הרבה ציוצים, מעט עבודה: כך נהפך משרד התקשורת ללא רלוונטי - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרבה ציוצים, מעט עבודה: כך נהפך משרד התקשורת ללא רלוונטי

ההצהרות על פרישת תשתיות בפריפריה לא מומשו, הרפורמה למכירת קווי בזק למתחרות ירדה מהפסים, וגם בדיונים על אסדרת שוק הטלוויזיה בולטים אנשי המשרד בהיעדרם ■ השר איוב קרא, עסוק בעיקר בסיורים מתוקשרים ובהופעות טלוויזיוניות, ומשרדו משותק

2תגובות
שר התקשורת, איוב קרא ושר החקלאות אורי אריאל, בסיור ביישובים בדואיים בנגב

באמצע ינואר ערך שר התקשורת, איוב קרא, סיור ביישובים הבדואיים בנגב עם שר החקלאות אורי אריאל. בסוף הסיור שיגר קרא הודעה לעיתונות, שבה הביע דאגה ממצב תשתיות התקשורת בקרב האזרחים הבדואים: ״התקשורת היא מוצר יסוד במדינה, וראוי שכל מקום במדינה יהיה נגיש, ללא כל אפליה בין מרכז ופריפריה. על כן אני רואה חשיבות בצמצום הפערים וחיזוק תשתיות התקשורת למען האזרחים בנגב".

המשך ההודעה היה כאוטי למדי: "השר פנה לחברות HOT ו–yes בדרישה לפרישת סיבים אופטיים לשידורי לוויין וכבלים. במטרה להגביר את הקליטה הסלולרית ביישובי הבדואים בנגב, שר התקשורת יקיים דיונים עם חברות הסלולר וינחה אותן לפעול במיידי לפתור את בעיית הקליטה הסלולרית ביישובי הבדואים בנגב". הכוונה ברורה: קרא רוצה תשתיות תקשורת טובות יותר בנגב וביישובים הבדואיים, הן תקשורת נייחת והן ניידת.

אם קרא באמת עומד מאחורי דבריו, הוא גם יכול לעשות משהו בנדון: חברת HOT (שמספקת את כלל שירותי התקשורת — טלוויזיה, אינטרנט, סלולר וטלפוניה קווית), מחויבת להגיע לכל היישובים בישרא, כולל את יישובי הבדואים המוכרים: העיר רהט, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, תל שבע, חורה ולקיה — שבהם מתגוררים 220 אלף איש. אלא ש–HOT לא פרשה שם תשתיות למרות שהיא מחויבת לכך בתנאי הרישיון שלה, ומי שמאריך לה את הפטור שוב ושוב במשך שנים הוא משרד התקשורת, כעת בשליטתו של איוב קרא. כל מה שקרא צריך לעשות כדי ש"יגיעו סיבים אופטיים" לאותם יישובים, זה להימנע מחידוש הפטור של HOT, בפעימה הקרובה שצפויה להתרחש במאי. הבה נראה אם יש מעשים מאחורי המלים.

זה לא סוף הסיפור. בתחילת נובמבר 2017 החליט משרד התקשורת לחייב את HOT, על הנייר לפחות, לחבר כמה יישובים מרוחקים כדי לראות אם בכלל יש ביקוש לתשתיות HOT. וכך נכתב בשימוע שערך המשרד לחברה: "ב–12 בנובמבר 2017 החליט שר התקשורת קרא לאמץ את המלצת הוועדה המייעצת לפרישה אוניברסלית בנוגע לדחייה נוספת של שישה חודשים, ולחייב את HOT להתחיל בפרישת תשתיות באופן מיידי, זאת לאחר שמיעת הגורמים הנוגעים לעניין, בדבר כמה יישובים נעדרי תשתית".

משרד התקשורת דרש את התייחסות HOT עד 19 בדצמבר, אך נכון לרגע זה, אף יישוב חדש לא חובר ל–HOT. אגב, אחד היישובים שתשתיות החברה לא מגיעות אליהם הוא דלית אל־כרמל, היישוב שבו מתגורר השר קרא.

תמונת מצב תקשורתית

זה לא לטלפון (1)

נושא הפרישה האוניברסלית של HOT הוא רק דוגמה אחת לשיתוק שאחז במשרד התקשורת בחודשים האחרונים. ביוני 2017 פירסם משרד התקשורת שימוע לשינוי משטר פיקוח התעריפים בטלפון של בזק. השימוע לא היה דרמטי, אך עלתה בו דרישה להפחתה של כ–17% בתעריפי הטלפון הקווי של בזק.

תעריפים אלה נמצאים בפיקוח, והם יקרים מאוד בהשוואה לתעריפי הסלולר, למשל. משרד התקשורת לא שינה את התעריף המפוקח במשך שנים רבות, והכנסות הטלפוניה של בזק הן כ–1.5 מיליארד שקל בשנה. כלומר, הפחתה של 17% בתעריף שווה לצרכנים 255 מיליון שקל.

מה קרה לשימוע ההוא? מדוע הוא לא הפך להחלטה? לשר קרא ולמנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, הפתרונים.

זה לא לטלפון (2)

אי־שינוי התעריפים המפוקחים של קווי בזק הוא רק מחדל משנה למחדל גדול יותר: אחרי דחיות אין ספור, במאי 2017 החליט שר התקשורת דאז, צחי הנגבי, כי בזק תהיה חייבת למכור קווים למתחרותיה במחיר מפוקח ובהנחה. החלטה זו היא נדבך אחד ברפורמה הגדולה המכונה "רפורמת השוק הסיטונאי", שעיקרה הוא מכירה של שירותי בזק למתחרות במחיר מפוקח. השר החליט כי הרפורמה תצא לדרך ביולי 2017. אלא שהתאריך חלף ונכון להיום הרפורמה מתה — אף קו טלפון לא נמכר בדרך זו והצרכן לא נהנה ממנה. בלי להאשים אוטומטית את בזק, האם לא ראוי שמשרד התקשורת יבדוק מדוע הרפורמה שהכריז עליה לא יצאה לפועל?

שידורים חוזרים

גם בסוגיית השידורים קשה למצוא את משרד התקשורת. הרפורמות מקודמות בענף בהובלת ח"כ יואב קיש (הליכוד), שמוביל מהפכה דרמטית באסדרת הענף, ובתמיכה מוחלטת של קרא — אך גורמי המקצוע במשרד התקשורת בולטים בהיעדרם. המנכ"ל, היועצת המשפטית וסמנכ"ל הכלכלה של המשרד כלל לא נוכחים בדיונים בעניין האסדרה. מטרת המהלכים הללו היא בעיקר הצלתו של ערוץ 20, שחברי הכנסת חפצים ביקרו.

ההצעות להחלת הפיקוח על מיזמי הטלוויזיה של סלקום TV ופרטנר TV (או לחלופין, החלשת הפיקוח על yes ו–HOT), לא נדונות כרגע, למרות ההשלכות על היצירה המקומית. הרשות השנייה, הגוף הרגולטורי האחראי על ערוצי הברודקאסט, משותק גם הוא זה חודשים רבים: מועצת הרשות השנייה בהרכב חסר ולפי החוק אינה יכולה להתכנס; למועצה יש מנכ"ל זמני כבר יותר משלוש שנים; היועצת המשפטית של המועצה הודחה באחרונה ובכירים נוספים עזבו אותה.

עושים שוק סיטונאי

נושאים אלה הם רק דוגמה קטנה לתהליכים התקועים במשרד התקשורת. ביוני 2017, למשל, החליט שר התקשורת כי גם HOT תהיה חלק מ"רפורמת השוק הסיטונאי" ותחויב למכור קווים למתחרות. גם זה לא קרה. לא כדאי לבדוק למה? שר התקשורת מינה באוגוסט 2017 ועדת תדרים שתפקידה לכתוב מכרז תדרים חדש ולקדם דור 5 סלולרי בישראל, אך הוועדה עוד רחוקה מהצגת ממצאים ראשונים; בנוסף, ועדה בין־משרדית דנה בביטול ההפרדה המבנית בבזק (ובאפשרות לפיצול החברה לחברת תשתיות וחברת שירותים) — גם היא עוד רחוקה מהצגת המלצות.

לסיכום, משרד התקשורת משותק ונהפך לשחקן לא רלוונטי כמעט לשוק, מלבד החלטותיו, מדי פעם, להטיל קנסות כספיים זניחים על חברות התקשורת בגין הפרות שונות, בעיקר בנושאים צרכניים.

משרד התקשורת לא מתווה שום מדיניות, וחברות התקשורת כבר התייאשו מהגשת תלונות. השר קרא עסוק בעיקר בסיורים במשרדי חברות מדיה וסטארט־אפים, והוא גם מרבה להתראיין בטלוויזיה. באחרונה קרא אף נטל קרדיט לא־לו על הוזלת ערוצי הספורט בפרטנר, כשכתב בחשבון הטוויטר שלו: "הבטחתי לטפל בנושא חבילות הספורט היקרות — ושמחתי לראות שפרטנר TV הרימו את הכפפה".

הרבה ציוצים — מעט עבודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#