נלחצים מגוגל ופייסבוק: yes רוצה להתמזג עם רשת - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נלחצים מגוגל ופייסבוק: yes רוצה להתמזג עם רשת

בכנסת כבר החלו לדון באפשרות לבטל את המגבלות על בעלות צולבת בין גופי תקשורת - אך משרד המשפטים מתנגד, והממונה על ההגבלים מתנערת מהנושא

7תגובות
"פאודה"
רונן אקרמן / yes

הנוכחים בדיון שהתקיים ביום ראשון בוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת התייחסו באדישות לנאום הקצר שנשאה מיכל רפאלי־כדורי, סמנכ"לית הרגולציה של yes. ואולם דבריה, שמהם עולה תקווה כי יתאפשר ל–yes להחזיק בערוץ מסחרי (ברודקאסט), עשויים להוביל לשינויים משמעותיים במבנה שוק השידורים בישראל.

הוועדה בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) התכנסה כדי להכין לקריאה שנייה ושלישית את חוק ערוץ 20, שיאפשר לערוץ להיהפך לערוץ מסחרי רגיל, שישדר גם חדשות, וזאת ללא מחויבויות תוכן שאליהם התחייב במכרז, קרי מורשת. אלא שבמקום להשטיח את הרגולציה, החקיקה שהתגבשה עד כה מייצרת אסדרה מסורבלת ובעייתית.

מיכל רפאלי-כדורי
יח"צ

בשל המבנה המורכב של שוק התקשורת, החל בוועדה דיון גם לגבי סוגיית הבעלויות הצולבות. החוק בישראל מטיל מגבלות חריפות למניעת אחזקה צולבת של גופי תקשורת — למשל עיתון וערוץ טלוויזיה (ראו תרשים). הסוגיה עלתה לדיון לאור הצורך לאפשר גם את המשך פעילות ערוץ 24 (גם הוא ערוץ ייעודי, כמו ערוץ 20) כערוץ מסחרי רגיל, בשעה שבעלת המניות בערוץ 24 היא קשת, שמפעילה גם את ערוץ קשת 12.

"צריך לבחון באיזה מקרה יש יותר פלורליזם. האם בעולם שבו יש אפשרות ששניים מתוך שלושת הערוצים המסחריים יתמזגו ויהיו רק שניים, או במקרה שגוף כמו HOT או yes יוכל להיכנס באחד מערוצי הטלוויזיה באחזקה של 24%, ויישארו שלושה ערוצים", אמרה רפאלי־כדורי. במלים אחרות, yes מצהירה כמעט רשמית כי היא מעוניינת לרכוש בעלות בערוץ מסחרי.

ל–TheMarker נודע כי yes — שבמשך שנים דורשת לאשר לה להקים בעצמה ערוץ חדשות או ערוץ ברודקאסט — אכן בחנה בשנה האחרונה אפשרות להיכנס בשותפות עם רשת, ונערכו גישושים בכיוון זה. החוק כאמור מונע זאת ממנה כיום, אבל נראה כי ב–yes היו רוצים להוביל מהלך רגולטורי שיאפשר להם רכישה כזאת. מבחינת רשת, ששרויה בהפסדים קשים בשל פיצול ערוץ 2 ובחנה מיזוג עם ערוץ 10, כניסה של גוף כמו yes יכולה ליצור הזדמנות וסינרגיה.

יישום המהלך תלוי כמובן בשינויי חקיקה. להערכת מקורות בשוק התקשורת, צעד כזה לא יקודם בשלב הנוכחי, שבו קבוצת בזק כולה עומדת בפני החלפת ידיים, וכאשר הנהלת yes שרויה במשבר סביב חקירת רשות ניירת ערך. yes גם מתמודדת כיום עם מצב כאוטי בעקבות התחרות, שגורמת לה איבוד מסיבי של לקוחות.

למנוע ריכוזיות

חוקי הבעלויות הצולבות חוקקו עוד בסוף שנות ה–80, במטרה למנוע ריכוזיות בשוק התקשורת, והוחרפו בתחילת שנות ה–2000, אז נאסר על בעלי עיתון להחזיק בערוץ טלוויזיה. חקיקה זו אילצה אז את "ידיעות אחרונות" ואת "מעריב" להיפרד מאחזקותיהם ברשת ובטלעד בהתאמה.

שותפויות אסורות

עד כה כל הוועדות שדנו בסוגיית התקשורת — כולל הוועדה האחרונה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת (בנבצרות) שלמה פילבר — לא המליצו לגעת בתחום הבעלויות הצולבות. כעת, עם ההחרפה במצבם הכלכלי של גופי התקשורת, מתגברים הקולות התומכים בהסרת המגבלות על הבעלויות הצולבות.

העמדה של רפאלי־כדורי זוכה לתמיכת הרגולטור הישיר שלה, יו"ר מועצת הכבלים יפעת בן חי־שגב. בחוות דעת ביקורתית שכתבה בעקבות הרפורמות בתקשורת בחוק ההסדרים — שלטענתה אינה מספקת פתרונות לבעיות בשוק — היא התייחסה גם לסוגיית הבעלויות הצולבות.

"רגולציה אחראית וצופה פני עתיד ראוי שתעמיד לשחקנים הקיימים כלים להתגוננות מפני הקניבליזציה של גופי ענק זרים. הדרך לפתרון עוברת בשינוי הוראות הדין הקיימות ביחס לבעלויות על גופי שידור, באופן שתתיר מיזוגים, לרבות בין פלטפורמות וגופי שידור. רק קונסולידציות מעין אלה, כפי הנהוג בעולם המערבי, יבטיחו קיומו של שוק מקומי פעיל ויצרני", כתבה בן חי־שגב.

הגורם הדומיננטי החשוב ביותר בתחום זה הוא לכאורה רשות ההגבלים. הרשות אמורה להיות אחראית על סוגיה זו הן מתוקף חוק ההגבלים, שמטרתו לעודד תחרות במגוון שווקים — כולל לכאורה שוק הדעות (מגוון של דעות מנוגדות) — והן מתוקף היותה של הממונה על ההגבלים יו"ר ועדת הריכוזיות. חוק הריכוזיות קובע מיהו גורם ריכוזי ומהן המגבלות שיש להטיל עליו.

אלא שבניגוד לקודמיה, הממונה על ההגבלים הנוכחית, מיכל הלפרין, אינה מעוניינת לעסוק בסוגיה. "בעניין הבעלויות הצולבות, אני אדם זר לתהליך", אמרה הלפרין בדיון בוועדה ביום ראשון. "סוגיית הבעלויות הצולבות נועדה לשמר פלורליזם תקשורתי. זה ערך שחשוב שיישמר. אנחנו, גם ברשות ההגבלים וגם בוועדת הריכוזיות, לא רואים את עצמנו בעלי הסמכות והאחריות לטפל בנושא. זה נושא שנתון לפתחם של משרדי המשפטים והתקשורת".

ביזור של דעות

עמדה מנוגדת לזו של הלפרין הביע היו"ר הקודם של ועדת הריכוזיות, הממונה לשעבר דיוויד גילה. בחוות דעת ב–2015 המליצה הוועדה לא לאפשר לבעלי הון לרכוש שליטה בערוצי חדשות שהיו אמורים לעלות על מערך עידן פלוס. "נוכח יכולת ההשפעה של גופי תקשורת העוסקים בחדשות על השיח הציבורי ומקבלי ההחלטות, סבורה הוועדה כי הקצאה של רישיון שידור לערוץ חדשות לגורם ריכוזי מעוררת חשש להגברת יכולת ההשפעה של אותו גורם ולהגברת הריכוזיות הכלל משקית", נכתב בהמלצות הוועדה.

עמדה נחרצת יותר הביעו במשרד המשפטים. עו"ד אלידור בליטנר, נציגת המשרד, אמרה בדיון: "המחוקק בחר לייצר מגבלות מיוחדות לעולם התקשורת. הניתוח בכלים כלכליים בשוק הזה לא מספיק. הערך שמוגן בבעלויות צולבות הוא המגוון של שוק הדעות. זה לא שוק במובן הכלכלי אבל זה עולם הרעיונות. המטרה היא למנוע שליטה של יחידים בשוק הזה ולהבטיח ביזור של הכוח".

לדבריה, "הכוח הרב הנתון בידי גופי התקשורת מצריך הבטחה שהכוח הזה לא ינוצל לרעה לצרכים פוליטיים או כלכליים. בשוק תקשורת ריכוזי יותר קל יותר לנהל יחסי קח ותן בין בעלי השליטה לבין גורמי השלטון וכך קל יותר לגורמי השלטון להתערב בתוכן ולסכל סיקור ביקורתי".

סגנית הממונה על התקציבי באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי יש לבחון את הנושא, אך גם היא הצהירה כי כל מהלך של ביטול מגבלת הבעלויות הצולבות יביא לירידה במגוון הדעות בישראל.

בעלויות צולבות בין פלטפורמות תוכן לבין ערוצי טלוויזיה קיימים בעולם. חברת הכבלים קומקאסט מחזיקה בארה"ב בערוצי CNBC. בבריטניה, סקיי מחזיקה גם בערוצים בבעלותה. ההערכות הן כי גופי השידור ינסו להניע תהליך שיוביל לשינוי חקיקה בתחום ויאפשר יותר מיזוגים בשוק התקשורת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#