עימות בין מנדלבליט לשקד: משרד המשפטים נגד חוק ערוץ 20 - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עימות בין מנדלבליט לשקד: משרד המשפטים נגד חוק ערוץ 20

בדיון בוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת, נציגת משרד המשפטים מתחה ביקורת חריפה על הליך החקיקה של חוק ערוץ 20, בשמו של היועמ"ש ■ שקד הגיבה בחריפות: "לא חושבת שנציגת משרדי אמורה לתת ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה"

12תגובות
תוכנית הפטריוטים בערוץ 20
נדב כהן יונתן

(עדכון: 20:30) "הליך החקיקה בכנסת בסוגיית הערוצים הייעודים אינו תקין" – כך הצהירה היום בכנסת נציגת משרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר. היא הדגישה כי הדברים נאמרים על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה והכנסת בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד), שהוקמה כדי לסייע לדון בחוק ערוץ 20, מקיימת גם היום דיון מרתוני שאמור להסתיים בשעות מאוחרות. הוועדה היתה אמורה לטפל בסוגיית הערוצים הייעודיים, אבל בפועל דיוניה התרחבו לאסדרה של כל שוק הטלוויזיה.

כפי שפורסם ב-TheMarker, בוועדה הופרחו הצעות שונות ללא דיון מעמיק ומבלי שגורמי מקצוע בחנו את הסוגיה. הוועדה קיבלה שורה של החלטות הנוגעות לכל ענף הטלוויזיה, כמו בנושאים של הפקות מקור, הקלות רגולציה ואפילו כניסת משקיעים זרים. רוב הדיונים נערכו ברובד עקרוני בלבד, וללא שלחברי הכנסת ולציבור הוצג נוסח כלשהו בזמן אמת.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט
אילן אסייג

בליטנר מתחה ביקורת על ההליך החפוז: "סד הזמנים הוא בלתי־אפשרי. יש לנו קושי להבין על מה מתקיים הדיון. עולות פה סוגיות מהותיות שאנו מתוודעים אליהן תוך כדי הדיון, מבלי שפרטי ההצעות ידועות לנו ומבלי שנדע כיצד כל הצעה משתלבת במערך הכולל. אין בפנינו נוסח חקיקה וההצבעה היא על עקרונות בלבד. משנים כאן סדרי בראשית בלי לקיים דיון ציבורי מספק".

עמדת משרד המשפטים, שנשמעה כמה פעמים במהלך הדיון גם על ידי משרדי האוצר והתקשורת, עוררה סערה בוועדה. ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), שמנסה להוביל מהלך שיאשר לערוץ "הידברות" הדתי לשלב פרסומות, הגיב: "את מכינה פה את הבג"צ?"

יו"ר הוועדה קיש הגיב בכעס לדבריה של בליטנר: "בשלוש השנים האחרונות הייתי פה  לא מעט באירועי חקיקה ולא נתקלתי במשהו שונה – חוץ מהעובדה שאנחנו עובדים ולא מחכים, ואולי משרד המשפטים חושש מעבודה קשה. אולי אתם לא מבינים מהם לוחות הזמנים".

קיש הבהיר כי בכוונתו לקיים היום דיון אחרון ומסכם. "יגיע נוסח למשרדי הממשלה. אולי את רוצה חודשיים, אבל אתם תצטרכו לעבוד לפחות כמו שעובדים פה חברי הכנסת – אתם תיתנו תשובות בכמה ימים", אמר, והטיח כלפי בליטנר: "לשמוע הערה כזו זה לא מכובד. הליך החקיקה התנהל תחת לחץ זמנים. משפט כזה מעיד על חוסר הבנה של איך שמתנהלים פה בכנסת".

ח"כ איתן כבל
אמיל סלמן

לאחר מכן התנצל קיש בפניה ואמר: "אם היתה אמירה מזלזלת אני מתנצל".

ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אמר לבליטנר: "אני נפגע אישית. שהיועץ המשפטי יבוא ויגיד שהוא לא מוכן לתהליך הזה. אי־אפשר אחרי שכילינו את זמנו כאן בלי דיון".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הבהירה כי המחלקה המשפטית בכנסת תנסח את החוק רק לאחר הדיון היום, וזה יובא בפני חברי הכנסת ב-8-7 בפברואר, ורק אז יתקיים דיון מסכם על נוסחי החוק. "צריך להיות נוסח, וצריך להיות זמן סביר בהתחשב בנסיבות שנוצרו. יש לחץ זמן כי היה חשש משמעותי שהערוצים ייסגרו", אמרה בנדלר.

היא הוסיפה כי העובדה שהחוק שאושר בקריאה ראשונה שונה לחלוטין מזה שמובא כעת לכנסת אכן אינה תקינה, אך לדבריה "אנחנו שואפים להליך חקיקה אופטימלי. על הרצף שבין הליך חקיקה אופטימלי לבין אי־תקינות יש רצף רחב, וזה אינו חוק לא תקין".

בנדלר אמרה גם כי התייעצה עם היועץ המשפטי של הכנסת. "גם אם ההליך לא תקין – הוא לא יהיה לא תקין ברמה כזו שאי־אפשר יהיה להגן עליו. אני מקווה שעוד לא חצינו את הגבול בעניין הזה", אמרה.

סגנית הממונה על התקציב במשרד האצר, שירה גרינברג, תמכה בנציגת משרד המשפטים. "בנושא הזה חשוב מאוד לחזק את שומרי הסף ולא לתקוף את עובדי הציבור. היו כאן אמירות כאילנו אנחנו עצלנים שלא עובדים. אנחנו אנשי מקצוע שעובדים יומם ולילה, ועלו פה ושם סוגיות שגם אנחנו השמענו פה. היו דברים שנאמרו, למשל לגבי החדשות, שלא תאמו את הצעת החוק הממשלתית. אמרנו כמה פעמים שצריכה להיות עמדה ממשלתית שתובא בפניכם".

עימות חריף בין שקד למנדלבליט

דבריה של בליטנר נהפכו לעימות פומבי בין שרת המשפטים איילת שקד לבין היועמ"ש אביחי מנדלבליט. לחדר הוועדה הגיע נציג משרד המשפטים, גיל ברינגר, שהקריא את עמדתה של שקד – המנוגדת לעמדת היועמ"ש כפי שהוצגה על ידי בליטנר.

ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר

ברינגר אמר: "שרת המשפטים ביקשה שאומר בשמה את הדברים הבאים: עמדת שרת המשפטים היא שהליך החקיקה תקין ונעשה ביסודיות. היא מבקשת שתמשיכו לעבוד. שרת המשפטים לא חושבת שנציגת משרדה אמורה לתת ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה. שרת המשפטים סבורה שראוי היה אם הדברים כלל לא היו נאמרים".

לדיון בוועדה הגיע גם שר התקשורת איוב קרא וניסה להגן על הליכי הדיון בוועדה: "גם אם לא היתה ועדה פה, יש דו"חות בכנסת ויש הצעת חוק בחוק ההסדרים. איך אפשר לקרוא תיגר על חוק שהוא משאלת לב של כל מי שדוגל בדמוקרטיה? ש פה הכרעות. מי שרוצה - שייבחר לכנסת ויבוא ויגיד כאן".

המכון הישראלי לדמוקרטיה: חקיקה חפוזה ובעייתית

מוקדם יותר, ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, יו"ר המכון לרפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שיגרה לח"כים חוות דעת מפורטת. לדבריה, הוועדה מתנהלת "בחיפזון, בשעות לא שעות, ובצורה שאינה מאפשרת דיון ציבורי ומהותי בנושאים חיוניים לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית... ללא בדיקה של ממש בנוגע להיתכנות כלכלית של התהליכים שהיא מציעה, תוך ניסיון להציע הסדרים לא ריאליים... וללא הסברים משכנעים של ההסדרים אותם היא בוחרת, ללא הכנת עמדה מסודרת של הממשלה וללא נוסח חקיקה".

לפי שוורץ־אלטשולר, "התוצאה המיידית של תהליך זה, כפי שאנו רואים בשבועיים האחרונים, היא חטיפה מן הגורן ומן היקב. כל שחקן מבקש את ליטרת הבשר שלו ומקבל אותה, וזאת ללא ראייה רחבה של ההשלכות של תהליך בעייתי זה הן על השוק כולו, והן על עתיד המערך הרגולטורי".

בחוות הדעת עירערה שוורץ־אלטשולר על ההנחה כי התחרות משמעה שתחרות בין ערוצים ופלטפורמות שידור, תוביל בהכרח לפלורליזם תוכני. לדבריה, "זו הנחה בעייתית הטעונה הוכחה – שלא נעשתה לגביה שום עבודה בדיוני הוועדה, שחבריה מיהרו לחבר טבלאות ולבדוק תתי־סעיפים בחוק הרשות השניה – אך לא עסקו בכך בשום אופן שניתן לכנותו רציני".

לדבריה, "בשוק טלוויזיה קטן, בעידן של הגירת תקציבי פרסום לדיגיטל וסטגנציה בתקציבי פרסום הנוגעת לשווקים משיקים ולהרכב הבעלות בשוק התקשורת – היצע במובן הצר לא בהכרח יוביל למגוון ואפילו לא לשיפור באיכות ומחיר... בנוסף, יש לזכור כי שחקנים רבים בשוק הזה ובעלי המניות שלהם מודעים לתנאים הקשים השוררים בשוק ולהפסדים המצטברים הנגרמים להם – ובכל זאת בוחרים להישאר ולפעול בו. זו אינה התנהגות רציונלית במובנה הכלכלי, ולכן, נקודות המבחן שלה אינן צריכות להישען על טיעונים כלכליים רציונליים של תחרות, היצע וביקוש בלבד".

שוורץ־אלטשולר מתחה ביקורת על כך שבוטלה החובה להשקיע סכום מינימלי בהפקת חדשות. "האם הוועדה בכלל נתנה דעתה לחששות אלה? כדאי לומר במפורש: מי ששמים את המלחמה בפייק ניוז בראש מעייניהם, חייבים לזכור שבאופן פרדוקסלי גופי תקשורת חלשים מדי או חזקים מדי – כלומר לא מפוקחים בצורה חכמה – הם המקור המרכזי לפייק ניוז", כתבה.  

הוועדה מנסה גם להוביל מהלך שלפיו יתאפשר לבעלים זר להחזיק 74% מערוץ טלוויזיה, בעוד כיום מתאפשר לבעלים זר להחזיק 49% בלבד. "הסכנות החמורות הנשקפות לציבור מריכוז בעלויות יחמירו ויחריפו אם השליטה בערוצים תהיה של אזרחים או חברות זרות, או אם ידובר בבעלים שיש לו 75% מן האחזקות או מהשליטה. אלה, בתורם, עשויים להוביל למצב שבו רגולטורים או מחוקקים לא יוכלו לעמוד בפני הכוח המדובר. ועלינו לזכור: שוב, אין מדובר אך בכוח כלכלי – אלא בכוח שיש לו תרגום פוליטי משמעותי", כתבה שוורץ־אלטשולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#