תיק 2000 לא מת - אלא נהפך לתיק מוזס - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תיק 2000 לא מת - אלא נהפך לתיק מוזס

באחרונה עולות הערכות כי תיק 2000 לא יבשיל לכתב אישום נגד רוה"מ ■ גם אם ההערכות נכונות, הראיות לפעילותו הענפה של מו"ל "ידיעות אחרונות" בקרב אנשי ציבור להגנה על עיתונו מצדיקות מיקוד מחדש של החקירה בחשדות נגדו

20תגובות
נוני מוזס. שלט בשיח הציבורי הרבה לפני נתניהו
ניר קידר

בסוף השבוע ישבו הפרשנים באולפני החדשות וקוננו קינה על תיק 2000. "תיק שיחות מוזס־נתניהו לא מתרומם", זימרו באולפנים. פרשן אחד הכריז שהתיק לא יבשיל לכתב אישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואחר הסביר מדוע התיק אינו חזק ומדוע אין בו ראיות לכוונה פלילית.

העובדה שח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) נחקר בשבוע שעבר בפרשה נתפשת ככזו שיש בה כדי להחליש את התיק נגד נתניהו. למה? קודם כל, מפני שגם כבל נפגש עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ולכן נתניהו אינו הפוליטיקאי היחיד שמוזס ניסה לכאורה להפעיל נגד החינמון המאיים. שנית, כבל היה היזם והדוחף של הצעת חוק "ישראל היום" מ-2014 - אותו חוק שמוזס רצה בו מאוד, ונתניהו טירפד בסופו של דבר באופן שהועיל ל"ישראל היום", עיתונו של שלדון אדלסון.

אם המשטרה הגיעה לכבל, יכול להיות שחקירתה תעמיק גם לפוליטיקאים מהעבר. כבל לא היה היחיד שיזם חקיקה שנועדה להילחם בתופעת החינמון "ישראל היום" ובנזקיה לשיח הציבורי בתקשורת. קדמו לו כמה אבירי חופש ביטוי ידועים שחתמו על הצעות חוק נגד העיתון. למשל, ב-2009 הועלתה הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות, שבה הציעו שורה של חברי כנסת להכניס דרישה של "זיקה לישראל" בתנאים לקבלת רישיון לעיתון. בין החתומים על ההצעה היו כמה חברי כנסת שזכו לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות", כמו מירי רגב, מרינה סולודקין ואנסטסיה מיכאלי.

חתימתה של סולודקין מעניינת במיוחד, מפני שהיא יזמה הצעה נוספת ב-2010, הפעם בניסיון להגביל הפצה של חינמון. באותה שנה יזמה סולודקין הצעה נוספת, והפעם לקביעת מחיר מינימום לחינמון בתפוצה רחבה. להצעה זו היה שותף ח"כ רוברט אילטוב, גם הוא חבר במפלגת ישראל ביתנו, הידועה בערכיה הדמוקרטיים ובדאגתה לחופש הביטוי. אפשר להניח בסבירות גבוהה שפעלתנות פרלמנטרית כזאת מצד חברים בישראל ביתנו לא נעלמה מעינו של יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, שזכה לסיקור חיובי ב"ידיעות אחרונות" בשנים האחרונות. עד היום, ככל הידוע, לא חקרה המשטרה את אנשי הציבור האלה בפרשה.

גיבורו של תיק 2000 לפיכך אינו נתניהו, אלא המו"ל שלכאורה פעל - לפחות על פי ההקלטות שפורסמו בערוץ 2 - להשתמש בעוצמת העיתון שבבעלותו כדי להשפיע על חקיקה שנועדה להקטין את כוחו של היריב העסקי העיקרי שלו.

גם אם ייסגר תיק 2000 נגד ראש הממשלה נתניהו, נותר בעינו הצורך לברר בירור מעמיק אם במעשיו של מוזס יש חשד לשני סוגי עבירות בולטות, לכאורה.

האחת היא הצעת שוחד. מההקלטות שפורסמו עולה כי מוזס הציע לכאורה טובות הנאה בדמות סיקור עיתונאי אוהד לממלאי תפקיד ציבורי שהיו יכולים להשפיע על החלשת כוחו של יריב עסקי.

באותה נשימה יכולים המעשים האלה להיות עבירה לכאורה על חוק ההגבלים העסקיים. פעולה שבה עושה בעל עסק שימוש בכוח לא־לגיטימי כדי לחסל או להחליש את מעמדו של יריבו העסקי קיבלה בעבר לבוש של עבירה על חוק ההגבלים העסקיים, כשמנכ"ל שופרסל ניסה לאיים על ספקים שעובדים עמו כדי שאלה יחדלו לשתף פעולה עם הרשת היריבה במבצעי הוזלות.

נניח לרגע בצד את נתניהו. מוזס שלט בשיח הציבורי בישראל הרבה לפני נתניהו, ויש סיכוי שימשיך לשלוט בו גם ביום שאחרי נתניהו. אם אמנם מוזס פנה לא רק לנתניהו, אלא גם לכבל ולחברי כנסת אחרים, אין בכך כדי להחליש את החשדות המיוחסים לו. ההפך הוא הנכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#