בשליפה מהמותן, שלושה חברי כנסת קובעים איך תיראה הטלוויזיה בישראל - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשליפה מהמותן, שלושה חברי כנסת קובעים איך תיראה הטלוויזיה בישראל

רחוק מעיני הציבור ובנוכחות ח"כים דלה, מאשרת בימים אלה ועדה בכנסת שורת מהפכות ברגולציה של הרשות השנייה על גופי שידור, שיכולות לגרום שינוי מהותי בענף - במטרה להציל את ערוץ 20 ■ הדיונים מתנהלים בחופזה וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים

11תגובות
אולפן ערוץ 20
נדב כהן יונתן

לא פחות מחמש שנים, שהחלו ב–1986, נמשכו בכנסת הדיונים על הקמת הרשות השנייה — הגוף שמכוחו קמה לפני יותר מחצי יובל תעשיית הטלוויזיה המסחרית בישראל. ואולם אתמול, בדיון מהיר שנמשך שעה וחצי בלבד, בהשתתפות שלושה חברי כנסת בלבד, שונו לחלוטין הסעיפים המהותיים החשובים ביותר שקובעים את מטרותיה של הרשות.

השינויים נעשו באופן חפוז במיוחד. לציבור כלל לא היתה הזדמנות לראות את סעיפי החוק החדשים ולהביע את עמדתו. סעיפי החוק הופצו לציבור רק ביום חמישי בערב, כחלק מטיוטת חוק ההסדרים — חקיקה שאמנם אושרה בממשלה כהצעת מחליטים, אך לא הונחה עדיין כנוסח חוק.

כבר בדיון אתמול, לאחר שיחה קצרה שבה השתתפו רק בעלי האינטרס הישירים ושלושה חברי כנסת, אימצה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה והכנסת, ברשות ח"כ יואב קיש (הליכוד), את הסעיפים המהותיים החדשים, שמכוחם פועלת כל אסדרת התקשורת המסחרית בישראל. ההתנהלות החפוזה והבעייתית לגבי שינוי הסעיפים המהותיים האלה נהפכה לנורמה בשבועות האחרונים בדיוני הוועדה.

הוועדה קמה בלחץ פוליטי, כדי לאפשר את המשך הפעילות של ערוץ 20, שאמור היה לשדר תכנים בנושא מורשת ישראל. החקיקה נועדה לאפשר לערוץ — כמו לערוצים הייעודיים האחרים (כמו מוסיקה 24 וערוץ 9 שמשדר ברוסית) — להפוך לערוצים מסחריים קטנים, ללא כל המחויבויות הכספיות שבהן מחויבים הערוצים המסחריים הגדולים (קשת, רשת וערוץ עשר). על הדרך, וכדי למנוע התנגדויות מצד הערוצים המסחריים הגדולים, הפך חוק ערוץ 20 לחוק שהופך את האסדרה בטלוויזיה המסחרית על פיה.

הדיונים בוועדה מתנהלים במתכונת של שליפות וכיפופי ידיים, כשלעתים הח"כים אינם בקיאים כלל בנתונים. ח"כ קיש, שבחן את החומר, נחוש להעביר את החקיקה לאישור סופי מוקדם ככל האפשר."באתי לעשות את העבודה ולא לשחק משחקים", אמר קיש ל–TheMarker. "כשיש הסכמות בין המשרדים לרשות, זה הרבה יותר קל. יש פה עניין מהותי של גישה ושינוי משמעותי של הרגולציה. נתתי לח"כים להתלבט איתי ביחד ולא הובלתי אותם באף. הכל התקבל בסוף בהסכמה בוועדה ובלי כיפופי ידיים".

להלן שלוש דוגמאות, מתוך רבות אחרות, לשינויים מהותיים שנידונו בוועדה בימים האחרונים, ללא שנערך דיון ציבורי נרחב במשמעות השינויים.

יואב קיש
עופר וקנין

1. אזרחות טובה: לא על מסך הטלוויזיה

הטלוויזיה המסחרית הוקמה בישראל בתחילת שנות ה–90, אבל היא מעולם לא היתה באמת מסחרית. התפישה היתה אז כי השידור המסחרי גם הוא ציבורי, והממשלה רק מאפשרת לגופים פרטיים להפעילו בזיכיון לתקופת זמן מוגבלת. זאת הסיבה שהחוק העניק לרשות השנייה סמכות לוודא שהשידור המסחרי פועל למשל למען אזרחות טובה, דמוקרטיה ומטרות ציבוריות נוספות. מכוח סעיפי הסמכה אלה קבעה הרשות השנייה מאות כללים, שאיפשרו לה להתערב באופן בוטה בשידורים.

חלפו עשרות שנים, וכיום ברור כי לאור שפע ערוצי המידע והתחזקות השידור הציבורי, אין כל הצדקה לפיקוח ההדוק על הערוצים המסחריים. הוועדה בראשות פרופ' עמית שכטר המליצה ב–2015 לעדכן את רשימת המטרות של גוף הפיקוח על הטלוויזיה — אבל עד כה לא נעשה דבר עם המלצות אלה.

ביום חמישי הפיץ משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים, ושם נמחקו הסעיפים הנוגעים למטרות ציבוריות של גופי השידור. במקום זאת, לרשות השנייה אמורה להיות רק סמכות נקודתית, למשל לעודד השקעה בתכנים מקומיים, להנגיש את השידורים לבעלי מוגבלויות או למנוע שידורים פוגעניים.

מי שהוביל את גיבוש הסעיפים האלה היו נציגות משרדי הממשלה — היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, ורפרנטית התקשורת במשרד האוצר, רעיה עדני. אלא שהרגולטורים עצמם התקוממו, וניסו להרחיב את סעיפי המהות כדי להגביר את סמכויותיהם. "אני לא מבינה איך אפשר להוריד את הסעיף שמחייב את הרשות לטפח אזרחות טובה", אמרה יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב־ברקוביץ'. יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, יפעת בן חי־שגב, הוסיפה כי: "חייבים להשאיר את הסעיף שלפיו גוף הפיקוח צריך לוודא שיש בערוצים מגוון דעות. זה בטח חשוב מאוד לשר התקשורת הנוכחי, איוב קרא".

הוויכוחים בוועדה הביאו שוב לפשרות מוזרות. חברי הכנסת אישרו את סעיפי המהות החדשים, אך שילבו סעיפים רבים משיטת הרגולציה הישנה. כך למשל, סעיף בעייתי במיוחד המעניק לרשות השנייה סמכות לפעול למען "שידור מידע הוגן, מהימן ומאוזן" ולהתערב בתוכן, הוחזר לנוסח החדש. לרשות השנייה תהיה גם יכולת להתערב מראש בתוכני פרסומות.

הרשות תיאלץ לשנות את כללי הפיקוח שלה בהתאם לסעיפים החדשים, אך בשלב זה היא משותקת: במועצה נותרו שמונה חברים בלבד, החוק קובע כי אין לה סמכות להתכנס כלל וההנהלה מתפקדת ללא מנכ"ל קבוע, ללא יועץ משפטי וללא סמנכ"ל תוכן.

יוליה שמאלוב־ברקוביץ'
עזרא לוי

2. הפקות מקור: כיפופי ידיים

שר התקשורת קרא וח"כ קיש הצהירו כי יעניקו לערוצים המסחריים הקלות. אחת ההקלות אמורה להיות הפחתה של היקף המחויבות להשקיע בתוכן מסוגה עילית — כמו סדרות דרמה או תכנים דוקומנטריים. כיום מחויבים קשת, רשת וערוץ 10 להשקיע כל אחד כ–62 מיליון שקל בשנה בתוכן מסוגה עילית. הערוצים הייעודיים, או כל ערוץ חדש, יהיו פטורים מהפקות מקור עד שיגיע להכנסות של 80 מיליון שקל בשנה.

הערוצים המסחריים דרשו להפחית את היקף ההשקעה שלהם ל–12% מההכנסות. מבלי שאף גורם רשמי או ציבורי יביע עמדה בנושא או יגבש חוות דעת כלכלית רצינית, חברי הכנסת בוועדה החלו לנהל משא ומתן ודיון בין בעלי האינטרס השונים, הערוצים וארגוני היוצרים, שהתחילו במלחמת כיפופי ידיים. להפתעת הנוכחים, קיש שלף מחשבון והחל לבצע חישובים לגבי המשמעות של כל שינוי.

בסופו של דבר, נקבע שינוי שלפיו הערוצים יחויבו להשקיע לפחות 15% מסך הכנסותיהם בתוכן מקורי, מתוך תקווה כי שיעור זה יביא לשמירה על היקף ההוצאה של תוכן מקורי מסוגה עילית בישראל. ואולם אם אכן ייכנסו ערוצים חדשים לענף, כפי שמקווה המחוקק, ואלה יהיו פטורים מהפקות מקור — הרי שסך ההשקעה בהפקות מקור יפחת משמעותית. "אתם פשוט מוכרים אותנו", התלוננה בוועדה שוב ושוב יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי.

השינוי המהיר הזה לא היה היחיד. שינוי נוסף נגע לאופן החלוקה הפנימי של מחויבות הסוגה עילית. בלי שהיתה כל המלצה של איש מקצוע, קיש החליט כי לגישתו יש לכפות על הערוצים כי לפחות 20% מהתוכן בסוגה עילית יהיה מז'אנר דרמה, 20% בדוקו ו–20% בז'אנר מיוחד — כלומר תוכן איכותי שלא משתייך לז'אנר מסוים, למשל התוכנית "ארץ נהדרת". אחרי שהתברר בוועדה שרשת כלל לא מעוניינת בז'אנר הזה, קיש עצמו הגיש רביזיה על הצעתו, ולאחר חצי שעה חזר בו והוריד את סעיף הז'אנר המיוחד.

3. בעלות זרה: מי יהיה אדלסון הבא?

החוק אוסר כיום על משקיע זר להחזיק יותר מ–51% ממניות של ערוץ מסחרי. קרא וקיש יוזמים כעת שינוי, שלפיו משקיע זר יחיד יוכל לרכוש עד 74% מאחזקות של ערוץ טלוויזיה מסחרי. המשמעות היא שיהיה ניתן להכניס לשוק הטלוויזיה בישראל משקיעים זרים — מהלך שנמנע עד כה מחשש להשתלטות של גורמים זרים בעלי אינטרס על מוקד השפעה מרכזי כל כך בשיח הציבורי.גם בעניין זה לא התקיים כל דיון ציבורי. ההצעה עלתה על הפרק לראשונה רק ביום רביעי האחרון, וקיש מתכוון לדון בה ביום שלישי הקרוב ולאשר אותה. במשרדי הממשלה, בעיקר במשרד המשפטים, הביעו התנגדות נחרצת למהלך הזה מבלי שיהיה ברור מדוע ולמה הוא בא לעולם.

ערוץ רשת היה להוט במיוחד לקדם את ההצעה. כשעלתה אפשרות לדחות את הדיון בעניין לחוק ההסדרים, התנגדה היועצת המשפטית של רשת, אילאיל לבנת. "אם תחכו עוד שבעה חודשים עם הסעיף הזה, אולי כבר לא יהיה אז את מי להציל", הסגירה לבנת את מצבה הכלכלי הקשה של רשת.

במשרד המשפטים הביעו התנגדות להצעה של קרא וקיש גם מחשש לאחזקה של בעלים יחיד בשיעורי שליטה גבוהים כל כך. "יש ערך לדיון פורה בדירקטוריון של גוף שידור. שליטה של 74% בחברה תאפשר שליטה מלאה של בעלים אחד", אמרה נציגת משרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר. גם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) צידד בעמדתה: "בעלי הון שישלטו בערוצים יהיו יותר חזקים מאיתנו המחוקקים. יהיה להם כוח אדיר", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#