפעה, וכך יפגע גם בשחקנים הקיימים. כבר הזכרנו את "ישראל היום" של שלדון אדלסון. בחלק ממשרדי הממשלה הביעו התנגדות נחרצת לסעיפים האלה.

4. הסוגה העילית עלולה להתכווץ

הכניסה של מתחרים רבים לשוק הטלוויזיה עלולה לפגוע באינטרס ציבורי מהותי: הפקה של תוכן מסוגה עילית, כמו דרמות איכותיות וסרטי דוקו, המשודר כיום בערוצים המסחריים. החוק מחייב כיום את הערוצים לשדר תוכן מסוגה עילית ב–60 מיליון שקל לפחות בשנה בכל ערוץ. אלא שכעת ועדת קיש מעוניינת לשנות את החוק ולקבוע מודל חלופי — 15% מההכנסות של גופי השידור הגדולים יופנו לסוגה עילית. מנגד, ערוצים קטנים לא יחויבו כלל בתוכן מסוגה עילית אם יכניסו פחות מ–80 מיליון שקל בשנה.

מתוך "התסריטאי"
קשת

איך זה ישפיע על הצופים?

בטווח הארוך, המודל החדש עלול לפגוע בהיקף הפקות המקור בישראל. אם אכן תתממש המשאלה של הדרג הפוליטי וייכנסו לשוק הרבה שחקנים קטנים, כל אחד מהם ינגוס נתח מחלקם של הערוצים הגדולים. התוצאה הישירה היא שההשקעה של כל אחד מהגופים הגדולים בסוגה עילית תפחת, וכולנו נצפה בהרבה פחות תוכן איכותי על המסך.

בעידן שבו שוק הפרסום משתנה כל הזמן, עולה גם תמיהה אם תיקון החוק הנוכחי יתאים את עצמו לשנים הקרובות. כל ההערכות הן שיותר ויותר תקציבי פרסום ינדדו לאינטרנט. גם הטלוויזיה עצמה תשודר באינטרנט ותכלול אפשרות לשלב פרסום ייעודי לפי המאפיינים האישיים של כל צופה. ההכנסות שיגיעו מהאינטרנט לכאורה כלל לא ייכללו בחישוב ההכנסות לגבי סוגה עילית, ולכן היקפה יקטן.

בנוסף, לערוצים הקטנים תהיה מוטיבציה הפוכה — לא לגדול ולעבור את תקרת ההכנסות של 80 מיליון שקל, כדי לא לשאת במחויבויות האלה — וכך עלולה להיווצר פגיעה במוטיבציה שלהם להתחרות.

5. התוכן השיווקי מגיע

זה לא סוד שכבר היום הטלוויזיה המסחרית עמוסה בתוכן שיווקי — תוכניות ריאליטי, בידור וגם דרמה. אמנם שילוב פרסומות בתוכן אסור על פי חוק, אלא שהרשות השנייה כלל לא אוכפת את החוק הזה. כעת, התיקון לחוק של ועדת קיש כולל אסדרה מחדש והיתר לשלב תוכן שיווקי, על בסיס כללים שתקבע מועצת הרשות השנייה. מועצת הכבלים והלוויין כבר קבעה שורה של כללים שמסדירים גילוי נאות בתוכן שיווקי.

שילוב תוכן שיווקי נאסר בחלק מהשידורים, כמו בשידורי חדשות, ילדים ואקטואליה. הרוחות סערו סביב החלטה של כמה חברי כנסת לאשר תוכן שיווקי בתוכניות דוקו (בקטגוריה זו כלולות גם תוכניות תחקיר), אלא אם יוחלט אחרת על ידי מועצת הרשות השנייה ושר התקשורת. המשמעות היא לכאורה שגורמים מסחריים יוכלו לממן סרטי תעודה ותחקיר. כל הגורמים המקצועיים, וכך גם במשרדי הממשלה, הביעו התנגדות להחרגה של הדוקו מהאיסור על תוכן שיווקי.

דודו בכר

איך זה ישפיע על הצופים?

אם עד היום צפינו בתוכן שיווקי בחלק מהשידורים, אין ספק כי ההיתר החוקי יציף את הטלוויזיה בתוכן שיווקי — תוכניות שכולן ממומנות על ידי מפרסמים יעלו לאוויר בכמויות גדולות. יהיו שיראו בכך תהליך טבעי של התאמת השוק למודל ההכנסות החדש, ויהיו שיגידו כי מדובר במסחור גס של הטלוויזיה.

סימן השאלה הגדול הוא לגבי תוכניות דוקו. אף שהגופים המסחריים מצהירים כי ישמרו על אמות מידה גבוהות, ההיתר בחוק לשלב תוכן שיווקי עלול להוות פרצה משמעותית לשילוב תוכן שיווקי גם בתוכניות תחקיר. בהתחשב במצב השוק הבעייתי ובחולשת הרשות השנייה, ובהתחשב בפיתוי הענקי של גופי שידור לשלב תוכן צרכני למחצה הממומן על ידי גופים מסחריים, הרי שעלול להיווצר כשל שוק, ובעקבותיו — פגיעה בצופים.

קיש: "זו רפורמה משמעותית. ישלוט העם בשלט"

"הוועדה בראשותי השקיעה בחודשיים האחרונים עשרות שעות דיונים כדי להוביל את הרפורמה לביטול הרגולציה בשוק התקשורת בטלוויזיה", אמר ח"כ יואב קיש (הליכוד), יו"ר הוועדה המשותפת הדנה ברפורמה בטלוויזיה, בתגובה ל–TheMarker.

לדבריו, "בוועדה ניתנה זכות ביטוי לכולם — לערוצים המסחריים, לערוצים הייעודיים, ליוצרים, למפיקים, לארגונים שונים מהציבור, למשרדי הממשלה ולרגולטורים השונים. כל מי שרצה לומר את דברו עשה כך, ולמרות סד הזמנים, הוועדה הקדישה את כל הזמן הנדרש לטיוב החקיקה".

לדברי קיש, החקיקה בוועדה התבססה על דו"ח ועדת פילבר ועל הרפורמה שהוצעה בעבר בחוק ההסדרים. "המתווה שגובש בוועדה יאפשר את המשך פעילותם של הערוצים הייעודיים תחת הרשות השנייה, לאחר שרוב המגבלות הרגולטוריות עליהם יוסרו. כוונת החקיקה לאפשר להם אוויר לנשימה ויכולת להתקיים שלא תחת איומים חוזרים ונשנים של קנסות וחשש לסגירה", אמר קיש.

הוא הוסיף כי "הוועדה עסקה גם בהורדת הרגולציה מהערוצים המסחריים הגדולים — קשת, רשת וערוץ 10 — שנקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים לאחר הפיצול. מטרת ההקלות למנוע קריסה כלכלית של מי מהערוצים. הרפורמה בחוק יצרה לראשונה נתיב אפקטיבי לתחרות בשוק הערוצים המסחריים ולכניסה אפשרית של שחקנים חדשים. מטרת התחרות לאפשר גיוון בשוק התקשורת בכלל ובשידורי הטלוויזיה בפרט".

קיש הכחיש את הטענות לגבי תוכן שיווקי בתוכניות דוקומנטריות. "על אף הנטען כלפי בתקשורת — לא יתאפשר מימון תוכן שיווקי בתחקירי דוקו", אמר. "לא התכוונו לכך בתחילה, ונוודא שכך יהיה גם בהמשך. לכל אורך תהליך העבודה בוועדה, שרת המשפטים ושר התקשורת תמכו וחיזקו את המהלך של הסרת הרגולציה והחסמים המבוצע בוועדה. זו רפורמה משמעותית בתחום ערוצי השידור המסחרי בישראל. ישלוט העם בשלט — זו כבר לא קלישאה, אלא מציאות חדשה בתקשורת בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#