מה קורה לפרופיל שלכם בפייסבוק אחרי שאתם מתים?

הגר, אלמנתו של אורי ארוך שנפטר בפתאומיות לפני שלושה חודשים, רק רצתה להנציח את בעלה בעמוד הפייסבוק הפעיל שלו - בעיקר כדי שבנו בן השנה יוכל להכירו דרך החוויות שהעביר בסטטוסים שלו ■ אבל בפייסבוק החליטו אחרת ■ הם חסמו את החשבון ומחקו את התכנים שהעלה המנוח ■ למה? סיפור על מוות, כאב וקניין רוחני

איילה צורף
איילה צורף

>> אורי ארוך היה בן 36 במותו. לפני שלושה חודשים הוא הלך לעולמו באופן פתאומי, והותיר את משפחתו וחבריו המומים וכואבים. ארוך היה פעיל מאוד בפייסבוק, וחבריו החליטו להנציח אותו בדף שלו ברשת החברתית. הם החלו להעלות סיפורים ושירים לזכרו, ולהביע השתתפות בצער המשפחה. אבל אז התברר שמישהו בפייסבוק לא אוהב את זה.

"היו לאורי הרבה חברים בפייסבוק", מספרת הגר ארוך, אלמנתו ואם בנו בן השנה, שהתגוררה עמו בפאלו-אלטו בארה"ב. "מיד לאחר מותו החלו חבריו מישראל ומארה"ב לפקוד את העמוד שלו בפייסבוק, לכתוב שם את זיכרונותיהם ממנו ולהעלות תמונות משותפות. קיבלנו הרבה בקשות חברות של אנשים שרצו להתחבר לדף של אורי, כדי לקחת חלק בעמוד הזיכרון - למשל קולגות מהעבודה ואנשים שהוא הכיר עם השנים. הם ביקשו ממני לאשר אותם כחברים שלו בפייסבוק כדי שיוכלו להשתתף בהנצחה. ידעתי מה הסיסמה ושם המשתמש של אורי, והחלטתי להשאיר את הדף פעיל - ולאפשר לחברים ולמשפחה להתחבר לעמוד הזיכרון". אבל ארבעה ימים לאחר האסון נסגר לפתע דף הפייסבוק של ארוך, ונהפך ללא פעיל. אלמנתו, שרק רצתה לאפשר לחבריו של בעלה להגיד את אשר על לבם, נותרה חסרת אונים. הנהלת פייסבוק, כך מתברר, סורקת את הנעשה ברשת החברתית - וכשהיא נתקלת בעמוד של אדם שהלך לעולמו, היא חוסמת אותו ולאחר מכן מסירה חלקים ממנו על דעת עצמה.

"הם מחקו את כל מה שהוא כתב, והוא כתב המון", אומרת ארוך. "יש לנו ילד בן שנה, תינוק. חשוב לי לשמור את מה שאבא שלו כתב ולהראות לו את זה כשיגדל. נדהמתי מכך שהם חסמו את הדף באופן חד-צדדי".

גוגל לא מוחקת

המקרה של משפחת ארוך אינו יוצא דופן. מדובר במדיניות הרשמית של הרשת החברתית הפופולרית, שבה חברים כחצי מיליארד איש, שחלקם הולכים לעולמם מפעם לפעם. מקרים אלה הביאו את הנהלת פייסבוק לפרסם דף כללים בנוגע למקרים שבהם בעל הפרופיל נפטר.

לפי החברה, כשהיא מגלה עמוד של גולש שנפטר, היא מבצעת באופן מיידי סדרה של פעולות: מוחקת את הדף המקורי מזיכרון החיפוש הפנימי בפייסבוק; חוסמת את החשבון להצעות חברות; חוסמת אפשרות להגיב לתכנים; והופכת את העמוד, ללא הסטטוסים המקוריים שכתב בעל החשבון לפני פטירתו, לדף זיכרון סטטי עם חלק מהתמונות שהיו בו.

"אנו מאפשרים לייצר דף זיכרון שבו אנשים יכולים לכתוב על הנפטר", כתבה החברה בפוסט מיוחד שבו הסבירה את מדיניותה בעניין. "חשוב שבמקרה של פטירה המשפחה תיצור אתנו קשר כדי שנוכל לדעת שהגולש נפטר, כך שנוכל להסיר את הפרופיל שלו מהצעות חברות ולהפוך אותו ללא פעיל. כשחשבון נהפך לדף זיכרון, אנחנו חוסמים אוטומטית את כל הגדרות הפרטיות, והופכים את הדף לנצפה על ידי חבריו בלבד - כדי לשמור על פרטיותו".

העמוד הזה בפייסבוק זכה לכמעט 900 תגובות של גולשים - רובן מבקרות את האתר על ההחלטה לחסום את התכנים והעמודים של אנשים שנפטרו. חלק מהתגובות הן של גולשים שאדם יקר להם הלך לעולמו - אח, ילד, בעל או בן - והם מבקשים מפייסבוק באופן פומבי וגלוי לפתוח מחדש את הדף שלו. כמה מהם הציפו בעיות אישיות כואבות בעניין זה.

ואולם למרות הרגישות שניסתה להפגין בפוסט המקורי, פייסבוק לא ענתה לאיש מהפונים והמגיבים לעמוד זה.

לשם השוואה, המדיניות של הרשת החברתית האמריקאית מייספייס (שאינה גדולה כמו פייסבוק) שונה: החברה מאפשרת לכתוב בראש הדף הספד, ומשאירה את העמוד פתוח לכל הגולשים. גם גוגל אינה מוחקת חשבונות או בלוגים של אנשים שהלכו לעולמם, ומשאירה את העמודים פעילים - אלא אם המשפחה ביקשה זאת במפורש, וסיפקה הוכחה משפטית להיותה יורשת חוקית של הנפטר. טוויטר, לעומת זאת, לא פירסמה מעולם את העמדת שלה בעניין.

פייסבוק לא עונה

הגר ארוך לא התכוונה לקבל על עצמה את המדיניות המחמירה של פייסבוק, והחליטה לפנות לחברה. "ניסינו לדבר אתם בכל דרך אפשרית, ופנינו לכל כתובת שהופיעה ברשת - לשירותי התמיכה, למייל של מחלקת התלונות, לשירות הלקוחות ולכל כתובת שמצאנו", היא מספרת.

במייל ששיגרה לחברה אחותה של ארוך נכתב: "אנחנו רוצים לפתוח את הפרופיל שלו בפייסבוק לכולם. זאת בקשה של אשתו ושל הוריו. בנוסף, אנחנו מבקשים לקבל את כל הססטוסים שהוא כתב (שהחברה מחקה, א.צ), התמונות שהוא העלה, וכל חומר אחר שהוא העלה לדף הפייסבוק שלו. אורי כתב הרבה בפייסבוק. המוות הפתאומי שלו הכה את כולנו, וכעת יש בידיכם הרבה מאוד זיכרונות ממנו".

במשך חודש פנו בני המשפחה לפייסבוק שוב ושוב, אך החברה לא הגיבה. "הפעלנו כל קשר אפשרי, ניסינו להגיע אליהם בכל דרך", מספרת ארוך, "אך הם התעלמו מאתנו".

בסופו של דבר הצליחו ארוך ובני משפחתה ליצור קשר עם חבר של חבר, ישראלי שעובד בפייסבוק, ולהעביר את הפנייה דרכו. "הוא היה היחיד שענה לנו", היא מספרת. הוא העביר הלאה את בקשתם, אך התשובה שקיבלו היתה מייל לקוני ויבש למדי בזו הלשון: "לצערנו, אין באפשרותנו להיענות לאף אחת מהבקשות שלכם. זאת כדי להגן על הפרטיות של הנפטר. צר לנו על אי הנוחות". על המייל היה חתום אדם בשם פטריק, שהציג עצמו כאיש תמיכה לגולשים בפייסבוק.

אבל ארוך לא ויתרה. היא המשיכה בניסיונותיה לשכנע את פייסבוק להעביר לידיה את החומרים שפירסם בעלה בדף שלו, בתור היורשת שלו. "בסופו של דבר הם הסכימו לאפשר רק לחברים שאושרו עד כה לצפות בדף במשך שבוע אחד בלבד", אומרת ארוך. "לפני שהם עשו זאת הם דרשו מאתנו להציג תרגום של תעודת הלידה שלו, תעודת פטירה ואת תעודת הנישואין שלנו. כדי למחוק לו את הדף הם לא נזקקו לאף אחד מכל אלה - הם עשו את זה באופן שרירותי, על בסיס דברים שגולשים כתבו; אבל כדי להעלות את הדברים בחזרה, היו להם דרישות משפטיות מורכבות", היא אומרת בכעס.

"בכל הזמן הזה פייסבוק לא טרחה לגלות טיפת רגישות", טוענת ארוך. "החברה המשיכה לשלוח לאורי הודעות לדואר האלקטרוני שלו, כמו 'יש לך 137 בקשות חברות שטרם אישרת'".

גילויים לאחר המוות

הגר ארוך אינה היחידה שגילתה כי חלק גדול מעולמו של בעלה המנוח נמצא בפייסבוק. כל סטטוס, תמונה או תגובה של משתמש מקבלים זווית אחרת לגמרי לאחר מותו של אדם קרוב - ויקרים מאוד למשפחתו ולחבריו.

אמירה דותן, אמה של ענת דותן-עמר, גילתה עד כמה היא תלויה בפייסבוק לאחר מות בתה. ענת נפטרה במפתיע לפני חמישה שבועות, שבוע לאחר לידת בנה בניתוח קיסרי. "ענת היתה פעילה במיוחד בפייסבוק", מספרת אמה. "אבל עבורי כל העולם הזה חדש ולא מוכר. בעבר חשבתי שפייסבוק ורשתות חברתיות הן משחק של צעירים. אחרי מותה של ענת הבנתי עד כמה המידע שיש שם חשוב, ואיזו עוצמה יש לפייסבוק. אנשים שאני לא מכירה, שהיו חברים של ענת, מכירים לי צדדים בחייה שלא הכרתי. באמצעות מה שענת עשתה וכתבה ברשת החברתית, הנכד שלי, הבן שלה, ילמד להכיר אותה".

דותן מספרת כי לאחר מות בתה הראו לה חבריה דברים שכתבה בפייסבוק. "יש שם דברים מרגשים מאוד", היא אומרת. "אני מודה על קיומה של הרשת הזאת, שבזכותה גם לנכד שלי יהיו זיכרונות מאמא שלו, והוא יוכל ללמוד ממנה על דמותה".

במקרים אחרים, העמוד של משתמש שנפטר נהפך לעמוד זיכרון. כך היה למשל במקרה של תרצה גרנות, שהיתה מנהלת בית הספר לפרסום ACC והלכה לעולמה לפני יותר מחודש. עמוד המשתמש של גרנות נהפך לעמוד זיכרון, תלמידיה ביכו בו את מותה והעלו אליו דברי הספד. במקרה של גרנות, הסטטוסים של המנוחה לא נמחקו - ככל הנראה משום שפייסבוק מתקשה לסרוק את הרשת החברתית בשפות שאינן אנגלית, ולכן אינה מזהה כי בעל הפרופיל כבר אינו בין החיים.

המידע אינו של היורשים

לפני כמה שבועות, בראיון שנערך במסגרת פסטיבל קאן לפרסום, נשאל מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, אם המידע ברשת החברתית שייך לחברה או לגולשיה. "כל המידע שאנשים מעלים לפייסבוק הוא ציבורי", השיב צוקרברג. "הוא בחוץ, והוא תלוי בהגדרות הפרטיות שאנשים שמו לעצמם. פייסבוק לא מחזיקה בבעלות על המידע. אנו עסוקים רק בבניית המערכות מצד אחד, ובשמירה על הפרטיות של הגולשים מצד שני - ומנסים לעשות זאת בו זמנית. זה קשה".

אז האם המידע בפייסבוק הוא ציבורי, או שמא הוא בבעלות החברה - כפי שמתגלה במקרים שבהם הגולש נפטר והחברה מחליטה לבדה כיצד לנהוג במידע שיצר? ד"ר עומר טנא, משפטן מומחה לפרטיות ולהגנת המידע מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, אינו מופתע מהתנהלותה של פייסבוק.

"בלי להכיר את פרטי המקרה המסוים הזה, לפייסבוק יש בסיס משפטי איתן להתנגד להעברת העמוד לידיה של זוגתו של אדם שנפטר, מטעמי שמירה על האינטרסים של הנפטר", הוא אומר. "מבחינה משפטית הפרופיל הוא שלו, ושלו בלבד. הוא לא שלה ולא שלהם במשותף. פרופיל בפייסבוק הוא אישי ולא ניתן להעברה, משום שהוא אינו רכוש".

המשמעות היא שלאחר פטירתו של אדם, המידע שכתב במדיה הדיגיטלית עובר לרשות הפלטפורמה שעליה הוא נכתב?

"כן. פייסבוק היא סוג של שומרת המידע. ברמה המשפטית סביר בעיני שהחברה תחליט כי ברירת המחדל היא שהמידע לא שייך ליורשיו של הנפטר".

מדוע מקרה כזה שונה למשל ממקרה שבו אדם שנפטר כתב יומן פיסי. במקרה כזה תכולת הבית, ובה גם היומן, היתה שייכת לבת זוגו עם פטירתו. הרי איש לא היה מונע ממנה להחזיק ביומן.

"זה נכון, אבל במקרה של יומן פיסי, כדי למנוע מבת הזוג לקבל את היומן, צריך לקחת אותו ממנה פיסית. במקרה של פייסבוק יש פלטפורמה שאחראית על שמירת המידע, והיא זו שצריכה להחליט מה לעשות אתו כדי לשמור על פרטיותו של בעל המידע גם לאחר מותו".

מפייסבוק לא נמסרה תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ